תרגיל - עלילה - 2
- פותח הנושא goshdarnit
- פורסם בתאריך
goshdarnit
New member
באמת בושה וכלימה.
ואם כך, אז המשפט שלך פתח את הסיטואציה. נשאלת השאלה כמובן, איפה ארבעת משפטי ההמשך?
ואם כך, אז המשפט שלך פתח את הסיטואציה. נשאלת השאלה כמובן, איפה ארבעת משפטי ההמשך?
goshdarnit
New member
התחלת, תגמור 
בוא נעבור צעד צעד: "זה גם מברוך?" שואל חיים ומכוון את האקדח אל ביטנה. "לא בדיוק" עונה דורית, [זה המשך מקודם, לא פתיחה ולא סגירה.] מגישה את ידה אל האקדח ומקמטת אותו כאילו היה עשוי גומי. [זה פתיחה. (אם כי, זה זאוס אקס מכינה, ממש כמו הוצאת אקדח או הכנסת אנשים חדשים. עכשיו כשהפנמת את הרעיון, תימנע מכאלה.) היא משליכה אותו ארצה, שותה בשקיקה את מבט ההפתעה של חיים. [רגע! התחלת לכיוון אחד, לך עליו. לך איתו. תפתח אותו, תפתיע איתו. אתה העלמת אותו.] חיוכה מתחלף במבט מפוחד עת יורדים לה המים. [אמנם זאת פתיחה, אבל היא לא נוגעת לסיטואציה הקודמת, מהבחינה הזאת שהיא לא נעשית בהמשך. באופן עקרוני, ירידת מים תפתח כל סיטואציה שהיא. נסה למצוא משהו שיפתח את הסיטואציה *הזאת*. ומה עם האקדח? ומה עם מעיכת האקדח? ומה עם ברוך? תפתח באופן שקשור למה שכבר היה.] בקיצור, התקדמת. הסיפור שלך מלא בפתיחות, אבל עכשיו תשכתב כך שהפתיחות יהיו קשורות למה שבא קודם.
בוא נעבור צעד צעד: "זה גם מברוך?" שואל חיים ומכוון את האקדח אל ביטנה. "לא בדיוק" עונה דורית, [זה המשך מקודם, לא פתיחה ולא סגירה.] מגישה את ידה אל האקדח ומקמטת אותו כאילו היה עשוי גומי. [זה פתיחה. (אם כי, זה זאוס אקס מכינה, ממש כמו הוצאת אקדח או הכנסת אנשים חדשים. עכשיו כשהפנמת את הרעיון, תימנע מכאלה.) היא משליכה אותו ארצה, שותה בשקיקה את מבט ההפתעה של חיים. [רגע! התחלת לכיוון אחד, לך עליו. לך איתו. תפתח אותו, תפתיע איתו. אתה העלמת אותו.] חיוכה מתחלף במבט מפוחד עת יורדים לה המים. [אמנם זאת פתיחה, אבל היא לא נוגעת לסיטואציה הקודמת, מהבחינה הזאת שהיא לא נעשית בהמשך. באופן עקרוני, ירידת מים תפתח כל סיטואציה שהיא. נסה למצוא משהו שיפתח את הסיטואציה *הזאת*. ומה עם האקדח? ומה עם מעיכת האקדח? ומה עם ברוך? תפתח באופן שקשור למה שכבר היה.] בקיצור, התקדמת. הסיפור שלך מלא בפתיחות, אבל עכשיו תשכתב כך שהפתיחות יהיו קשורות למה שבא קודם.
goshdarnit
New member
בדיוק.
המשך (ליקוט + נסיון לשידרוג)
חיים פער את עיניו. "גם *את* פגשת את ברוך?" "כן" ענתה דורית והשפילה מבט בקרקע. היא גרדה בעצבנות את רגל העץ שלה. "אבל... אבל..." גימגם חיים כשהבחין ברגל העץ, "הודיעו שברוך נהרג לפני שנה “ "הוא אכן נהרג לפני שנה" אמרה דורית, היא הבחינה במבט האימה של חיים וניסתה לחבק אותו. "תתרחקי ממני" נפל חיים על ברכיו, עדיין נועץ מבטים ברגלה. הוא הביט ברגליו והחל בוכה. "אל תבכה." אמרה דורית בחמלה. היא ניגשה אל חיים וחיבקה אותו. רגלה פגשה ברגליו וקול נקישת עץ בעץ נשמע. "אני לא מבין למה היית צריכה לעבור את הניתוח. הסבל שלי לא הספיק לך? למה? למה? אני ממש לא מבין." יבב חיים. "זה ברוך דולב. הוא הכריח אותי." אמרה דורית וחיזקה את החיבוק. חיים הבחין בצלקת לאורך צווארה של דורית. "ברוך דולב תמיד ידע להתחמק מאחריות." ניגב חיים את הדמעות וקם על רגליו. הוא עזר לדורית לקום. מבטם נפגש. האיפור שעל פניהם נמרח. הם החליפו חיוכים.
חיים פער את עיניו. "גם *את* פגשת את ברוך?" "כן" ענתה דורית והשפילה מבט בקרקע. היא גרדה בעצבנות את רגל העץ שלה. "אבל... אבל..." גימגם חיים כשהבחין ברגל העץ, "הודיעו שברוך נהרג לפני שנה “ "הוא אכן נהרג לפני שנה" אמרה דורית, היא הבחינה במבט האימה של חיים וניסתה לחבק אותו. "תתרחקי ממני" נפל חיים על ברכיו, עדיין נועץ מבטים ברגלה. הוא הביט ברגליו והחל בוכה. "אל תבכה." אמרה דורית בחמלה. היא ניגשה אל חיים וחיבקה אותו. רגלה פגשה ברגליו וקול נקישת עץ בעץ נשמע. "אני לא מבין למה היית צריכה לעבור את הניתוח. הסבל שלי לא הספיק לך? למה? למה? אני ממש לא מבין." יבב חיים. "זה ברוך דולב. הוא הכריח אותי." אמרה דורית וחיזקה את החיבוק. חיים הבחין בצלקת לאורך צווארה של דורית. "ברוך דולב תמיד ידע להתחמק מאחריות." ניגב חיים את הדמעות וקם על רגליו. הוא עזר לדורית לקום. מבטם נפגש. האיפור שעל פניהם נמרח. הם החליפו חיוכים.
goshdarnit
New member
אוקיי
חיים פער את עיניו. "גם *את* פגשת את ברוך?" "כן" ענתה דורית והשפילה מבט בקרקע. היא גרדה בעצבנות את רגל העץ שלה. "אבל... אבל..." גימגם חיים כשהבחין ברגל העץ, "הודיעו שברוך נהרג לפני שנה “ [זאת פתיחה. יפה. (אגב, שוב איבדת משהו כי לא סחטת תשואה מקסימלית מהרגל מעץ.)] "הוא אכן נהרג לפני שנה" אמרה דורית, היא הבחינה במבט האימה של חיים וניסתה לחבק אותו. "תתרחקי ממני" נפל חיים על ברכיו, עדיין נועץ מבטים ברגלה. הוא הביט ברגליו והחל בוכה. [הבכי שלו הוא פתיחה, כי הוא משנה את הסיטואציה מבחינת כל הנוכחים. מה הם יעשו עכשיו? "אל תבכה." אמרה דורית בחמלה. היא ניגשה אל חיים וחיבקה אותו. רגלה פגשה ברגליו וקול נקישת עץ בעץ נשמע. "אני לא מבין למה היית צריכה לעבור את הניתוח. הסבל שלי לא הספיק לך? למה? למה? אני ממש לא מבין." יבב חיים. [עד כאן זה לא פתיחה ולא סגירה. זה המשך ישיר של הבכי שלו. אין פה חדש מבחינת סיטואציה. "זה ברוך דולב. הוא הכריח אותי." אמרה דורית וחיזקה את החיבוק. [זאת אינפורמציה חדשה אבל היא לא פותחת את הסיטואציה. חיים הבחין בצלקת לאורך צווארה של דורית. "ברוך דולב תמיד ידע להתחמק מאחריות." [כנ"ל. שים לב שבהתחלה כשהכנסנו אינפורמציה זה תמיד נעשה באופן ששינה את הסיטואציה.] ניגב חיים את הדמעות וקם על רגליו. הוא עזר לדורית לקום. מבטם נפגש. האיפור שעל פניהם נמרח. הם החליפו חיוכים. [סגירה.] עכשיו תכתוב דיאלוג חדש ותכתוב אותו מההתחלה. תמציא אתה סיטואציה, ותפתח אותו כל שורה או במקרה הקיצוני כל שתי שורות.
חיים פער את עיניו. "גם *את* פגשת את ברוך?" "כן" ענתה דורית והשפילה מבט בקרקע. היא גרדה בעצבנות את רגל העץ שלה. "אבל... אבל..." גימגם חיים כשהבחין ברגל העץ, "הודיעו שברוך נהרג לפני שנה “ [זאת פתיחה. יפה. (אגב, שוב איבדת משהו כי לא סחטת תשואה מקסימלית מהרגל מעץ.)] "הוא אכן נהרג לפני שנה" אמרה דורית, היא הבחינה במבט האימה של חיים וניסתה לחבק אותו. "תתרחקי ממני" נפל חיים על ברכיו, עדיין נועץ מבטים ברגלה. הוא הביט ברגליו והחל בוכה. [הבכי שלו הוא פתיחה, כי הוא משנה את הסיטואציה מבחינת כל הנוכחים. מה הם יעשו עכשיו? "אל תבכה." אמרה דורית בחמלה. היא ניגשה אל חיים וחיבקה אותו. רגלה פגשה ברגליו וקול נקישת עץ בעץ נשמע. "אני לא מבין למה היית צריכה לעבור את הניתוח. הסבל שלי לא הספיק לך? למה? למה? אני ממש לא מבין." יבב חיים. [עד כאן זה לא פתיחה ולא סגירה. זה המשך ישיר של הבכי שלו. אין פה חדש מבחינת סיטואציה. "זה ברוך דולב. הוא הכריח אותי." אמרה דורית וחיזקה את החיבוק. [זאת אינפורמציה חדשה אבל היא לא פותחת את הסיטואציה. חיים הבחין בצלקת לאורך צווארה של דורית. "ברוך דולב תמיד ידע להתחמק מאחריות." [כנ"ל. שים לב שבהתחלה כשהכנסנו אינפורמציה זה תמיד נעשה באופן ששינה את הסיטואציה.] ניגב חיים את הדמעות וקם על רגליו. הוא עזר לדורית לקום. מבטם נפגש. האיפור שעל פניהם נמרח. הם החליפו חיוכים. [סגירה.] עכשיו תכתוב דיאלוג חדש ותכתוב אותו מההתחלה. תמציא אתה סיטואציה, ותפתח אותו כל שורה או במקרה הקיצוני כל שתי שורות.
תהיה חשבונאית
אני מתחיל לקבל את הרושם שהתרגיל בעייתי מבחינה המתמטיקה שלו. שתי השורות הראשונות פותחות לשני כיוונים (כל שורה פותחת את הסיטואציה). שתי השורות הבאות אמורות לפתוח שוב לשני כיוונים ולתחזק את שני הכיוונים הקודמים. שתי השורות הבאות אמורות כבר לתחזק 4 כיוונים + לפתוח לשניים חדשים. נוצר פה מעין עץ ספגטי שמהר מאוד סותם את שתי השורות החדשות. אחרי כארבע איטרציות של שתי שורות כל פעם אני צופה חסימה לכל מי שינסה. אני מסיק כי הדרישה שכל שורה תפתח סיטואציה + תשמור על קשר לזו שקדמה לה מהווה דרישה בלתי אפשרית בעליל. כמובן, אשמח אם תשפוך אור על הנושא או שאחד הכותבים יצליח לעבור את סף ה 4-5 איטרציות בהצלחה.
אני מתחיל לקבל את הרושם שהתרגיל בעייתי מבחינה המתמטיקה שלו. שתי השורות הראשונות פותחות לשני כיוונים (כל שורה פותחת את הסיטואציה). שתי השורות הבאות אמורות לפתוח שוב לשני כיוונים ולתחזק את שני הכיוונים הקודמים. שתי השורות הבאות אמורות כבר לתחזק 4 כיוונים + לפתוח לשניים חדשים. נוצר פה מעין עץ ספגטי שמהר מאוד סותם את שתי השורות החדשות. אחרי כארבע איטרציות של שתי שורות כל פעם אני צופה חסימה לכל מי שינסה. אני מסיק כי הדרישה שכל שורה תפתח סיטואציה + תשמור על קשר לזו שקדמה לה מהווה דרישה בלתי אפשרית בעליל. כמובן, אשמח אם תשפוך אור על הנושא או שאחד הכותבים יצליח לעבור את סף ה 4-5 איטרציות בהצלחה.
goshdarnit
New member
הייתי חשבונאית, החלטתי להיות סופרת.
אני רוצה לעשות את זה בלי להדגים, כי פשוט אין לי כח לזה כרגע. לא רק שזאת לא בעיה לעבור את סף 4 או 6 האיטרציות, ברוב הספרים הטובים יש בקלות 20 איטרציות על אותו דבר, וכל סיפור טוב או ספר טוב הוא לפחות 100 פתיחות. נתחיל מדוגמאות בספרות. אותן דוגמאות שהשתמשתי בהן בתרגיל הקודם טובות לתרגיל הזה: 'ספרה' של מייקל קרייקטון, גדוש, אבל גדוש בפתיחות. כל ספרי המתח הטובים של אסימוב גם הם בנויים טוב מפתיחות, אם כי פחות גדושות: A Whiff of Murdrer או Murder at the ABA או ספר הרובוטים הראשון Caves of Steel והשלישי (שכחתי את שמו). אני חושב שגם חלק מספרי לאקי סטאר מלאים בפתיחות טובות, אבל קראתי אותם לפני כמעט עשרים שנה ואני לא באמת זוכר. שוב אני מצטער, אבל שוב אני מזכיר שני סיפורים שכתבתי. בסיפורים 'הצד האפל' ו'התאומה' יש פתיחה אחרי פתיחה אחרי פתיחה אחרי פתיחה, למשך ששים עמודים של כל סיפור, כאשר בכל סיפור אין יותר מארבע דמויות (אולי חמש). אתה לא חייב לקנות את הספר, שני הסיפורים האלה לפחות נמצאים ברשת באנגלית באתר שלי. כנ"ל אגב ב'הצל של אלוהים' שנמצא בבלי פאניקה, שהוא ארוך יותר. וגם הוא רק פתיחות. (כמה פעמים, בסיפור הזה, נראה שהם נתקעים ושאין להם לאן ללכת או לפנות או מה לעשות. וזאת *פתיחה*, כי אנחנו לא יודעים מה הם יעשו עכשיו, אבל הם חייבים לעשות *משהו*.) חוץ מזה, תקרא את 'רוחות' של איבסן. 'רוחות' הוא מהמחזות הקריאים יותר שנכתבו, ואיזה עבודה מדהימה הוא עושה שם. סיפור שנסגר באמצע הוא בעייתי. סיטואציה שנסגרת באמצע היא בעייתית. סיטואציה שאין בה פתיחה - לא קורה בה שום דבר חשוב. סיפור שאין בו פתיחות משעמם. תסתכל סביב ותראה פתיחות בכל מקום. בכל מקום משעמם תראה שאין פתיחות. פתיחות שמביאות דברים מבחוץ, משום מקום, או בלי קשר למה שבא קודם, בעייתיות ומציקות לקורא. האיטרציות החוזרות נקראות 'דחיסות' (עם שורוק, לא עם חולם), וסיפור לא דחוס הוא סיפור שטוח, נטול עומק. ככל שיש לך יותר איטרציות עם פחות דמויות חדשות, עם פחות דברים שנופלים מהשמיים, ככל שיש לך יותר איטרציות עם מינימום תנאים, כך הקוראים נהנים יותר כשהם קוראים. בחיי. כשהייתי בכיתה ג' ושיחקתי עם הבובות, והיה איש רע עם כוחות ואיש טוב עם כוחות, הייתי פותח את הסיטואציה למשך שעות, כי אם היא לא היתה נפתחת היא היתה מסתיימת. זה אותו דבר, ואני לא מאמין שאתה לא יודע לעשות את זה. אתה יכול לקחת מישהו שמאיים באקדח על מישהו אחר בחדר אטום בלי יציאה ועדיין ליצור עשר איטרציות בקלות. הבעיה שלך, לדעתי, היא (כמו שאמרו לפניי): אתה לא חושב בארבעה מימדים. B הוא ההיפך מ-A, אבל C הוא ההפך משניהם, ו-D הוא ההפך משלושתם, וכן הלאה. אם אתה יוצא (אני חוזר לחשבונאות) ב-90 מעלות לכל מה שעשית קודם, עדיין הלכת למשהו שהוא הפוך להכל, ואתה עדיין ב-90 מעלות לכל מה שבא קודם (וכך שומר על יחס להכל). תקרא, תסתכל סביבך, ותראה איך אחרים עושים את זה. תנסה ותראה שזה עובד. לא רק שזה לא בלתי אפשרי, זה גם קל, ברגע שאתה מתרגל לזה.
אני רוצה לעשות את זה בלי להדגים, כי פשוט אין לי כח לזה כרגע. לא רק שזאת לא בעיה לעבור את סף 4 או 6 האיטרציות, ברוב הספרים הטובים יש בקלות 20 איטרציות על אותו דבר, וכל סיפור טוב או ספר טוב הוא לפחות 100 פתיחות. נתחיל מדוגמאות בספרות. אותן דוגמאות שהשתמשתי בהן בתרגיל הקודם טובות לתרגיל הזה: 'ספרה' של מייקל קרייקטון, גדוש, אבל גדוש בפתיחות. כל ספרי המתח הטובים של אסימוב גם הם בנויים טוב מפתיחות, אם כי פחות גדושות: A Whiff of Murdrer או Murder at the ABA או ספר הרובוטים הראשון Caves of Steel והשלישי (שכחתי את שמו). אני חושב שגם חלק מספרי לאקי סטאר מלאים בפתיחות טובות, אבל קראתי אותם לפני כמעט עשרים שנה ואני לא באמת זוכר. שוב אני מצטער, אבל שוב אני מזכיר שני סיפורים שכתבתי. בסיפורים 'הצד האפל' ו'התאומה' יש פתיחה אחרי פתיחה אחרי פתיחה אחרי פתיחה, למשך ששים עמודים של כל סיפור, כאשר בכל סיפור אין יותר מארבע דמויות (אולי חמש). אתה לא חייב לקנות את הספר, שני הסיפורים האלה לפחות נמצאים ברשת באנגלית באתר שלי. כנ"ל אגב ב'הצל של אלוהים' שנמצא בבלי פאניקה, שהוא ארוך יותר. וגם הוא רק פתיחות. (כמה פעמים, בסיפור הזה, נראה שהם נתקעים ושאין להם לאן ללכת או לפנות או מה לעשות. וזאת *פתיחה*, כי אנחנו לא יודעים מה הם יעשו עכשיו, אבל הם חייבים לעשות *משהו*.) חוץ מזה, תקרא את 'רוחות' של איבסן. 'רוחות' הוא מהמחזות הקריאים יותר שנכתבו, ואיזה עבודה מדהימה הוא עושה שם. סיפור שנסגר באמצע הוא בעייתי. סיטואציה שנסגרת באמצע היא בעייתית. סיטואציה שאין בה פתיחה - לא קורה בה שום דבר חשוב. סיפור שאין בו פתיחות משעמם. תסתכל סביב ותראה פתיחות בכל מקום. בכל מקום משעמם תראה שאין פתיחות. פתיחות שמביאות דברים מבחוץ, משום מקום, או בלי קשר למה שבא קודם, בעייתיות ומציקות לקורא. האיטרציות החוזרות נקראות 'דחיסות' (עם שורוק, לא עם חולם), וסיפור לא דחוס הוא סיפור שטוח, נטול עומק. ככל שיש לך יותר איטרציות עם פחות דמויות חדשות, עם פחות דברים שנופלים מהשמיים, ככל שיש לך יותר איטרציות עם מינימום תנאים, כך הקוראים נהנים יותר כשהם קוראים. בחיי. כשהייתי בכיתה ג' ושיחקתי עם הבובות, והיה איש רע עם כוחות ואיש טוב עם כוחות, הייתי פותח את הסיטואציה למשך שעות, כי אם היא לא היתה נפתחת היא היתה מסתיימת. זה אותו דבר, ואני לא מאמין שאתה לא יודע לעשות את זה. אתה יכול לקחת מישהו שמאיים באקדח על מישהו אחר בחדר אטום בלי יציאה ועדיין ליצור עשר איטרציות בקלות. הבעיה שלך, לדעתי, היא (כמו שאמרו לפניי): אתה לא חושב בארבעה מימדים. B הוא ההיפך מ-A, אבל C הוא ההפך משניהם, ו-D הוא ההפך משלושתם, וכן הלאה. אם אתה יוצא (אני חוזר לחשבונאות) ב-90 מעלות לכל מה שעשית קודם, עדיין הלכת למשהו שהוא הפוך להכל, ואתה עדיין ב-90 מעלות לכל מה שבא קודם (וכך שומר על יחס להכל). תקרא, תסתכל סביבך, ותראה איך אחרים עושים את זה. תנסה ותראה שזה עובד. לא רק שזה לא בלתי אפשרי, זה גם קל, ברגע שאתה מתרגל לזה.
סופרת יקרה,
הניתוח החשבונאי שלי היה מוסבר לא טוב. הדגש שלי לא היה על מספר הפתיחות אלא על הדחיסות של שתי השורות. הטלתי ספק באפשרות לבצע את שלוש הדרישות: - כל שורה פותחת - בוחטות של שתי שורות כל פעם - שמירה על הקישוריות לשורות הקודמות וכמובן התהייה לא היתה נסיון עלוב לתירוץ, אני אמשיך לנסות.
הניתוח החשבונאי שלי היה מוסבר לא טוב. הדגש שלי לא היה על מספר הפתיחות אלא על הדחיסות של שתי השורות. הטלתי ספק באפשרות לבצע את שלוש הדרישות: - כל שורה פותחת - בוחטות של שתי שורות כל פעם - שמירה על הקישוריות לשורות הקודמות וכמובן התהייה לא היתה נסיון עלוב לתירוץ, אני אמשיך לנסות.
נסיון ל - 7 איטרציות (או בוחטות)
רקע: פאב/בר חשוך. עשן, מוזיקה חלשה, שאנאל, בחורה סקסית לבושה חשוף וכובע שחור לראשה, ישובה לבדה ליד הבר. "היכן הוא?" היא מביטה בשעון, "הדביל היה אמור להיות פה לפני חמש דקות. זה ממש לא מתאים לו." "שלום" ניגש גבר לשאנאל ומתיישב לידה "את לא מוכרת לי מאיזשהו מקום?" "אני לא חושבת." עונה שאנאל "אולי תלך מפה, אני מחכה למישהו חשוב, לא סתם עוד סיני נמוך." "מצחיק מאוד" עונה מינג ומדביק נשיקה חושנית ללחיה של שאנאל. "איפה היית?" שואלת שאנאל ומחבקת את מינג, "כבר התחלתי לדאוג" "איפה את חושבת שהייתי?" מינג מטפס וחוזר לכיסאו. הוא מניח מזוודה שחורה על הבר. "אני לא מאמינה!" שאנאל מוציאה גלעין זית מפיה ומניחה את ידה על המזוודה, "רצחת אותו? באמת עשית את זה?" "את ממש לא נותנת לי קרדיט." נעלב מינג ומניח את ידו על ידה בחוזקה, "להוריד ידים מהגופה." "אתה בטוח שזה היה פראנק?" שאנאל מושכת את ידה ומעסה אותה. ראייתה מתערפלת מדמעות. "זה מאוחר מדי להתחרט." פולט מינג, "עוד מעט גם תבקשי את הכסף חזרה." "לא, לא." מיבבת שאנאל ומינג מגיש לה מפית, "אני לא מתחרטת." היא מסירה את הכובע וראשה הקרח נחשף. "מה לכל הרוחות?" מינג כמעט נופל מכיסאו, "את לא נורמאלית? תסתירי את זה! מה יהיה אם השלטונות יראו את זה?" "זה בסדר, אהובי." שאנאל מחזירה את הכובע. "אני לא מתכוונת להישאר בחיים עוד הרבה." "אל תדברי שטויות!" נוזף מינג ומבחין כי דמותה של שאנאל מהתחילה להבהב לנגד עיניו.
רקע: פאב/בר חשוך. עשן, מוזיקה חלשה, שאנאל, בחורה סקסית לבושה חשוף וכובע שחור לראשה, ישובה לבדה ליד הבר. "היכן הוא?" היא מביטה בשעון, "הדביל היה אמור להיות פה לפני חמש דקות. זה ממש לא מתאים לו." "שלום" ניגש גבר לשאנאל ומתיישב לידה "את לא מוכרת לי מאיזשהו מקום?" "אני לא חושבת." עונה שאנאל "אולי תלך מפה, אני מחכה למישהו חשוב, לא סתם עוד סיני נמוך." "מצחיק מאוד" עונה מינג ומדביק נשיקה חושנית ללחיה של שאנאל. "איפה היית?" שואלת שאנאל ומחבקת את מינג, "כבר התחלתי לדאוג" "איפה את חושבת שהייתי?" מינג מטפס וחוזר לכיסאו. הוא מניח מזוודה שחורה על הבר. "אני לא מאמינה!" שאנאל מוציאה גלעין זית מפיה ומניחה את ידה על המזוודה, "רצחת אותו? באמת עשית את זה?" "את ממש לא נותנת לי קרדיט." נעלב מינג ומניח את ידו על ידה בחוזקה, "להוריד ידים מהגופה." "אתה בטוח שזה היה פראנק?" שאנאל מושכת את ידה ומעסה אותה. ראייתה מתערפלת מדמעות. "זה מאוחר מדי להתחרט." פולט מינג, "עוד מעט גם תבקשי את הכסף חזרה." "לא, לא." מיבבת שאנאל ומינג מגיש לה מפית, "אני לא מתחרטת." היא מסירה את הכובע וראשה הקרח נחשף. "מה לכל הרוחות?" מינג כמעט נופל מכיסאו, "את לא נורמאלית? תסתירי את זה! מה יהיה אם השלטונות יראו את זה?" "זה בסדר, אהובי." שאנאל מחזירה את הכובע. "אני לא מתכוונת להישאר בחיים עוד הרבה." "אל תדברי שטויות!" נוזף מינג ומבחין כי דמותה של שאנאל מהתחילה להבהב לנגד עיניו.
goshdarnit
New member
מצויין.
לא רק הרבה פתיחות, אלא פתיחות עדינות ומתונות. מצויין. אז ככה: א) זאת הפעם האחרונה שאני רוצה לשמוע ממך תירוצים בסגנון 'זה בלתי אפשרי'. ב) Cwen: זה נראה לך יותר מדי בשביל הקורא? נראה לך שהקורא לא יעמוד בדבר כזה? אני לא חושב. ג) ספר לי אם גם כאן אתה מסתכל אחרת על סיטואציות שאתה רואה בטלוויזיה או קורא בספרים? יש שינוי במחשבה?
לא רק הרבה פתיחות, אלא פתיחות עדינות ומתונות. מצויין. אז ככה: א) זאת הפעם האחרונה שאני רוצה לשמוע ממך תירוצים בסגנון 'זה בלתי אפשרי'. ב) Cwen: זה נראה לך יותר מדי בשביל הקורא? נראה לך שהקורא לא יעמוד בדבר כזה? אני לא חושב. ג) ספר לי אם גם כאן אתה מסתכל אחרת על סיטואציות שאתה רואה בטלוויזיה או קורא בספרים? יש שינוי במחשבה?
goshdarnit
New member
דוגמה 2
אותו דבר כמו בדוגמה 1, אבל לא דיאלוג, אם כי עלילה במושג הרחב שלה. שלומית ושאול לא נפגשו כבר ששה חודשים. (לא יודע מה ההסיטוריה שלהם, תחליטו אתם.) הם קובעים להפגש סוף סוף בבית הקפה הקבוע שלהם בתל אביב, בשולחן הקבוע. שאול מגיע באיחור של שתי דקות, ולא רואה את השולחן שלהם ריק. מוזר, כי היא תמיד הייתה דייקנית ותמיד הגיעה לפני הזמן. הוא מסתכל מסביב, ורואה, במרחק כ-20 מטר ממנו, את שלומית נכנסת למושב האחורי של מכונית. מישהו אחר נכנס איתה, סוגר את הדלת, והמכונית מתחילה לנסוע. [והעלילה נפתחה. מה קרה? מה קורה? מה יקרה? כמו בדוגמה 1, התרגיל הוא לפתוח את הסיטואציות כמה שיותר מהר, לפתוח את האפשרויות ולא לסגור אותן. תכתבו כמה שורות שמראות את הפתיחה, ואם יש לכם עוד, תשרשרו, כדי שמישהו אחר יוכל להמשיך את הסיפור מהאמצע לכיוון אחר. אוקיי? וכמו בדוגמה 1, אני אתחיל. ברוך מהסס, ואז מחליט. הוא פונה בחזרה למכונית שלו. אבל כשהוא מגיע לכביש, מכונית אחרת עוצרת לידו והנהג אומר לו: "אתה לא רוצה לנסוע אחריה." [וכך פתחתי את הסיטואציה עוד יותר. עירבתי יותר אנשים. הראיתי שהאנשים יודעים מי הוא ולא רק מי היא. רמזתי שיש פה משהו מסוכן. רמזתי שיש תכנית על גדולה יותר, והקשיתי על ההחלטה שלו. תורכם.
אותו דבר כמו בדוגמה 1, אבל לא דיאלוג, אם כי עלילה במושג הרחב שלה. שלומית ושאול לא נפגשו כבר ששה חודשים. (לא יודע מה ההסיטוריה שלהם, תחליטו אתם.) הם קובעים להפגש סוף סוף בבית הקפה הקבוע שלהם בתל אביב, בשולחן הקבוע. שאול מגיע באיחור של שתי דקות, ולא רואה את השולחן שלהם ריק. מוזר, כי היא תמיד הייתה דייקנית ותמיד הגיעה לפני הזמן. הוא מסתכל מסביב, ורואה, במרחק כ-20 מטר ממנו, את שלומית נכנסת למושב האחורי של מכונית. מישהו אחר נכנס איתה, סוגר את הדלת, והמכונית מתחילה לנסוע. [והעלילה נפתחה. מה קרה? מה קורה? מה יקרה? כמו בדוגמה 1, התרגיל הוא לפתוח את הסיטואציות כמה שיותר מהר, לפתוח את האפשרויות ולא לסגור אותן. תכתבו כמה שורות שמראות את הפתיחה, ואם יש לכם עוד, תשרשרו, כדי שמישהו אחר יוכל להמשיך את הסיפור מהאמצע לכיוון אחר. אוקיי? וכמו בדוגמה 1, אני אתחיל. ברוך מהסס, ואז מחליט. הוא פונה בחזרה למכונית שלו. אבל כשהוא מגיע לכביש, מכונית אחרת עוצרת לידו והנהג אומר לו: "אתה לא רוצה לנסוע אחריה." [וכך פתחתי את הסיטואציה עוד יותר. עירבתי יותר אנשים. הראיתי שהאנשים יודעים מי הוא ולא רק מי היא. רמזתי שיש פה משהו מסוכן. רמזתי שיש תכנית על גדולה יותר, והקשיתי על ההחלטה שלו. תורכם.
עוץליגוץלי
New member
?
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני.
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני.
עוץליגוץלי
New member
?
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני. הגיחוך על פניו של עמר התרחב.
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני. הגיחוך על פניו של עמר התרחב.
goshdarnit
New member
קרוב
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני. [זה *יכול* היה לפתוח דברים, אילו הייתי יודע מי זה ומה המשמעות שלו, ולמה הוא שווה פעירת עיניים. אבל בינתיים: רק התקרבת, לא הגעת. הגיחוך על פניו של עמר התרחב. [רק אם אני יודע מי הוא עמר ומה משמעותו לגבי הנפשות הפועלות, רק אם עמר הוא הדבר האחרון לו ציפיתי פה, אין בזה פתיחת סיטואציה. לא חידשת לי, לא פתחת בפניי אופציות חדשות, לא ריתקת אותי יותר. מסקנה: כדי להפתיע אותי, לרתק אותי, לפתוח סיטואציה, אתה חייב לקשר אותי לסיטואציה. אני חייב להבין למה זה מפתיע, ולא להבין שזה מפתיע בפוטנציה (וגם לא להבין שמישהו הופתע). נסה שוב. אתה מתקרב.
עיניו של ברוך נפערו כשהוא זיהה את פני הנהג השני. [זה *יכול* היה לפתוח דברים, אילו הייתי יודע מי זה ומה המשמעות שלו, ולמה הוא שווה פעירת עיניים. אבל בינתיים: רק התקרבת, לא הגעת. הגיחוך על פניו של עמר התרחב. [רק אם אני יודע מי הוא עמר ומה משמעותו לגבי הנפשות הפועלות, רק אם עמר הוא הדבר האחרון לו ציפיתי פה, אין בזה פתיחת סיטואציה. לא חידשת לי, לא פתחת בפניי אופציות חדשות, לא ריתקת אותי יותר. מסקנה: כדי להפתיע אותי, לרתק אותי, לפתוח סיטואציה, אתה חייב לקשר אותי לסיטואציה. אני חייב להבין למה זה מפתיע, ולא להבין שזה מפתיע בפוטנציה (וגם לא להבין שמישהו הופתע). נסה שוב. אתה מתקרב.
goshdarnit
New member
הופה.
סגרת ואז פתחת. הנה: המכונית ממשיכה ליסוע ולאחר שהיא מתרחקת ממנו ברוך נשאר לעמוד על המדרגה.[זהו, נסגר. אני לא אדע מי האיש הזה, המסתורין הזה לא יפתר (או יעמיק) עכשיו. ובנוסף, הגבלת את האפשרויות שלי ולא הגדלת אותן.] חסר אונים ומבולבל, כשאופנוע עוצר לידו והבחורה הזרה שרוכבת עליו אומרת לו "תעמוד כאן עוד כמה שניות והם יעלמו! תעלה! מהר!" [פתחת. אבל, אגב, חזרת על אוטו טריק עם האוטו מלפני כמה שורות בסיפור. שוב הגיע אוטו. שוב מישהו שהוא לא מכיר. שוב נותן עצות. אפשר היה להפוך את העניין לקטע, שהרבה אנשים ברצף באים ונותנים לו עצות סותרות, אבל לא זה מה שעשית.] נסה שוב. חשוב מאוד לא לסגור באמצע סצנה, גם אם אתה פותח שניה אחר כך. הקורא נתקע, הדמות נתקעת, והתהליך נתקע. וחבל, כי היית יכול להמשיך באופן ישיר.
סגרת ואז פתחת. הנה: המכונית ממשיכה ליסוע ולאחר שהיא מתרחקת ממנו ברוך נשאר לעמוד על המדרגה.[זהו, נסגר. אני לא אדע מי האיש הזה, המסתורין הזה לא יפתר (או יעמיק) עכשיו. ובנוסף, הגבלת את האפשרויות שלי ולא הגדלת אותן.] חסר אונים ומבולבל, כשאופנוע עוצר לידו והבחורה הזרה שרוכבת עליו אומרת לו "תעמוד כאן עוד כמה שניות והם יעלמו! תעלה! מהר!" [פתחת. אבל, אגב, חזרת על אוטו טריק עם האוטו מלפני כמה שורות בסיפור. שוב הגיע אוטו. שוב מישהו שהוא לא מכיר. שוב נותן עצות. אפשר היה להפוך את העניין לקטע, שהרבה אנשים ברצף באים ונותנים לו עצות סותרות, אבל לא זה מה שעשית.] נסה שוב. חשוב מאוד לא לסגור באמצע סצנה, גם אם אתה פותח שניה אחר כך. הקורא נתקע, הדמות נתקעת, והתהליך נתקע. וחבל, כי היית יכול להמשיך באופן ישיר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.