מה אתם קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

טוב לשמוע

 

[minimalman]

התחלתי את ״מסעות טאף״

בינתיים חביב , מקווה שישתפר.
סיימתי בשבת את ״פני מועדות לכוכבים״, לא רע בכלל .
קצת מקרטע בהתחלה אבל משתפר בהמשך והסוף מצוין.

 

[avivs]

קשה לי עם מרטין

הומוריסטי.
מעדיף את וינדהייבן ואת חלום קדחת המדכאים והטובים

 

[minimalman]

כן אה, לא איזה בדרן גדול המרטין הזה

זאת בדיוק התחושה שלי כרגע (עמ׳ 60) , שהוא מנסה להיות שנון
אבל מצליח חלקית , שלא לומר בקושי רב..
אבל סה״כ זורם , אז נראה לי שנסחוב עד הסוף

 

[is00]

עדיין עם Knights of the morningstar.

מזכיר לי למה אני לא אוהב לקרוא ספרים שמתרחשים על רקע ימי ביניימי באנגלית. חצי מהזמן אני מחפש את התרגומים של כל מיני מילים... גבוהות ומסובכות.

 

[ניימן3]

ancillary justice

הספר הזה שזוכה בהמון ספרים השנה.

אני בשליש ספר, ועוד לא ממש בטוח למה. כאילו, הבנתי שיש את הקטע הפמיניסטי שהגיבורה מגיעה מתרבות בה אין שמות גוף. לכן היא מכנה את כולם 'היא' (אם כי, אם אין כינויי גוף, אז אולי היה עדיף להשתמש ב'זה'). כקורא יחסית ותיק של מד"ב, זה לא נראה לי רעיון כל כך מהפכני - וגם לא ממש מעניין או תורם לסיפור בינתיים מלבד קוריוז.

מבחינה עלילתית, לא משעמם אבל גם לא מעניין במיוחד. מצד שני, היו המון ספרים שהתחילו פושרים בשליש הראשון, אבל הפכו לפיצוץ בהמשך. נחכה.

מה שכן, הכתיבה מעולה. גם מבחינת השפה וגם מבחינת הטכניקה.

 

[avivs]

זה משתפר.

בהתחלה הייתי גם אדיש.
לא מהספרים הטובים שקראתי, אבל יש שם משהו מיוחד שמחזיק אותך בפנים. ברור לי שאקרא את ההמשך כשייצא.

 

[ניימן3]

מחכה בסבלנות!

 

[מיכאל ג]

עדיין עם nexus

הספר כתוב בצורה מאוד טכנית ופשוטה, נדמה לי שהשוו אותו לקלאנסי או מייקל קרייטון, זה נראה לי די מדויק. יש המון קטעים שנגררים מעודף פירוט.
אבל הנושא מעניין, עתיד לא רחוק בו מפותח מין סם ננוטכנולוגי שמשתלב בתוך המוח ויכול לאפשר חיבור מנטלי בין אנשים, שיפור היכולות, מניפולציה של זכרונות ורגשות וכל דבר אחר. עיקר המאבק הוא בין אלו שפוחדים ממנה ורוצים לעצור את ההתפתחות הטכנולוגית בכל מחיר לאלו שרוצים לרוץ איתה קדימה גם במחיר הניצול האפשרי הנוראי שלה (כמו הפיכת אנשים לעבדים מרצון) ולהפוך לעל אנושיים.
הסופר מבין בכל הפרטים הקטנים ונון לסיפור נופך מאוד אמין, ואני מניח שבשלב מסוים בהמשך המאה אנחנו אכן נעמוד בפני משהו דומה. והספר ללא ספק מעניין. אבל יצירת מופת ספרותית - זו לא.

 

[רונן שפירא1]

ממשיך עם שני המגאפק, של דיק ונורטון

קורא סיפור ממש נחמד של נורטון STAR HUNTER ....
בדרך גמרתי את FULL MON של ג'ים בוטשר, שלא הכרתי קודם.... תערובת של קסמים מחליפי צורה , ותערובות שונות של אנשי זאב שנאבקים ביניהם למען הצדק.... נחמד ואלים למדי...

 

[avivs]

מתקדם יפה עם האביר האדום.

 

[Goat On Bicycle]

קורא

עדיין קורא את הקומיקס The Filth. (הוא הזוי לגמרי, לא החלטתי עדיין אם אני אוהב את זה או לא..)
(ומדי פעם קורא את דון קיחוטה של סרוונטס)

 

[Boojie]

תודה לרונגי על ההמלצה על Libriomancer!

לפני כמה זמן הופיעה פה ההמלצה (ספר ראשון מתוך סדרת Magic Ex Libris, מאת ג'ים היינס), וזה נראה לי כמו משהו שעשוי ממש למצוא חן בעיניי, אז הקפצתי אותו ברשימת הקריאה שלי. שלשום סיימתי את הספר הראשון ואני כבר מתקדמת בספר השני (מתוך שניים עד כה, ככל שראיתי) - כיף גדול. ממש כיף גדול. אני אשכפל לפה ביקורת שכתבתי במקום אחר:

גיבור הספר, אייזק וייניו (האמת, אני לא בטוחה איך בדיוק הוגים את השם הזה) הוא ספרן. כבר מגניב. אבל הוא לא סתם ספרן - הוא משתייך לארגון בשם "השוערים" (או "שומרי הסף" - אם הייתי צריכה לתרגם את זה כבר הייתי חושבת מה השם המתאים יותר, אבל אני לא, אז לא) - ארגון שעוסק בכל התחום הנסתר והחשאי של קסם, ותפקידו הוא קודם כל להסתיר את קיומו של הקסם בעולם, להסדיר את השימוש בו, ולחקור אותו עוד.
אייזק הוא ליבריומנסר - אדם שיש לו יכולת לממש חפצים בכוח קסם מתוך ספרים (כל דבר שיכול לעבור דרך ספר, אפשר לממש). העיקרון הוא שככל שיותר אנשים קוראים ספר מסוים באותו פורמט, בכל עותק שלו נוצרת תהודה של האמונה והאהבה של הקוראים האלה, שמקנה לליבריומנסר יכולת לבצע את מעשה הקסם שלו.
אבל אייזק לא מורשה לעסוק בעיסוקו האהוב, בגלל תקרית לא נעימה מלפני כמה שנים. במקום זאת, הוא עובד כספרן, וכתפקיד חשאי, הוא משמש כמקטלג ספרים מסוכנים-בפוטנציאל עבור השוערים, שעשויים להחליט לנעול אותם לשימוש כדי למנוע את הסכנה שבהם (כי לא היינו רוצים שמישהו יממש לו בקסם את מתקן יום הדין, נגיד).
הוא חי לו חיים שלווים ולא ממש מעניינים, ומתגעגע לעיסוק בקסם ולמחקר, עד שיום אחד, מגיעים לספריה שלו שלושה "מנצנצים" (או בשמם המדעי, Sanguinarius Meyerii. אני בטוחה שאתם מזהים את המקור). הוא מצליח (עם קצת עזרה) לחסל אותם, אבל מאותו רגע דברים מסתבכים לבלי הכר.
התענגתי על הספר הזה להפליא. לא רק שהפרמיס נותן לסופר רישיון מוצדק לחלוטין לעשות ניים-דרופינג של כל הספרים הגיקיים החביבים עלינו (כי אייזק הוא גיק חובב מד"ב ופנטזיה, ולכן רוב הספרים שהוא בוחר להשתמש בהם לצרכי קסם הם ספרי מד"ב ופנטזיה), אלא שהוא בנה עולם הגיוני, משכנע ומגניב נורא על סמך פרמיס שממבט ראשון לא נראה ממש משכנע, ושיבץ בו עלילה מרתקת ומורכבת עם המון רגעים של סנסאוואנדה (או סתם מאגניבות).
אייזק מתחיל את הספר כדמות לא לגמרי מאופיינת, אבל לקראת סוף הספר כבר אפשר להרגיש אותו הרבה יותר. אני עכשיו בתחילת הספר השני (אם אני לא טועה, עד עכשיו יצאו רק שניים) ונראה שגם הוא הולך להיות כיפי כמו הראשון

 

[גלי1היחידה]

תודה על ההמלצה היפה!

הספר ברשימתי והבאת לי חשק לקדמו בתור.

 

[avivs]

קראתי על הספר

בזמנו, וקיבלתי ממנו וייב של דרזדן משום מה.
(אני לא ממעריצי דרזדן).

אני חושב שגם תאהבי את הספר hounded. הוא בסגנון דומה ונחשב למאוד פופולארי.
http://www.amazon.com/Hounded-two-b..._kstore_8?ie=UTF8&refRID=01F8ZCGQ2HA0EY0KG7FG

 

[ניימן3]

נשמע אחלה - גם הוספתי לרשימה.

 

[חתול השיממון]

הגל החמישי

בגדול, משחקי הרעב בעולם פוסט-אפוקליפסת-חייזרים. אי אפשר לטעון שהספר סובל ממקוריות יתר - את הרעיון של חייזרים שמשתלטים על מוחות אנושיים אנחנו מכירים עוד מימי אנימורפס העליזים, והשימוש בנוסחת משחקי הרעב בוטה למדי (נערה קשוחה, חשדנית ועצבנית עם תסביך הצלת-אחים-קטנים, ילדים שנאלצים להילחם, בחור ישן וחתיך מול בחור חדש וחביב להרגיז, הרבה סצינות הישרדות) אבל זה לא הפריע לי כ"כ כי זה נעשה בצורה טובה (בניגוד למרבית חיקויי-משחקי-הרעב שיצא לי להניח עליהם את ידי, ואז להשליך אותם מעלי כמו פריזבי) ועם הוספת אלמנטים חדשים לנוסחה, ככה שאפילו אי אפשר להגיד שזה באמת חיקוי לגמרי.
וכן, אני אודה שבסיפור יש חורים לוגיים בגודל של צלחות מעופפות, אבל אתה לגמרי שוכח מהם כי יש כ"כ הרבה אקשן. אין בספר שניה שלא יורים על מישהו או שמישהו לא מדמם למוות או שאנשים חדשים לא נכנסים לעלילה ואתה כל הזמן תוהה לעצמך אם הם אנשים או חייזרים. אני מסוג האנשים שאקשן איכותי תופס אותם חזק, ומשכיח מהם את העובדה שרגע לפני שהם פתחו את הספר הם ממש התכוונו לאכול את המגנום האחרון ההוא, או את העובדה שהם הבטיחו לעצמם לקרוא רק פרק או שניים ואז ללכת ללמוד כמו חתולים טובים. סיימתי אותו בביס אחד.
כמו כן, הדמויות הראשיות והמשניות (ספלון

) מגניבות, שנונות ואמינות (טוב, חוץ מאוון הדביל. אבל זה סתם היה מוזר אם כווולם היו חכמים), כולל התייחסות לאמיתות מהסוג "ילדה בת 16 תבטח בבחור עם ישבן חמוד רק בגלל שיש לו ישבן חמוד, אבל לא תבטח בבחור מכוער שיעשה בדיוק אותם דברים", או "ילדה בת 7 שתהיה הכי אלימה, קשוחה ומרושעת בטירונות, עדיין יכולה לבכות כמו תינוקת ולחבק ילדה גדולה ממנה בקרב הראשון שלה" ואפילו העובדה שערכות הישרדות של בחורות מכילות טמפונים. זה מסוג הדברים שאף פעם לא מתייחסים אליו בספרי נוער, ואני תמיד שואלת את עצמי, אבל איך הן מסתדרות?
הוא גם לא באמת נחשב ספר נוער. מצאתי אותו על מדף המבוגרים. לא יודעת למה. הוא בהחלט ספר נוער לדעתי. מהסוג היאמי^^.

 

[גלי1היחידה]

שמעתי על הספר. אוסיף לרשימה.

תודה על ההמלצה היפה.

 

[avivs]

שמעתי עליו,

והנחתי שהוא יהיה בדיוק כמו שתיארת.
אשמור אותו כאופציה לימים קשים.

 

[גלי1היחידה]

סיימתי את "'wool" והעלתי

ביקורת עליו בבלוג שלי. לא החלטתי עדיין מה אקרא כעת.