רמיסת נשים באצטלה של "אהבה"

[ramil]

זה ברוח החתימה שלך...

אני צועק את מה שחסר לי

 

[האוהד באדום]

לגבי "אי ירוק בים"

המשפט "עשה בי כל מה שאתה חפץ" מדגיש מאוד את רצונה של האישה להיות נרמסת ע"י הגבר. לחן מדהים, אבל מילים לפעמים בלתי-נסבלות...

 

[המוזרה]

דעותיי ידועות בעניין השירים שהזכרת

אבל יש לציין ששירים נכתבים ממוחם הקודח של אנשים החיים עם תפיסות ודעות שונות ומשונות. שיר כמו שיר הסמרטוט נכתב בתקופה שהיה מקובל שמי שאוהב, נותן את כל כולו בכל מחיר תמורת האהבה. זו נחשבה אהבה אמיתית, הכי נעלה וכו' נכון, נכון גם היום נכתבים שירים בידי אנשים המבטלים את עצמם ("בלעדייך אני בעצם כלום"). הרי אי אפשר למנוע ממישהו לכתוב כזה שיר. לא אחת נכנסתי לויכוחים האם צריך להשמיע שירים כאלו ברדיו. כמובן שהדעות חלוקות. יש שחושבים שזה לא כזה חשוב ולשירים אין משמעות כה חשובה. אני חושבת ששירים כאלו מעבירים מסר מעוות על אהבה ומשמעותה. הפתרון חייב להיות בחינוך. חינוך לשוויון יגרום לכך שהשירים הללו כבר לא יישמעו כמו אהבה. נכון, זה פתרון ארוך טווח, אבל לא נראה לי שיש אחר.

 

[shellyland]

גם דעותיי ידועות

אם כי רוב הישרים שהזכרתם בשירשור הזה אינם נופלים, מבחינתי, בקטגוריית ה"שירים שמבזים נשים". מעט מאוד שירים, יחסית*, מקוממים אותי בהקשר הזה אבל אלה שכן מקוממים אותי ברמות שהן הרבה יותר עמוקות מ"מה היא, הסמרטוטה שלו?" או מ"זה לא פייר מה שוהא עושה לה". מצד שני, אני גם לא רואה בהם שירים ש"מעודדים אונס/אלימות/דיכוי" וכיו"ב. הסכנה שלהם, מבחינתי, נעוצה בקלות הבלתי נסבלת של התקבלותם בציבור. קלות הנובעת, בעיקר, מהלך רוח חברתי אשר בראש ובראשונה מאפשר להם להכתב ולהתפרסם ככאלה ומזין את עצמו על ידי מתן לגיטימציה לאותו הלך רוח והפיכתו לתקף. מקווה שהובנתי.

 

[shellyland]

*יחסית:

יחסית לכמות השירים שנמצאים בשוק באופן כללי ולאלה שאינם מקוממים אותי.

 

[משבר אמון]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifלא רק שהובנת

אלא שלא הייתי יכולה לבטא את זה יותר טוב בעצמי. מה שכתבת - כל מה שכתבת - מעביר את מחשבותיי בנושא בדיוק מרבי. גמני חושבת שהשרשור הגיע למקומות שונים מאלה אליהם כיוונתי, אבל החלטתי לא להמשיך להסביר את עצמי, אלא להסתפק בזה שפרקתי את זה מעל עצמי

ומי שהבין יותר - יופי, ומי שהבין פחות - לא נורא.. מספיק לי שיש כאלה שמבינים אותי מצוין. גמני חושבת שבודדים - יחסית - השירים מהסוג המבזה/מבוזה הזה, וגמני מתקוממת מהם ברמות שלא רבים הם המבינים (משהו דומה לרמת הגועל שמעוררות בי צורות חיים מסוימות כאן בישראל, שגורמות לי לרצות לקחת מגאפון ולצאת לרחובות של אותם מקומות - רמז, שכונה מסוימת בבירה? עיר מאוד מסוימת במרכז?.. - ולצעוק לכל הנשים שם "הייי, תתעורררררוווו, גם לכן יש זכות קיום, צורך למימוש וכו' וכו'.. לא אכנס לזה כאן, אבל גם זה משהו שמסוגל להוציא ממני גלונים של כעס וחוסר הבנה וזעם ותסכול.. עד שלפעמים אני תוהה שמא הייתי בגלגול קודם סוג של חנה-זלדה.. סתאאאאם, לא מאמינה בגלגולי נשמות..) בקיצור, מחוסר זמן, אסיים כאן, ורק אומר שדעותיי ודעותייך בעניין מן הסתם מאוד מאוד דומות..

 

[giba70]

עוד על סמרטוטים...

אביב גפן הוא סמרטוט לא קטן, הרי הוא כתב את שיר הסמרטוטים: "החולשה שלו מול העצבים שלך..."

ברי סחרוף באלבום "סימנים של חולשה" מתאר בכמה שירים מערכות יחסים אובססיביות ולא מאוזנות. דוגמה לגבר שמתנהג כתולעת ניתן למצוא בשיר בשבילך: "אני יודע שאני דביק והסבלנות שלך פוקעת, אבל ביום כזה אני לא עוזב... תשתמשי בי, תשתמשי"

פורטרט - עד אלייך "היי לי למלכה ואני העבד, את אחת ויחידה, מה שתאמרי פקודה ואשכב על אבן, אהיה לך אדמה" אבל קיימת הסתייגות קלה: "עד אלייך (ווהו) לא נוח לי לבוא..."

טיפקס אם ואחות: "מסתירה את זה שאת בוכה ורק נכנעת, החיים שלך כמו ביצה ואת טובעת... כי לימדו אותך במשפחה איך להיות קישוט"

 

[סאביבית]

עצרתי את עצמי עד עכשיו

אבל אני חייבת "יש לי חלום שבו את מבינה אותי ברגעים הכי קשים... יש לי חלום שבו את ואני מתחת לחופה עומדים.... יש לי חלום שבו אני בוטח בך יותר מבעצמי... יש לי חלום.... יש לי תקווה שתשתני אם לא למעני, אז למען שנינו (!) יש לי תקווה ...ויש לי חלום..." כתבתי את זה כבר 100 פעם פה, אבל אני נהנית כל פעם מחדש

בכל מקרה אני ממליצה על "רק את" הדיסק של עמיר בניון, ממנו לקוח השיר.

 

[ש ו מ ר ו ן]

../images/Emo45.gif

 

[האגס 1]

ואם נלך על הסמרטוטיות הגברית

שווה להרהר במילים של 'אני את ואז' של קלפטר, שבו כל גחמה של האישה משנה לגבר את מצבי הרוח מן הקצה אל הקצה. אני מקווה שלהבין את זה מהשיר, זו לא רק פרספקטיבה גברית. ואם כבר - 'תשאירי לי מקום לחבק אותך' של 'אבטיפוס' - ואלי זו לא בדיוק סמרטוטיות (בוודאי לא בהשוואה לשירי הסמרטויטיות הנשית שמהם התחלנו את השרשור) אבל כל השיר נסוב סביב אמירה של האישה שהיא חלמה על הגבר, וזה ורק זה מעלה את מצב רוחו, וזה אפילו עדיין לא כשהיחסים מגיעים לאהבה מפורשת.

 

[האגס 1]

ועוד:

'שיר סתיו' של אריק לביא - מה זה אם לא היות אסקופה נדרסת לרגלי האישה עם טקסט כמו 'כל הנחלים הולכים לים / ולי כבר אין לאן ללכת / אני עכשיו מצב קיים / ואת הסטוריה מתמשכת' וכו' וכו', כך לאורך כל השיר?

 

[TJSBZ]

אלתרמן

אכן, גם אני כיניתיו מגיל צעיר "זמר סמרטוט הרצפה". מעניין במיוחד לשים לב שנתן אלתרמן, משורר בחסד עליון ושוביניסט שהתעלל רגשית בכל הנשים בחייו (כולל בתו, תרצה אתר) כתב גם את זמר שלוש התשובות, גם את ניגון עתיק, וגם את הזַר המקנא לחֶן רעייתו: "אל תלבשי את שמלת החג, אל תצחקי לעולם..." ואם עושים בדיקה נוספת, מגלים שאת "תפילת יום הולדת" הידוע גם כ"אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש", שיר של אשה המתחננת ש"הוא" יזכור את יום הולדתה ויתייחס, כתבה תרצה אתר. מן המפורסמות שהאב ובתו נהלו דיאלוג בשיריהם, וסביר שהיא כתבה את השיר על אביה. בקיצור, יקירתי, נגעת בדיוק בנקודה ששמה אלתרמן, המשורר, האגדה, והגבר.

 

[האגס 1]

לא בטוח

ש'תפילת יום-הולדת' מכוון לאביה של המחברת, אם היא כותב שם את השורה 'בכל שתי דקות נולד איש טיפש'. סביר להניח שבגיל 30 היו בחייה עוד גברים

 

[TJSBZ]

פרי יקר

לא בטוח כלום, אבל מן המפורסמות שתרצה אתר ונתן אלתרמן אכן ניהלו דיאלוג בשירים, ומכיון ששניהם מתים, לא נותר לנו אלא להניח הנחות סבירות. זו אחת מהן...

 

[משבר אמון]

../images/Emo122.gif כאן אנחנו נוגעים

בנקודה כואבת נוספת. ה

"שיר משמר" ("שמרי נפשך, כוחך שמרי..")- אחד היפהפיים ביותר הקיימים, שאני כל-כך-כל-כך-כל-כך (טוב, די!) אוהבת לשיר, הוא פשוט תיעוד חי לסיבה שתרצה אתר הלכה והתאבדה. אני מודעת לזה שבטח יקפצו עכשיו, וישאלו איך אני מעיזה, אז אני מתנצלת כבר כאן ועכשיו אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו, אבל ילדה שגדלה עם פמפום שכזה, כל מה שנשאר לה הוא להשתגע, או להתאבד.. (למקרה שזה נשמע far fetched - היא צריכה להיזהר מהשורף והחותך והממית כמי באר ואש כיריים וכו' וכו' , יש צורך להמשיך?..)

 

[shellyland]

הסבירי!

אני לא בטוחה שהבנתי למה את מתכוונת ואם כן הבנתי אז אני חושבת שאת טועה.

 

[משבר אמון]

ואני אסביר! ../images/Emo13.gif

TJSBZ כתבה שאלתרמן התעלל רגשית בכל הנשים שבחייו, כולל בתו, תרצה אתר. זה הוביל אותי למה שכתבתי כאן, שזה עוד נושא שמעסיק אותי, אבל לחלוטין לא קשור להודעת תחילת השרשור. לכן כתבתי בנושא "כאן אנחנו נוגעים.." כדי להבחין את המסר הזה משאר השרשור. ומה רציתי לומר בזה? כששמתי לב למילים של השיר לראשונה, פתאום נרעדתי לשמע מיני אזהרות שונות ומשונות, משהו שהיה לי מוכר עד כאב. כששמעתי שתרצה אתר התאבדה, איכשהו הכל התקשר לי, ואמרתי לעצמי שנו, בטח, כשמשגעים מישהו מרגע לידתו, מה נותר לו לעשות אם לא להשתגע? נכון, בהחלט ייתכן שיש עוד סיבות רבות ומגוונות להתאבדותה, אבל אני מדברת רק על סימפטום אחד, על שיר שאב כותב לבתו, ובו הוא לא מספר לה על יפי העולם

, על הטוב שבו

, על כמה שהיא נפלאה

וכו'

וכו', אלא מספר לה שהכל out there מפחיד

, שחור

, נורא

, מסוכן

. בלי להרחיב יותר מדי, כך גמני גדלתי.. לימדו אותי לפחד מהעולם, והתוצאות ניכרות עד היום

כשהייתי הולכת לערב כיתה, למשל, הייתי צריכה ללכת עם המפתח של הבית כאשר החלק החד שלו כלפי חוץ, כדי ש(לא אם, אלא) כשיבואו לאנוס אותי, אהיה מוכנה... זו רק אנקדוטה קטנה, זה רק סימפטום, לראיית עולם שלמה - שאמנם גורמת לי להרגיש מאוד אשמה שאני מלעיטה אתכם בה (אשמה לא כלפיכם, כמובן...) - אבל זה מה שגרם לי לראות את "שיר משמר" בצורה כזו. שיישמר לנפשו כל ילד שמגדלים אותו לפחד כך מהעולם. ואל תגידו לי שזה כדי להגן על הילד.. עוד הגנה כזו, ואבדנו.. אני, לשמחתי, לא אבדתי

ואת הילדים שלי אני משתדלת בכל כוחי גם ללמד לשמור על עצמם, אבל באותה נשימה, גם ללמד שהעולם יפה, ושיש (שניים, שלושה..

) אנשים טובים!

 

[משבר אמון]

במחשבה שנייה...

קצת מאוחר מדי עכשיו... הייתי צריכה לענות לך, שלי, במסר, ולא מעל-גבי דפי הפורום. אני קצת מפודחת עכשיו.. לא נורא, מקווה שתשכחו עד המפגש הבא..

 

[סאביבית]

תרגישי בנוח, את ב../images/Emo82.gif

ואמרת דברי טעם. אבל אם בכל זאת את רוצה להסיר את ההודעה, את מוזמנת לפנות אלי במסר.

 

[משבר אמון]

תודה ../images/Emo98.gif ואת

חמודה פעמיים - גם על זה שאמרת שאני צריכה להרגיש ב

וגם על זה שאמרת שאמרתי (שהם אמרו שהיא אמרה.. אה, לא חשוב..) דברי טעם

ו-לא, זה בסדר. כבר קיבלתי מסרים תומכים

, ואני כבר בסדר עם מה שכתבתי