שמעי
את מדברת על היסטוריה, איך היא חוזרת על עצמה, איך עד היום אנשים מתווכחים בינהם על סגנונות. הנה הסטוריה- הפאנק רצח בברוטליות את הפרוגרסיב, הפרוגרסיב היה בעיצומו של תור הזהב שלו עד שבאו כמה ילדים מקווינס והחליטו שהם לא קונים את החרא הזה, שלפני כמה שנים היו כמה "פסיכיים" שהציגו לנו את זה כמו שזה, איגי פופ והאחים אשטון, האמסי5, כל להקות הגאראז' של הסיקסטיז (סוואמפ ראטס, סוניקס ואפילו הסטונז) ועוד לפני זה, עם הרוקנרול השורשי. ההיסטוריה הוכיחה שהציבור לא קנה יותר את הפלצנות הזאת. כמה שטויות קראתי בשרשור הזה, ניסיתי כל כך הרבה לתקן, לשנות, לנסות להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, כנראה שיש דברים שאי אפשר לשנות, ועדיין אנשים רודפים אחרי אליטיזם במוסיקה שלהם כדי לבוא ולהגיד "אני טוב יותר" או צורך ביזארי אחר. היי, אם אתה לא אוהב 3 אקורדים בשיר, אתה לא אוהב רוקנרול.