chrono היחיד
New member
חחח כן אני יודע שאתה יודע מה זה אחי
שמתי את זה לאנשים שאולי ירצו לקרוא את התגובות ולא יודעים שלא ירגישו שאנחנו מדברים סינית
גם אצלנו ידענו רק איזה חצי גאג'לינג אחי וכל אחד חשב שהוא איזה hot shit במיוחד אני ואז אתה מגלה שאתה סתם shit בלי החלק של ההוט
.
וכן הג'אגלינג מאוד מאוד מעניש ובגלל זה כמו שאתה יודע החשיבות של התזוזה היא עילאית כי רק מי שיודע לזוז טוב יכול להתחמק מהגאגלינג המעניש.
בלי להזכיר שבשביל לעשות ג'אגלינג טוב צריך הרבה פעמים לדעת לזוז טוב.
אני לא בא לומר מה עדיף מבין שניהם, אבל באופן אישי הפשטות (היחסית)
של סטריט פייטר לעומת טקן גורמת לי להרגיש שאני יכול לבטא את עצמי טוב יותר, ולהילחם יותר בשחקן שמולי במקום במשחק.
בסטריט פייטר גם אם אכלת קומבו לרוב זה יהיה קומבו שתוכל להתאושש ממנו.
בניגוד לטקן שאתה מרגיש שווארמה מסתובבת רוב הזמן
אבל כן, בדיוק זה טקן מתאים את עצמו לרמה הספציפית של השחקנים.
בסטריט פייטר גם בשביל להיות גרוע, (ואני מעיד על עצמי גרוע בSF )
צריך זמן והשקעה, ובטקן אם אתה גרוע והחברים שלך גרועים אז עדיין ממש כייף.
ואם שניכם מקצוענים זה בכלל הופך לשחמט מהיר, שהוא תענוג.
אנשים גם אוהבים טקן כי הוא מאוד אינטויטיבי. יש לך כפתור לכל יד ורגל בנפרד.
וקל מאוד להבין איך שולטים בדמות שלך.
ובסטריט פייטר זה לא נראה לאנשים אינטויטאבי.
בקיצור הייתי אומר דבר כזה, שלטקן יותר קל להיכנס אם אתה רוצה להישאר ברמה הקזואלית הנובית. וזה הכוח שלו.
והכוח של SF הוא שאם אתה רוצה להיות תחרותי, אז יותר קל להתחיל להיות תחרותי בSF מאשר בטקן ולכן יש לSF הרבה יותר שחקנים ברשת.
מי מהם יותר קשה ברמה התחרותית? קשה לי להגיד.
אני נוטה לחשוב שSF משחק יותר קשה ברמה התחרותית כי יותר קל לשלוט בו ואז זה מוציא מאנשים את השדים שבהם כמו מה שראינו עם טוקידו.
אבל כן אין ספק שמלבד סמאש אין שום משחק יותר נגיש לקהל הרחב מטקן.
וסמאש אפילו לא הייתי מגדיר אותו משחק מכות מסורתי אז טקן בליגה משלו בעיני מבחינת נגישות, בתוך הז'אנר המסורתי.
שמתי את זה לאנשים שאולי ירצו לקרוא את התגובות ולא יודעים שלא ירגישו שאנחנו מדברים סינית
גם אצלנו ידענו רק איזה חצי גאג'לינג אחי וכל אחד חשב שהוא איזה hot shit במיוחד אני ואז אתה מגלה שאתה סתם shit בלי החלק של ההוט
וכן הג'אגלינג מאוד מאוד מעניש ובגלל זה כמו שאתה יודע החשיבות של התזוזה היא עילאית כי רק מי שיודע לזוז טוב יכול להתחמק מהגאגלינג המעניש.
בלי להזכיר שבשביל לעשות ג'אגלינג טוב צריך הרבה פעמים לדעת לזוז טוב.
אני לא בא לומר מה עדיף מבין שניהם, אבל באופן אישי הפשטות (היחסית)
של סטריט פייטר לעומת טקן גורמת לי להרגיש שאני יכול לבטא את עצמי טוב יותר, ולהילחם יותר בשחקן שמולי במקום במשחק.
בסטריט פייטר גם אם אכלת קומבו לרוב זה יהיה קומבו שתוכל להתאושש ממנו.
בניגוד לטקן שאתה מרגיש שווארמה מסתובבת רוב הזמן
אבל כן, בדיוק זה טקן מתאים את עצמו לרמה הספציפית של השחקנים.
בסטריט פייטר גם בשביל להיות גרוע, (ואני מעיד על עצמי גרוע בSF )
צריך זמן והשקעה, ובטקן אם אתה גרוע והחברים שלך גרועים אז עדיין ממש כייף.
ואם שניכם מקצוענים זה בכלל הופך לשחמט מהיר, שהוא תענוג.
אנשים גם אוהבים טקן כי הוא מאוד אינטויטיבי. יש לך כפתור לכל יד ורגל בנפרד.
וקל מאוד להבין איך שולטים בדמות שלך.
ובסטריט פייטר זה לא נראה לאנשים אינטויטאבי.
בקיצור הייתי אומר דבר כזה, שלטקן יותר קל להיכנס אם אתה רוצה להישאר ברמה הקזואלית הנובית. וזה הכוח שלו.
והכוח של SF הוא שאם אתה רוצה להיות תחרותי, אז יותר קל להתחיל להיות תחרותי בSF מאשר בטקן ולכן יש לSF הרבה יותר שחקנים ברשת.
מי מהם יותר קשה ברמה התחרותית? קשה לי להגיד.
אני נוטה לחשוב שSF משחק יותר קשה ברמה התחרותית כי יותר קל לשלוט בו ואז זה מוציא מאנשים את השדים שבהם כמו מה שראינו עם טוקידו.
אבל כן אין ספק שמלבד סמאש אין שום משחק יותר נגיש לקהל הרחב מטקן.
וסמאש אפילו לא הייתי מגדיר אותו משחק מכות מסורתי אז טקן בליגה משלו בעיני מבחינת נגישות, בתוך הז'אנר המסורתי.