../images/Emo15.gif אפשר לעצור את זה!
לא אפשר- חייבים! מאמץ קטן של כל אחד יקים אותנו על הרגליים! דיון פה, פינה שם, קצת חיבוק כליי, קצת הבנה, קצת להקשיב וקצץת לא לדבר,. אנחנו עדיין לא הגענו לסף- ואני לא אתן לנו להגיע! לעולם לא! לא כל עוד לי יש מילה להגיד@! אני יכולה לקטר כמה רע לי, וזה לא יתאר את מה שאני מרגישה. והקטע- האמנתי שאני לאלעם לא ארגיש ככה שוב, האמנתי שהתקופה הזו של החיים שלי נגמרה לתמיד, האמנתי בכם- בכולכם. ושוב- יכול להיות שאני טיפשהף יכול להיות שאני בונה מגדלים באוויר. אבל מה רע בלרצות להישאר ביחד? מה רע בלרצות להישארק קבוצה? מה רע בלפחד- וכן, אני מפחדת- שהפורום יתפרק? זה לא רק הם- זן גם את עדי, גם לך יש חלק בזה, לכולנו יש, גם לי, אפילו שאני לא מודעת לזה- ואם מישהו יגיד לי שאני עושה משהו לא בסדר אני נשבעת שאני מיד אפסיק. אז די לקטר, להתחיל חלחייך ולתת לכולם הזדמנות נוספת- כי- בחייכם- כולנו בני אדם, כולנו טועים, כולנו מתנהגים כמו חיות,, כלונו מגעילים אחד לשני- אבל אנחנו מסוגלים לסלוח, אנחנו מסוגלים יותר מזה- אנחנו מסוגלים להיות חברים באמת- זה מה שמבדיל אותנו מחיות אחרות. אז בבקשה. אני מתחננת, אל תעזבי. את באופן אישי- כי מה זה ביחד? המון חתיכות קטנות של אחדים.