It's Always Sunny
Well-known member
מסכימה!
לא ציפיתי לרמת יעילות כזו והכל נמצא שם.
🧜♂️🧜♀️שרשור אוף, מרמורים, שטויות, חלומות מד"ב, ואשליות אופטיות ואחרות 🧜♂️🧜♀️
- פותח הנושא Lhuna3
- פורסם בתאריך
לא ציפיתי לרמת יעילות כזו והכל נמצא שם.
didalf
Well-known member
ווי נשבעת שבמקרה אתמול דיברנו על זהאני לא יודעת אם מישהו כבר יודע על זה אבל אני גיליתי רק עכשיו, באזור האישי של האתר הממשלתי יש נתונים על בעלי חיים, בדקתי והמידע שיש להם על הכלב שלי רלוונטי ובסטטוס של הכלב רשום שהוא פעיל
לא זוכרת איך התגלגלה השיחה אבל אמא שלי ציינה שכבר אין לה גישה לטאב של בעלי חיים אחרי שהכלב שלנו נפטר.
It's Always Sunny
Well-known member
עולם קטן מאודווי נשבעת שבמקרה אתמול דיברנו על זה
לא זוכרת איך התגלגלה השיחה אבל אמא שלי ציינה שכבר אין לה גישה לטאב של בעלי חיים אחרי שהכלב שלנו נפטר.
כמה זמן הכלב שלכם לא בחיים?
didalf
Well-known member
אממ מספטמבר שעבר.... שנה ו9.עולם קטן מאוד
כמה זמן הכלב שלכם לא בחיים?
וואו
It's Always Sunny
Well-known member
כמה זמן הוא היה אצלכם?אממ מספטמבר שעבר.... שנה ו9.
וואו
משום מה הייתי בטוחה שהוא היה אצלכם כשהיית קטנה ואז מת לפני כמה שנים, לא ציפיתי שזה יהיה פחות משנתיים.
didalf
Well-known member
15 שנים, מאז שאני בת 14. זה די קטנה אבל לא קטנה קטנה.
It's Always Sunny
Well-known member
וואו, 15 שנים זה ממש מכובד. מה היה הגזע שלו?
didalf
Well-known member
כן, והוא הגיע אלינו בגיל שנה בערך אז הוא היה בן 16.
בורדר קולי לא גזעי.
It's Always Sunny
Well-known member
ראיתי תמונות של הגזע בגוגל והוא כל כך חמוד
מעניין.אני לא יודעת אם מישהו כבר יודע על זה אבל אני גיליתי רק עכשיו, באזור האישי של האתר הממשלתי יש נתונים על בעלי חיים, בדקתי והמידע שיש להם על הכלב שלי רלוונטי ובסטטוס של הכלב רשום שהוא פעיל
מה זה האתר הממשלתי? תני קישור
וואלה. זה בטח משהו שכדאי שאני אבדוק.
בורדר קולי, אבל לא קול...
dilia snake
Well-known member
האפקט של זה כל כך חזק שהוא חזר בזמן לילדות שלי והפך אותי להומו כבר אז
lemon lyman
Well-known member
תראי מאז השיחות שלנו על אבודים
את מבחינתי בעלת זיכרון הכי טוב פה .אז בכל סדרה שיש לי שאלה בקשר אליה
ואני יודעת שאת ראית אני אשאל אותך
כמובן תלוי מה השאלה
אגב אני חשבתי שתשובה לשאלה שלי זה משהו בין השורות שפספסתי ואת אלופה בדברים כאלה
בגלל זה רציתי לשאול אותך
כן אבל היא נטשה אותה אחרי שהיא נולדה
טכנית הוא חשב שהוא עם אשתו מריאן אבל זאת הייתה זלינה שהתחזתה אליה
כן
לא בהתחלה
הוא הפוך לסופר בהמשך
כן .כי השחקנית נכנסה להריון
אני לא הבנתי מה בדיוק מוזר לך
כי חוץ מקרואלה דה ויל כל הנבלים בסדרה היו נורמלים בהתחלה
רק הוק קורא לו תנין .
ורק בל מתייחסת לזה שהוא חיה אבל לא בקטע רע
את סמנת אבל אני גם איכשהו לא שמתי לב לזה
וגם כי אמרת שראית עד עונה 4 אז לא חשבתי שתדבר על משהו מעבר לזה
בכל אופן בהתחלה זה ביאס אותי שקראתי למרות שלא אכפת לי לדעת ספוילרים (או יותר נכון יש ספוילרים שלא אכפת לי לדעת )
בכל אופן שהגעתי לעלילה הזאת שמחתי שידעתי את זה מראש
אה חשבתי שידעת
כי דילן כתבה על זה בעבר
בכל אופן יש איזה פרק שדורתי תחת קללת שינה ידה ידה ידה רובי מעירה אותה עם נשיקה
ואחרי זה לא רואים אף אחת מהן יותר בסדרה
לא
כי אתה יודע לאורורה הייתה אהבת אמת משלה
אבל כן קיוויתי שלמולאן תהיי מישהי כי היא יחסית דמות שראינו הרבה
כן הוק אחר
בכל אופן לה ולרובין היו כמה פרקים ולא רק אחד
וגם רובין ביקשה את ידה של אליס מהוק
וזה היה חמוד
נערך לאחרונה ב:
וואלה? מה הייתה קוראלה דה ויל אם לא סתם אישה שאוהבת פרוות כלבים?
הסיבה שזה מוזר זה כי ההורים שלו לא היו רגילים, אבל הוא נולד רגיל ואז הפך להיות לא רגיל בדרך אחרת.
אגב, אני חושב שהיו עוד דמויות שנולדו "לא נורמליות" למשל זלינה ורג'ינה נראה לי נולדו עם כוחות קסם בגלל שלאמא שלהן היו כוחות קסם.
פינוקיו כמובן לא נולד נורמלי.
גם אמה היא הSavior מלידה.
הענק אני מניח שנולד ענק.
הפיות אני מניח שנולדו פיות.
האם הסבירו מה מקור הכוח של אלסה? כי בסרטים זה עושה רושם שהיא נולדה ככה.
*אוקי אני קולט עכשיו שכתבת על הנבלים שנולדו נורמליים, אז מה שכתבתי תקף רק לגבי רג'ינה וזלינה.
כן, אבל בסיפורי האגדה שמבוססים על הדברים האלו מדובר עליו בשלושת המקרים האלו.
אני לא יודע אם זה רע יותר אם אחת מהן הייתה מתה.
*אגב, נזכרתי שלפני שנים היה איזה אתגר של תפוז (כשתפוז היו עושים דברים עם פרסים) של לכתוב עלילה עונה 17 של סדרה מסויימת.
ואני כתבתי מה יקרה בעונה 17 של הסדרה הזאת.
הגיוני שזה שמור לי איפשהו, אבל אם אני זוכר נכון כתבתי על עלילה שכוללת את טרזן (שהיה במערכת יחסים עם הוק), מוגלי, שירחן (שמתברר שהוא גם האריה מהקוסם מארץ עוץ) ועוד כמה דברים.
keren or5
Well-known member
טוב האמת את צודקת, באמת יש לי זיכרון יחסית טוב בנוגע לסדרות מסויימות או יותר נכון לקטעים מסויימים שממש השפיעו עלי, זה קצת פסיכי יש סצנות שאני יודעת בע"פ מרוב שראיתי אותם. אבל כמובן יש המון דברים שאני לא זוכרת כי הם לא היו כ"כ חשובים לי.
אבל את הזכרת לי כמה דברים בנוגע ל-once שרציתי לשתף
דבר ראשון אני עדיין לא מבינה איך לא זכרת שניל הוא הבן של ראמפל. אם היה רק דבר אחד שהייתי זוכרת מהסדרה הזאת זה הדבר הזה כי אני זוכרת כמה בשוק הייתי כשגילו את זה, וגם מהגאונות של שיוצרים שחשבו על זה (הם תכננו את זה מההתחלה וזה התגלה רק בעונה 2!). אולי אם הייתי רואה את העונות הראשונות בקצב האמיתי הייתי חושבת על זה, אבל בגלל שראיתי את העונות בבינג' לא עצרתי לחשוב על תיאוריות, לכן זה כ"כ הימם אותי בצפייה ראשונה. ראיתי אחר כך ראיון עם היוצרים שהם אמרו שמישהו עלה על התיאוריה הזאת באינטרנט והם חשבו לשנות אותה אבל בסוף החליטו שלא (מזל! זה אחד הרגעים המעולים בסדרה איך הכל מתחבר!).
דבר שני, אני אמנם אוהבת את הוק מאוד, הוא ממש חתיך, אבל תמיד יש לי טיפה כמיהה לדברים שעושים קצת קווץ' בלב, והוק ואמה בסופו של דבר מרגיש לי מעט קיצ'י מדי, וזאת בסדרה שגם ככה כמעט כל סיפורי האהבה שם קיצ'יים בטירוף. לכן תמיד היה לי סופט ספוט בלב לאמה וניל. ואני לא באמת צריכה לבחור בין השיפים, כי ניל מת ואז אמה יכלה להיות עם הוק. אבל היה בי איזה קטע קטן שקצת רציתי שהסדרה תסתיים עם הכישוף הזה שהם עשו בעונה 3, שהם שינו את הזיכרונות של אמה כ"כ שבמקום לזכור שהיא מסרה את הנרי, היא בעצם זכרה מציאות חלופית לגמרי שבו היא כן שמרה אותו והם גדלו ביחד כל הזמן. אבל אז היא לא זוכרת כלום מסטוריברוק, אז זה מריר מתוק כזה, אבל ככה אני אוהבת דברים, אני לא אוהבת שהם רק טובים, אני תמיד אוהבת שיש מימד של טרגדיה בהם.
הסצנה שבה רואים את אמה מוסרת את הנרי היא עדיין שוברת לי את הלב עד היום, וכנראה מבחינתי הסצנה הכי עצובה בכל הסדרה. בא לי לשים אותה למרות שאת בטוח זוכרת אם עשיתי ריווץ' עכשיו להכל-
אני עדיין נקרעת מזה שהיא לא יכולה להסתכל עליו. ואהבתי שסוף אמצע עונה 3 שנגמר בכישוף שאמרתי- אז הראו כאילו את הקטע לידה חלופי שהיא כן לוקחת את הנרי. הדבר היחידי הבעייתי הוא שסוף הפרקים של עונה 3 עם הוק ואמה שנוסעים אחורה בזמן כמו בחזרה לעתיד היו כ"כ טובים וכ"כ אהבתי אותם, שאני לא רוצה שהם ישארו מחוץ לסדרה. אז בעולם מושלם, היו איכשהו עורכים את העונה אחרת כך שגם הפרקים האלה יכללו איכשהו בסיפור לפני הכישוף האחרון על אמה, ואז שזה יגמר בזה שהיא נוסעת משם ושוכחת אותם ונזכרת ב"לידה החלופית" שלה (ובלי הקליף האנגר כמובן שהוק דופק לה בדלת בסוף).
אז משהו קצת מוזר שקרה לי כשראיתי את הסדרה בפעם הראשונה. אז בסצנה של הלידה (לא זוכרת אם הראשונה או החלופית) אז אני זוכרת שממש רציתי לבכות, אבל הייתי בתקופה מוזרה שלא ממש יכלתי לבכות, ורק בהיתי במסך, כאילו אם הייתי נותנת לעצמי להרגיש את הכאב שהסצנה גרמה לי זה היה כואב לי מדי, אז משהו בתת מודע שלי עצר את זה (עוד קטע ממש עצוב עם כל הנסיבות של הלידה- שהיא יולדת בכלא כי היא נכלאה כי ניל השאיר אותה שם והיא חושבת שהוא נטש אותה שם, פשוט לא יכלתי. זה היה לי כ"כ עצוב). אז אני זוכרת שאחרי איזה יום או יומיים נסעתי באוטו לאנשהו והמחשבות שלי נדדו ופתאום נזכרתי בזה והתחלתי לבכות את נשמתי החוצה, והייתי צריכה לעצור עם המכונית בצד ולסיים לבכות כי זה פתאום השתלט עלי בגל כזה שלא ציפיתי לו.
אז כמו שאמרתי, אני בעד שאמה והוק יהיו אנד גיים, וכמובן אני אוהבת את הקשר שלהם. אבל יש יותר רגעים בקשר של ניל ואמה שמוחצים לי את הלב וכמו שאמרתי אני אוהבת קצת כואב וטראגי בסיפורי אהבה שלי (אולי משהו דפוק בי, לא יודעת). יש יותר קטעים שאני אוהבת עם אמה וניל, אני גם מרגישה שאיכשהו היא משחקת יותר טוב בסצנות איתו, אולי כי הם יותר עצובים. למשל זאת אחת הסצנות האהובות עלי שלהם- דווקא בגלל שהיא מביעה פה משהו כ"כ מורכב. היא אמנם עדיין אוהבת אותו, אבל היא מתוודה על זה שהיא קצת קיוותה שהוא מת כי היא ידעה שיהיה לה יותר קל לשים אותו מאחוריה ככה. ואני נגמרת כשהיא מסבירה לו את זה ומתחילה לבכות:
וכמובן כמובן שאני מאוהבת בקטע שהיא רואה אותו שוב בעונה 5 לפני שהיא יורדת לאנדרוורלד כדי להציל את הוק. ויש שם את המכונית הצהובה הזאת שלהם, וזה כ"כ יפה איך הם נפרדים שהוא אומר לה שהוא אוהב אותה ותמיד יאהב אותה ושהוא במקום שהוא שמח, ושוב, כשהיא בוכה כשהיא מדברת איתו זה שובר לי את הלב.
ויש עוד קטע שלהם שאני ממש אוהבת שמוחץ לי את הלב. שזה פלשבק למתי שהם יצאו והיה להם דייט בלונה פארק והם דיברו על מה זה אומר להרגיש שמשהו הוא כמו הבית שלהם, וניל אומר משהו בסגנון שיודעים שמקום מסויים מרגיש כמו בית כי פשוט מרגישים את זה שזה הבית שלהם. ואני אוהבת את הסצנה כי היא גם יפה, אבל היא גם מזכירה לי קצת כמה יש להם משותף, איך שניהם תמיד היו צריכים בית ותמיד הרגישו נטושים ושלא היה להם, אמה כי ההורים שלה שלחו אותה לעולם האמיתי והיא חשבה שהם נטשו אותה, וגם כל הילדות שלה היא הייתה במערכת הרווחה. וניל בגלל שראמפל נתן לו ליפול לחור הזה שגרם לו להיות בעולם האמיתי וגם לגדול לבד כילד.
אני גם זוכרת דיי טוב קטעים מהסדרה אחרי עונה 3. נגיד שאמרת משהו על זה שהפיה השחורה היא אמא של ראמפל, בהתחלה לא זכרתי כ"כ על מה את מדברת, אבל עכשיו נזכרתי שנדמה לי שגילו את זה בעונה הזאת שלאמה היה חזיונות לעתיד שמישהו בא והורג אותה, ואז בסוף מגלים שזה הבן של ראמפל ובל שעבר לאיזה מימד אחר או משהו וחזר גדול נכון? אז זה בעונה הזאת שמגלים מי אמא של רמפאל לא? אז לא הייתי זוכרת אם היית שואלת מי זאת אמא של ראמפל, נראה לי, אבל אחרי שאמרתי נדמה לי שאני זוכרת שזה היה קשור לעלילה הזאת. אני טועה?
את ממש עושה לי חשק לראות שוב את הסדרה, או לפחות את שלושת העונות הראשונות שכמו שאמרתי מבחינתי שם נגמרה הסדרה (אני מחשיבה את החצי השני של עונה 3 כי כמו שאמרתי אני לא מוכנה לוותר על הפרקים שאמה והוק חוזרים בזמן ליער המכושף להציל את ההורים שלה או משהו כזה). אבל מצד שני אני לא יודעת אם יהיה לי כוח לראות את זה שוב עכשיו. כי מה שבאמת בא לי זה יותר את חוויית הצפייה הראשונה בעונות האלה שוב. מבלי שאני יודעת את כל הדברים שאני יודעת, וזה אף פעם לא יוכל להיות. אבל כייף להיזכר בכל הדברים שאהבתי ע הריווץ' שלך. היו עוד הרבה דברים שברגע הראשון לא זכרתי שכתבת, אבל נזכרתי גם (כמו למשל לא זכרתי מעצמי שלצ'רמיניגים היה עוד ילד בהתחלה, אבל עכשיו אני נזכרת בזה בערך). בין היתר חלק מהדברים שלא אהבתי כבר בעונות היותר מאוחרת שהיו כל מיני קווי עלילה שהתחילו לחזור על עמם וזה עייף אותי. נגיד לא היה להם מה לעשות עם ראמפל, אז כל הזמן עשו ש"תראו הנה הוא משתנה בשביל בל והופך לבן אדם טוב, אבל בסוף הוא לא יכול לעצור בעצמו כי הוא מכור לכוח וחוזר להיות הדארק וואן". בפעם הראשונה שהם עשו את זה זה היה דיי עוצמתי, אבל אז כשהם חזרו על וורסיה מסויימת של זה שוב ושוב זה כבר התחיל לאבד מהעוקץ שלו
מקווה שזה בסדר שחפרתי.
דבר שני, אני אמנם אוהבת את הוק מאוד, הוא ממש חתיך, אבל תמיד יש לי טיפה כמיהה לדברים שעושים קצת קווץ' בלב, והוק ואמה בסופו של דבר מרגיש לי מעט קיצ'י מדי, וזאת בסדרה שגם ככה כמעט כל סיפורי האהבה שם קיצ'יים בטירוף. לכן תמיד היה לי סופט ספוט בלב לאמה וניל. ואני לא באמת צריכה לבחור בין השיפים, כי ניל מת ואז אמה יכלה להיות עם הוק. אבל היה בי איזה קטע קטן שקצת רציתי שהסדרה תסתיים עם הכישוף הזה שהם עשו בעונה 3, שהם שינו את הזיכרונות של אמה כ"כ שבמקום לזכור שהיא מסרה את הנרי, היא בעצם זכרה מציאות חלופית לגמרי שבו היא כן שמרה אותו והם גדלו ביחד כל הזמן. אבל אז היא לא זוכרת כלום מסטוריברוק, אז זה מריר מתוק כזה, אבל ככה אני אוהבת דברים, אני לא אוהבת שהם רק טובים, אני תמיד אוהבת שיש מימד של טרגדיה בהם.
הסצנה שבה רואים את אמה מוסרת את הנרי היא עדיין שוברת לי את הלב עד היום, וכנראה מבחינתי הסצנה הכי עצובה בכל הסדרה. בא לי לשים אותה למרות שאת בטוח זוכרת אם עשיתי ריווץ' עכשיו להכל-
אז משהו קצת מוזר שקרה לי כשראיתי את הסדרה בפעם הראשונה. אז בסצנה של הלידה (לא זוכרת אם הראשונה או החלופית) אז אני זוכרת שממש רציתי לבכות, אבל הייתי בתקופה מוזרה שלא ממש יכלתי לבכות, ורק בהיתי במסך, כאילו אם הייתי נותנת לעצמי להרגיש את הכאב שהסצנה גרמה לי זה היה כואב לי מדי, אז משהו בתת מודע שלי עצר את זה (עוד קטע ממש עצוב עם כל הנסיבות של הלידה- שהיא יולדת בכלא כי היא נכלאה כי ניל השאיר אותה שם והיא חושבת שהוא נטש אותה שם, פשוט לא יכלתי. זה היה לי כ"כ עצוב). אז אני זוכרת שאחרי איזה יום או יומיים נסעתי באוטו לאנשהו והמחשבות שלי נדדו ופתאום נזכרתי בזה והתחלתי לבכות את נשמתי החוצה, והייתי צריכה לעצור עם המכונית בצד ולסיים לבכות כי זה פתאום השתלט עלי בגל כזה שלא ציפיתי לו.
אז כמו שאמרתי, אני בעד שאמה והוק יהיו אנד גיים, וכמובן אני אוהבת את הקשר שלהם. אבל יש יותר רגעים בקשר של ניל ואמה שמוחצים לי את הלב וכמו שאמרתי אני אוהבת קצת כואב וטראגי בסיפורי אהבה שלי (אולי משהו דפוק בי, לא יודעת). יש יותר קטעים שאני אוהבת עם אמה וניל, אני גם מרגישה שאיכשהו היא משחקת יותר טוב בסצנות איתו, אולי כי הם יותר עצובים. למשל זאת אחת הסצנות האהובות עלי שלהם- דווקא בגלל שהיא מביעה פה משהו כ"כ מורכב. היא אמנם עדיין אוהבת אותו, אבל היא מתוודה על זה שהיא קצת קיוותה שהוא מת כי היא ידעה שיהיה לה יותר קל לשים אותו מאחוריה ככה. ואני נגמרת כשהיא מסבירה לו את זה ומתחילה לבכות:
אני גם זוכרת דיי טוב קטעים מהסדרה אחרי עונה 3. נגיד שאמרת משהו על זה שהפיה השחורה היא אמא של ראמפל, בהתחלה לא זכרתי כ"כ על מה את מדברת, אבל עכשיו נזכרתי שנדמה לי שגילו את זה בעונה הזאת שלאמה היה חזיונות לעתיד שמישהו בא והורג אותה, ואז בסוף מגלים שזה הבן של ראמפל ובל שעבר לאיזה מימד אחר או משהו וחזר גדול נכון? אז זה בעונה הזאת שמגלים מי אמא של רמפאל לא? אז לא הייתי זוכרת אם היית שואלת מי זאת אמא של ראמפל, נראה לי, אבל אחרי שאמרתי נדמה לי שאני זוכרת שזה היה קשור לעלילה הזאת. אני טועה?
את ממש עושה לי חשק לראות שוב את הסדרה, או לפחות את שלושת העונות הראשונות שכמו שאמרתי מבחינתי שם נגמרה הסדרה (אני מחשיבה את החצי השני של עונה 3 כי כמו שאמרתי אני לא מוכנה לוותר על הפרקים שאמה והוק חוזרים בזמן ליער המכושף להציל את ההורים שלה או משהו כזה). אבל מצד שני אני לא יודעת אם יהיה לי כוח לראות את זה שוב עכשיו. כי מה שבאמת בא לי זה יותר את חוויית הצפייה הראשונה בעונות האלה שוב. מבלי שאני יודעת את כל הדברים שאני יודעת, וזה אף פעם לא יוכל להיות. אבל כייף להיזכר בכל הדברים שאהבתי ע הריווץ' שלך. היו עוד הרבה דברים שברגע הראשון לא זכרתי שכתבת, אבל נזכרתי גם (כמו למשל לא זכרתי מעצמי שלצ'רמיניגים היה עוד ילד בהתחלה, אבל עכשיו אני נזכרת בזה בערך). בין היתר חלק מהדברים שלא אהבתי כבר בעונות היותר מאוחרת שהיו כל מיני קווי עלילה שהתחילו לחזור על עמם וזה עייף אותי. נגיד לא היה להם מה לעשות עם ראמפל, אז כל הזמן עשו ש"תראו הנה הוא משתנה בשביל בל והופך לבן אדם טוב, אבל בסוף הוא לא יכול לעצור בעצמו כי הוא מכור לכוח וחוזר להיות הדארק וואן". בפעם הראשונה שהם עשו את זה זה היה דיי עוצמתי, אבל אז כשהם חזרו על וורסיה מסויימת של זה שוב ושוב זה כבר התחיל לאבד מהעוקץ שלו
מקווה שזה בסדר שחפרתי.
אם כבר מדברים
דבר ראשון שמאוד הרשים אותי בסדרה זה הסיום של עונה 1.
כי בסוף העונה אמה גילתה שכל הסיפור של הנרי על כך שכולם דמויות מהאגדות הוא אמיתי. לא רק זה, גם כל שאר הדמויות קיבלו את הזיכרון שלהם.
בשלב הזה כבר די התרגלתי לסדרות שמושכות קווי עלילה, ובעיקר מסתורין, למשך הרבה יותר זמן.
הסוף עונה הזה בא עם שינוי משמעותי וזה בעצם היה סוף מסויים לעלילה מאוד גדולה שנמשכה כל העונה.
(אתם אולי יכולים לנחש איזו סדרה אחרת עזרה להרגיל אותי שלא מקבלים שום סיום אף פעם. או שכל סוג של סיום ותשובה בא עם מיליון שאלות אחרות)
דבר שני שמאוד אהבתי היה הגילוי (אני כבר לא זוכר אם זה היה מאוחר בעונה 1 או בעונה 2 או 3) שבעצם כל הקללה הזאת של רג'ינה שהביאה את כולם לעולם שלנו, בעצם הייתה מזימה גדולה של ראמפל על מנת להתאחד עם הבן שלו. בגלל שברגע אחד של חולשה הוא פחד לאבד את הכוח שלו וככה איבד את הבן שלו, אז הוא עשה המון מניפולציות כדי ליצור את הקללה הזאת שתיקח אותם לעולם שלנו, אבל היה צריך שמישהו אחר יטיל את הקללה כדי שהוא ישא את התוצאות הלוואי הרעות שבאות על מטיל הקללה.
אני אולי לא זוכר בדיוק, אבל נראה לי משהו כזה.
כי בסוף העונה אמה גילתה שכל הסיפור של הנרי על כך שכולם דמויות מהאגדות הוא אמיתי. לא רק זה, גם כל שאר הדמויות קיבלו את הזיכרון שלהם.
בשלב הזה כבר די התרגלתי לסדרות שמושכות קווי עלילה, ובעיקר מסתורין, למשך הרבה יותר זמן.
הסוף עונה הזה בא עם שינוי משמעותי וזה בעצם היה סוף מסויים לעלילה מאוד גדולה שנמשכה כל העונה.
(אתם אולי יכולים לנחש איזו סדרה אחרת עזרה להרגיל אותי שלא מקבלים שום סיום אף פעם. או שכל סוג של סיום ותשובה בא עם מיליון שאלות אחרות)
דבר שני שמאוד אהבתי היה הגילוי (אני כבר לא זוכר אם זה היה מאוחר בעונה 1 או בעונה 2 או 3) שבעצם כל הקללה הזאת של רג'ינה שהביאה את כולם לעולם שלנו, בעצם הייתה מזימה גדולה של ראמפל על מנת להתאחד עם הבן שלו. בגלל שברגע אחד של חולשה הוא פחד לאבד את הכוח שלו וככה איבד את הבן שלו, אז הוא עשה המון מניפולציות כדי ליצור את הקללה הזאת שתיקח אותם לעולם שלנו, אבל היה צריך שמישהו אחר יטיל את הקללה כדי שהוא ישא את התוצאות הלוואי הרעות שבאות על מטיל הקללה.
אני אולי לא זוכר בדיוק, אבל נראה לי משהו כזה.
keren or5
Well-known member
בול זה היה כ"כ מעולה כשגילינו את זה. למעשה זה הרגע שאמה מבינה שזה ניל כי היא זאת שעוזרת לראמפל למצוא אותו, כי היא חייבת לו טובה על משהו. אז בייסקלי יש לו כמה פרטים עליו והוא שולח אותה למצוא אותו והיא לא יודעת שזה ניל עד הרגע שהיא פוגשת אותו. וזה ממש מדהים איך הכל מתחבר ברגע הזה.הנה הסצנה אם בא לך להיזכר:
lemon lyman
Well-known member
אני חייבת להגיד שאני לא הבנתי איך הם ידעו שזאת הדירה שלו
הנה הסצנה אם בא לך להיזכר:
ולא הבנתי גם למה הוא ברח
וגם חצוף מה הוא צועק עליה שהיא הביאה את אבא שלו נ.ב איזה מרגש הקטע שניל מגלה שהנרי זה הבן שלו
lemon lyman
Well-known member
אני לא מכירה את הסיפור של דמות שלה מחוץ לסדרה
בסדרה אני יודעת שהיא הרגה את אבא שלה בגיל נורא צעיר ( לעומת נבלים אחרים שרק בגיל מבוגר הפכו לרעים)
אגב הזכרת לי ציטוט שאני אוהבת
Regina Mills: Of course not. Even if we could find him, it wouldn't be half the fun of killing Cruella. Let's see how she likes being made into outerwear
אבל אתה יודע שההורים שלו נולדו רגילים כן?
שכתבתי נורמלים התכוונתי לא אנשים רעים
הפיה השחורה נולדה רגילה
לא הסבירו
אבל הייתה לה דודה עם אותן כוחות
שאגב בדקתי אם זה היה גם בסרט כי לא היה לי מושג
אבל ראיתי שלא
רג'ינה לא נולדה עם קסם
עוץ לי גוץ לי לימד אותה ( הוא גם זה שלימד את קורה)
לא בטוחה שהבנתי אותך
כי לא ראיתי את הסרטים אלו
אבל הייתי בטוחה שכל אחד מהם הוא מסרט אחר
פעם באיזה סדרה שראיתי אז היה איזה פשע שאנחנו צופים לא ידעו מה אחראי לו
באותה תקופה יצא לי לשמוע פודקאסט עם יוצרת של סדרה שאחרי שידור שכל פרק היא אירחה שחקנים שונים מסדרה
אז פעם אחת שהיא אירחה מישהי שמשחקת בסדרה לסבית אז היא( זאת שמשחקת לסבית) אמרה לה שאנשים חושבים שהיא ( הדמות שלה)
קשורה לעניין
אז יוצרת מה זה לקחה את זה קשה
היא אמרה משהו בסגנון שאנשים מקהילה יוצאים רע אז היא לא הייתה מוציאה את דמות הזאת רעה
בכל אופן אתה הזכרת לי את דיאולג הזה עכשיו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.