תרגיל - עלילה - 2

[goshdarnit]

תרגיל - עלילה - 2

יש דבר שנקרא 'סיטואציה פתוחה' ודבר שנקרא 'סיטואציה סגורה'. יש דברים ש'פותחים' סיטואציות, כלומר שבבת אחת נפתחות בפנינו הרבה אפשרויות. ויש דברים ש'סוגרים' סיטואציות, כלומר שסוגרים את האפשרויות, ותוקעים את הסיטואציה באמצע הסיפור. דוגמה לדברים שפותחים סיטואציות: פורד לוקח את ארתור לבר, ומסביר לו שעומדים להשמיד את כדור הארץ. הזמנתי המון אורחים חשובים לארוחה אצלי בבית לעוד שעה. אני מגיע הביתה, ורואה שאין לי אוכל במקרר. אחרי נסיון התנקשות, פול מואאדיב מוצא את עצמו במדבר לבד. ולדברים פחות קיצוניים. סיט' סגורה: אמא שלי מצלצלת להגיד לי לילה טוב. אני אומר לילה טוב וסוגר. סיט' פתוחה: אמא שלי מצלצלת להגיד מצלצלת אלי לפני השינה ואומרת שהיא עומדת להגיע. סיט' סגורה: חיים וצילה בני השבע עשרה (כן, שמות מודרנים,) סוף סוף ממשים את אהבתם. האהבה כל כך גדולה וטהורה ונפלאה, ואני מתאר באריכות (או שלא) איך הם מגיעים לשיא. סיט' פתוחה: אותו דבר, אבל אבא שלה נכנס באמצע, או אחות שלה. או שחיים פתאום רואה שיש מצלמה קטנה שמצלמת אותם. או שאחד מהם בוחר את הרגע הזה לספר לשני/ה סוד שלא העיז לספר קודם. אני מקווה שזה ברור. טעויות שחוזרות על עצמן אצל כותבים מתחילים הן לסגור סיטואציה לפני שהיא אמורה באמת להסגר (זאת אחת מהסיבות שלפעמים נתקים בסצינה ולא מבינים את הסיבה), ולסגור את הסיפור מהר מדי לפני שפתחתם אותו ובדקתם את כל הסיטואציות הטובות הגלומות בו. הנה התרגיל: 1) לכתוב דיאלוג (שהוא רק חלק מסיפור) שבו כל הזמן הסיטואציה נפתחת ונפתחת ונפתחת; או 2) לכתוב תקציר של סיפור שבו העלילה כל הזמן נפתחת ונפתחת ונפתחת (טוב, בסוף מותר לסגור). בשניהם מדובר בפגישה של שתי דמויות, של שניים שהיו בעבר חברים הכי טובים או ידידים הכי טובים או אוהבים וכו'. הביקורת תתייחס אך ורק למתי פתחתם ומתי סגרתם.

 

[מישהי עם ניק מתחכם]

פססט... צריכה עזרה.

תרגילי הכתיבה האלה מעוררים את סקרנותי, ואני רוצה לראות את הפתילים הראשונים בסדרה, אבל תפוז מסרב לתת לי להגיע אליהם. כמה תרגילים היו? והאם מישהו יכול לתת לי לינקים לאלה שלפני "תרגיל אפיון 2"? תודה!

<--- תפוז עוין

 

[Yuli Gama]

בבקשה

תרגיל - איפיון - 1 : התמקדות בשני דמויות ושינוי האופי של הדמויות לאורך השנים תרגיל - אפיון - 2 : בניית אופי של דמות אחת באמצעות המגעים שלה עם הדמויות האחרות צריכה עוד לינקים? ?

 

[goshdarnit]

אנשים חדשים

מוזמנים להשתתף גם בתרגילים ישנים, כל עוד הם עושים זאת על הפתילים החדשים ומציינים מה היה התרגיל.

 

[מישהי עם ניק מתחכם]

תודה לשניכם!

 

[עוץליגוץלי]

דיאלוג

"שלום" "שלום אמא. הערתי אותך?" "לא, ממילא הייתי צריכה לקום לטלפון..." "סליחה, לא כל כך הסתכלתי על השעון. הזאטוט בדרך אלייך. הקפצתי אותו לתחנה." "מה? אבל יש לו בעיות בתקשורת. איך שלחת אותו לבד?" "בעית תקשורת קלה, אבל הוא יודע לבצע הוראות, והוא מכיר את הדרך. והתחנה שלכם ממש קרובה לבית, רק עשרה ק'מטרים." "לכמה זמן?" "לא בטוח, אני זקוק לקצת שקט. אז לילה טוב אמא, ותתקשרי כשהוא יגיע."

 

[goshdarnit]

קודם כל זאת אשמתי

הייתי כנראה מאוד לא ברור. אני אעבור איתך על הטקסט, אבל תראה את שתי הדוגמאות למטה. הן מבהירות יותר טוב למה התכוונתי (אני מקווה). שלום" "שלום אמא. [עד כאן לא פתחת את הסיטואציה.] הערתי אותך?" [עדיין לא. לא השתנה כלום, לא נפתח כלום.] "לא, ממילא הייתי צריכה לקום לטלפון..." [בחרת בתשובה שלא פתחה שום אופציות חדשות, להפך. בחרת באופציה שנותנת לי את ההסבר הכי בנאלי. המטרה היא להתסיס את האוויר עם אפשרויות.] "סליחה, לא כל כך הסתכלתי על השעון. [שוב, ההסבר הכי בנאלי. יכולת בקלות לכתוב שהוא יודע שזה מאוחר, אבל שלא היתה ברירה, דבר שרומז למשהו גדול.] הזאטוט בדרך אלייך. הקפצתי אותו לתחנה." [חצי פתיחה. יש פה משהו חדש, אבל הוא לא מובן לקוראים עדיין. המשמעות שהזאטוט בדרך אליה, ואם זה טוב או רע, אם זה מסבך או מקל, לא ברורה. כשאתה פותח, אתה חייב להבהיר את הדברים האלה.] "מה? אבל יש לו בעיות בתקשורת. איך שלחת אותו לבד?" [זאת שורה אקספוזיציונית, היא לא פותחת אפשרויות עלילתיות. אולי אחר כך תהיה התפתחות עלילתית עם זה, אבל לא עכשיו. תפתח דברים עכשיו.] "בעית תקשורת קלה, אבל הוא יודע לבצע הוראות, והוא מכיר את הדרך. והתחנה שלכם ממש קרובה לבית, רק עשרה ק'מטרים." [אקספוזיציה. אין פה קידום עלילה.] "לכמה זמן?" [זה טוב או רע? מה המשמעות של זה מבחינה עלילתית? איך זה סיבך דברים?] "לא בטוח, אני זקוק לקצת שקט. [רמזת על משהו, אבל לא פתחת שום דבר.] אז לילה טוב אמא, ותתקשרי כשהוא יגיע." [וסגרת את הסצנה. בזה מבחינתי גם הסיפור נגמר, כי לא השארת דבר אחד מרתק שיחזיק אותי, שום סיבוך עלילתי או משהו עלילתי שיחזיק אותי לקרוא את הסצנה הבאה.] אני מקווה שהניתוח הקטן של הטקסט שלך עזר לאנשים להבין למה אני מתכוון. כאמור, לא הבהרתי טוב את עצמי כנראה. נסה להשתתף בשתי הדוגמאות למטה.

 

[goshdarnit]

דוגמה 1

הייתי כנראה מאוד לא ברור. אני משנה טיפה את התרגיל. נסו את זה ככה. ב'דוגמה 1' נתמקד בדיאלוג. ב'דוגמה 2' נתמקד בעלילה גדולה. אני אתחיל. קצת רקע: חיים ודורית היו זוג והיו מאוהבים עד מעל הגג. דורית היתה צריכה לנסוע לארה"ב לששה חודשים. עכשיו היא חזרה. זאת הפגישה הראשונה שלהם, אחרי ששה חודשים. דבר ראשון הם מתנפלים זה על זאת בחיבוק גדול. [הסצנה יכולה להמשיך ככה, אבל היא לא תהיה מי יודע מה מעניינת.] אבל אז דורית מרחיקה את חיים בעדינות. [שברתי קצת את הסצנה. משהו עומד לקרות, משהו שלא אנחנו ולא הדמויות מצפים לו.] "חיים," היא אומרת. "יש משהו שלא סיפרתי לך עליו. משהו שקרה בארצות הברית." [פתחתי את הסצנה. המון דברים ייתכנו עכשיו. מי יודע מה יהיה?] "מה?" הוא שואל. "קוראים לו ברוך. ברוך דולב." [ושוב פתחתי את הדיאלוג.] זה התרגיל. קחו את הדיאלוג הזה וכל שורה או שתיים, תפתחו. ואל תכתבו את כל הדיאלוג, תכתבו רק את שתי השורות הבאות שפותחות. ושמישהו אחר יפתח את מה שקורא אחרי מה שאתם עשיתם, וכן הלאה. אתם גם יכולים לשרשר פתיחה אחרי הפתיחה שעשיתם, וכך להמשיך את הדיאלוג. מישהו אחר יכול לבוא באמצע, בכל נקודה שהיא, ולשרשר המשך משלו (של שתי שורות בכל פעם) לסצנה. כאמור, אני אתחיל. (אתם מוזמנים לכתוב שורה אחרת במקום.] חיים פער את עיניו. "גם *את* פגשת את ברוך?" [ופתחתי את העלילה עוד. הוספתי סיבוך, הוספתי אפשרויות. מי יודע מה יקרה עכשיו?] הכדור במגרש שלכם.

 

[HotGod]

המשך

"כן" ענתה דורית והשפילה מבט בקרקע. היא גרדה בעצבנות את רגל העץ שלה. "אבל... אבל..." גימגם חיים, "חשבתי שברוך משתחרר מהמארינס רק בעוד שנה"

 

[goshdarnit]

קרוב.

קודם כל, העובדה שברוך משתחרר מהמארינס רק בעוד שנה לא משליך בכלל על הסיטואציה הנוכחית. זאת רק הוספת אינפורמציה בלי הוספת אפשרויות (מיידית הנראית לעין) הנוגעת לסיטואציה הנוכחית. אם היית מראה לנו את הקשר בין זה לבין זה, ואיך זה פותח את הסיטואציה יחסית למה שהיה קודם... בנוסף, דילגת על רגל העץ וחבל. היית יכול להפוך את זה למשהו גדול, ובמקום זה הזכרת את כבדרך אגב והמשכת הלאה בלי לנצל את זה. הנה משהו שהיית יכול לעשות: "לא רואים?" ענתה דורית וחשפה את רגל העץ שלה. אתה רואה איך האופציה הזאת פותחת המון אפשרויות? כמובן שאפשר לעשות הרבה דברים אחרים עם רגל העץ או עם המארינס או בכלל. נסה שוב.

 

[גרומיט]

המשך לרגל העץ שלך

חיים היה נבוך. "הטריק הזה שלך עם הרגל לא יעבוד שוב. אותי לא מפתים בכזו קלות". "ככה?" היתממה דורית ושלחה ידה לעבר גומחה נסתרת סמוך לקרסולה, "זאת אומרת שאתה לא רוצה לראות מה יש לי כאן?"

 

[goshdarnit]

קניתי.

גם המשפט הראשון הוא פתיחה. (ולתשואה מקסימלית, הייתי מפרק אותו חיים היה נבוך. "הטריק הזה שלך עם הרגל לא יעבוד שוב." [הייתי מכניס תגובה כלשהי של דורית. ואז, "אותי לא מפתים בכזו קלות". [וככה יש לי זמן לחשוב על מה הטריק עם הרגל.] עכשיו נראה אותך מראים מה יש לה כאן, ובו זמנית לפתוח אפשרויות ולא לסגור אותן.

 

[גרומיט]

פתיחה וחצי וכמה קישוטי וכמה קישוטים

דורית משכה מהרגל פתקה מגולגלת צהובה מרוב שנים. היא שלחה את ידה לפתוח אותה. "האם יתכן שזה --" דורית קטעה אותו. "ייתכן בהחלט. עכשיו שתוק ותן לי לקרוא". חיים לא היסס לרגע. "או לא. את לא הולכת לקרוא שום דבר-- "-- אבל..." "שום אבל. גם ברוך צריך לשמוע את זה".

 

[goshdarnit]

המממ...

דורית משכה מהרגל פתקה מגולגלת צהובה מרוב שנים. היא שלחה את ידה לפתוח אותה. "האם יתכן שזה --" דורית קטעה אותו. "ייתכן בהחלט. עכשיו שתוק ותן לי לקרוא". חיים לא היסס לרגע. [עד כאן לא היתה פתיחה ולא היתה סגירה. זה המשך של הסיטואציה. "או לא. את לא הולכת לקרוא שום דבר-- "-- אבל..." "שום אבל. גם ברוך צריך לשמוע את זה". [גם *זה* לא פתיחה. ראה מה שכתבתי למטה ל-abcdme בעניין 'אני עומד לספר לך משהו'. אם היית מוסיף שצריך לקרוא לו, להשיג אותו, למצוא אותו, זה פותח אופציות. אבל כרגע המשפט יצירת מתח על ידי דחייה של נתינת אינפורמציה קיימת, ואני מתנגד לדברים כאלה בחריפות. (שלא לדבר על כך שזה לא פתיחת אופציות.) חוץ מזה, אם נקרא לברוך נצטרך לשנות מיקום, לא? נסה משהו אחר.

 

[goshdarnit]

קניתי.

המשפט הראשון הוא גם פתיחה. ולתשואה מקסימלית, הייתי מפרק אותו: חיים היה נבוך. "הטריק הזה שלך עם הרגל לא יעבוד שוב." [הייתי מכניס תגובה כלשהי של דורית. ואז,] "אותי לא מפתים בכזו קלות". [וכך יש לקוראים זמן לחשוב על מה הטריק עם הרגל. ואחר כך לחשוב מה הקשר לפיתוי. השגת שניים במקום אחד.] המשפט השני הוא כמובן פתיחה. עכשיו נראה אותך מראים מה יש לה כאן, ובו זמנית לפתוח אפשרויות ולא לסגור אותן.

 

[HotGod]

המשך

"ברוך?" מלמל חיים לעצמו, ראייתו החלה מתערפלת. "ברוך!" הוא צרח, שלף אקדח והצמיד אותו למצחה של דורית. "לא הייתי עושה את זה במקומך" לחשה דורית וליטפה את ביטנה הנפוחה.

 

[goshdarnit]

קניתי.

שליפת האקדח הוא פתרון קל מדי לרוחי, אבל במסגרת התרגיל קניתי. גם זה פתח את הסיטואציה. וגם, כמובן, עניין הבטן פתחה את הסיטואציה. נראה אותך (או מישהו אחר) ממשיך לפתוח מכאן.

 

[Boojie]

נסיון:

חיים כשל לאחור, עיניו נעוצות בבטנה של דורית, אך אינן רואות. "נסאו", מלמל.

 

[goshdarnit]

אני חושב שקניתי

אבל אני לא בטוח, כי אני לא יודע מה זה 'נסאו'. את המשך התגובה אכתוב מתוך הנחה שהקוראים לא אמורים לדעת מה זה או מי זה. התגובה של חיים, הגילוי שלו, מאוד גדולים, ומראים עד כמה מה שדורית אמרה חשוב. ובבת אחת, הפכת את ההריון ל'נסאו', מה שזה לא יהיה, וזה יפה. קניתי, אם יבוא הסבר מאוד בקרוב. (וחשוב שההסבר לא יסגור אלא יפתח.) כהמשך בבקשה תכתבי ארבע 'פתיחות' ברצף. כלומר, ארבעה משפטים או ארבעה זוגות של משפטים, שכל אחד פותח את הסיטואציה.

 

[goshdarnit]

כשכל משפט ממשיך את זה שלפניו, כמובן