הודעה חשובה לכל חברי הפורום

נשמה הפצועה

בקשר לאמון ברופאים, יש אצלי דבר כזה. ולא נתקלתי ברשלנות נוספת פרט לרשלנות שכבר קרתה במקרה שלי. מצטרפת לאיחולי ההצלחה לענבל, ליאת.
 
ציפי יקרה

מאז שהכרתי את הפורום הזה אני רואה בו קרש הצלה ,נכון נמאס וקשה ההתמודדות עם c.p לכן קיים הפורום.לצערי לא ניתן להתעלם או לדחוק הצידה ויש לראותו כקבוצה תומכת מכוונת ועוזרת. ללא ספק ניתן ואפשר לגוון לצחוק להעלות תהיות ודיונים. ובתשובה לנושא שהועלה,זוגיות,היא מורכבת והאופציה שהעלית תלויה בעד כמה הזוג מסתדר,וזה אינדיבדואלי ביותר...
 

ציפי 44

New member
לאורה יקירתי

שבוע טוב לך אני בהחלט מסכימה איתך שיש פה אוזן קשבת וזה חשוב מאוד להתמודד עם ילד עם CP אבל כמו שאת אומרת צריך גם לגוון בין לבין בקשר לנושא נכון מאוד זה מורכב מאוד מאוד וגם תלוי בזוג עצמו אבל את האמת אני לא בעד זה כי תמיד יש מכשול אם לא בהתחלה אז במשך הזמן נוצרים איזה בעיות. תודה על דעתך ציפי
 
ציפי

אכן יש אוזן קשבת, זו דרכו של הפורום מהיום הראשון לקיומו, וכך זה יהיה תמיד. ואני מסכימה בעניין הגיוון. אני מסכימה שזה עניין אישי של כל אחד ואחת בזוגיות, ליאת.
 
לאורה היקרה

תודה רבה על כל הדברים שכתבת לגבי הפורום. זה נכון שאפשר גם להעלות כל מיני נושאים הקשורים לעולמנו כנכים. תודה על הבעת הדעה, ליאת.
 

aya28

New member
ציפי שלום

הנושא הזה מאוד מעניין וגם נוגע אלי אישית. יש לי אחות החולה במחלה כרונית ובעלה חולה באותה מחלה. היא ב"מצב טוב" (תפקוד מלא ועצמאות מלאה - מי שלא יודע לא יראה שהיא חולה) והוא נכה 100% רוב הזמן עם קביים ולפעמים כסא גלגלים. (שתי רגליים משותקות לגמרי אך ידיים מתפקדות ולכן הוא מעדיף את הקביים אם הוא רק יכול). יש להם תינוקת בת 7 חודשים מקסימה ומדהימה. (אגב, הבאת ילדים במצב כזה - דילמה מוסרית בפני עצמה שאפשר לדון גם עליה בלי סוף)... אני עוד לא גיבשתי את דעתי בקשר לזוגיות כזאת ולא יודעת אם אפשר לגבש בכלל עמדה חד משמעית לגבי דבר כל כך מורכב. אחותי ובעלה חיים טוב אחד עם השני. עם היתרונות ועם החסרונות. עם הרגעים היפים ועם הקשיים. לאהבה אין קשר לנכות, כנראה. אחותי פגשה את בעלה בבית החולים בו שניהם מטופלים וזאת הייתה פשוט אהבה ממבט ראשון, למרות הנכות הנראית לעין. הם כל כך מאוהבים ומרוצים מהחיים המשותפים (ושוב, זה לא שאין קשיים, אבל מתגברים עליהם יחד) ואם הם לא היו חולים באותה המחלה, הם כנראה לעולם לא היו נפגשים ומצער אותי מאוד לחשוב על זה. אחותי מתמודדת עם נכותו באופן מעורר הערצה. האיטיות שלו הייתה יכולה לשגע אנשים אחרים (ובטח יש כאלה שבאמת משתגעים מזה) ואחותי, שסבלנות זאת לא בדיוק התכונה הדומיננטית אצלה, דווקא היא מתמודדת עם האיטיות הזאת בצורה פשוט מדהימה ועם הרבה הומור. זה קל לדבר אבל לא קל להיות בתוך זה. היא למעשה מגדלת את בתם כמעט לבד. הוא עוזר בכל מה שהוא רק יכול, אבל מי קם בלילה? ומי מרגיע מבכי תוך כדי הליכה ונענוע? ומי מחתל? ומי עושה אמבטיה? אני מניחה שכשהיא תגדל ותהייה יותר עצמאית יהיה יותר פשוט, אבל כרגע לאחותי יש הרבה נטל, ומה שמעורר הערצה וגם השראה זה שהיא לא רואה בכך נטל. היא תהרוג אותי אם היא תדע שאני מתבטאת כך בכלל. היא אוהבת את החיים שלה בדיוק כמו שהם. מתה על בעלה והרוסה על הילדה שלה. היא כמובן מקבלת הרבה מאוד תמיכה גם מקצועית וגם משפחתית אבל עדיין...את מה שהיא עושה - היא עושה, ואף אחד לא עושה זאת במקומה (להבדיל אלפי הבדלות, אני אומרת על התלמידים שלי שאני יכולה לעזור להם בלימודים עד מחר, אבל מי שבסופו של דבר ניגש למבחן ומתמודד לבד זה התלמידים עצמם). וואוו...כמה כתבתי. לסיום, אני אגיד, כמו בפתיחה, אין עמדה חד משמעית לסוגיה שכזו. יש מקרים שזה עובד, כמו המקרה שסיפרתי לכם ויש מקרים שלא. תלוי באישיות של כל אחד ואחד. אדם בריא שיגיד שהוא מוכן באופן חד משמעי לחיות עם אדם חולה/נכה הוא מתחסד בעיניי ואדם שיגיד שהוא באופן חד משמעי לא מוכן לחיות עם מישהו חולה/נכה - אני מרחמת עליו. זהו...עייפתי אתכם! לילה טוב, יש לי מחר מבחן בפסיכופתולוגיה. אז אני אלך להמשיך ללמוד. שלכם, איה
 

aya28

New member
ללירזי (מאוהבת)

כתבתי לך מסר ארוך והוא כתב לי שיש תקלה ושאנסה יותר מאוחר. אני חייבת לחזור ללמוד, אז אני אכתוב לך מחר. שלא תחשבי שאני מתעלמת מהמסר שלך. קראתי אותו ומחר מבטיחה לענות! לילה טוב, חמודה. איה נ.ב מצטערת שזה לא קשור לשרשור, פשוט לא רציתי להתחיל שרשור חדש. איה
 

מאוהבת16

New member
איה...

אכן לא קבלתי את המסר שלך. אם תכנסי עוד היום אז אני שיהיה לך המון בהצלחה במבחן מחר
אוהבת, לירז
 

ציפי 44

New member
לאיה שלום רב../images/Emo50.gif

לאיה יקרתי קודם כל בהצלחה מחר במיבחן שנית כל א צריכה להיות גאה באחותך ממש כך החיים שהיא חייה הם מתוך אהבה הדדית וזה החשוב מכול. אני שמחה מאוד שהנושא מעניין ויש עוד הרבה כאלה כמו שסיפרת על ביתם יפה מאוד גם אני כנכה גידלתי את בתי כמובן שבעלי גם עזר לי אבל בלילות אני הייתי קמה כי בעלי היה עובד מאוד קשה. וקיבלתי את זה באהבה והבנה רבה מאוד.כיום בתי כבר בת 17 והיא ממש גאה בנו .ופה השמחה שבלב. אני אישית לא בעד גבר או אישה נכים אם בריאים כמו שכבר כתבתי קודם תמיד יש מכשולים.ובסוף יש או פרידה או גירושים כי כאשר נשואים וניגמרת ההתרגשות פתאום מגלים שמהו חסר לצד השני ופה הנקודה. בתודה ציפי
 
לאיה היקרה

גם לא להביע דעה זה בסדר. אל תתנצלי על אורך ההודעה, הפורום הזה נועד גם להודעות ארוכות כמו שלך. במקרה של אחותך ובעלה, מדובר באהבה ממבט ראשון, וזה נהדר, כי זו דוגמא קלאסית לניצחון האהבה על הנכות, וזה מדהים בעיניי. תודה על הסיפור המקסים, ובהצלחה במבחן, ליאת.
 

מיכל ע

New member
זוגיות

ציפי היקרה, תודה על הברכות להצטרפותי לפורום. בעניין הנושא שהעלית, זוגיות בין מוגבל לבריא. לדעתי, עם כל הצער, דבר שכזה לא יכול לעבוד. אולי בהתחלת הקשר כשבן הזוג הבריא מרגיש איזושהיא תחושת שליחות ורצון טוב. אבל אחר כך עם ההתמודדות בחיי היום יום מתחילים להרגיש רע ויוצא שבן הזוג המוגבל מתחיל להרגיש אי נעימות ואפילו שהוא הופך לנטל. זוהי זוגיות שאינה בריאה אדם בריא לא יוכל לעולם עם כל הרצון הטוב להבין מה באמת עובר על אדם מוגבל. לדעתי, בעיקר מסיבות אלה הדבר אינו מומלץ ושלא לדבר על זה שיש הרבה מוגבלים בודדים...אז למה לחפש במקום אחר?
 
למעלה