לא יפה לומר
ב' ולהנרי אין אישיות אלא אם להיות מושלם זה אישיות ואני חושבת שאם הספר היה משתי נק' המבט(אלכס והנרי) זה היה משפר אותו ממש וגם היינו מקבלים קצת הפוגה מכל הפוליטיקה(ואני אוהבת רומנים רומנטיים שאנחנו נמצאים בראשים של שני בני הזוג).
אני גם חושב שזה היה יכול להיות מאוד נחמד אם היינו מקבלים את שני נקודות המבט שלהם בספר.
אבל בספרים שבהם עוברים בין נקודות המבט זה גם לפעמים נעשה מעצבן. עדיין זה לרוב עדיף (אם בCarry On לא הייתי מקבל את שני הצדדים הייתי הורג מישהו)
ג' הקטע עם האובססיה של אלכס למוצא שלו היה מוזר, אולי כי אני 100% פולניה אבל בסביבה שלי יש המון אנשים שהם אשכנזים-מזרחיים(כולל מישהו שהוא הודי-רומני, אל תשאלו) וכאילו גם שאנחנו מדברים על עדות והכל זה הרבה פחות נוכח ביום יום. אולי בארה"ב זה שונה והקטע של הגזע חשוב יותר, אבל זה נהיה משעמם ומעייף בקטע מסוים. ואף אדם שפוי לא היה חושב על הגזע שלי בערך פעם בשעה כמו אלכס.
אני לא שופט בעניין הזה.
יש אנשים שזה מעסיק אותם.
זה גם כמו שיש אנשים שעניין הנטייה המינית שלהם מאוד מעסיקה אותם ויש אנשים (גם הומואים או בי) שזה לא משהו שמשמעותי עבורם ממש.
ד' הספר כתוב טוב, הוא נחמד והכל והוא גם דיי דומה לסרט ואני דיי חושבת שאהבתי את הסרט יותר. אולי כי לשחקן של אלכס יש כריזמה והוא פחות מעצבן.
לי זכור שמאוד אהבתי את הספר. אבל גם עבר המון זמן מאז שקראתי אותו אז אני לא בדיוק יכול להגן עליו.
אני כן זוכר שהרבה אנשים שאהבו את הספר לא אהבו את הסרט.
ה' וממש אהבתי את ג'ון ובי ונורה.
אני אפילו לא זוכר מי זה ג'ון
ו' ואת אמא של הנרי ופחות את אמא של אלכס(ואבא של אלכס נראה כמו קלישאה על גבר מקסיקני).
היה משהו מטריד שאומה תורמן עם מבטא דרומי.
אני לא יודע אם היא עשתה אותו לא טוב, או אולי פשוט יותר מידי טוב ואני פשוט לא רגיל למבטא הזה. או שאני פשוט ממש לא רגיל למבטא הזה בא ממנה.
ז' והקטע שבסרט אלכס עוזר לאימא שלו להיבחר היה טוב, חבל שזה היה שונה בספר.
לא זכרתי שבספר זה לא מתרחש
) עד עכשיו. אבל בגדול זה כיפי ונחמד ודיי משעשע.
