אה, אני חושב שהבנתי את מהות הבעיה.
ויש כמה. לפני כן, אני רוצה להבהיר שהתיאורים שלך לא היו 'משעממים', ואם הבנת שאמרתי שהם כאלה, אז לא לזה התכוונתי. הם היו נטולי נקודת מבט, נטולי קונפליקט (בשביל פתיחה), ולא היה ברור למה הם שם (בפתיחה). אוקיי. מאיך שאת מתארת את התחושות שלך לגבי גשם, זה נשמע כאילו שגשם זה 'בטן' בשבילך (ואם כן, אז אחלה). אבל התיאורים של הגשם לא היו בטניים. תסתכלי על ההבדל בין התיאורים שלך של הקייץ השנוא: 'מוות. מחנק.' אלה דברים בעלי סיטואציה, בעלי תחושה פיזית ברורה מאוד לכולם. קל להפוך כל אחד מהם לסצנה, קל לדבר על כל אחד מהם, קל לכתוב על כל אחד מהם. כתבת את המלים האלה וכולם יודעים על מה את מדברת, גם אם הם לא רואים קיץ באותו אופן. אבל תסתכלי על התיאורים של הגשם: 'קסם. אנרגיה. חיים.' המלים האלה כלליות. הן לא מתארות שום דבר ספציפי. לא ברור למה את מתכוונת *בכלל*. מה קסם? יש כל מיני סוגים של קסם. אם היית יכולה להעביר את תחושת הקסם, למצוא בדיוק על מה ואיפוא זה משחק לך, היית כותבת סיפור שהוא כולו קסום ומלא sense of wonder. אבל יש רק מילה אחת, שלא אומרת שום דבר. 'אנרגיה'. איזה אנרגיה? יש מליון סוגים ואין לי מושג על מה את מדברת. 'חיים'. כנ"ל. דווקא התיאורים של הדברים שאת אוהבת כלליים ונטולי משמעות. תמצאי למה את באמת מתכוונת, תמצאי איך זה עושה לך טוב ולמה זה עושה לך טוב - אבל בדיוק (לא מספיק להגיד 'טוב') - ואז תראי שהתיאורים שלך יצאו מדהימים, ואז גם אולי תמצאי דרך לשזור את התיאורים בסיפור באופן שה'קסם' שבו ילך ויגבר. זה היה אחד. הבאג השני הוא בדמות של איש הגשם. מצד אחד, קבעת שמזג האוויר הוא פונקציה שלו. אחלה. אז כשהוא כועס, יש ברקים, רעמים וכו', ואם הוא מרגיש טוב, יש שמש? או משהו כזה, לא? את זה קל לכתוב. אבל לא לזה התכוונת, כי הכנסת גם את העניין שהוא נהנה מהגשם. מצדי שכשהוא מרגיש טוב, שירד גשם, אבל אם הוא נהנה מהגשם, זה בן אדם שמתפנן מעצמו. מזג האוויר מגיב לאיך שהוא מרגיש, אבל המצב רוח שלו משתנה לפי מזג האוויר. את חייבת להחליט איזה אחד מהם הוא הנכון. כי הם לא יכולים להיות ביחד. זאת גם הסיבה שלא הצלחת למצוא משהו לעשות עם הדמות הזאת. הייתי ברור? את מסכימה?