יעל אכמון מתארחת

[אכמו]

על העבודה כמתרגמת (זהירות, חפירה לפניכם)

אנשים מגיעים לעבוד בתרגום מכל מני מקומות. יש אנשים שלומדים תרגום באוניברסיטה ורק אז מתחילים לעבוד. יש אנשים שיודעים שזה מה שהם רוצים לעשות בחיים ומתרגמים להנאתם עוד לפני שמצאו בזה עבודה. ויש אנשים כמוני שמגיעים לזה לגמרי במקרה (למדתי תרגום באוניברסיטה, אבל הרבה הרבה שנים אחרי שהתחלתי לעבוד בזה). אני שיחקתי בזמנו במשחקי תפקידים, ומישהו שהכרתי פנה אלי בבקשת עזרה להשתתף בתרגום של ספר משחקי תפקידים. משם זה התחיל ואחר כך המשיך לעוד עבודות שקשורות בתרגום. תרגמתי כל מני סוגים של ספרים, ספרי ניהול, ספרי מחשבים, אבל אני מתחילה את הספירה הרשמית (בערך 60 ספרים שתרגמתי עד היום) רק מספר "האמיתי" הראשון שתרגמתי - "מקים המתים" של שון סטיוארט, ספר פנטזיה מצוין שאני חושבת שבערך שלושה אנשים קראו בעברית... הספר האחרון שתרגמתי ויצא לאור (יש עוד כמה בצנרת) הוא "בן נפטון", הספר השני בסדרת "גיבורי האולימפוס" של ריק ריירדן. פרסי ג'קסון חוזר! ברור שלא אוהבים את כל הספרים שמתרגמים באותה מידה. יחסית היה לי מזל ורוב הספרים שתרגמתי הם ספרים שנהניתי מהם במידה כזאת או אחרת (גם נוצר קשר מיוחד עם כל ספר שמתרגמים, כי נכנסים כל כך לעומק שלו). יש ספרים שאולי אוהבים פחות את העלילה, אבל נהנים מהאתגר התרגומי, ויש ספרים מותחים, או מרגשים, או שנוצר בעקבותיהם קשר עם הסופר - יש כל מני סיבות ליהנות. פעם בכמה זמן כן יוצא לתרגם ספר שלא אוהבים, אבל אני מזכירה לעצמי איזו זכות גדולה יש לי שזאת העבודה שלי, ומה זה ספר משעמם אחד לעומת עבודה משעממת באיזה משרד? משלמים לי כסף על עבודה עם ספרים, אני עדיין צריכה לצבוט את עצמי כדי להאמין שזה לא חלום

אני לא יכולה לומר על ספר אחד שהוא ה-ספר הכי טוב שתרגמתי, כי יש כמה כאלה. יש את "עין החתול" של מרגרט אטווד שיצא לא מזמן ולא הספקתי עדיין לעדכן באתר שלי, שהוא יצירת מופת ספרותית. יש את "מבחר יצירותיו של טי אס ספיווט" שהוא ספר מלא איורים ורישומים וציורים שהיה חוויה מדהימה לתרגם. ואני יכולה לומר לכם ש"משחקי הרעב" הראשון (וזאת לא התחנפות) היה הספר הכי מותח שיצא לי לתרגם. בתקופה כשתרגמתי אותו עבדתי הרבה יותר שעות כל יום, פשוט כי רציתי לתרגם עוד דף ועוד דף ועוד דף... (למרות שקראתי אותו לפני העבודה, בכל זאת!) הדברים שהכי קשים בתרגום הם גם הדברים שבסופו של דבר גורמים את ההנאה הכי גדולה - הדברים שקשה לתרגם, ותחושת הסיפוק הגדולה כשמצליחים בזה. להמציא מונחים ושמות בעברית, לתרגם משחקי מילים, להצליח לשחזר בעברית שפה פיוטית במיוחד או סלנגית במיוחד או סתם מוזרה, למצוא כל מני מונחים מוזרים שאין אותם בעברית (באנגלית, שממנה אני מתרגמת, יש הרבה הרבה יותר מילים.). מבחינתי חשוב מאוד לשמור על רמת השפה של הטקסט במקור. אם זה טקסט מאוד גבוה ומליצי, אני אשתמש בטקסט כזה בעברית. אם זה טקסט מאוד סלנגי ואפילו עם שגיאות, אני אנסה לשחזר את זה בעברית. אני רוצה שמי שקורא את הספר בעברית לא רק יבין את המילים, אלא גם ירגיש את מה שמרגיש דובר אנגלית שקורא את הספר באנגלית. לפעמים זה אומר לשנות דברים כדי שיתאימו כאן לארץ (סתם דוגמה, להחליף דימויים מעולם הפוטבול שיותר מוכר בארצות הברית בדימויים מעולם הכדורגל שיותר מוכר בארץ). בעיני, תרגום טוב צריך להיות שקוף לגמרי, לא להרגיש שהוא קיים, כי אני מרגישה שאין לי זכות לשנות שום דבר שהסופר החליט עליו - זאת היצירה שלו, לא שלי. אני רק עוזרת להעביר אותה למי שלא מכיר אנגלית. אבל זה קשה מאוד. וכן, העבודה בתרגום מאוד משפיעה על האופן שקוראים בו ספרים. כשאני קוראת ספר מתורגם, קשה לי מאוד להתנתק מהעובדה שהוא מתורגם. אני אוטומטית מנסה לשחזר אחורה איך זה היה במקור, ולפעמים יש דברים שברור לי שהייתי מתרגמת אחרת (לא רק עניין של שגיאות, גם עניין של טעם). בגלל זה אני קוראת בעיקר באנגלית, או ספרים שנכתבו בעברית. אני קוראת מעט מאוד ספרים מתורגמים. אשמח לדבר על התוכן של עורבני חקיין, אבל לא אתייחס לדברים שעשיתי בו בתרגום, בשביל זה תצטרכו לחכות עוד כמה ימים. פשי, זה היה ארוך!

 

[אכמו]

התרגום של הסדרה

קראתי את הספר הראשון לפני תחילת העבודה עליו, ואת השני לפני תחילת העבודה עליו. אידיאלית רצוי לקרוא סדרה שלמה לפני שמתחילים לעבוד על הספר הראשון שלה, אבל "עורבני חקיין" עדיין לא יצא באנגלית כשהתחלתי את העבודה על "משחקי הרעב"... ולפעמים לא מספיקים לקרוא בכלל לפני העבודה, אבל בדרך כלל זאת לא בעיה, כי במהלך העבודה עושים הרבה מעברים על התרגום ככה שיש זמן להתחרט ולשנות דברים. אחד הדברים הכי מאתגרים בסדרה, ושהכי נהניתי מהם, היו כל המונחים שהייתי צריכה להמציא להם מקבילות בעברית. בגלל זה אני חושבת שתרגום של ספרי מד"ב ופנטזיה הוא קשה במיוחד - כי הם ספרים איכותיים כמו כל ספר אחר, עם כל הקשיים שבתרגום ספרות יפה, אבל נוסף על זה גם הצורך להמציא מונחים שהסופר או הסופרת המציאו. ראיתי שאנשים מתווכחים הרבה על התרגומים שבחרתי, וזה מצוין בעיני - כי כאמור אין לזה תשובות מוחלטות וזה גם עניין של טעם. מה שכן, זה הזמן לומר שמה שלא נבחר, זה היה אחרי המון מחשבה ואינסוף דיונים ביני לבין העורכת מיכל פז. היו ביטויים שהיה קל מאוד לתרגם - לדוגמה "קרן השפע" זה מונח קיים שלא הייתי צריכה להמציא. והיו כאלה שהיו מאוד מאתגרים (ל-Tributes למשל יש המון משמעויות, ראיתי שיש שאלה ספציפית על זה בהמשך אז אני אענה שם). והיו גם הפתעות לא צפויות בגלל זה שלא קראתי את הספר השלישי - בלי לספיילר, ל"צרעות ציד" יש הקשר מסוים בספר השלישי שלא הייתי מודעת לו כשבחרתי בתרגום הזה (אני אפילו לא בטוחה שקולינס תכננה את זה מראש) אז נאלצתי לאלתר. אבל זה הכיף הכי גדול בתרגום

ואין שום סיכוי שאני אקרא בעברית משהו שתרגמתי - אני כל כך מפחדת שאמצא איזה שגיאה נוראית או פדיחה איומה...

 

[אכמו]

וקצת על הדעה האישית שלי על הסדרה

כמובן צריך לזכור שכשמתרגמים ספר זה אף פעם לא כמו לקרוא אותו קריאה רגילה. מצד אחד נכנסים אליו הכי לעומק שאפשר, כי צריך להבין בעצם מאיפה כל מילה הגיעה, למה נבחר ניסוח כזה ולא אחר, לשים לב כשמונחים מסוימים חוזרים, להבין את כל הבדיחות ומשחקי המילים, לזהות את כל הציטוטים מתוך ספרים אחרים, שירים, סרטים, מה לא. מצד שני, יש איזשהו ניתוק מקצועי כי בכל זאת אני עובדת, לא קוראת להנאתי. ועדיין, כשספר טוב, או מדבר אלי, אני ארגיש את זה גם תוך כדי עבודה. כמו שכתבתי קודם הספרים סופר-מותחים וזה ממש השפיע על קצב העבודה שלי. יש בהם קטעים מרגשים מאוד (אני מניחה שמותר לספיילר לגבי הספר הראשון, נכון? אם עדיין לא קראתם אותו בטח לא הייתם כאן...). במוות של רו אני ישבתי ובכיתי מול המחשב תוך כדי עבודה. בחיי. וזה לא קורה לי הרבה. הדמויות שהכי אהבתי הן דווקא דמויות משניות - היימיטץ', סינה, ביטי, בוגס, ופיניק, אח פיניק... אני חושבת שזאת סדרה מאוד מעניינת, שמעלה ביקורת חברתית מוצלחת. יש בה קצת יותר מדי התלבטויות של המשולש הרומנטי לטעמי (תזכרו שאני כבר ממש זקנה, כן?), בגלל זה גם לא נכנסת לדיונים של "פיטה או גייל". וכמו שראיתי שכבר נידון כאן בפורום לא מזמן, אני חושבת שקולינס עשתה לקטניס הנחות, ולמרות המצבים הקשים שהעמידה אותה, היא לא העמידה אותה כמעט אף פעם בפני ברירות מוסריות אמיתיות של הצורך להרוג אנשים "נחמדים". איכשהו תמיד מישהו או משהו אחר הורג את האנשים שקטניס היתה מתקשה נפשית להרוג בעצמה. יש בקטניס גם משהו פסיבי מדי לטעמי, היא אמיצה, מוכשרת ועם יכולות פיזיות אדירות, והלב שלה במקום הנכון, אבל היא נגררת יותר מדי אחרי האירועים במקום להוביל אותם. אני לא יודעת אם קולינס עשתה את זה כי זאת "רק סדרת נוער" או שפשוט כך רצתה לכתוב את זה. כי אני לא מאמינה בהנחות לספרי נוער. אין סיבה שהם לא ייכתבו עם כל הכבוד לקוראים שלהם, עם כל המורכבות והשאלות המעניינות שיש בספרי מבוגרים. כנ"ל גם עניין האלימות, נתקלים בכל כך הרבה אלימות בחיים, בטלוויזיה ובכל מקום, שהשאלה של אלים מדי לספר נוער נראית לי כבר לא רלוונטית, כל עוד זה קיים שם מתוך סיבה, כדי להעביר רעיון וברור שבסדרה הזאת זה נעשה. מהבחינה של התלבטויות מוסריות קשות אני חושבת ש"החור שברעש" למשל, שהוא גם כן ספר מדע בדיוני לנוער, הלך רחוק יותר, והוא מאוד שווה קריאה. אבל את הכתיבה אני משאירה לאחרים

כנ"ל לגבי שאלות של מה הייתי עושה אחרת. קטונתי. אני בהחלט יכולה לזהות דברים שלא אהבתי (לא רק כאן, אני מדברת על כל ספר שהוא) אבל המרחק מכאן ועד לבוא ולומר איך זה היה צריך להיעשות אחרת הוא גדול מאוד, דרוש כישרון אדיר כדי ליישם רעיונות ולא רק להגות אותם. לגבי ספרים שאני ממליצה, וואו, שאלה קשה, כי זה מאוד עניין של טעם. לא הייתי יודעת מאיפה להתחיל! אני משתתפת קבועה בפורום מדע בדיוני ופנטזיה השכן כאן בתפוז, זה פורום מאוד פעיל ומקום טוב לבקר בו להמלצות ולהתרשמות מחוות דעת של אנשים על ספרים. בנימה אישית, תמיד ממליצה על הסדרות של ריק ריירדן, פרסי ג'קסון, משפחת קיין וגיבורי האולימפוס, הם הבייביז שלי.

 

[וואטאבר21]

שאלה למתרגמת [יותר נכון שאלות]

טוב, אז קודם כל, שלום! אני חושבת שדווקא הפעם התרגום היה טוב יחסית לשאר הספרים. השפה הייתה עדיין טובה ויפה. ועכשיו, לשאלות, שאני חושבת שישאלו כאן קצת הרבה. -מוקניג'יי באנגלית, באמת אומר עורבני חקיין? ואם לא, איך הגעת דווקא לשם הזה? -פיטה. למה זה פיטה ולא פיתה? -מה דעתך, במי קטניס צריכה לבחור, בפיטה [בווווווז] או בגייל [FTW] ? -מי היא הדמות האהובה עלייך? -האם את חושבת שעדיף באמת לקרוא את הספר באנגלית, שפת המקור, ולא בעברית? ואלו השאלות שהצלחתי לחשוב עליהן עד עכשיו. מקווה שתעני ברגע שתוכלי

 

[אכמו]

עורבנים, פיתות ושאר ירקות

אני חושבת ש"עורבני חקיין" זה המונח שהכי הרבה שואלים אותי עליו, ואני שמחה על ההזדמנות להסביר איך הגעתי לזה. השם mockingjay באנגלית מורכב משמות של שתי ציפורים אמיתיות - mockingbird (בעברית השם של הציפור הזאת הוא "חקיינית") ו-bluejay (שבעברית הוא "עורבני"), ומכאן השם בעברית שהוא צירוף של השניים - עורבני חקיין. זה גם מרמז על מה שהציפור הזאת עושה - מחקה צלילים של אחרים. בנוסף אל תשכחו את קרוב המשפחה שלו - ה-jabberjay, שבעברית עשיתי ממנו "עורבני מלשן" כדי לשמור גם על הדמיון ל"עורבני חקיין" וגם על מה שהציפור הזאת עושה - מצטטת מילה במילה שיחות של אנשים ומלשינה עליהם לקפיטול. כמו שכתבתי קודם, אני לא מצפה שכולם יסכימו עם הבחירה שלי, אבל היה חשוב לי להבהיר שהושקעה בזה הרבה מאוד מחשבה. לגבי פיטה לא היו הרבה התלבטויות, כי יש כללים לתעתוק של שמות מאנגלית לעברית - t מתעתקים בדרך כלל כ-ט' ו-th מתעתקים כ-ת'. אבל אני חושבת שגם אם זה היה Peetha ולא Peeta הייתי משתמשת ב-ט', כי גרוע מספיק שהוא אופה, עוד לעשות ממנו ממש פיתה? (כן, אני יודעת שקולינס אמרה שזה בכוונה, ועדיין, האפקט לא בדיוק אותו דבר כשמדובר עבור האמריקאיים באיזה לחם אקזוטי שהם בקושי מכירים, לעומת הארץ שיש לכל אחד את זה בפריזר. אני חושבת שפיתה היה מוסיף גיחוך שלא קיים במקור.) הדמות האהובה עלי היא היימיטץ'. אני חושבת שהוא דמות מדהימה, דווקא כי הוא לא "נחמד". אם חושבים על הדברים שעברו עליו, השברון לב הזה של לאמן שנה אחרי שנה ילדים שמתים בזירה, אפשר להבין איך נהיה ממנו מה שנהיה. והוא אוהב את קטניס אהבת נפש, זה ברור. אהבה קשוחה, פשוט

לא אכנס לשאלת פיטה או גייל כי לא כל כך אהבתי את העיסוק במשולש הזה. טים פיניק כבר אמרתי? לגבי השאלה באיזה שפה לקרוא, אני אולי אפתיע כשאענה שדווקא כמתרגמת אני ממליצה למי שיכול לקרוא באנגלית (הא????). אני יודעת כמתרגמת שלמרות שמנסים שהתרגום יהיה כמה שיותר קרוב למקור, הוא אף פעם לא זהה. אבל, וזה אבל גדול - כתבתי "מי שיכול" לקרוא באנגלית. זאת לא שאלה רק של כמה האנגלית שלך טובה, יש גם הרבה הקשרים תרבותיים שצריך להבין ושמתפספסים לפעמים כשלא שולטים באנגלית. במקרים כאלה דווקא טוב שיש מתרגם, שזה מישהו שמכיר את השפה והתרבות טוב, וזאת העבודה שלו, שעושה בשבילנו את הפרשנות. אז התשובה האמיתי היא "תלוי"... תקראו גם וגם, הכי טוב, לא?

 

[N o R i K o]

קראתי גם וגם, נהניתי פעמיים. חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את התשובות שלך

 

[אכמו]

בכיף

 

[noa1510]

וואו, אני ממש אוהבת את התשובות שלך!

את עונה ממש יפה לדעתי, ואהבתי את מה שכתבת על היימיטץ'! הוא הדמות האהובה עליי!

אגב, חשבתי הרבה מה אני יכולה לשאול, אבל התרגום מאוד טוב, ככה שאין לי עליו שאלות, ואת האישיות הטובות כבר שאלו..

ממש שמחה שהתארת כאן, כבוד לנו, והתשובות שלך מאוד מעניינות! אז תודה..

 

[אכמו]

 

[Ayelet 363]

שאלות

ותודה מראש! 1. איך התחלת להיות מתרגמת? \ איך מגיעים למקצוע הזה? 2. אני שוקלת להיות מתרגמת בעתיד. יש לך עצות למתרגמים בתחילת דרכם? 3. האם יש הבדל בין מלאכת התרגום של ספר אחד לאחר? 4. האם הרשת שלחץ שהופעל עלייך לסיים מהר במהלך התרגום הפריע למלאכה עצמה\הקשה עלייך? תודה רבה!

 

[Ayelet 363]

אה, סליחה. לא ראיתי שכבר שאלו את השאלה

הראשונה. עברתי על השאלות שנשאלו ומחקתי דברים שנשאלו באופן זהה או דומה, אבל משום מה לא שמתי לב לזה. מצטערת.

 

[N o R i K o]

אני בטוחה שהיא תסלח לך

 

[אכמו]

תרגום ולחץ בעבודה

כמו שגילית בעצמך כבר עניתי על זה חלקית. מבחינת עצות למתרגמים מתחילים, קודם כל אני מאוד בעד המקצוע, זה המקצוע הכי טוב בעולם

אם זה משהו שמסקרן, ממליצה לנסות - לקחת ספר שיש לך גם באנגלית וגם בעברית ולנסות לתרגם ממנו קטעים. ואז להשוות את מה שיצא לך לתרגום הרשמי, ולנסות להבין מאיפה ההבדלים. אפשר לעשות את זה גם עם חברים, וזה תרגול מצוין. מעבר לזה לקרוא פורומים של תרגום (יש כמה כאלה בעברית), ובלוגים של תרגום (גם כאלה יש כמה וכמה בעברית, לדוגמה הבלוג המצוין "עבד בתרגום" של יעל סלע, שיש בו המון טיפים למתרגמים מתחילים: http://transela.com ). יש המון הבדל בתרגום בין ספר לספר, כי לכל ספר יש סגנון אחר. יש כאלה שהם בשפה גבוהה וזה אתגר מסוג אחד, ויש כאלה שהם סלנגיים וזה אתגר מסוג אחר. יש כאלה שיש בהם המון מונחים *אמיתיים* וזה אתגר מסוג אחד, ויש כאלה שיש בהם המון מונחים *מומצאים* וזה אתגר מסוג אחר. וכמובן יש העניין של כמה מתחברים אישית לספר. אבל אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעבודה - שעם כל ספר נפתח עולם חדש, לא רק מבחינת הספר כספר אלא גם מבחינת עבודת התרגום. לא משעמם, בקיצור. אבל באמת, אם אני לא אעצור את עצמי אני אמשיך להשתפך על המקצוע הזה כל היום. לא הופעל עלי לחץ ממש, אבל בהחלט הייתי מודעת לזה שאי אפשר להתעכב עם הספרים. אני מסתובבת בפורומים, שמעתי את זעקת העם

(וכן, לאותה קוראת נלהבת שהציעה, נדמה לי בפייסבוק, לחטוף אותי כדי להכריח אותי לתרגם מהר יותר, גם את זה ראיתי, לול). וכאמור, כיוון שהספרים היו מותחים העבודה זרמה מעצמה. תזכרו גם שההמתנה הארוכה בין ספר לספר היא לא רק בגלל התרגום, יש עוד הרבה מאוד שלבים שהספר עובר אחרי שהתרגום נגמר - עריכות, הגהות, עיצוב ועוד ועוד.

 

[פאנגירל]

רק אני ממש מתרגשת?

אז זה כבוד גדול ומרגש מאוד, ויש לי אלייך מספר שאלות: ~ שמעתי ממתרגמים שונים על שיטות תירגום שונות. איך את פועלת? כלומר, את קודם קוראת את הספר (פעם? פעמיים?) ואז מתרגמת אותו, או מתרגמת עם ההתקדמות שלך? ~ גילוי נאות - קראתי את הספר רק בעברית, לא באנגלית

אם אקרא אותו באנגלית, את חושבת שאבחין בשינוי? עשית שינויים קלים במשפטים? בסגנון הכתיבה (כדי להתאים אותו לעברית)? או שהקפדת להיצמד למקור ב-100%? (אם לא, אשמח לדוגמא. אבל מצד שני, תמיד הייתי אדם של דרישות מוגזמות). ~ כקוראת וכמתרגמת, מה הדמות שהכי התחברת אליה? או שהיא אהבת? ומיהי זו שפחות התחברת אליה? ~ כמה את אוהבת ספרים מעבר למקצוע? העבודה שלך (שמתרכזת בספרים, בכתיבה, בקריאה) מונעת ממך ליהנות מספרים כתחביב? או שממש להיפך? מצד אחד, נדמה לי מתיש להעסק בספרים *כל* היום, במיוחד כשהם העבודה שלך... מצד שני, אלו ספרים. מתי יימאס מהם?

~ מבין שלושת ספרי הטרילוגיה שתרגמת, מי האהוב עלייך? ודבר אחרון חביב (עד שאזכר בעוד שאלה ששכחתי ברוב טיפשותי): תודה על טרילוגייה שפשוט כיף לקרוא, עם כתיבה (עברית!) קולחת ועריכה לשונית מעולה (אני מניחה שזה לא רק את, ובכל זאת!). וכמובן, תודה שאת כאן

 

[אכמו]

מה פתאום רק את, גם אני מתרגשת

והכבוד הוא שלי, להתארח ולענות. נורא שמחה שיש לכם דברים לשאול, אין, אני די פתטית לגמרי בקטע הזה. אני בדרך כלל קוראת את הספר פעם אחת לפני (לא תמיד זה יוצא מסיבות של לחץ זמן, ובדרך כלל זה בסדר גם אם לא קוראים לפני, יש מספיק מעברים במהלך העבודה לעשות שינויים). אני מתרגמת מהתחלה ועד הסוף (תוך המון בדיקה במילונים וחיפושים של דברים באינטרנט), ואז קוראת את התרגום לפחות פעם אחת כדי ללטש אותו. כמובן שזה כולל גם הרבה דיונים עם העורכות שאני עובדת איתן, והתייעצויות גם תוך כדי התרגום וגם כשהן עורכות אותו. אני חושבת שבספר הזה הדבר שהכי יבלוט לך לעין זה המונחים והשמות, שיהיה לך מאוד מוזר לראות פתאום באנגלית, ותעשי כל הזמן את התרגום בראש, אה זה הדבר הזה שאני מכירה וכו' וכו'. אבל מעבר לזה, המטרה שלי בכל תרגום שהוא היא ליצור עבור הקורא בעברית חוויה שתהיה כמה שיותר דומה למה שחווה דובר אנגלית כשקורא את המקור. לא רק בגובה של השפה ובסגנון אלא גם בקצב שלה ובתחושות שהיא מעוררת. זה אף פעם לא יהיה זהה, אבל מנסה להגיע כמה שיותר קרוב. דברים שאני משנה הם כמובן משחקי מילים והתייחסויות תרבותיות שלא רלוונטיים לקוראים בארץ, אבל כיוון שבספרים האלה לא מדובר בעולם שלנו כפי שהוא כיום, עם התרבות שלנו כיום, לא זכור לי שהיה משהו כזה. אבל אולי מישהו שקרא גם בעברית וגם באנגלית יוכל להזכיר משהו שהיה שונה ואני אסביר למה. מבין השלושה, אני הכי אוהבת את הראשון, ואחריו את השלישי. אני מתה על ספרים. אני קוראת המון. בגלל זה אני כל הזמן אומרת שזאת העבודה הכי טובה בעולם - משלמים לי לעבוד עם ספרים! זה לא ייאמן. אני כל רגע מחכה שמישהו יבוא ויגיד, זהו, נגמרה העבודה הכיפית מהבית עם הספרים, מהיום את מגורשת לאיזה משרד. אני לא חושבת שיש עבורי דבר כזה יותר מדי ספרים... לדוגמה קניתי לפני שנה קינדל (קורא ספרים אלקטרוניים), וגילתי שכמה שזה לא ייאמן, אני קוראת איתו אפילו יותר מקודם. שלא ייגמר לעולם

והמון תודה על המחמאות, זה באמת מחמם את הלב וכיף לשמוע!

 

[Billy Shirs]

שאלות

יש בספר המון שמות עם כתיב בעייתי, או שאפשר לכתוב אותו בהרבה דרכים כמו היימיטץ', פיטה וכו'. מה גרם לך לבחור דווקא במה שבחרת? ואיך בכלל בוחרים לתרגם שמות, כשאין דרך "נכונה" לעשות את זה? יש בספר המון טרמינולוגיה, אבל התרגום שהכי מצא חן בעיניי הוא דווקא "מיועדים". זה רחוק מאוד מבחינה מילולית מ-tributes. איך נחת עלייך הרעיון?

 

[אכמו]

שמות ומיועדים - שאלות מצוינות!

לגבי שמות, יש המון שיקולים, ובסדרה הזאת היו כל המוקשים האפשריים להקשות על העבודה שלי מהבחינה הזאת

בעיקרון יש כללים לתעתוק של שמות - t מתעתקים ט' ו-th ת', לדוגמה. אבל חשוב לא רק האותיות של השם המקורי אלא גם איך מבטאים אותו (לפעמים יש אותיות שלא מבטאים או שדרך הביטוי לא צפויה, תחשבו על שם חברת הרכב פג'ו שהוא בצרפתית Peugeot, לדוגמה. או עוד דוגמה שקרובה אלי אישית כמתרגמת של הספרים של ריק ריירדן, השם שלו באנגלית הוא Riordan אבל שאלנו אותו איך מבטאים את זה וזה ריירדן ולא ריורדן). אז צריך לחפש הרבה באינטרנט איך מבטאים שמות, ומה שעשיתי בספרים האלה, ואני עושה הרבה עם ספרים, זה להשתמש גם בגרסת האודיו של הספר ולהקשיב איך מקריאים אותו. ככה גיליתי למשל איך מבטאים את השמות האזל או סיי שהם ממש לא שמות תקניים. בספר הזה יש גם שמות שיש להם משמעות באנגלית כמו גלימר או ת'רש, ואפילו מתייחסים לזה בספרים במפורש כשמדברים על השמות הטפשיים מהקפיטול. לא רציתי להמציא להם שמות בעברית אלא לשמור על הצלילים המקוריים של המילים, ולכן השארתי את השמות כפי שהם אבל הוספתי לתרגום גם הסבר של המשמעות של השמות האלה בכל מקום שמופיע שם כזה. וסיבוך אחרון - הספרים מבוססים במידה רבה על התרבות הרומית (יש דיון בזה בעיקר בספר השלישי) והשפה שנעשה בה שימוש ברומא היתה לטינית - וזה מתבטא בהרבה מהשמות שהם שמות מלטינית - דאריוס, סיזר, פורשיה, אוקטוויה, קייטו ועוד ועוד. אבל האופן שבו אמריקאיים מבטאים שמות מלטינית שונה מאוד מהאופן שבו הם בוטאו במקור (פורשיה לעומת פורטיה, לדוגמה). אני בחרתי בדרך ההגייה האמריקאית, כי הרי מדובר בתרבות שהיא בעצם ארצות הברית בעוד שנים רבות, אז הגיוני להשתמש בשמות כפי שייבטא אותם אמריקאי ולא כפי שהיו מבוטאים פעם בלטינית. בקיצור, אתגרי. אח, tributes.... אני חושבת שזה המונח שהכי הרבה התלבטתי לגביו בכל שלושת הספרים. יש למילה הזאת באנגלית המון משמעויות והקשרים - מחווה, קורבן, מס, וגם זה מזכיר tribune שהיה בעל תפקיד ברומא העתיקה. מה עושים עם כל זה בעברית? ישבתי עם מיכל פז העורכת עם רשימה ארוכה של תרגומים אפשריים ובסופו של דבר החלטנו על זה, כמשהו שמעביר את תחושת השליחות, היעוד והייצוג של הנערים והנערות שנשלחים למשחקים. אין לכם מושג כמה קרובים הייתם לקבל "נסכים" בתור התרגום (כנראה שטוב שמיכל הורידה אותי מזה...)

 

[N o R i K o]

נסכים?

נסך: (ז') ניסוך, נסיכה, יציקה, מזיגה, יציקת נוזלים פולחנית, ניסוך יין, משיחה התכוונת לנכסים? דווקא יכול היה להיות מצחיק... והנכס של מחוז 12 היא... הוא... היא...

 

[אכמו]

לא, לא התבלבלתי, נְסָכים

בדיוק במשמעות שהבאת. למה? כי זה מזכיר נסיכים (כפי ש-tribute מזכיר tribune), וגם יש לזה בעברית משמעות של קורבן. אבל כפי שאמרה לי מיכל העורכת, וכפי שמוכח כאן, אף אחד חוץ ממני לא היה מבין את זה...

 

[ורדונה2]

ו- NORIKO (אגב, יש לך שם?

)- דווקא אהבתי את הרעיון שלך! "נכסים"... אולי זאת רק אני, אבל מצלצל לי טוב!