אני מניחה שכל תרחיש אפשרי
אבל לא מאמינה בלפתור בעיות על פי תבניות מוכנות. "קנאה זה רע" ו"צריך לבטוח בבן הזוג" אלה עקרונות שצריך ליישם, אבל לא צריך להיות קיצוניים גם בדברים הטובים. זה לא שהיא לא מאמינה לו וחושבת שהוא משקר. אבל אף אחד מאיתנו לא יודע לנתח את רגשותיו בצורה מושלמת. לפעמים אנחנו אפילו בוחרים להשלות את עצמנו במה שנוח לנו. כשאני מסתכלת על הסיפור מהצד, אני לא בטוחה שאדם, שגילה עד לא מזמן כל סימני אובססיה (כנראה בעקבות הקשר שלא הופסק מיוזמתו), יכול להבטיח, אפילו לעצמו, שהוא באמת מחפש אך ורק ידידות ולא תירוץ להזין את שרידי האובססיה? לא קשור לאמון, לא קשור ללבטוח, כשהאהבה כל כך גדולה והמשקעים כל כך רבים, צריך לדעתי תקופה של צינון. מובן שהיא לא יכולה לכפות את זה על בן זוגה, אבל טבעי ומאוד מובן, שהיא חוששת ממשהו שעשוי להתעורר שם, גם אם הבחור לא מודע לזה כרגע או לא רוצה בזה.