ממעמקים
אני עובדת בבית חולים במחלקת ילדים, לבית החולים מגיעים ילדים מגילאים שונים ומתרבויות שונות.
לפני כחצי שנה הגיע אלינו ילד אתיופי בן שש, שרק עלה לארץ ותוך יומיים אושפז בבית החולים. הילד היה מפוחד ביותר, הוא לא הבין מילה בעברית, ורק שכב במיטה ובכה בכל פעם שהרופאים באו, דקרו אותו ועשו לו את הבדיקות השונות. הוא היה בפחד גדול, ולא הסכים אפילו לקום מהמיטה. ניגשתי אל הילד, ניסיתי לשחק איתו, לעשות איתו יצירה, אבל כלום לא עזר. ואז נזכרתי שיש לי בפלאפון את השיר ממעמקים שיש בו גם חלקים באמהרית. השמעתי לילד את השיר וברגע שהוא רק שמע אמהרית הוא התחיל לחייך. שמתי את השיר שוב ושוב, כשהוא שר את החלק באמהרית ואני את החלק בעברית. לאחר זמן מה הוא התחיל לדקלם את החלק בעברית גם. דרך השיר הגעתי אל הילד, התחברתי אליו, משכתי אותו לעשות דברים אחרים, ולאט לאט התחלתי ללמד אותו גם עברית. במהלך אישפוזו הוא פרח, שמח, למד דברים חדשים ואף התקשה לעזוב כשהגיע הזמן.
הילד היה מאושפז אצלנו חודש, ואילולא השיר הזה, החוויה של הבית חולים הייתה נשארת אצלו בלב כחוויה טראומטית וקשה ביותר.
אמנם הילד השתחרר כבר, אבל הוא נשאר אצלי בלב, וכך גם השיר ממעמקים, שכל פעם שאני שומעת אותו, אני מתרגשת מחדש!