חיסונים בילדים: האם הם גורמים להפרעות ב

[deathcaster]

את מוזמנת להמשיך להתווכח עם עצמך, את עושה

עבודת קודש בזה.

 

[פולספגן]

לא ידעתי שקוראים לי deathcaster

 

[deathcaster]

זה בסדר

את לא יודעת הרבה דברים

 

[פולספגן]

חזרת אלינו מהקפור?

 

[פולספגן]

אענה עכשיו בהרחבה -

1. זה מאוד נכון והדבר אפילו ידוע בחיות. למשל, אצל כלבים וחתולים נהוג להגיד שאצל כל הגורים, הנוגדנים שקיבלו מהאמא נעלמים אחרי גיל 4 חודשים. יש שזה קורה מוקדם יותר (אפילו גיל חודש וחצי) אבל ברוב המקרים, לא מאוחר יותר מ-4 חודשים, לכן - לגורי כלבים וחתולים נותנים חיסונים החל מגיל חודש וחצי, במרווחים מסוימים. יש סיכוי שהחיסונים האלה לא 'תופסים' כי הנוגדנים מהאמא מפריעים. ויש סיכוי שהנוגדנים מהאמא כבר נעלמו והחיסון כן תופס. אבל מה שבטוח, החיסון שיהיה בגיל 4 חודשים כן יתפוס. לכן, אם מתחילים חיסונים בגיל צעיר, צריך הרבה מנות (3 או 4) של החיסון. אבל אם מתחילים אחרי גיל 4 חודשים, צריך רק 2 (השני כי כך עובדת מערכת החיסון ברוב המקרים, צריך לחשוף שוב כדי לקבל זכרון לטווח ארוך). אצל ילדים אותה תקופה בה חיסוניות מהאם מפריעה לחיסונים בזריקה מבחוץ היא ארוכה יותר - אף אחד לא יודע בדיוק כמה, כי זה משתנה מילד לילד, אך בממוצע זה משהו על גיל שנה, ואכן בחלק מהחיסונים, כשעושים בגיל מאוחר יותר נצטרך פחות מנות, כמו לדוג' ב-HIB. השונות מילד לילד היא מכיוון שיש הרבה פרמטרים שקובעים מה כמות החיסון המתאימה לילד ספציפי - בריאותו, משך ההנקה, נוגדנים אצל האם, משקל, רגישויות, ועוד דברים שהמדע אפילו לא מודע אליהם, או ליתר דיוק מודע ומתעלם מהם. מקווה שהסברתי בצורה סבירה

2. הרחבתי על כך בס'1. 4. אתר immunize.org מכתיר את עצמו כ"מקור המידע הטוב ביותר שיש לגבי חיסונים". האתר מופעל על ידי גוף ללא כוונות-רווח הנקרא "Immunization Action Coalition" או בקיצור IAC. ה-IAC ממומנת על ידי ה-CDC, ועל ידי יצרניות החיסונים (מרק, נוברטיס, GSK, CSL, פייזר, וכו') כפי שמוצהר בגלוי באתר. אין צורך לומר שהאתר תומך חד-משמעית בכל החיסונים המומלצים ע"י ה-CDC האמריקאי, לרבות חיסון תינוקות להפטיטיס B. היות ומדובר באתר שהוא במובהק פרו-חיסונים, מעניין לבדוק מה יש לאתר לומר לגבי הידבקות "אקראית" בהפטיטיס B. ובכן, באתר מופיע מסמך הנקרא "דרכים בלתי אופייניות להידבקות בהפטיטיס B" ונראה שהוא נועד להביא אינפורמציה כזו שתגרום להורים לרצות לחסן. במסמך הנ"ל [כאן] מופיעים 26 מקרים של הדבקה "אקראית" בהפטיטיס B המתועדים בספרות הרפואית, מתוכם רק 3 מקרים הנוגעים לילדים. אם לסמוך על אתר Immunize.Org שהוא אכן "מקור המידע הטוב ביותר לגבי חיסונים", הרי הסיכון לילדים להיבדק ממחט נטושה אינו קיים, ואילו הסיכון להידבק במעון או גן הוא אפסי. 4.ב. בעקרון זה לא כ"כ משמעותי אם האם מחוסנת או לא‬, למעט המעבר בתעלת הלידה, אך גם כאן זה לא מדוייק, כי אז הוא יכול להדבק, אך החיסון לא יעיל עבורו כפי שהסברתי מעלה בנושא זה, על ה'תקופה המסוימת' ולכן יהיו לו מעט מאוד נוגדנים ובנוסף יש זמן שלוקח לגוף התינוק לפתח נוגדנים. מי שלא עוברת בדיקת נשאות להפטיטיס B, ולא יודעת שהיא נשאית, אז כשהיא יולדת - החיסון אינו מגן על התינוק שלה!. הסיבה היא זו: תינוק שנולד לאם נשאית מקבל שני טיפולים: א. חיסון סביל - זה בעצם דם (פלסמה) הכולל נוגדנים להפטיטיס B. הנוזל הזה נלקח מאנשים שיש להם נוגדנים להפטיטיס B. ב. חיסון אקטיבי - זה חיסון ההפטיטיס B שניתן לכל התינוקות. החיסון הסביל מגן על התינוק מיידית. לחיסון האקטיבי (הרגיל) לוקח שבועות עד חודשים ע"מ "לתפוס", והוא אמור לספק הגנה ארוכת-טווח. כלומר, אם שאינה יודעת שהיא נשאית, התינוק שלה לא יקבל את החיסון הסביל והוא לא יהיה מוגן מהדבקה בלידה. סיכום: אם האם יודעת שהיא איננה נשאית - אין לה שום סיבה לחסן ביום הלידה. אם היא נשאית ואינה יודעת זו - החיסון לא יגן על תינוקה מהדבקות בלידה. מסקנה: כולן צריכות לעבור בדיקת נשאות בהריון ורק אלו שנשאיות כדאי לחסן את התינוק שלהן. 5. מסכימה בהחלט ובסה"כ ציינתי עובדה זאת בכדי להראות שמה שנרשם שם לא הכי מדוייק. 6. אתה פתחת שרשור שכותרתו לא חידוש, אבל מחקר חדש (כספית != אוטיזם)‬ עוד לפני שפתחת את השרשור בקומונה ואני לא מבינה למה לא המשכת בשרשור הזה שטרם נעלנו אותו והוספתי שם הרבה מקורות שתומכים בכך שבהחלט יש קשר בין כספית לאוטיזם.

 

[האבלוק וטינרי]

הממף

1. ההסבר מאוד נחמד ומפורט, אבל לא לגמרי נכון. או לפחות מערבב בין כמה דברים. בחודשים הראשונים לחייו של כל תינוק, המערכת החיסונית שלו לא מספיקה להתפתח דיה בכדי להגיב לכל מיני מזהמים. לכן הטבע מצא לנכון לדאוג להעברה של נוגדנים מהאם אל התינוק בתקופת ההריון ובמהלך ההנקה. הנוגדנים האלו לא אמורים לפגוע בחיסונים, פשוט בגלל שאין קשר ביניהם אל החיסונים. מאחר והמערכת החיסונית לא מפותחת מספיק, ישנם חיסונים שהגוף לא בשל להתמודד איתם כמו שצריך ולכן לא יעוררו תגובה חיסונית נאותה. מדובר, למשל, בחיסונים המשתמשים בקפסולה הפוליסכרידית של החיידק כמעורר החיסוני. מסיבה זו, את חיסון הפנאומווקס אי אפשר לתת לתינוקות. לעומת זאת חיסונים אחרים, כמו למשל אנגריקס B, אפשר לתת והתגובה החיסונית תהיה מספקת בשביל להגן על התינוק לזמן מה. משך זמן בו החיסון מגן על התינוק באמת משתנה מתינוק לתינוק ונובע מבערך מלאנתלפים (זה המינוח המדעי) דברים ששונים בין בני אדם בצורה טבעית וסביבתית, ומאחר ואי אפשר לייצר חיסון ספציפי ואישי לכל תינוק (בינתיים. אני מאמין שהעתיד טומן בחובו רפואה אישית), אז יש כמות מוסכמת שנבדקה בהמון מחקרים חוזרים ונמצאה ככמות שתגרור תגובה חיסונית מקסימלית אצל הרוב המוחלט של המתחסנים. 4. מדינת ישראל היא מדינה אנדמית מאוד לוירוס הזה. עד לפני הכנסת החיסון, כמות הלוקים במחלה הוכפל למרות השיפור בסניטציה, סינון מנות הדם והשיפור במערכת הבריאות ובאורח החיים. אנחנו כיום מסתכלים על הכל במבט נעים ונחמד של אנשים שחיים בעידן נקי יחסית, אבל גם היום אנחנו נחשבים די אנדמיים למחלה. מאחר וראיתי יותר מדי ילדים הלוקים בהפטיטיס B (לא חכמה גדולה. אחד זה יותר מדי), אני יכול להגיד שמידה לא נמוכה של סבירות שהמחלה עדיין מתהלכת בינינו ומחפשת לה קורבנות. לא כל הנשים עוברות את כל הבדיקות הנדרשות במהלך ההריון, ולא אצל כל הנשים המחלה תתגלה לפני הלידה. לא כל הנשים תתדבקנה את ילדהן במהלך הלידה וחלקן יחכו כמה זמן בכדי לעשות זאת. האתר שקישרת אליו מנסה לא מדווח על מספר המקרים, אלא מספר סיפורים בודדים מאחר ולדעתם כנראה "הסיפור האישי" יותר אפקטיבי (טריק שנפוץ גם אצל מתנגדי החיסונים, אבל בסופו של דבר הסטטיסטיקה היא החשובה). אני אחפש בזמן הקרוב נתונים סטטיסטיים לגבי התחלואה (לפני החיסון). אם אמצא - אשלח לך. 4.ב. החיסון הפסיבי אכן ניתן לילדי נשים שידועות כלוקות במחלה, לאחר הלידה (בהינתן לידה טבעית ולא קיסרית). הוא אכן התרופה היותר טובה (גם לא יעילה במאה אחוז) להידבקות אקוטית (לפני זיהום ודאי). אך כפי שיעיד לך כל קרבן שמצא את עצמו נדקר במחט מזוהמת, הטיפול שניתן הוא שילוב של החיסון הפסיבי ומיד החיסון האקטיבי (או בוסטר, במידה והוא חוסן בעבר). מאחר ויותר קל לתת חיסון שכמעט ואין לו תופעות לוואי מאשר לסמוך על חוסר הידבקות עתידי במדינה אנדמית - זה הפיתרון. הוא לא ניתן רק לאנשים בסיכון, כי במדינה שלנו - כולנו נחשבים בסיכון. אני מאמין שבעתיד, לאחר שאחוז התחלואה באוכלוסיה ירד, אנו נמצא את עצמנו עוברים יותר לחיסונים ספציפיים ולא חיסונים גלובאליים. סיכום: אם האם יודעת כי איננה נשאית וכי אף אחד בשכונה או בעיר אינו נשא ואף עובד בגן של הילד אינו נשא ואף אדם שעלול להיתקל בילד אינו נשא - אולי. זה לא כך, וכאם אין לך שליטה על כל הגורמים האחרים שעלולים לפגוע בילדך. 6. אני פתחתי שרשור ובו התדיינו על דברים מסויימים. השרשור שפתחתי בקומונת הספקנים הוא שונה עם מטרה שונה (פירוט על כל חיסון וחיסון וכל מחלה ומחלה). עד כמה שאני זוכר בשרשור בו אנו מדברים את אמרת שאין לך זמן כרגע לענות לי תשובה מלאה, עניתי לך על מה שהעלת בצורה חלקית ואמרתי שאמתין לתשובה המלאה. אם היתה כזו ולא שמתי לב - אני מתנצל. אם לא - אשמח אם תשלחי לי הודעה לכשתהיה.

 

[פולספגן]

תגובה

1. איך אתה מסביר את זה שככל שהגיל עולה, כך יש פחות מנות חיסון כמו בדוגמא שנתתי בתגובתי הקודמת (ה-HIB)? ישנו חיסון פנאומווקס הניתן לתינוקות והוא נקרא פרבנר, כאשר הפרבנר מגן מפני 13 תתי־זנים של החיידק לעומת הפנאומווקס המגן מפני 23 תתי־זנים של החיידק. הפרבנר ניתן במקביל לחיסון המחומשת מגיל חודשיים למעט המנה של גיל חצי שנה. אכן, בעתיד יהיה אפשר בעזרת המהפכה הגנטית ברפואה, על היכולת לפתח חיסונים/תרופות אינדיבידואליות (ממש עוד מעט) על בסיס החתימה הגנטית. 4. אני קראתי מאמר על הפטיטיס B וישראל לא הוזכרה שם כאנדמית. האתר שקישרתי אליו כפי שהדגשתי הינו בחסות ה-CDC ויצרניות החיסונים, אז זה דיי מצחיק שאתה מטיל ספק בהם כאשר מטרתם היא כמובן לגרום לך ולילדך להתחסן. 4.ב. לא התייחסת לדבר הכי חשוב שהדגשתי בתגובתי הקודמת, שלחיסון האקטיבי (הרגיל) לוקח שבועות עד חודשים ע"מ "לתפוס", והוא אמור לספק הגנה ארוכת-טווח, לכן אין משמעות לחיסון האקטיבי (הרגיל) ללא החיסון הסביל והתינוק לא יהיה מוגן מהדבקה בלידה, אז למה לתת אותו, אם לא ביצעת את בדיקת הנשאות

6. בהחלט המשכתי להגיב שם כבר מהודעה הזאת וכמו כן, צרפתי תרגום של מאמר מעניין בנושא שעושה סקר ספרות של 9 מאמרים בנושא.

 

[האבלוק וטינרי]

גם תגובה

1. נפלה טעות קטנה אצלך. פנאומווקס הוא החיסון המבוסס על הקפסולה הפוליסכרידית של החיידק והוא מחסן נגד 23 זנים. פרבנר הוא החיסון נגד 13 הזנים והוא עובד בצורה מעט שונה. (השם "פנאומווקס" הוא ספציפי לחיסון אותו אי אפשר לתת לילדים). אני לא מסביר את כמות ומספר הפעמים שנותנים כחיסון, בעיקר כי אני לא מספיק מבין בזה. אבל אני לא מסכים שההשערה שלך לגבי זה היא נכונה. בעיקר כי אני יודע שתינוקות כן יכולים להתחסן (במסגרת מה שאמרתי בהודעתי). 4. http://wwwnc.cdc.gov/travel/pdf/yel...-prevalence-chronic-infection-hepatitis-b.pdf (תסלחי לי שאני לא יוצר את זה כקישור). במפה (עדכנית) זו תוכלי לראות את ישראל צבועה בצבע חום כאילו אין מחר. (תצטרכי לעשות זום כי אנחנו מדינה קטנה) 4.ב. ימים עד שבועות יהיה יותר מדוייק. התייחסתי אל זה. אמרתי שהטיפול למקרי הידבקות וודאיים הוא אכן התרכיב הסביל, אך מאחר ואנו מדינה אנדמית - הסיכוי להידבק שלא במהלך הלידה יותר גבוה מבמדינות אחרות ולכן החיסון מציל חיים. 6. אה, עניתי בקשר לזה. כתבתי שאין לי זמן לקרוא כמו שצריך עוד מחקרים בזמן הקרוב ולכן התמקדתי בדיון על המאמרים שכבר פתחנו (זה שלך וזה שלי).

 

[פולספגן]

זה היה מהיר

1. ייתכן ואתה צודק שהחיסונים עובדים בצורה שונה. (זה חיסון שלא התעמקתי בו, כי שבני הבכור נולד, הוא עוד לא היה בחיסוני השיגרה של טיפת חלב). לא להסכים זה נחמד, אך צריך להיות מלווה בהשערה אחרת ... 4. נכנסתי עכשיו לאתר חסון והם כותבים "לפני כניסת החיסון לכלל הילודים בישראל היו אפס מקרים של הדבקה מאם נשאית במהלך לידה לתינוק" ולכן נתון זה סותר את המפה שצרפת. כמו כן, באותו קישור של אתר חסון שצרפתי קודם כתוב "חיסון לאחר הלידה: סיכוי של פי שניים למחלת חום עד כדי מתן אנטיביוטיקה", כך שזה מראה שהגוף "בועט". 4.ב. נסחפת קצת עם "ימים", כי אפילו לחיסון נגד שפעת לוקח לפחות 3 שב' "לתפוס". אשמח לדעת מאיפה הבאת את הקביעה הזאת? 6. הקישור האחרון שצרפתי לך הוא בעברית והוא מסכם את הדברים בצורה מאוד יפה ולכן הוא מאוד חשוב לדיון בינינו. אם אין לך זמן לקרוא את כולו, תקרא רק את הנספח (2 עמ').

 

[האבלוק וטינרי]

זמן פנוי פלוקטואטיבי

1. לא חייב להיות לי הסבר חלופי על מנת לשלול את ההסבר שלך. אני יודע בוודאות שתינוקות מסוגלים להתחסן גם בגיל צעיר מאוד. מערכת החיסון שלהם, למרות שלא בשלה לגמרי, עדיין יודעת לעשות את העבודה שלה (בגבול מסויים). אני לא יודע יותר מזה (לגבי הסיבה למספר המדויק שנקבע לחיסונים בגילאים שונים) ולכן כל הסבר חלופי מצידי יהיה לא יותר מניחוש פרוע. 4. אז מצד אחד יש לנו את האירגון למניעה ובקרה של מחלות, שמקבל מידע עדכני לגבי היארעות תחלואה ותמותה במחלות הנמצאות תחת פיקוחו ויוצר מפת סיכונים על פי אחוז היארעות בשנה. ומצד שני יש לנו את עמותת חסון ש: (א. חלק מתופעות הלוואי הרשומות בקישור שהבאת לא הוכחו מעולם ובכלל לא רלוונטיות מאחר שהמחלוקת עליהן היתה לגבי תיומרסל - שכבר אין בו. אז המידע הזה לא רלוונטי. ב. אם אין זיהום ויש עליית חום דלקתית - אין סיבה לתת אנטיביוטיקה, מקסימום אקמול. מה שגום לי לחשוב שהמשפט הזה פוברק לצורך דרמטיזציה והפחדה, והמידע פשוט מוטעה). לסיכום - הם מספקים מידע מוטעה ולא רלוונטי. אם לא אכפת לך, אני אלך עם ה-CDC. 4.ב. זה מאוד מאוד מאוד משתנה מאדם לאדם ומחיסון לחיסון. רשמתי לעצמי לחפש מאמרים נחמדים וטובים בנושא. אם אמצא אחד - אשלח לך. 6. אשתדל.

 

[פולספגן]

העלת בי

עם ה"פלוקטואטיבי"

1. "אני יודע בוודאות ..."

מפתיע מאוד במיוחד שאנחנו דנים על רפואה שזה רחוק מלהיות מדע מדוייק

אני לגמרי לא מסכימה איתך ועוד יותר מרגיז אותי שגם פגים מקבלים את החיסון הזה.
מתן חיסון במשקל כה זעיר זה כמו שוק בשביל גוף כ"כ קטנטן ופגיע שהיה בתנאי חממה בתוך המי שפיר ורק יצא לעולם.
אתן לך דוגמא לגביך, אומנם, לא דוגמא הכי טובה שיש, אך בהחלט מציגה את האבסורד בדבר - נסה לקפוץ ראש למים קרים מאוד ותראה שהגוף שלך בועט ואפילו יכול לגרום להתקף לב, אך זכור שאתה מבוגר ונסה להשליך זאת על תינוק ובמיוחד פג שרק יצא לאויר העולם.

הסבר חלופי מצידך יצריך ממך לחשוב על הנושא ואז אולי תבין שההסבר שלי הכי מתקבל על הדעת.

4. אפשר להגיד על עמותת חסון הרבה דברים, אך אם הם כותבים משהו הם מגבים את זה במקורות מהיימנים.
אומנם לפעמים, הם מצטטים חצאי משפטים, אך במשפטים שציטטתי אין משמעות להמשך המשפטים.
מצאתי שם את הפיסקה הבאה "תפוצת הנגיף גבוהה יותר (בקרב 8%-15% מהאוכלוסיה) בסין, מרבית ארצות אפריקה, דרום-מזרח אסיה, חלק מהמזרח התיכון ובאגן האמזונס. בארה"ב, מערב אירופה, אוסטרליה וישראל, תפוצת הנגיף נמוכה: המחלה נצפית בעיקר בקרב מבוגרים ורק 0.1%-0.5% מהאוכלוסיה נשאים של הנגיף, עם סיכוי של פחות מ 20% לזיהום בצהבת B במהלך החיים" [The CDC’s Pink Book chapter on HepB]

כפי שאתה רואה גם הם הלכו עם ה-CDC.

ועוד משפטים "לקראת שינוי המדיניות לחיסון כלל הילודים, בשנת 1990 נערך מחקר גדול מאד בישראל שנועד לבסס את שכיחות המחלה בקרב נשים בהריון זמן קצר לפני הלידה [Bogomolski-Yahalom et al., Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk, J Med Virol. 1991 Aug;34(4):217-22]. במסגרת המחקר למעלה מ 11,123 יולדות ירושלמיות נבדקו במהלך ההריון, 98 מהן (0.88%) זוהו כנשאיות ללא סימפטומים של הנגיף ורק ילדיהן חוסנו, מיד לאחר הלידה. הממצא הבולט ביותר במחקר זה הוא שבקרב הילדים בקבוצת הסיכון העיקרית, לאמהות נשאיות, שלא חוסנו מכיוון שהחיסון לא היה זמין (לפני 1992), בניגוד לאחיהם ואחיותיהם הצעירים שכן חוסנו, לא תועד אף מקרה של מחלה."


א. התופעות לוואי זה לא המצאה שלהם, אלא לקחו את זה מדיווח באחד ממהמקורות, אם זה מעלון היצרן או ממקום אחר.
אז נכון, שבעלון היצרן, רושמים לפעמים דברים מגוחכים בשביל כסת"ח, אך בכל זאת נשאלת השאלה בשביל מה הם צריכים את הכסת"ח הזה?
ב. הנה המשפט המדוייק מהאתר "לאחר הכנסת החיסון לשיגרה בישראל נמצא שלילוד המקבל את החיסון ביום היוולדו סיכוי של למעלה מפי שניים להעלות חום עד כדי מתן אנטיביוטיקה בזריקה" [Linder et al., Unexplained fever in neonates may be associated with hepatitis B vaccine, Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;81:F206–F207]


4.ב. אשמח מאוד.
6. כנ"ל.

 

[האבלוק וטינרי]

רפואה היא לא מדע מדויק

אבל חלק מהדברים בה מדידים בהחלט, כמו למשל רמת הנוגדנים בגוף לאחר הזרקת חיסון. ומתברר שהתינוק כן מסוגל להתמודד עם חיסונים בלי בעיות (במסגרת המגבלות שתיארתי קודם לגבי סוג החיסון). מאחר ואכן נוצרים נוגדנים - ההסבר שלך לא יכול להיות הגיוני.

הטיעון של קפיצת ראש למים קרים הוא ממש ממש לא דומה. הגוף האנושי מתמודד מדי יום ביומו (גם כתינוק בן יומו) עם אינספור מזהמים, מחוללים וסתם חומרים זרים שהמערכת החיסונית צריכה להתמודד איתם. אם נשתמש במטאפורה דומה לשלך, זה כמו לשבת בבריכה עמוקה של מים קרים בזמן שמישהו מוסיף עוד כוס מים לתוך הבריכה.
כהערת אגב - אנשים בגילנו יותר מועדים לפרפורי לב מאשר תינוקות. לא שזה משנה משהו כי הטיעון בכללו לא נכון.

4. הם מגבים אותו בנתונים לא לגמרי מדוייקים או עדכניים והקישור שהבאת רק מחזק טענה זו. בקישור לא כתוב שום דבר על ישראל, אך המזרח התיכון (שאנחנו חלק ממנו) מוגדר כמקום אנדמי יחד עם סין. הקישור שאני הבאתי הוא גם יותר עדכני וגם מדבר על ישראל בצורה ספציפית. אז הם מצטטים בצורה שקרית מתוך הנחה שאנשים לא יקראו את הקישורים שלהם?

בהקשר למחקר השני - אולי לא הסברתי את עצמי לא נכון. אני מניח מראש שאחוז ההדבקה בקרב ילדים לאמהות נשאיות בשלב לא רפליקטורי של הוירוס לא יהיה גבוה. אני טוען שמאחר והמחלה אנדמית במדינה - החיסון מציל חיים מהדבקה שמרחשת לאחר הלידה בעיקר (ומאחר וככל שהגיל בעת ההדבקה צעיר יותר - הסיכוי ללקות בצורה הכרונית גדול יותר, יש יתרון לחיסון מוקדם יותר).

תופעות לוואי:
א. חלק מתופעות הלוואי מעולם לא נקשרו אל החיסון בצורה מוכחת במחקרים חוזרים. ואף הופרכו (MS למשל). ויותר מכך, החשד לגביהן עלה רק בחיסון שהכיל תיומרסל. העובדה ש"חסון" מציגים כאילו תופעות הלוואי רלוונטיות לחיסון הנוכחי זו הטעיה מודעת.
ב. קראתי את המחקר הזה. אני מקווה שזה מוסכם שמחקר רטרוספקטיבי שמסתמך על קריאה בתיקים הרפואיים זה לא מחקר מספק. ומאחר שבהמשך התבצעו מחקרים נוספים שלא מצאו קשר (כן יש סיכוי יותר גבוה לעליית חום, אך לא בצורה המתוארת), אין למחקר הזה הרבה בשר. בנוסף לכך, גם המחקר הזה לא העלה בחכתו תופעות לוואי משמעותיות.
ג. במחקר, אגב. קריטריוני ההכללה היו "עליית חום לא מוסברת" או "אנטיביוטיקה בהזרקה" (מה שאומר שחששו מזיהומים). מה שלא כתוב שם זה "עליית חום עד כדי צורך בהזרקת אנטיביוטיקה". אז את אומרת ש"חסון" לא יודעים לקרוא מחקרים? לא טורחים לקרוא את המחקרים אליהם הם מקשרים? או שהם סתם פחות תמימים משהם רוצים שתחשבי?

 

[פולספגן]

אכן ולכן "וודאות" היא לא מילה נכונה גם אם זה

מדיד, כי כפי שאתה יודע נוגדנים בסרום הם ממילא לא הכמות המשמעותית במקרה של הדבקה ב load גבוה וגם אם תבצע בדיקת רמות נוגדנים (טיטר, בלע"ז) זה לא בהכרח מעיד על חוזקה של התגובה החיסונית השניונית.

לא טענתי שילדים ייקבלו פרפורי לב, ואם להיות מדוייקת, טענתי בעצם, שמנת יתר יכולה לגרום לעודף הגבה של מערכת החיסון במיוחד כי לא מתייחסים למשקל ותינוק ואפילו פג מקבלים אותו מנת חיסון (במקרה של חיסון זה מקבלים חצי מנה) כמו מבוגר, כי בחיסונים, להבדיל מתרופות, לא מסתכלים על ריכוז.

4. לא יפה לכתוב שהם מצוטטים בצורה שקרית במיוחד לאור העובדה שכתבת שבמאמר שהם ציטטו "לא כתוב שום דבר על ישראל, אך המזרח התיכון (שאנחנו חלק ממנו) מוגדר כמקום אנדמי יחד עם סין".
כפי שכתבת באחת ההודעות הקודמות "אנחנו מדינה קטנה" ומצב התחלואה והסנטציה של שכנינו ממש לא דומה לשלנו ואין לי בכלל מושג, אם ה-CDC בדק את ישראל (צרפת רק את המפה ולא את המלל) או שהכליל אותה באותה קבוצה של שכנינו?

בהקשר למחקר השני, אאלץ לא להסכים איתך, כי טרם שכנעת אותי שהחיסון הרגיל יכול לפעול תוך ימים.

הולכת להשכיב את הילדים, אז בהקשר של תופעות לוואי, אגיב בהמשך.

 

[פולספגן]

תופעות לוואי:-

א. אז יש אלומיניום והנה למשל תופעת לוואי שמצאתי מספריית החיסונים מלפני חודשיים, קרי החיסון הכי מעודכן שיש:-
January 17, 2012 - Hepatitis B vaccine induces apoptotic death in Hepa1-6 cells. “We conclude that exposure of Hepa1-6 cells to a low dose of adjuvanted hepatitis B vaccine leads to loss of mitochondrial integrity, apoptosis induction, and cell death, apoptosis effect was observed also in C2C12 mouse myoblast cell line after treated with low dose of vaccine (0.3, 0.1, 0.05 μg/ml). In addition In vivo apoptotic effect of hepatitis B vaccine was observed in mouse liver.”


כמובן, שיש עוד ...

ב. לא הייתי מזלזלת בו ומחקרים שלא מצאו קשר לא עושים עליי רושם באותה מידע, כי לא נראה לי שאני צריכה להסביר לך איך עושים זאת ...
אתה גם יכול להתרשם מהמחקר הבא שמדבר על רגרסיה כתוצאה מעומס חיסונים לתינוקות:-
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21543527

ג. תוכל

לכתוב את הציטוט המדוייק?
ייתכן שהכוונה ל"או" לוגי, קרי שגם מצב גם וגם מתקיים הוא לגיטימי.

 

[האבלוק וטינרי]

אז ככה (+ מספור מחדש)

א. הופעת נוגדנים מעידים על תגובה של המערכת החיסונית לחיסון. אם יש כזו - כנראה שהנוגדנים של האם לא הפריעו לתינוק לייצר אותם.

ב. לא משנה, כבר הסברתי. המערכת החיסונית, גם בשלביה המוקדמים, מתמודדת עם אתגרים הרבה יותר גדולים.

ג. את כתבת ככה:

...מצאתי שם את הפיסקה הבאה "תפוצת הנגיף גבוהה יותר (בקרב 8%-15% מהאוכלוסיה) בסין, מרבית ארצות אפריקה, דרום-מזרח אסיה, חלק מהמזרח התיכון ובאגן האמזונס. בארה"ב, מערב אירופה, אוסטרליה וישראל, תפוצת הנגיף נמוכה...

מאחר ואת צוטטת אותם, והם כתבו במפורש "ישראל" למרות שבמקור ישראל לא אוזכרה - הציטוט שקרי.

ד. במפה (הבטת בה?) ניתן לראות את ישראל כמדינה נפרדת לגמרי עם גבולות משלה. הנתונים מגיעים אליהם בנפרד משאר המדינות באיזור ומתייחסים אליה כיחידה נפרדת.

ה. את יכולה לא להסכים. אבל זה לא הופך אותי לפחות צודק. מחקר ראשוני הוא (כמו שמשתמע משמו) ראשוני. (פרטים נוספים את יכולה לקרוא בהודעתי כאן: http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=35337&msgid=50265157)
ואני לא מזלזל במחקר, רק מסביר שהוא לבדו אינו יכול להוות "הוכחה". צריך מחקרים פרוספקטיביים (לפחות).

ו. "ספריית החיסונים" לדעתך אובייקטיביים?
(אני לא בטוח מה ניסית להגיד בזה שנמצא חיסון בכבד עכבר. אני מניח שזה נכון, אני פשוט לא מבין מה זה קשור).

ז. ציטוט:

The files of all infants born from 1 January 1991 to 31 December 1992, in whom a diagnosis of “injected antibiotic” or “disease of temperature regulation” was recorded, were reviewed

אז "חסון" שיקרו? או לא ידעו לקרוא כמו שצריך? (אם הם היו רוצים לכתוב and/or, זה מה שהם היו עושים).

 

[פולספגן]

הסנדלר הולך יחף וכשהעלתי קובץ, תגובתי נמחקה

אנסה לשחזר:-

א. משפטך אינו נכון, כי נותנים בוסט ממש עצום בכדי שהנוגדנים יתפסו במעט, אך אם היית נותן את אותה כמות בגיל מאוחר יותר, היה נשאר הרבה יותר נוגדנים.
אם היית רוצה להפוך את המשפט שלך לנכון, אז היית צריך לכתוב "כנראה שהנוגדנים של האם לא" חסמו "לתינוק לייצר אותם".

ב. לפני מספר ימים נתקלתי במאמר יוצא דופן לגבי חיסונים. המאמר הופיע בעיתון מקומי בסן-דייגו, ארה"ב, ולמרות שהוא די קצר, הרי הוא טומן בחובו ניצוצות מרדניים בהשוואה למאמרים הסטנדרטיים לגבי חיסונים המופיעים בדרך-כלל בכלי התקשורת.
כותבת המאמר, למרות שהיא מצטיירת כתומכת מובהקת במתן חיסונים, מביאה עימה רוח שונה ורעננה: לימוד נושא החיסונים, בחירה מושכלת, התיעצות פרטנית עם רופא, ועוד.

ג.אתה בטוח שישראל לא קושרה?
אולי לא במשפט המסויים שקראת, אך במקום אחר במאמר כן הוזכרה?

ד. איך אתה יודע ש"מתייחסים אליה כיחידה נפרדת"?

ה. אתה "קצת" בדרן וכדאי שתקרא את הכתבה הבאה מעיתון הארץ ואת הקובץ המצורף שגם בחסות עיתון הארץ ואת הקובץ שיצורף בתגובה העוקבת ג"כ מעיתון הארץ (לא ניתן לצרף 2 קבצים).

ו. הם לא אובייקטיבים, אך מה זה מפריע ממני לקבל מידע מהיימן שהם מצאו?

ז. זה תלוי מאוד בסגנון כתיבה של הכותב.

 

[פולספגן]

לא נותן לי לצרף סיומת קבצים שהוא לא

מכיר, אז עושה "העתק והדבק", כדלקמן:-
{
Print

w w w . h a a r e t z . c o . i l




עודכן ב- 21:29 08/07/2007
9. חוקר להשכיר
מאת רחל טל שיר

יש שני דברים שאני מסתייגת מהם בנטייה הגוברת להשמיץ מחקרים מדעיים. ראשית,
אני מסתייגת מהאופנתיות של ההשמצות. זה הרי לא סוד שחלק גדול מן המחקרים
המושמצים מוזמנים על ידי היצרן ומממונים על ידיו. וגם אין זה סוד שכמעט כל
דבר בעולם שלנו אפשר לקנות בכסף. לכן, אין כנראה מוצר, מזיק ככל שיהיה, שאי
אפשר למצוא לו מדען, רצוי בעל הילה רפואית, שתמורת סכום מפתה יבנה מערך מחקרי
שיוכיח שהוא דווקא מועיל. לכן הגיוני, שככל שהמוצר יותר בעייתי, יצרניו
משלמים יותר כסף כדי להוכיח שהוא חף מפשע. בהתאמה, אף אחד לא משקיע כסף בגיוס
הוכחות שחסה טריה ונקיה מרעלים מיטיבה עם אוכליה.

דווקא מפני שהעובדות האלה על הקשר וההדוק בין מדע ומסחר כל כך ידועות, יש
הרבה חוסר טעם וגסות רוח במנהג העכשווי ללעוג למחקרים המלומדים. מי שלועג
לאנשים ששואבים עידוד ממחקרים מפוברקים ומחפשים בכל הזדמנות אישור מדעי, מי
שמנסה לקעקע את המחקרים האלה, מתכחש לצורך העמוק שלנו, בני האדם, לפטור את
עצמנו מאחריות על גופנו ובריאותנו ולמסור אותה לכל מי שמוכן לקחת אותה מאתנו,
גוף או תאגיד או צוות מחקרי ממקור עלום. המחקרים האלה הרי מספקים נחמה לכל מי
שמחפש אותה.

למרות השורה הארוכה של מקרים שבהם התגלה שמחקרים של מומחים בעלי שם שימשו רק
כדי להכשיר מוצרים מזיקים, אנחנו ממשיכים לסמוך עליהם. שערוריית רמדיה שלקחיה
קשים וברורים לא גרמה לנו לפנות עורף למחקרים הכביכול מדעיים. דגני הבוקר
בקופסאות קרטון מושכות ממשיכים לנופף במחקרים על ערכיהם התזונתים המיטיבים,
למרות היותם בסך הכל ממתקים מעובדים באיצטלה מטעה. גם תחליפי הבשר המפוקפקים
העשויים סויה מוסיפים להתנאות באישורים של מיני אוטוריטות מדעיות, ומחיות
הפרי בצנצנות, המיועדות לתינוקות, זוכות להמלצות חמות מצד גופים רפואיים
למרות ערכם התזונתי הדל. כמוהם גם המשחות שמבטיחות בעלמא להעלים קמטים
ולהצעיר את העור. אף אחד מהיצרנים לא היה משקיע כסף במחקרים הזויים אם אנחנו,
הצרכנים, לא היינו מאמינים בהם.

אין שום קשר בין השכלה אקדמית ומנת משכל לבין הצורך העמוק של האדם להאמין
למחקרים שמוכיחים ששוקולד ויין וקפה טובים לבריאות. אף אחד מאתנו לא מחוסן
מפני אותם מחקרים שמכשירים מוצרים שמזיקים לבריאותנו. כולנו פשוט רוצים
להאמין בתוצאותיהם. אני, שהשתתפתי בכל כך הרבה ויכוחים מתישים על יעילותם של
מחקרים מטעם, יכולה להעיד שכל אחד מאתנו בתורו נופל לזרועות המחקרים האלה.
עלי יעידו שקיות החטיפים שנהגתי לקנות לילדי מתוך אמונה שזה מזון ראוי לבני
אדם ואף ניחן באין סוף יתרונות תזונתיים. ככה העידו המחקרים. העדויות הכביכול
מחקריות שיכנעו אותי, בניגוד לחושי שאמרו לי שתכולת השקיות האלה מסריחה,
שמנונית, מותירה טעם רע בפה, מקלקלת את התיאבון וגורמת בעיות עיכול.

הדבר השני שאינו לרוחי בנטייה העכשווית המתגברת להשמיץ מחקרים מדעיים, הוא
הטון העצבני שלהם. על פי ההתנפלות עליהם עלול להיווצר רושם שחוקרים הם סוג של
פושעים שצריך להיזהר מהם. אני מציעה לכל אותם מתלהמים לזכור את כללי הנימוס
הבסיסיים ולא לשפוט אחרים לפני שאנחנו שופטים את עצמנו. לכן, לפני שמותחים
ביקורת קטלנית על החוקרים כדאי מאוד להיזכר מי נתן להם את הכוח הזה. אנחנו
שהאמנו להם בעיניים עצומות מתעוררים עכשיו, וזה מכאיב כמו כל התפכחות
משיכרון. לכן במקום להטיל את כל האשמה עליהם, כדאי להסתכל קצת פנימה ולבדוק
מה יש בנו שגורם לנו לאמץ בחום כל מי שמוכן להעניק לנו חותמת סמכותית ולמה
אנחנו מעדיפים את החותמת המדעית על פני כל המלצה שהגוף הפרטי וההיגיון שלנו
מספקים לנו.


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©




סגור חלון
}

 

[פולספגן]

עושה "העתק והדבק" לקובץ שני:-

{
Print

w w w . h a a r e t z . c o . i l




עודכן ב- 02:24 30/08/2009
רמאות מקצועית
* איך הצליחה חברת תרופות אמריקאית להכניס לכתבי עת מקצועיים מאמרים בשבח
תרופות שלה שהיו למעשה מסוכנות, ועל מי כבר נשאר לסמוך?
מאת פרופ' אבינעם רכס

עתירה משותפת של "ניו יורק טיימס" והעיתון המדעי המקוון "הספרייה הציבורית של
המדע" ()PLoS שדרשה מחברת התרופות "וויית" (Weyth) לחשוף מסמכים פנימיים
חסויים, גורמת לטלטלה בעולם הרפואה ותעשיית התרופות בארה"ב ובעולם. המסמכים,
שנדרשו בתביעות אחרות נגד החברה, חשפו כיצד וויית הביאה לפרסומם של מאמרים
אובייקטיוויים לכאורה, המשבחים את תחליפי ההורמונים שלה המיועדים לנשים בגיל
המעבר, Premarin ו-Prompro, בכתבי עת רפואיים מובילים.

וויית היא חברת תרופות רב לאומית. היא מעסיקה כ-50 אלף בני אדם, וממקום מושבה
בניו ג'רסי, היא פועלת ב-80 מדינות בעולם. מכירותיה נאמדות במיליארדי דולר
בשנה. על פי טענת העתירה, בשנים 1998-2005 יזמה החברה כ-60 מאמרים מקצועיים
שהדגישו את הצד החיובי-לכאורה של התרופות, תוך התעלמות מתופעות לוואי
אפשריות. החברה שילמה כסף רב בעבור כתיבת המאמרים. כתוצאה מכך, אין זה מפליא
שב-2001 נרשמו כ-130 מיליון מרשמים לתרופות אלו, בעלות כוללת של כשלושה
מיליארד דולר.

אולם באותה תקופה נערך מחקר מקיף על השימוש בהורמונים, שמומן על ידי מכוני
הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH), גוף פדרלי חסר הטיה מסחרית. המחקר הופסק
ביולי 2002, כשלוש שנים לפני סיומו המתוכנן, מאחר שממצאי הביניים הראו
שבניגוד לטענת החברה, השימוש בהורמונים מגדיל באופן ממשי את הסכנה לחלות
בסרטן השד וללקות בהתקף לב או באירוע מוחי. הדבר לא מנע מהחברה ליזום ולפרסם,
כמה חודשים אחר כך, מאמר מערכת בכתב העת האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה, שסתר
את מסקנות המחקר הפדרלי ושב וגרס שהשימוש בהורמונים מונע את הופעת סרטן השד.

מוניטין בחוסר יושר

כ-8,000 נשים שהשתמשו בהורמונים, כבר הגישו תביעות על נזקי גוף נגד וויית.
במשפטים שהתנהלו, ובעקבות עתירת העיתונים, נחשפו עובדות מטרידות. מתברר, כי
מחלקת השיווק של החברה פנתה לחברה מסחרית בשם "דיזיינרייט" (DesignWrite),
המתמחה בכתיבה רפואית-מדעית, בבקשה שתכתוב מאמרים חיוביים על המוצרים, ותביא
לפרסומם בעיתונות הרפואית. וויית שילמה לדיזיינרייט 25 אלף דולר, בממוצע, על
כל מאמר.

את המאמר, החל מהטיוטה הראשונה, כתבו סופרי צללים, שלא היה להם כל קשר
לתוכנו, למעט העובדה שנשכרו לכתוב אותו תמורת כסף. המאמר המוכן הועבר לחברת
התרופות, ונרשם עליו כי "יש למצוא לו מחבר ראוי". בשלב הבא פנתה חברת התרופות
לרופאים בעלי שם ומעמד אקדמי בולט והציעה להם, במתנה, מעמד של "מחבר אורח" -
לפרסם בשמם את המאמר המוכן, שלכתיבתו לא תרמו דבר. הסכמתם של הרופאים האצילה
למאמר יוקרה ואמינות, שהשפיעו באופן מיידי וברור על שיווק ההורמונים. בעת
פרסום המאמר לא צוין כמובן דבר בנוגע לאופן שבו נכתב, ולכסף שהשקיעה בו
החברה.

למרבה הצער, רופאים רבים נתנו יד לפרסומים אלה. גם אם לא קיבלו תשלום בעבור
השאלת שמם, הרי שזכו שלא ביושר במוניטין מקצועי. וגם אם לא עברו על החוק, אין
ספק כי מדובר בעבירה מובהקת על כללי האתיקה הרפואית ופגיעה בכבוד המקצוע.

אמינות המחקר הרפואי אינה מבוססת רק על האמת המדעית המוצגת במאמר שמסכם
תוצאות של מחקר, אלא גם על היושר והשקיפות במעמדם האישי של כותבי המאמר. על
הקוראים להיות בטוחים שהמחברים אכן ביצעו בעצמם את המחקר, ומתוך עצמאות
אקדמית. הדבר חשוב שבעתיים במאמרי דעה או מאמרי מערכת, שעשויים להשפיע אף
יותר ממאמר רגיל הן על רישום תרופות בידי רופאים והן על קובעי מדיניות
לאומית. סופר צללים המועסק על ידי חברה מסחרית, מושפע מהאינטרסים הכלכליים
שלה, והדבר מעוות את האמת המדעית ומטעה במכוון את הרופאים והמטופלים.

מסיבה זאת, האיגודים הבינלאומיים של עורכי העיתונים הרפואיים קבעו ב-2005
ו-2006 כללים ברורים בשאלה מי רשאי להיחשב "מחבר" של מאמר מדעי: זהו אדם שתרם
תרומה ממשית לניסוי, תכנונו, ביצועו, איסוף המידע ועיבודו; זהו גם אדם שעסק
בניסוח המאמר או תרם תרומה אינטלקטואלית משמעותית לתוכנו. המחבר חייב לאשר את
הנוסח הסופי של המאמר ולקבל על עצמו אחריות ציבורית לתוכנו המלא. לפי הכללים,
יש לפרסם את שמו של כל מי שמעורב בכתיבת מאמר רפואי, ועומד בקריטריונים אלו.
מנגד, חל איסור להעניק במתנה מעמד של מחבר למי שאינו עומד בהם. ניתן לקבל
"סיוע לשוני" לגרסה מוקדמת, אך את השימוש הנסתר בסופרי צללים גינו עורכי
העיתונים בכל תוקף, והגדירו אותו כהתנהגות בלתי הולמת, ואף רמאות במחקר.

כתב עת מפוברק

מטבע הדברים, לא ברור עד כמה שכיח השימוש בסופרי צללים. רק לעתים נדירות,
לרוב בבית המשפט, אנו זוכים להצצה נדירה לעולם נסתר זה. במסמכים שנחשפו
בתביעות שהוגשו נגד חברת "פייזר" בשל נזקים לכאורה שנגרמו עקב שימוש בתרופה
נגד דיכאון "זולופט", עולה כי מתוך 85 מאמרים על התרופה, 55 נכתבו על ידי
סופרי צללים, ושאר ה-30 מומנו על ידי החברה. אין זה מפתיע, שכל המאמרים
דיווחו על תוצאות חיוביות של התרופה.

חברת "מרק", מצדה, הסתירה במשך שנים מידע חיוני בדבר תופעות לוואי קטלניות של
התרופה "ויוקס". התרופה הכניסה כשני מיליארד דולר בשנה, עד שהחברה נאלצה
להוריד אותה מהמדפים ב-2004 בגלל הביקורת הציבורית. בבית המשפט נחשפו מסמכים
שהעידו שגם מרק השתמשה בסופרי צללים. החברה אף הגדילה עשות, ויחד עם ההוצאה
לאור "אלסווייר", הקימה עיתון צללים, שפורסם ב-2002 עד 2005: כתב העת
האוסטרלי לרפואת העצמות והמפרקים. הביטאון הוצג כמדעי, אך בפועל, חברי
המערכת, הכותבים והתכנים נשלטו בידי מרק.

כדי להתגבר על הסכנות, נדרש כיום כל מחבר מאמר לחתום על הצהרה שבה הוא מפרט
את תרומתו האישית למאמר, תוך התייחסות לכל ניגוד עניינים אקדמי או כספי. הוא
גם מצהיר שהוא מקבל עליו אחריות אישית לתוכן המאמר. המחברים נדרשים לחשוף אם
נעזרו ב"כותב מקצועי", מה זהותו ומה זהות הגוף המסחרי שעומד אחריו.

הסנאטור הרפובליקאי צ'רלס גרסלי החל באחרונה בחקירה מקפת של התופעה. הוא הטיל
על מכוני הבריאות הלאומיים להכין כללים חדשים, נוקשים בהרבה מהקיימים. עם
פרסומם, יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של
שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית
התרופות קנה את היושר האקדמי.

הכותב הוא פרופ' לנוירולוגיה ב"הדסה" ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית
בישראל


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©




סגור חלון
}

 

[האבלוק וטינרי]

זה מצער

א. הטענה שלך היא שהנוגדנים של האם מונעים מהתינוק להתחסן. הטענה שלי היא - עובדה. נוצרים נוגדנים ולכן המערכת החיסונית של התינוק נחשפה לחיסון והגיבה כיאות.

ב. בחירה מושכלת זה טוב, התייעצות עם רופא זה מצויין. הבעיה היא שיש מקורות שדואגים לספק מידע מוטעה (כמו למשל הנתונים שהבאת מאתר "חסון")

ג. ישראל לא אוזכרה אפילו פעם אחת במאמר.

ד. בגלל ציור הגבולות ובגלל היכרות שטחית עם המערכת.

ה. קראתי, זה רק מחזק את הדעה שלי שמחקר אחד לא מספיק ודרושים כמה מחקרים חוזרים שיראו את אותה תוצאה ומטהאנליזות. נתונים זה דבר מסוכן אם לא מתייחסים אליהם כמו שצריך.

ו. האתר שלהם מכיל יותר מדי טענות מכדי שאוכל להתייחס אליהם כרגע ולמצוא מחקרים סותרים או נתונים מוטעים. אבל יש הרבה כאלו.

ז. יותר תלוי בסוג הקריאה של הקורא. ואני מאמין שהקורא במקרה הזה העדיף לשנות את המציאות כדי שתתאים לו. אין מצב שמישהו יפרסם מחקר שבו הניסוח הוא כזה כאשר הכוונה היא כפי ש"חסון" מפרשים אותה. אני מאמין שכל הרופאים המוכשרים שחתומים על המחקר הזה והעורכים שעברו עליו לא היו מפספסים דבר שכזה.

זה לא סוד שלחברות התרופות יש כוח והן מנסות לנצל אותו לתועלתן. זה גם לא סוד שלמנהיגי התנועה האנטי-חיסונית יש לא מעט כוח שהם מנסים לנצל לתועלתם (רפואה משלימה, ספרים והרצאות וממש ממש המון כסף). אנשים מושחתים יש בכל מקום, לכן ריבוי מחקרים עוזר לשמור על השחיתות ברמה נמוכה. כאשר המון מחקרים מראים את אותו הדבר, הסבירות שהוא נכון גדלה.

 

[פולספגן]

מה מצער? (

או המלל)

א. הטענה שלך ש"וצרים נוגדנים ולכן המערכת החיסונית של התינוק נחשפה לחיסון והגיבה כיאות" והטענה שלי ע"ח מה? האם זה היה שווה את כל התופעות לוואי? האם לא היה חכם יותר לחכות לגיל מאוחר יותר?

ב. אני לא יודעת אם שמת

, אך המאמר נכתב על... חיות בית.
עכשיו, אתן לך תרגיל קטן ותצטרך להחליף כלב או חתול – ל"תינוק", והיכן שכתוב וטרינר – "רופא".

נו....? מה אתה אומר?
כשמדובר בחיות-מחמד אז פתאום לחיסונים יש תופעות לוואי חמורות וסיכונים שצריך לשקול, כדאי ללמוד את הנושא ולקבל בחירה מושכלת, כדאי להתייעץ עם הוטרינר, כדאי לשקול לפצל ולדחות חיסונים ואולי אפילו – שומו-שמיים! - לדלג על מנות דחף.

עולם הוטרינריה מכיר בכך שלחיסוני חיות-מחמד יש סכנות משמעותיות ובהחלט יש מקום לשיקול דעת מה לתת, ומתי. לעומתו, עולם הרפואה "המתקדם", מקדם דוגמה של חיסוני תינוקת שהם בחזקת חיסונים "קסומים" – אין להם נזקים משמעותיים, הם תמיד בטוחים, תמיד יעילים, ועל כן "תפסיקו לשאול שאלות ועשו כבר לעזאזל מה שהרופא אומר לכם!"

ג. אם מה שאתה כותב נכון, אז צריך להפנות אליהם את השאלה הזאת.

ד. ציור זה נחמד, אך לא תמיד הפרשנות שלך אליו זהה לפרשנות המצייר ולעתים המצייר הוא בכלל לא החוקר ופשוט נדרש לצייר מפה של האיזור.

ה. הקישורים האלו מראים שזה לא תמיד מספיק.

ו. אני מאמינה ב"כבדהו וחשדהו" וכל עוד לא מצאתי דבר פגום אצלהם, אז הם "חפים מפשע".

ז. אני לא חושבת שהם התעמקו כ"כ במילים כפי שאתה מתעמק.
זה מזכיר לי תוכנית ב-

שראיתי בעבר, ששני אנשים שמאוד מבינים באומנות הסתכלו על ציור במוזיאון/תערוכה, ניתחו אותו והתווכחו ביניהם על כוונת ה"משורר" ולפתע הגיע הצייר ואמר "מי תלה את הציור כך?" וסובב אותו

מקווה שהבנת למה את ה-מ.ש.ל?

את הפיסקה האחרונה שלך, אני אשאיר להשיב לנ ע מ ה מ ה שמבינה יותר ממני בתחום הרווחיות של הרפואה המשלימה.