העשרה שלי.
פינק פלויד - אין יותר מדי מה לאמר על הלהקה הזו, שכ90% מאלבומיה ראויים לתואר "יצירת מופת". להקה מדהימה שעשתה מוסיקה מכל סוג, החל בפסיכדליה, דרך פרוגרסיב וכלה בסגנון אייטיז פשוט עם זיקה לעבר. אני אישית הכי מתחבר לקנות השבעים של הלהקה הזו. אמנם החלילן הוא אחד מן האהובים עלי, אך איתו מגיעים חמישה מן האלבומים האהובים עלי ביותר: Atom Heart Mother Meddle The Dark Side of the Moon Wish You Were Here Animals חמישה אלבומים מעולים, שלא ניתן לערער על איכותם. רדיוהד - הלהקה של שנות התשעים. אין מה לעשות. לא נירוונה ולא סאונדגארדן. רדיוהד. המציאו את הרוק מחדש, כשבפעם האחרונה שעשו את זה, זה היה בשנות השישים. להקה חדשנית, פורצת דרך, שהביאה קונספט חדש לחלוטין לרוק, ושינתה אותו כליל. להקה שבמשך שבעה אלבומים הייתה לה נפילה אחת (הראשון). עם מאגרים אינסופיים של חומר, משוחרר/לא משוחרר. אחת הלהקות הפוריות ביותר שאני מכיר. לאורך 15 שנים, מעטים השירים הממוחזרים, הבנאליים, המשעממים. להקה שהשפיעה עלי באופן אישי בצורה דרסטית. קינג קרימסון - להקת הפרוגרסיב האהובה עלי (אם אני לא מתייחס לפינק פלויד כפרוג). אין צורך שאקרא להם "קינג קרימסון", אלא "רוברט פריפ", שמלחין ומעבד את המוסיקה של כל הרכבי הקרימסון, לפחות עד 82'. האדם גאון מוסיקלי. מעבר לעובדה שהוא אמן על הכלי שלו, הוא מלחין ומתזמר בצורה יוצאת מן הכלל. מוסיקה מורכבת ומהנה. לפעמים קצת קשים לעיכול, אבל כשמתעכל זה כל כך שווה את זה. ג'נסיס - עוד אחת מלהקות הפרוג האהובות עלי. להקה מתוחכמת, נהדרת, עם ליריקה משמעותית ומוסיקה מצויינת. אין רגע אחד של שיעמום. כמובן שאחרי 75' הם כבר לא באמת היו ג'נסיס. יס - האחרונה בלהקות הפרוג הקלאסיות שנמצאות ברשימה שלי. המוסיקה נפלאה ומותחכמת, ומולחנת בצורה מעולה. אין מה לאמר. ריק ווייקמן קלידן גאון, וכריס סקוויר הוא בהחלט אחד הבסיסטים הטובים ביותר אי פעם. לד זפלין - צר לי שאני מזכיר אותה רק עכשיו, כי מגיע לה יותר. אחת מהלהקות שהמציאו את ז'אנר הheavy-metal/hard-rock, יחד עם בלאק סבאת' ודיפ פרפל. (ככה אני רואה את זה לפחות) להקה נפלאה שמורכבת מארבעה נגנים מוכשרים בטירוף, ג'ימי, רוברט, ג'ונסי וג'ון. מוסיקה מצויינת, מרגשת, כבדה, ופשוט טובה. אחת משלושת הלהקות האהובות עלי. ביטלס - מה לא נאמר עליהם. המציאו את הרוק. אני מכיר לעומק רק את התקופה הפסיכדלית שלהם (רבולבר), ובצורה שטחית בלבד את התקופה הפופולרית. פשוט לא אוהב את זה. אבל אין מה לעשות, הביטלס הם הלהקה המשפיעה בעולם, ולא סתם. רולינג סטונס - הכרתי אותם רק לאחרונה, והם תפסו אותי חזק. מלודיות מעולות, שירים פשוטים ורגועים, ופשוט אין יותר רגש מזה. פורקיופיין טרי - גם כן להקה שדי חדשה לי. להקה שמשלבת בין אלטרנטיב עם קמצוץ פרוגרסיב, ועם כפית של מטאל. השילוב הזה נפלא ומצליח ליצור מוסיקה חזקה ומרגשת, איכותית ומתוחכמת, שרק משאירה טעם של עוד. הדג נחש - הייתי חייב ייצוג ישראלי, וגם אם יש עוד להקה לועזית שאני מעדיף על פניהם, הם לא רחוקים ממקום 10. להקת פ'אנק מצויינת, שמשלבת בין פ'אנק להיפ הופ. אחת המהפכניות בארץ, הגיעה מסצינת פ'אנק מינורית, והפכה אותה לאחת הסצינות הגדולות בארץ (אם יורשה לי לשאר - שלישית ישר מתחת למטאל ואלקטרוני למיניהם). הגרוב המטורף, והפ'אנק שזורם להם בעורקים הופכים את הלהקה הזו לטובה ביותר בארץ, ולאחת הטובות בכלל.
