ולא קרה במקרה. הזוג האמריקאי שהוזכר, נשכר ע"י המועדון או ע"י ההנהלה של הפלויד, לשם שחזור האווירה הפסיכדלית של המועדונים ואולמות ההופעות בחוף המערבי בארה"ב.
הפלויד לסופט מאשין, מהסיבה הפשוטה שהם כולם חברים טובים. חלק מהסופטים ניגנו בכמה שירים באלבומי הסולו של סיד בארט. ניק מייסון הפיק את rock bottom של רוברט וואייט, וכל החברה מצויים בקשר עם גילמור עד היום, ועובדים אתו.
ובמיוחד הסולו האקסטרא-פסיכודלי בסוף... חבל שקטעו את "הראיון עם סיד" - שלמראיין (הזה עם השפם ששכחתי את שמו) המוסיקה הזאת נשמעת רועשת מדי ואז סיד עונה לו : http://www.youtube.com/watch?v=aa4IJJqPv6o
זה אחד משני שירים שהפלוידים הקליטו - השני מושמע כרגע, Vegetable Man - שסיד כתב, במטרה שיהיו סינגלים. כפי שאתה רואה, השירים אינם מתאימים להיות סינגלים בשום צורה שהיא. סיד כבר התחיל להתחרפן בשלב זה. השירים לא יצאו רשמית עד היום הזה; הפלוידים מסרבים להוציאם לאור.
לבין הטור באמריקה, שם סיד לא הצליח להופיע ולתפקד. ב-top of the pops הוא הגיע - לא היה אמור לנגן ממילא - אבל החליף בגדים לפני השידור (החי) לבגדי יומיום, במקום המחלצות הפסיכדליות הרגילות שלו. זה היה באביב 67, כאשר See Emily Play היה במצעדים. הטור באמריקה היה בסתו אותה שנה, ומצבו של סיד היה אז כבר חמור בהרבה.