../images/Emo207.gif../images/Emo15.gif ממ .. ><
אני שוב פעם פורקת פה, כן >< כתבתי את זה על איך שאני מרגישה ואני פשוט צריכה לשים את זה איפשהו ... אתם לא חייבים לקרוא, אתם לא חייבים להגיב... זה דיי בשבילי ... אני מרגישה עצובה, חלשה. אני לא יודעת בדיוק למה. אולי זה בגלל היום החרא שעברתי... אולי זה סתם דברים קטנים בחיים שלא כ"כ נוחים... אולי זה בכלל מה שהחסוי הזה מהבלוג של ע. כתב, אולי זה נכון? אולי כולם חושבים ככה?... אולי זה בכלל המראה שלי, שאני מסתכלת כל פעם במראה ומנסה לחשוב מה אחרים יאמרו, איך אחרים יגיבו על המראה שלי. אולי זה הרגישות שלי, שאני נעלבת מכל דבר קטנטן שאומרים לי, מכל רמז קטן שאני מבינה, אולי יש סיבה לזה. אני לא יודעת למה, אבל פשוט קשה לי. אני רוצה לעשות שינוי. לקנות המון בגדים ואביזרים חדשים, דברים שיהיו עליי יפים, שיהיו באופנה, שיהיו הסטייל שלי, שאני יאהב. לנסות לטפח את הגוף שלי, את הפנים שלי, את השיער שלי, כדי להראות יותר טוב. לנסות להפוך למקובלת, למקובלת בסביבה שלי. לא משנה מה יאמרו לי, אני אעשה מה שבראש שלי, אני לא אלך אחרי אף אחד, אבל אני לא אתבודד כל הזמן. אני פשוט חייבת לעשות משהו עם עצמי. אבל זה קשה... זה לוקח זמן והזמן הזה יקר. אני לא יודעת מה לעשות בינתיים, פשוט קשה לי וכל דבר קטן הופך את זה לקשה יותר... אני כ"כ צריכה חיבוק, אני צריכה מישהו שיבוא ויגיד לי שהכל בסדר, שיחבק אותי ויאמר לי שהוא פה תמיד לצדי, שלא ישנה את המצב רוח שלו כלפיי כל יום, שיראה לי שהוא חבר אמיתי, שיאמר לי שהוא יהיה לצדי בכל מצב, שאם אני רוצה לעשות שינוי הוא יעמוד לידי, שאני תמיד אראה בסדר בשבילו והוא אף פעם לא יצחק עליי, אף פעם לא ילעג לי, אפ פעם לא ירכל עליי. שבאמת יהיה חבר אמיתי. זה כ"כ חסר לי... אני לא יודעת אם המישהו הזה קיים, אבל אני צריכה אותו. אני צריכה רק שבוע אחד, שבוע אחד בלבד שהחיים שלי יאירו לי פנים והכל יהיה טוב... שבוע אחד שלא יהיו בו פשלות, בושות, דברים קטנים ומגעילים או משהו אחר... פשוט קשה לי.
