הודעות שונות

[איילה סליי]

שיחות המסדרון אצל אבינוח...

האמת שזה די מזעזע לשמוע את מה שעובר שם על אנשים... כמה זמן יקח לנו? שנה יותר? אבל בלי מאמץ מיוחד הכול יורד... אני אוכלת בריא לרוב, גם לפני הטבעת, עכשיו יש לי עזרה עם השובע מכמויות שפויות של אוכל. לא נורמלי לחיות ככה, לא שבוע ובטח לא חודשים, זה לא שווה את זה אם הטבעת לא תשרוד את ההקאות... אני כבר כמה ימים עם הגבלה גדולה ומפתיעה, כי עד עכשיו יכולתי לאכול כמות יפה (צלחת מלאה של אוכל וירקות), עכשיו כשאני רואה שזה לא משתחרר מחר אני אלך לפתוח קצת, שלא יתפתח לי שום דבר בושט. אמא שלי, מטובעת כמה חודשים, משתגעת ממני איך עד שסופסוף יש הגבלה, אני פותחת.... כי זו תהיה פתיחה שלישית. אז הסברתי לה בפשטות שאני לא מוכנה לסבול....

 

[עדי1751]

שאלה לאיילה

איילה שלום
אשמח לדעת מה נחשב סגירה נורמלית שגם אפשר לאכול כמו בן אדם בלי להקיא וגם לרדת כמו שאת ירדת
כמו"כ באיזו סגירה הגעת לירידה כזאת
תודה עדי

 

[איילה סליי]

היי עדי

אני מבינה שאת עדיין בלבטים לגבי הניתוח, מקווה שאת מגיעה להחלטה כשאת שלמה עם זה לחלוטין, כי בלי זה התהליך לא באמת יעבוד.
איו דבר כזה סגירה נורמלית כי זה לא אחיד מבחינת המספרים. אצלי ההגבלה המורגשת התחילה בסגירה של 9 בערך, אבל גם עד אז ירדתי יפה, כי אכלתי בריא והיה לי קל להיות שבעה בכמויות קטנות יותר מבעבר. כשהגעתי לסגירה של 10 ורבע באמת ירדתי בין חצי קילו לקילו בשבוע כי הכמויות פחתו מאוד. זה החזיק אצלי מעט מאוד זמן, כי התפתחה דלקת בושט ופתחתי.
גם בסגירה של 10 ורבע אכלתי הכול הכול הכול בכמויות קטנות. אני מקיאה רק לעיתים מאוד רחוקות, אם פתאום יש לי עיניים גדולות ואני אוכלת לא לפי הכללים. זה קורה אחת לחודשיים או שלושה.
תביני שזה תהליך, גם בסגירה של 5 ירדתי, וגם בסגירה של 10, פשוט כי שמרתי. זה לא כמו דיאטה כי אכלתי ושבעתי בכמויות קטנות. לא היה לי שום חסך בכלום, אני אוכלת הכול כולל מתוקים, אבל במידה.
בחודשיים האחרונים פתחתי בהדרגה ל9 ועדיין אני יורדת, למרות שההגבלה עד עכשיו הייתה קלה ביותר. את מתרגלת לכמויות וזה נראה פתאום מוזר לנסות לאכול יותר מהכמות הקטנה שהתרגלת אליה.
הירידה היא תהליך, חייבת לציין שזה תהליך כייפי במיוחד, כי את שבעה. אני לא מתעסקת באוכל כל היום, וזו בריאות נפשית בשבילי.
אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת, חשוב שתבדקי הכול כי מה שחשוב זה התהליך ולא רק ההחלמה מהניתוח או התזונה הראשונית (מההודעות שלך נראה שזה מאוד מטריד אותך)
בהצלחה!!

 

[אופירA]

כל אדם מתנסה בסגירה שמתאימה לו

לומדים את זה על הבשר. אי אפשר לדעת מראש.

אני ממליצה לכל מנותח, להיות איתי בקשר טלפוני בחודשים הראשונים, לפני כל סגירה, כדי להעריך ביחד את הרמה של ההגבלה שלו ולהמליץ לו על סגירה נכונה וחלקה, הדרגתית ובריאה (ולא לפי הקצב האחיד והשיקולים של ד"ר אבינוח, שחלק מהם גורמים לכל מי שנוהג על פיהם להתקשר אלי ולשאול: מה עושים עכשיו? אני לא יכול לשתות, לנשום...).
כמו כן, להתקשר כשיש איזו בעיה שנתקע או יש הקאות או כאבים, ולהעריך ביחד אם כדאי לפתוח קצת/הרבה או לנקוט בכלים אחרים כדי לפתור את הבעיה בפשטות.

 

[איילה סליי]

ואגב

על יוזמה!!

 

[קפה על הבקר]

תודה מתוקה.

 

[אופירA]

לא מצטערת כלל. עשיתי בדיוק בזמן הנכון

15 שנה סבלתי מהשמנה, היו לי כמה ניסיונות דיאטה משמעותיים ומוצלחים, ותהליך ארוך של הפנמה של הכוחות הדרושים כדי ללמוד לאכול כל החיים בצורה שקולה.
מצד שני היו תקופות קשות של דיכאון ארוך, שגרם להשמנה חוזרת אחרי הדיאטה, עקב אכילת המון פחמימות.
בדיאטה האחרונה ראיתי שירדתי עד גבול מסוים, ולמרות המשך התזונה הבריאה והמרוסנת - הירידה פשוט לא ממשיכה. גם פעילות גופנית סדירה כמה פעמים בשבוע לא הביאה לשום שינוי. אחרי שנתיים של עצירה במקום, אבדו הכוחות להתמיד בהתגברות על תחושת הרעב הקבועה, ושוב חזרה עלייה הדרגתית אך קבועה של כל מה שירד, מלווה ברעב הולך ומתגבר.
דיאטנית מומחית להפרעות אכילה ניסתה לעזור לי, אך התייאשה הרבה יותר מהר ממה שאני התייאשתי, מגודל הרעב שלי.
כשלא ראיתי שום מוצא התחלתי להתפלל מאוד על כך. ואז הבנתי שהכלי בשבילי הוא ניתוח, כי מדובר בתהליך שמתקדם בדרך אל חזור.
כבר היתה לי דוגמה חיה מול העיניים, לאן אפשר להגיע אם מתמידים בדרך זו. הדוגמה הזו עשתה ניתוח טבעת ורזתה המון. והבנתי שלא צריך להגיע עד שם, מספיק להיות על הגבול של הזכאות.

אם הייתי עושה את זה מוקדם יותר, זה היה מקצר לי את ההתמודדות של היום? מונע אותה? לשמור על המשקל ולרזות מהעלייה במשקל צריך כל החיים. אין פה קסמים וניסים.

 

[קפה על הבקר]

כמה ירדת סה"כ??

 

[איילה סליי]

34 ק"ג עד עכשיו (שנה וחודשיים אחרי הניתוח)

יורדת בכייף שלי, והיד עוד נטויה

 

[קפה על הבקר]

ירידה מקסימה,לכמה את שואפת?

 

[איילה סליי]

שואפת עד שארגיש טוב עם עצמי

ממש לא בלחץ על הירידה, כרגע נראה לי שעוד 15 ק"ג זה אידאלי, למרות שזה עדיין לא יהיה רזה, אבל אני ממש לא מצפה להיות כל חיי שמנה מאוד, בשיא 130 ק"ג, ולפתע לשקול 65
מה שמעניין אותלי זו המידה בג'ינס, כרגע 44 עולה עליי, השאיפה היא מידה 40

קראתי עלייך בשרשור נוסטלגיה, הדרך שלנו "מבית היוצר של קובי ואופירה" כמו שכתבת בחוכמה תביא להצלחה לשנים, אין לי ספק בכלל!

 

[לא יכבה בלילה נרה]

קונים (וקונים וקונים) חדש- אין מנוס

 

[רוייקו]

לא חיכיתי. קניתי בכל זמן שרציתי

כך יצא שבגדים ניקנו בתחנות ולא התאימו אחרי שתי תחנות ירידה. העברתי את הבגדים הלאה כי מה שהיה חשוב לי זה ההרגשה.

 

[אופירA]

קניתי....

מכונת תפירה! יד שנייה, עובדת מצוין.
לקחתי את כל הבגדים שאפשר והצרתי אותם למוות.
עד שאני מוצאת בגד שמוצא חן בעיני ומונח טוב ועונה על כל הדרישות שלי, הנשמה יוצאת לי קודם, אז אני לא יכולה לזרוק ולקנות בגדים בקלות.

מסרתי בגדים שאי אפשר להצר.
המשכתי ללבוש כמה בגדים שאפשר ללבוש אותם רחבים, עד שהם הפכו לשקים.
המון בגדים בכלל נשארו לי מההיסטוריה, מלפני 15-20 שנה. חיכו בנחת בארון, ועלו עלי אחרי 30 קילו ירידה. היה כיף להיפגש מחדש.
אוקי, היו כמה שהתפוררו לי ביד, אז זרקתי. אז מה קרה?

 

[קפה על הבקר]

יפה שאת יודעת לעבוד עם מכונת תפירה אצלי

למשל,חלק שאני אוהבת העברתי לתיקון אצל שכנה שלי(בתשלום כמובן)
חלק קניתי בגדים חדשים וחלק קטן אני עדיין לובשת.
סה"כ ירדתי עד עכשיו כ - 25 ק"ג ובע"ה היד נטויה.
אתמול למשל חיפשתי מעיל חדש לחורף,אבל לצערי עדיין לא מצאתי משהו מתאים.
האם סגנון הלבוש שלכם השתנה אחרי הירידה ? או שאולי הסגנון נשאר ורק המידה יותר קטנה??

 

[אופירA]

הסגנון לא השתנה. גם סגנון הגוף לא השתנה

בטן גדולה וכתפיים צרות.
צריך סגנון לבוש שמתאים לזה, שמסתיר את הבטן.
המידה קטנה המון, אבל הסגנון נשאר. רחב, מתרחב לאיזור הבטן. סגנון לבוש אגסי כזה.

הצבעים התבהרו. משחור עם שחור ולגיוון עוד שחור - נהייתה התקדמות מסוימת לגוונים מגוונים.
לאחרונה - גווני אדום שונים... צעיפי טריקו ארוכים מכל הצבעים.

 

[פלפלית79]

תלוי בבגדים..

קודם כל זה הכי כיף לקנות בגדים חדשים. בעיקר כשזה בחנויות ״רגילות״ וכשאת מכלה שאת נכנסת למידות הזויות בקטנותן ושהמוכרות לא מבינות למה את ניגשת למיגות ״כל כך״ גדולות באופן אינסטנקטיבי... בכל מקאה- בגלל שאני למודת ירידות רבות ועליות רבות יותר, היו לי בארון שלל בגדים (בעיקר מכנסיים) במידות שונות. כל פעם הייתי מודדת מידות קטנות יותר ויותר, עד שלא נשארו לי מכנסיים במידות החדשות שלי וו״נאלצתי״ לקנות מכנסיים חדשים. וזה כיף גדול. עם חולצות זה יותר פשוט, כי אם הן רחבות (ולא מדי) עדיין הייתי יכולה ללבוש תקופה ארוכה אחרי אבל עם המכופתרות זה היה בעייתי. היה בעייתי יותר.

 

[קפה על הבקר]

נראה לי שאת מדברת על ירידה מאד גדולה

אפשר לשאול כמה??

 

[פלפלית79]

ממש לא גדולה במונחים של קיצורי קיבה

25 ק"ג בסה"כ.
יש לי לרדת עוד כ-10 ק"ג שאני מניחה שיספיקו לי באופן אישי.
למזלי - מבנה הגוף שלי כזה שכמו שהייתי שמנה "בכל הגוף", כך גם הירידה "בכל הגוף" וזה נראה טוב

 

[קפה על הבקר]

35 ק"ג מלכתחילה זה נחשב נמוך מאד יחסית.