ציפי שלום
הנושא הזה מאוד מעניין וגם נוגע אלי אישית. יש לי אחות החולה במחלה כרונית ובעלה חולה באותה מחלה. היא ב"מצב טוב" (תפקוד מלא ועצמאות מלאה - מי שלא יודע לא יראה שהיא חולה) והוא נכה 100% רוב הזמן עם קביים ולפעמים כסא גלגלים. (שתי רגליים משותקות לגמרי אך ידיים מתפקדות ולכן הוא מעדיף את הקביים אם הוא רק יכול). יש להם תינוקת בת 7 חודשים מקסימה ומדהימה. (אגב, הבאת ילדים במצב כזה - דילמה מוסרית בפני עצמה שאפשר לדון גם עליה בלי סוף)... אני עוד לא גיבשתי את דעתי בקשר לזוגיות כזאת ולא יודעת אם אפשר לגבש בכלל עמדה חד משמעית לגבי דבר כל כך מורכב. אחותי ובעלה חיים טוב אחד עם השני. עם היתרונות ועם החסרונות. עם הרגעים היפים ועם הקשיים. לאהבה אין קשר לנכות, כנראה. אחותי פגשה את בעלה בבית החולים בו שניהם מטופלים וזאת הייתה פשוט אהבה ממבט ראשון, למרות הנכות הנראית לעין. הם כל כך מאוהבים ומרוצים מהחיים המשותפים (ושוב, זה לא שאין קשיים, אבל מתגברים עליהם יחד) ואם הם לא היו חולים באותה המחלה, הם כנראה לעולם לא היו נפגשים ומצער אותי מאוד לחשוב על זה. אחותי מתמודדת עם נכותו באופן מעורר הערצה. האיטיות שלו הייתה יכולה לשגע אנשים אחרים (ובטח יש כאלה שבאמת משתגעים מזה) ואחותי, שסבלנות זאת לא בדיוק התכונה הדומיננטית אצלה, דווקא היא מתמודדת עם האיטיות הזאת בצורה פשוט מדהימה ועם הרבה הומור. זה קל לדבר אבל לא קל להיות בתוך זה. היא למעשה מגדלת את בתם כמעט לבד. הוא עוזר בכל מה שהוא רק יכול, אבל מי קם בלילה? ומי מרגיע מבכי תוך כדי הליכה ונענוע? ומי מחתל? ומי עושה אמבטיה? אני מניחה שכשהיא תגדל ותהייה יותר עצמאית יהיה יותר פשוט, אבל כרגע לאחותי יש הרבה נטל, ומה שמעורר הערצה וגם השראה זה שהיא לא רואה בכך נטל. היא תהרוג אותי אם היא תדע שאני מתבטאת כך בכלל. היא אוהבת את החיים שלה בדיוק כמו שהם. מתה על בעלה והרוסה על הילדה שלה. היא כמובן מקבלת הרבה מאוד תמיכה גם מקצועית וגם משפחתית אבל עדיין...את מה שהיא עושה - היא עושה, ואף אחד לא עושה זאת במקומה (להבדיל אלפי הבדלות, אני אומרת על התלמידים שלי שאני יכולה לעזור להם בלימודים עד מחר, אבל מי שבסופו של דבר ניגש למבחן ומתמודד לבד זה התלמידים עצמם). וואוו...כמה כתבתי. לסיום, אני אגיד, כמו בפתיחה, אין עמדה חד משמעית לסוגיה שכזו. יש מקרים שזה עובד, כמו המקרה שסיפרתי לכם ויש מקרים שלא. תלוי באישיות של כל אחד ואחד. אדם בריא שיגיד שהוא מוכן באופן חד משמעי לחיות עם אדם חולה/נכה הוא מתחסד בעיניי ואדם שיגיד שהוא באופן חד משמעי לא מוכן לחיות עם מישהו חולה/נכה - אני מרחמת עליו. זהו...עייפתי אתכם! לילה טוב, יש לי מחר מבחן בפסיכופתולוגיה. אז אני אלך להמשיך ללמוד. שלכם, איה