שבת שלום לכולם

[FunkyMonk]

הפרוג חי וקיים

בליבם של יוצרים כמו ג'וני גרינווד, ת'ום יורק (למרות שהוא מכחיש, אין לו מה לעשות), סטיבן ווילסון וכל פורקיופיין, ג'ורדן רודס, ועוש רבים וטובים. אבל כיום הוא לא ז'אנר בפני עצמו, אלא רק מתגנב להשפעות כאלו ואחרות על ז'אנרים אחרים. (אי אפשר להגיד שרדיוהד הם פרוגרסיב, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שיש בהם איזו זיקה)

 

[ציףציף1000]

הם עצמם מכחישים זיקה כזו

אז תתווכח עם תום יורק, לא אתנו. ולא, לרדיוהד אין קשר לפרוג.

 

[FunkyMonk]

האיראנים מכחישים את השואה

אה, זה בוודאי אומר שלא הייתה שואה בכלל. כפי שאמרתי, הם מכחישים את זה שהם עושים פרוג (לגיטימי לחלוטין), ת'ום יורק אפילו אמר איפשהו שהוא לא אוהב את הפלצנות של הפרוגרסיב, אבל רדיוהד לקחו את הרוק צעד קדימה, בדומה מאד למה שקינג קרימסון, יס וג'נסיס עשו (או ניסו לעשות, תלוי את מי תשאל) בשנות השבעים. יש משהו במהות של הרוק המתקדם, שמתקשר אצלי בין השאר לרדיוהד. ג'וני לפי הבנתי חונך בצורה קלאסית וכן מוכר עם הלהקות של שנות השבעים, כך שפה יכול להיות הקשר.

 

[ציףציף1000]

האיראנים לא היו אחראים לשואה

ולא מעורבים בה, כך שהכחשתם אינה מעלה ואינה מורידה. תום יורק, לעומת זאת, עושה מוסיקה, ולכן חזקה שהוא יודע מה הוא עושה. אם הוא לא רואה זיקה בין יצירתו לבין פרוג, הרי שהוא אינו רואה עצמו כפרוג, ולכן הוא אינו פרוג. שנית כל ה"לקחו את הרוק קדימה". רוק איננו הולך לשום מקום. הוא אינו "מתקדם" כמו שהוא גם לא "נסוג". אמנות, ככלל, אינה נהיית נעלה או נחותה יותר עם הזמן, היא רק משתנה. שלישית, רדיוהד לא לקחו את הרוק קדימה או לשום מקום אחר. הם עושים את שלהם, בצורה מעניינת מאוד שאני מעריכה. אין כל קשר בינם לבין קינג קרימזון או יס וכד'. מהי אותה "מהות" של הרוק המתקדם עליה אתה שח? ושוב,

: חינוך "קלאסי" איננו רלבנטי לרוק. רוק הוא מוסיקה עממית, מוסיקה שבאה מהבטן, לא מהאקדמיה.

 

[RoieL]

המורה שלי לאומנות לא מסכימה איתך.

 

[itaikuskus]

אתה יודע מה אומרים

מי שיודע-עושה מי שלא יודע-מלמד.

 

[FunkyMonk]

זה כל כך נכון

חבל שזה לא תורם לי פה...

 

[אלעד מכפר חוגלה]

היי, היי, מי קבע שהאיראנים מכחישים

את השואה?

 

[FunkyMonk]

אסביר לך קצת על המהות

אני מודע לכך שאת לא תקשיבי, אלא תעברי ברפרוף, אך משעמם לי ובכל זאת אשקיע בך. הפרוג נוצר מתוך רצון לחדש, כפי שכבר כתבתי. ליצור מוסיקה חדשה, לשנות, ליצור משהו שעוד לא היה. כיוון שכולנו נעים על ציר הזמן, לא רק שהרוק מתקדם, אלא כולנו מתקדמים, ולא רק שאי אפשר לסגת אחורה, אלא לא ניתן להישאר במקום. שיעור קטן בפסיקיה, קחי לחיים. כיוון שמוסיקה היא אומנות, וכמו בכל אומנות, שינוי יכול להיות גאונות לאחד וזבל לאחר, לכן לא ניתן לקבוע בודאות מהו קידום, על פי המונחים שלנו כיום. עם זאת, כן מתחוללים שינויים במוסיקה כל הזמן. כשרדיוהד משנים, מעוותים, את הרוק, הם בעצם מקדמים אותו בצורה מוסיימת, כיוון שאין לו מקום אחר ללכת אליו. זו תהיה הודעתי האחרונה לזמן הקרוב, כולכם ניצלתם בינתיים. =)

 

[Liorking]

רדיוהד לא פרוג

הם כמעט פרוג, הם אולי לקחו את זה צעד אחד קדימה ואולי גם צעד אחד יותר מדי עם האלקטרוניקה, אבל הם עדיין לא פרוג. הם לא משלבים מוזיקה קלאסית במוזיקה שלהם.

 

[מורנא007]

מוג'ו ו-Q כתבו

שהאלבום OQ Computer הוא פרוג והכניסו אותו לרשימת ה- 40 הנבחרים, בנוסף על להקת פרוג אחרת - פינק פלויד. הגיליון נמצא אצלי בבית.

 

[מורנא007]

OK Computer תיקון טעות

 

[V e g]

OK Computer אינו פרוג

ואין כל קשר בין הרוק של רדיוהד לבין פרוג, חוץ מזה שהם שונאים פרוג. ההתלהבות לשייך את האלבום ל"פרוג" נובעת כנראה מההתלהבות מהשיר Paranoid Android, שבעצם מורכב מ-3 שירים - אבל זה עדיין לא עושה את השיר לפרוג, בטח לא את רדיוהד. לצערי אנחנו נתקלים ב"לא מעט" עיתוניאים ומבקרי מוסיקה, שרותמים כל אלבום מופת ומקטלגים אותו כפרוג, נו באמת, אז מי שם אותם בכלל... רק חסר שיגידו עכשיו שאפקס טווין הוא גם פרוג, נו מה

 

[ציףציף1000]

אני משערת שמי שכתבו את הרשימה

היו פרוגיסטים. מה שמזכיר לי, שבגליון האחרון של מוג'ו יש חלק שהוקדש לפולק-רוק: 50 האלבומים ה"הכרחיים" (קרי: המדוברים) בפולק-רוק. הבחירה, שנעשתה ע"י שני ליצנים שאינם מוכרים לי, היתה מעניינת אך גם חשפה את הבעייתיות שבפרוייקטים כאלו. כך, למשל, הפרוייקט הוגדר כעוסק בפולק-רוק אנגלי, אך כלל בפועל אלבומים של אמנים אמריקאיים למהדרין, ולא השמות הידועים, אפילו. במקביל, חלק מהחשודים הרגילים כלל לא מופיעים, או מופיעים בקושי, בעוד אמנים שעלו מתהום הנשיה בשנתיים האחרונות - הודות למפעלי ה-reissues בלייבלים קטנים, קיבלו מקום שווה ערך (ע"ע ושתי בניאן ועוד כהנה). עוד במקביל, ניתן מקום לא-קטן (בעצם, הכי גדול) לג'ואנה ניוסום, שהיא השם הלוהט בתחום הפולק - מן הסתם מסיבות "מסחריות", של קידום מכירות האלבום שלה. בקיצור, בחירה שהיא אוסף של הטעם האישי של העורכים, "אוצרות" שאספנים הצילו לאחר שאף אחד לא שמע על האמנ/ית במשך 35 שנים, ושמות עכשוויים שחברות התקליטים רוצות לקדם. בדיוק אותו הדבר קורה, כמעט מדי חודש, כאשר יש sections על סגנונות מסויימים, בעתונות המוסיקה. אני מניחה שהסיפור עם הפרוג הוא זהה. אשמח אם תתן כאן את שמות המבקרים שערכו את ה-section ונתנו את הביקורות הנ"ל, ע"מ לבדוק אם התיזה שלי נכונה או לא.

 

[מורנא007]

בסדר

אכתוב את שמות המבקרים מחר.

 

[מורנא007]

אני מתנצל

זה יחכה עוד יום. בין הקניות לחג והסידורים הבטחתי נשכחה.

 

[ציףציף1000]

אין מה למהר ../images/Emo13.gif

 

[RoieL]

ע"ע הצד האפל של הירח.

 

[Elinor BC]

חבר'ה מוזיקה זה לא מדע מדויק !

אי אפשר אף פעם לקבוע חש משמעית מה עשה מה וכמה ולמה ומי מושפע ממה ולמה וכמה זה בעייתי לקבוע עובדות .<לרוב> במוזיקה על טעם וריח לא מתווכחים ובסופו של דבר כל אחד לוקח את המוזיקה למקום האישי שלו ומבין כל דבר אחרת ובכלל המלחמות מוזיקה הזאת זה ממש מטופש יש כאלה שאוהבים פאנק יש כאלה שאוהבים פ'אנק יש כאלה שהם "גיקים של פרוג" יש כאלה שאוהבים דיסקו ופופ ובסופו של דבר כל אחד יקבע לעצמו אם המוזיקה/האמן שהוא שומע הוא בהגדרת ה"גאון" איש , איש ודעתו סתם ויכוחי סרק לדעתי

 

[CrazySheep1]

צדיק בסדום

אני קורא את השרשור ונאנח על מה אנשים מבזבזים אנרגיות :\