הפורום יעבור לדום. שרשור מוי מליטריסטי

[seelinewoman]

עכשיו אני זוכרת את השם. תודה

 

[Aronsona]

ספרי לי מאיפוא את מכירה את השם?

 

[seelinewoman]

דווקא מתקופתו במשרד הפנים

זכור לי השם מכך שהייתי קשבת בחברת מידע תקשורתי
וזכורים לי המון שמות מאקטואליה שתופסים לי
סתם מקום בהארד דיסק המוחי שלי

 

[Aronsona]

ידעת על הרקע שלו ביחידה?

 

[seelinewoman]

לא, אבל זכרתי משהו ביטחוני-צה"לי

 

[Aronsona]

סבבה.

 

[יחפהבפארק]

שר בטחון או לא שר בטחון?

אתה רואה? גם בלי להכיר את הרקע הצבאי שלך מיד הבחנתי בזיקה הביטחוניסטית שלך.
לגבי המשתמטים, אני הייתי בוחנת כל מקרה לגופו ובודקת זאת בשבע עיניים ותחת זכוכית מגדלת. לא הייתי ממהרת לפטור משירות, אבל יחד עם זאת הייתי מגלה רגישות כלפי אנשים שבאמת באמת לא מסוגלים לשרת. כרגע, כמו שזה נראה עכשיו, ידו של צה"ל קלה על הניירת והיא פוטרת אנשים משירות, על כל פיפס קטן שהם משמיעים. בבחינת, לא רוצה? לא צריך, גם ככה אתה לא מתאים לצבא הקטן והאיכותי שלנו... ואת זה אני לא מקבלת.

 

[poseidon111]

אנשם שבאמת לא מסוגלים לשרת בשום מסגרת הם לא

משתמטים בעיני.
משתמטים הם אלו שכן מסוגלים ואין שום מניעה שיעשו זאת.

 

[seelinewoman]

אחי חלה באפילפסיה ויש לו עדיין שיתוק מוחין

והוא התנדב בגאווה ואף כעס מאוד כשלא נתנו לו
לשרת את כל התקופה שדורשים מחיילי סדיר "רגילים".
מי שרוצה - עושה.

 

[בני הספל]

טוב..תורי

קצין שריון (סרן מיל.)
הייתי טנקיסט בטנק "שוט מטאור" (סנטוריון מנוע בנזין) ושירתתי את כל הסדיר בבית הספר לשיריון ובמילואים בחטיבת שריון. היתי טנקיסט במילואים עד שהתאלמנתי (יש חוקים ביחס לאבות חד הוריים) אבל נשארתי בחטיבה..
לא רציתי ללכת לשריון ובבקו"ם התנדבתי לצוללות אבל לא התחשבו. אני לא מתחרט כי אלה שהתנדבו, חלקם היו ב"דקר".
בדיעבד לא הייתי משרת במקום אחר.
לדעתי יש לשאוף לקרבי ופשוט לתרום במידת האפשר.
החברה הישראלית היא בפירוש לא מיליטריסטית. הלך המחשבה לדעתי הוא אזרחי למרות ביטויים צבאיים פה ושם (ותודה ל"גשש")
אני חושב שכולם חייבים לשרת את החברה והמדינה בגילאים 18 - 21 ללא אפלייה בגלל דת, אמונה, צבע, גיל, מין ותלמודי תורה למיניהם. מי שעושים את זה מבחירה הם משתמטים.

לזרום עם סיפורים? נו שויין.
החוויה הכי מעצבת היה הקרב שהשתתפתי בו בששת הימים ובו למדתי המון על עצמי. כמה דקות של כדורים שנורו עלי אישית, טנק בוער, הצלת אנשי צוות וכו'. זה גם גרם לי לשנוא מלחמות באשר הן כי אני יודע על מה מדובר.עוד חוויה היתה לפקד על אנשים ובכלל לדעת שאני תורם ועומד בקשיים.
אין לי סיפורים מצחיקים, סורי. הכל זה נתיב של מלחמות, חברים שנפלו, משפחות שכולות ותודעה שגורמת לי עד היום להתנדב ליחידת המילואים שלי.

 

[דאגרוטיפ]

בני, תגיד לי אתה

אתה הרי הבנת בין השורות ואולי אף במופגן,
שאני מסמלת את ההיפך הגמור ממך.
מה אני יכולה לכתוב על דבריך אלו?
קטונתי, בני.
אני חושבת שבפוסט הזה גלום הישראלי היפה וכן בדומה לפוס ויחפנית.
על כל משמעויותיו, והשלכותיו ובניגוד מוחלט להשקפתי.
זה מעורר קנאה באיזשהו אופן, ההשלמה בידיעה שזהו חלקנו כפרט בחברה
במדינתנו הקטנה.

 

[יחפהבפארק]

אנחנו שנינו מאותו הכפר

בתקופה שלנו, לקבל פטור מהצבא זה היה עלבון. להשתמט בתואנה כזאת או אחרת, זה היה ביזיון.

 

[יחפהבפארק]

למען הגילוי הנאות

לא הספקתי לקרוא את התגובות.
אני חייבת להכין קציצות לקטנים לצהריים.
הספקתי רק לכתוב מהר את הגיגיי המופרעים...
מבטיחה לקרוא את כולם מאוחר יותר...

 

[דאגרוטיפ]

זרקי איזו קציצה למורעבים כאן.

 

[דאגרוטיפ]

קייזר, בואי לשרשור הזה.

אני גם מגועגעה וגם מסוקרנה באשר למענה שלך.
בואי, קייזר.
את חסרה.
זונה בת זונה.

 

[קייזר סוזי]

קופצת לשניה

מה עשיתם בצבא, היכן שרתתם?
חטיבת הנח"ל,גדוד 50 אלחוטנית חי"ר, הייתה עבודה בשטח גם. ואח"כ היאחזות. גרעין של החברה למתנ"סים. שונה מאוד מתנועות הנוער
מי שפיע על בחירתכם? האם השירות שינה אתכם באיזשהו אופן? כל דבר, כל חוויה בחיים משנה, מבגרת.. אני מניחה שכן
הייתם משרתים במקום אחר לו היה הדבר נתון בידכם? לא
-
האם לטעמכם יש להתגייס לקרבי בכל מחיר? מי שיכול מבחינה רפואית/נפשית בהחלט כן
האם החברה הישראלית בהכרח מליטריסטית? כן אבל אנחנו מדינה עם צבא חובה ומדינות עוינות מסביבה אז זה הגיוני.
מהי דעתכם באשר לאלו שבחרו שלא לשרת המדינה? תלוי בנסיבות, וברשותך אני אעדיף לשמור את הדעות ה"פאשיסטיות" שלי לעצמי אחרת מישהו יתעצבן.

*
שירתתי בלבנון (זרעית) בחודשים שקדמו לנסיגה, בזמן הנסיגה ומעט אחריה.
שבוע לפני הנסיגה אם אני לא טועה, אילנה דיין בתוכנית עובדה עשתה כתבה על הגדוד וספציפית על אחת הפלוגות החודרות.
היא אף קיבלה אישור לעלות לשיירה ולצלם אותם.

יום למחרת הנסיגה, אלוף פיקוד צפון, אהוד ברח וכל מיני מצלמות וטלויזיות היו אצלינו במוצב.

זהו,
חוזרת לעיסוקיי.
יום טוב.

 

[דאגרוטיפ]

איזה יופי שבאת, גרציה קייזר.
מותק, עכשיו מעט ביזניס, כן?
את היית נח"ל בקומיסטי! זה לא נחלאווים פר אקסלנס.
ולראיה השירות המאוד מרשים שדפקת.
וקייזר, את פאשיסטה בכל רמ"ח ואני מתה עלייך.
את יודעה שאת יכולה לקלוד מה שרק תרצי.
נהנתי לקרוא אותך.
עכשיו תגידי, איזה עיסוקים יש לך שם?
על מי את חושבה שאת מתקייזרת, הא?
ת ח ז ר י!
אחרת, אסמס לאמא שלך מסרי זימה.
בהן צדקי.

 

[קייזר סוזי]

אני לא בקומיטסית

בקומיסטים לא עושים היאחזות, הם פשוט מתגייסים לנח"ל כי זה מה שיעדו אותם בבקום.

אני יועדתי לנח"ל עוד בגיל 17, כאשר הקמנו את הגרעין.

אי לכך, גם הטירונות שלי לא הייתה כלל צה"לית רגילה.

זה לא נחלוואים של תנועות נוער,אבל זה גם לא בקומיסטים.

את הסדיר עזבתי 7 חודשים לפני השחרור בשביל ההיאחזות. (שגם שם כולנו חתמנו על חודשיים נוספים).

אני עובדת.

 

[דאגרוטיפ]

מה, אז את נחלאווית ממש?

יא! אני הייתי אולי חודש בתנועת הנוער העובד והלומד,
רק עבור ההתנדבות לנח"ל. ואל תדאווני עלי עם הטירונות שלך,
אני עשיתי במחנה שמונים! עם שבוע שטח. אני, אני. שומעת אותי?
אבל גם מזה מצאתי איך לחמוק, תהי בטוחה.
(יש לך בני גרעין כוסונים?)
בהאחזות הצניחו לנו מ.פ מגבעתי. אל תשאלי מה שהלך שם.
(הוא היה בטוח שהגיע לבורדל)
יופי, תשארי קרוב. יש לי חרדת נטישה.

 

[קייזר סוזי]

גם אני עשיתי בשמונים

כולל שלושה מסעות , שבוע שטח, ויותר ממטווח אחד, כי גם למדנו על יותר מנשק אחד.

אני לא בקשר עם הבנגות שלי ממש, חוץ מאחד, הוא מהמם ועו"ד טרי.
אבל יש לו חברה אני חושבת.

בהיאחזות הייתה לנו מפקדת שהייתה דלוקה עליי.