רמיסת נשים באצטלה של "אהבה"

../images/Emo14.gif רמיסת נשים באצטלה של "אהבה"

יש אינספור שירי "אהבה". ולמה המרכאות? כי אם הייתי מנסה ליצור רשימה או לערוך תוכנית של שירי האהבה היפים ביותר (=המרגשים, הנוגעים ביותר) בעיני, הייתי נאלצת להשאיר בחוץ המונים. אני לא מעוניינת להתעסק באלה הסתמיים. כאלה יש רבים מספור, ומכיוון שהם לא מזיקים, אלא סתם לא מעניינים, אין שום צורך לדבר עליהם.
מה שאני כן מעוניינת ל
, זה נושא שמטריד אותי מזה שנים. כבר הרבה זמן חשבתי להעלות שרשור בנושא, ולא הגעתי לזה, אבל דיון קצר עם מוזי בנושא במפגש האחרון הבהיר לי שאני לחלוטין לא לבד, ולכן החלטתי להקדיש לזה את זמן חיבור ההודעה. יש שני שירים ש"יזכו" לככב כראשי-הרשימה-הידועה-לשמצה-של-משבר-אמון, ויפתחו עבורי את הנושא (אם תרצו לשתף פעולה, ולהמשיך..): שיר סמרטוט הרצפה ("זמר שלוש התשובות), ו"ניגון עתיק". את "שיר סמרטוט הרצפה" כיניתי כך שנים, וחשבתי שאני לבד, כל עוד כל השאר שרים אותו בהתלהבות רבה בערבי שירב"צ (גברים ונשים כאחד), עד ששמעתי את מוזי קוראת לו "שיר הסמרטוט", והרגשתי צורך להאנח אנחת רווחה. אז לא רק אני מתקשה לשיר אותו
איזה יופי של לחן, ולמה היה צריך להרוס אותו במילים כל כך מזעזעות?! מה זה צריך להביע? הכל אעשה בשבילך, אסבול את זה שלא "תשים" עלי, אסבול את זה שתבגוד בי, אסבול את הההההככככככלללל, רק אל תגיד לי לשכוח אותך! פשוט מקומם ברמות שלא ייאמנו. ולשמוע נשים שרות את זה, ואפילו לא שמות לב מה הן שרות.. ה
השני הוא זה שמספר - באווירה "רומנטית" לעילא ולעילא מה יעשה הגבר עבור אהובתו, כמה ישקיע בה את רגשותיו ואהבתו הרבה |אמוטיקון של עאלק..|, אבל אם היא תעיז לבלות ולצחקק בלעדיו, או-אה, כי אז "ישרוף את ביתה עליה"
זה שיר ששנים, מאז שמעתי אותו לראשונה, קומם אותי. מקרה נוסף של שיר עם לחן יפהפה, שמתחנן להיות מושר, אבל המילים שלו פשוט חוסמות כל אפשרות כזו. אלה שני השירים שמובילים את ה"טרנד" הזה. כמובן שאפשר להרחיב לכיוונים קרובים, למשל לכלול כאן את "ילדונת" - יופי של שיר, עד שמקשיבים למילים: ילדונת, פרח אהבה, שלא יודעת מה עיניה מבקשות.. סליחה, זה לא קצת פדופילי?! ולכיוון אחר, אם כי מקומם לא פחות - "סיגליות" של דיוויד ברוזה - כשהייתי נערה והשיר הזה יצא אל גלי האתר, חשבתי "ייווווואוווו, כמה רומנטי, בעלה שלח לה זר
, והיא אפילו לא יודעת שזה ממנו"... איזה מסכן, השקיע כל כך.. אבל בשנים האחרונות פתאום קלטתי איך באמת צריך לראות את זה. מה זה צריך להיות? מה הוא עושה, בוחן אותה
מחכה לראות אם היא "תגלה" לו שאיזה מחזר עלום שלח לה זר, בלי חתימה? לא אוהבת את הרעיון.. אשאיר לכם להגיב, להוסיף, לשלול, מה שתרצו, לא לפני שאספר לכם על שני שירים שהיו מככבים
במעלה הרשימה שהייתי יוצרת, שירי אהבה אמיתיים, ללא מרכאות. כמובן שיש עוד הרבה הרבה אחרים, אבל אסתפק (עד שאשב להכין את תוכנית הרדיו שלי
בשתי סנוניות ראשונות: "אהבה בת עשרים" - שיר על אהבה גדולה, אמיתית ומפוכחת. ו-"עד" של מתי כספי מתוך התקליט של שירי סשה ארגוב. אסור לפרסם מילים, אז אני לא, אבל תאמינו לי, אחד השירים היותר רומנטיים - לחן + מילים - שנוצרו כאן.. זהו, עשיתי זאת. שחררתי את המועקה
אתם מוזמנים להגיב..
 

giba70

New member
באמת יש הרבה שירים כאלה

וכשיהיה לי זמן אוסיף ובטח אחרים גם יוסיפו. אבל מה לדעתכם עושה פינקס הקטן בשיר ההוא אם לא משפיל את עצמו עד עפר בשם אהבתו הבלתי נלאית?
 
נכון

אבל בפנקס הקטן הנושא של השיר הוא אהבה אובססיבית, וזה מאוד ברור. שיר הסמרטוטה זה יכול להשתמע כמו "איזה אהבה טהורה ומושלמת"...
 

lexigali

New member
../images/Emo124.gif שלי

מירית, דיברו על זה פה לרוב (ובמיוחד על שני השירים האלה). חכי חכי ששלי תגיע... אני, אגב, שייכת למיעוט הלא פמיניסטי כאן. אני רואה בשירים האלה ביטוי להתאהבות "קשה" וקיצונית, ולאו-דווקא בריאה, אבל קיימת - ובשני הכיוונים.
 
../images/Emo5.gif זהו, שזה לא ../images/Emo128.gif

בשני הכיוונים! זה רק בכיוון אחד - האשה היא המרבד לרגליו של הגבר, לא להיפך. זו בדיוק הבעיה. מילא, אם זו אהבה אובססיבית, לא בריאה, בשני הכיוונים, או אפילו (אדרבא..) כשהצד של הגבר אובססיבי יותר (דוגמה מצוינת יכולה להיות הית'קליף ב"אנקת גבהים" של אמילי ברונטה. הייתי מוכנה להיות קת'רין...), אבל זה לא זה. זו אשה שעושה מעצמה אפר לרגליו של "הגבר שלה", או גבר שחושב/בטוח שזהו תפקידה של כל אשה!
 

lexigali

New member
התכוונתי שזה סוג אהבה

שקיים *לשני הכיוונים* במציאות (לא בשירים הללו של אלתרמן).
 
מסכים עם גלי

לגבי ההתאהבות הקשה והבלתי רציונלית. המצבים האלה קיימים והם לא תולדה של איזה מוח חולני שכל כוונתו לרמוס נשים ולהשפילן. בהקשר הזה אוסיף גם את השיר "וידוי" של אלכסנדר פן הכולל ביטויים לא פחות קשים של אהבה עיוורת שכזו : "כן היה זה לא טוב היה רע לתפארת..... אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת" "הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדךוידעתי: המוות יבוא מידיך ואני מחכה ומצפה לזיוו" "ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת והלכת לעד ואני נושאת ילד רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר"
 

אביב ש

New member
לחלוטין לא מסכים.

נכון, ניתן למצוא בתוכנם של השירים מ"רמיסת" האישה, אבל אין זה אומר שלא צריך שלא שיר אותם. השיר בא בסה"כ לספר לנו על מקרה מסויים שקרה גם אם נשיר אותו וגם אם לא-- ככה שזה לא משנה. כל עוד השיר הזה לא מעודד לרדיפת נשים, פדופיליות או כל פגיעה דומה אחרת, אני לא רואה כל סיבה שלא לשיר אותו. גם נשים יכולות לשיר את זה כמה שרק תירצנה בלי לחוש שהן פוגעות בפמיניזם או באחיותיהן הנשים. יותר מזה, בדיוק על אותו עיקרון ניתן למצוא פגיעה ב"מגזרים" אחרים סביבנו, אז למה דווקא נשים? אנחנו חיים בעולם שאינו מושלם, מה לעשות, אז למה שלא נשיר עליו?
 

האגס 1

New member
האהבה - פנים רבות לה

קודם כל - שיר שרמזת עליו בחתימת ההודעה שלך הוא 'וידוי' - גם כן התמסרות טוטאלית, אבל מה שמעצים את זה זו החתימה 'אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת'. שיר עם פרופורציה הרבה יותר בריאה הוא 'אהבה קצרה' של מאיר בנאי. פרידה, אבל בלי לאבד את הראש - 'בלי כאב, בלי דמעות - כאן דרכינו נפרדות' - אולי כדי שלא נשכח שגם זו דרך להפרד, ולא צריך לשרוף את הבית בשביל זה. לפי החלוקה שקבעת, אני לא יודע איך לאכול את 'אין שלווה' של מתי כספי - אומם שם אהוד מנור לא חוסך מלים כמו 'את רואה - את רעה...' וכו' וכו', אבל בהשוואה ליצרים של השירים הישנים של אלתרמן שדירגת בראש הרשימה השחורה שלך, זה כבר עידון צמחוני. זהו אומנם שיר אהבה, אבל למרות הפזמון קשה לאמר שהוא אופטימי. בואי לא נשכח גם את 'דרכנו', שלפני שלוהק ברגישות רבה ל'בורגנים' והולאם אח"כ בצורה ברוטלית וחד מימדית עד כדי בחילה, היה שיר שכתב יעקב רוטטבליט לאשתו אורנה ז"ל. אהבה ארוכת שנים ורווית נאמנות. גם השיבוץ ב'הבורגנים', אמור במקורו להיות שיר אהבה, אלא שכאן אשה שרה אותו לאשה, דבר שאמור להוסיף עניין או מימד נוסף. שם הוא גם מושר בחתונה, כשיר שהחברים שרים לכלה. אני בטח אזכר בעוד הרבה דוגמאות אחרי שאסגור את ההודעה הזו. אבל בסיכומו של דבר, בואי לא נשכח ששירים משקפים את התקופה שבה הם נכתבו. שני השירים שדירגת בראש הרשימה שלך (שניהם, אגב, שירים של אלתרמן) הם ישנים מאוד, ובטח נכתבו בתקופה שבה הגישה הזו לבני אדם היתה בגדר של מיינסטרים. זה לא במקרה שאת השירים ה"שפויים" יותר צריך לחפש בתקופות יותר מאוחרות.
 
../images/Emo41.gif הטקסט שבחרתי לשים

בחתימה שלי הגיע לשם עקב האוקסימורוניות היפהפיה שבו - שיטת כתיבה שאני אוהבת מאוד אצל אלתרמן (="היה רע לתפארת"). בכלל, אני מאוד אוהבת את אלתרמן, ומוכנה להמר
שאם הוא היה חי בתקופה אחרת, כדבריך, הוא גם היה מצייר פנים שונות לאהבה
בכל אופן, "וידוי" אכן יכול היה להיכנס לקטגוריה הזו, אבל הוא, עדיין, קרוב יותר לקטגוריה של השירים הרומנטיים באמת מאשר לזו של שירי סמרטוטים..
 

אביב ש

New member
ודוי אינו שיר של אלתרמן../images/Emo13.gif

כי אם של אלכסנדר פן כמובן.
 

אביב ש

New member
את בעצמך

מאוד א רוצה סתם להיות קטנוני, אבל כדי להעמיד דברים על דיוקם- את כותבת על הטקסט של החתימה שלך- "וידוי", וכותבת שאת אוהבת סגנון כתיבה כזה של אלתרמן, בעוד הטקסט לא של אלתרמן, כי אם של אלכסנדר פן.
 
|אמוטיקון של אוווופס| כן, תגובתו..

של האגס קצת בלבלה אותי, ואמירתו על שני השירים של אלתרמן שכיכבו בראש הרשימה שלי של שירים בעייתיים, התמזגה לי בלהט הרגע
עם אמירתו על הטקסט שמופיע בחתימה שלי, שהוא כמובן של פן, שגם את כתיבתו אני אוהבת מאוד (תחושת המשורר הבודד והשותה
, שהופכת אותו לכל כך מסקרן.. אבל על זה במסה אחרת..)
 
שיר הזה מדבר על אהבה לבחורה

תוך כדי תיאור האשה באור מאוד שלילי ("בגיל חמש עשרה היא השתכרה מיין/ היא לא לבשה מתחת שום דבר") ומסתיים בתיאור של אהבה חזקה ("ובליל סופה אני חולם עליה/ יחפה הולכת על החוף/ קוטפת את השמש, קוטפת את הירח/ את הפרחים שאי אפשר לקטוף").
 
אף פעם לא ראיתי את זה באור שלילי

מה שאנשים ראו בו שגעון "האנשים אומרו והם אומרים עדיין שהיא הוציאה שם לא טוב לכפר" (?) היתה הצורה המשוחררת מעכבות חברתיות בה היא חיה ואותו זה מה שמשך. הוא מציג תמונה של בחורה שכולם ראו אותה כמשוגעת והוא היה מאוהב בה. והוא עדיין... |אייקון של מבט מזוגג|
 

shellyland

New member
מה פתאום?

אופליה מדבר על אהבה(?) לנערה שהשתגעה. זה הכל. אין בו שום דבר מבזה או משפיל או שבכלל קשור בהבדלים בין המינים.
 
למעלה