ניסיון - דיאלוג בחדר
חדר. גבר ואישה יושבים זה מול זה בכורסאות רכות. הוא מביט לכיוונה ואילו היא מביטה הצידה, לעבר הקיר. "למה באת?" הוא שואל לבסוף. "אני...", היא מתחילה לענות ואז משנה נושא " אתה נירא סחוט, הכל בסדר אתך?". "זה לא הדאיג אותך במשך עשר השנים האחרונות וקצת קשה לי להאמין שזה מדאיג אותך עכשיו." חתך. " באת בגללו, לא?" היא שותקת מביטה הצידה, ואז לוקחת נשימה עמוקה ומישרת איתו מבט. "איפה הוא?" שואלת. "ככה ישר?" חיוך מר עולה על שפתיו של הגבר. "לא 'איך הוא', 'אם הצליח להשתלב', 'עם מצא חברים'. ככה, ישר לעסקים?" הוא מניד את ראשו מתפלא. "אני מבין שלא אכפת לך ממני, אבל ממנו? מבשר מבשרך?" עיניה היפות מצטמצמות באזהרה. "שלא תעיז לבקר אותי" היא מזהירה. "אל תשכח ממי הילד קיבל את היכולות שלו". כתפיו של הגבר שוקעות, והפעם תורו להסיט מבט. "תאמיני או לא, אבל אם הייתי יודע שזה יעבור אליו, הייתי מתעקש שתיולד לנו בת. הייתי בטוח שהתכונה לא תבוא לביטוי עוד לפחות שלושה דורות" "דנו בזה כאשר התגרשנו" היא אומרת, וקמה מכיסאה. "עכשיו, איפה הילד?"
חדר. גבר ואישה יושבים זה מול זה בכורסאות רכות. הוא מביט לכיוונה ואילו היא מביטה הצידה, לעבר הקיר. "למה באת?" הוא שואל לבסוף. "אני...", היא מתחילה לענות ואז משנה נושא " אתה נירא סחוט, הכל בסדר אתך?". "זה לא הדאיג אותך במשך עשר השנים האחרונות וקצת קשה לי להאמין שזה מדאיג אותך עכשיו." חתך. " באת בגללו, לא?" היא שותקת מביטה הצידה, ואז לוקחת נשימה עמוקה ומישרת איתו מבט. "איפה הוא?" שואלת. "ככה ישר?" חיוך מר עולה על שפתיו של הגבר. "לא 'איך הוא', 'אם הצליח להשתלב', 'עם מצא חברים'. ככה, ישר לעסקים?" הוא מניד את ראשו מתפלא. "אני מבין שלא אכפת לך ממני, אבל ממנו? מבשר מבשרך?" עיניה היפות מצטמצמות באזהרה. "שלא תעיז לבקר אותי" היא מזהירה. "אל תשכח ממי הילד קיבל את היכולות שלו". כתפיו של הגבר שוקעות, והפעם תורו להסיט מבט. "תאמיני או לא, אבל אם הייתי יודע שזה יעבור אליו, הייתי מתעקש שתיולד לנו בת. הייתי בטוח שהתכונה לא תבוא לביטוי עוד לפחות שלושה דורות" "דנו בזה כאשר התגרשנו" היא אומרת, וקמה מכיסאה. "עכשיו, איפה הילד?"