תגובה

../images/Emo24.gif תגובה

אני
מתלבטת כבר כמה ימים אני קוראת בפורום בענין דווקא כי אני בצד השני יכול להיות שבגלל שעדיין הכל די טרי ,פחות משנה אז התגובה שלי באה ממקום אחר אבא של הילדות עזב וגר עם אשה אחרת הילדיה הילדות לא מבקרות אותם עכשו, היו נסיונות בהתחלה אני מגישה שזה לא משנה מה היא תקנה או תעשה היא תמיד תהיה בגדר האשה האחרת ותמיד יהיה כאן הענין של המשפחה המפורקת מולה ,אולי ביום מן הימים זה יכהה הרגש ,אבל באמת הילדות שלי נחמדות ומנומסות וחביבות אבל להגיד ששמחות?????????????
ממש ממש לא עכשו שהכל רחוק מהן כלומר שהן לא נפגשות עם החיים האחרים של אבא שלהם הכל קצת יותר רגוע עבורן לשמחתי מה יהיה ?
מי יודע ?
אני מאמינה שיהיה טוב שני דברים ברורים כ
שאבא שלהן לא מעונין למזג את הכל ביחד אלא להפריד ,כנראה שזה משרת את האנטרסים שלו...גם במסגרת החדשה והדבר השני שאני נהנת מזה שאני יודעת שבחיים החדשים זה לא רחוק מלהיות
מושלם זה לא "יפה" אבל זה מה שאני מרגישה ואת כל יתר הרגשות הכעסים אני משתדלת לא להוציא לאויר העולם או להוציא לעיתים רחוקות לכן כשאני קוראת ומבינה את מה שאתם שאתן כותבים כותבות חשוב לי שתדעו שהצד השני יש לו קיום לא פחות חזק ואמיתי מאוד
 
../images/Emo23.gifגם אני בצד השני..........

מבינה את כאבך,אובדנך,כעסיך וגם שלוקח זמן לעבד לעכל להשלים ולהמשיך הלאה. הרבה תלוי בך {לא הכל} קודם כל תני ביטוי לכעסיך לכאבך לא ברור לי למה את שומרת. מצאי מקום שבו תוכלי לבטא את עצמך כפי שאת מרגישה,כדי שתוכלי להיות פנויה לרגשות בנותיך. אומרת לך בכאב שמשהו לא טוב קורה לכן לך ולבנות. והמחיר כרגע הוא אובדן קשר עם אביהן. ברור שגם לו יש חלק בנתק הזה. אבל את יכולה לקחת אחריות על חלקך בעניין. זוגיות שמתפקרת זה עניין של שניים לא תמיד 50 50 אבל היכולת לבחון מה החלק שלי מאד עוזרת גם בהמשך. יש לי עוד לא רוצה להעמיס עליך על הבוקר אבל היה לי חשוב להתייחס בעיקר ובגלל שגם אני בצד השני............ באהבה
 
../images/Emo103.gif

הקשר עם אבא שלהן מצוין הוא בא לראות אותן לפחות 3 פעמים בשבוע כאן בבית אני מוציאה את הרגשות שלי הרחק מאוזניהן אני פשוט לא מעודדת אותן לשום כוון כי כבר מצאתי את עצמי מארגנת את ההכל טלפונים ביקורים, אז יצאתי מזה ובסוף מתברר שמה שאני לא עושה לא זז אז לא, מבחינתי את בזה אני לא מתערבת גם כי היו סערות רגשיות אחרי הביקורים
 

doבי

New member
למה לכעוס, לרטון ולהיות "בצד השני"?

הרי אפשר להביט על "החיים שלי עכשיו" בצורה יותר חיובית(מהכיוון שרואים חצי הכוס המלאה): 1. ברוך שפטרני- מהעונש הזה של חיים מצוברחים, חסרי שמחה והנאה.אשתדל כעת ולהבא לחיות יותר בשימחה והנאה מחיי.יצאתי מהכעס עלי -כדי לא לשוב. 2. עכשיו שיש לי יותר עול ואחריות לחינוך וגידול הילדים שלי - אהיה לאדם טוב/ה יותר, כי אף אחד/ת לא יטני מהדרך הנכונה. 3. אלמד להיות חבר/ה והורה,(גם ההורה החסר)לילדי, ואקצור את התבואה הטובה ביותר וילדי ירוויו מזה שהשני/ה מרוחק ולא יכול לפגוע בהם. לא קשה לאהוב תינוק/ת של הגרוש/ה- כי כל התינוקות יפים ונחמדים(אפילו כשזרים קוראים להם "פני עכבר"). מספיק עם "לחפש אשמים".אפשר - למצוא סיבות ומסובבים - לשמחה, הצלחה,פתיחות ובעיקר - לאהבה...
 
בהחלט יש קיום לצד השני

הייתי אומרת שיש כאן אנשים מכל הצדדים. הרי את תמיד צד אחד ואז האקס הוא הצד השני בין זה הגבר או האישה. העיקר הוא לפי דעתי, שאת יודעת להתמודד עם זה כמו שצריך. (אני מקווה שהבנתי נכון כמובן)
 

rolan

New member
../images/Emo26.gifהכל עוד טרי טרי../images/Emo36.gif

ואני חושבת ומקווה שמבינה למה כוונתך... אני כמעט יכולה לתאר לעצמי באיזה חיים מדובר, כאשר בעלך עזב, נטש השאיר אותך עם ההתמודדויות ובנה לעצמו, כל כך מהר, חיים חדשים. לא מכירה אותך אישית ולא את סוג התחושה שניסית לתאר כאן, אבל יכולה לנסות לייעץ לך, עיצה מהלב... תנסי לאסוף את עצמך, קודם כל את
בלעדייך לא יזוז כלום
ברגע ש"תרימי" את עצמך ותחליטי שאת בונה לעצמך חיים חדשים עם בותייך בביתכן - הכל ישתנה... למה אני מתכוונת
... כל מה שאומר כאן כללי וזאת מהסיבה שאיני מכירה אותך....
התלבשי יפה ומוקפד - תנסי להיראות הכי טוב שאפשר
צאי כל בוקר מהבית עם חיוך ע נ ק על הפנים - גם אם בפנים הכי רע שבעולם
קבלי את בנותייך כשהן חוזרות הביתה (או את) עם חיוך, חיבוק ונשיקה ותראי להן שאת חזקה, שאת מכילה את הקשיים שלהן גם כן...
תנהיגי ארוחות ערב משותפות, לא חייבים בכל יום, אך רצוי מדי כמה ימים, בזמן הזה תוכלו לשוחח על מה שקרה במשך היום ובדרך אגב גם על הקשיים עם עזיבתו של אבא את הבית...
ארוחת ליל שבת כמסורת בה מתכנסים כולם, עליה לא לוותר ולקיים אותה תמיד ביחד, סביב שולחן עם מפה לבנה ונרות...
סעי איתן מחוץ ליישוב - לקניות, טיולים, ביקורים משפחתיים, אל תשבי בבית ובכך תכניסי את עצמך למעגל של מחשבות...
פעם בשבוע/שבועיים קני לעצמך ולבנותייך מתנה קטנה, משהו שישמח אותך ואותן... ויש עוד הרבה רעיונות... תתחילי ותראי שהם יבואו מעצמם... מה רוצה לומר לך
זה שאבא עזב, זה לא אומר שאתן לא משפחה, וכמו שתבני כעת את חייכן, כך יראו תמיד. את בונה עכשיו את חייכן המשותפים להמשך החיים יחד, גם כשיעזבו את הבית, ידעו שאמא שלהם מקיימת בית משפחתי עבורן וירצו לחזור לבית החמים הזה - תמיד
בהצלחה
 

*יערית

New member
וואו../images/Emo45.gif

לא יכולתי לומר דברים חכמים יותר
מחזקת את שאמרה רולנדה....תהיי שם עבורן ותמשיכו לקיים בית משפחתי למרות ואף על פי
 

rolan

New member
ולו רק משום

שמשפחה אינה בהכרח אמא - אבא - ילד/ה..... משפחה זה כל מה שאנחנו מרגישים אליו שייכות עם מקום שהוא בית וקשרים רגשיים שמעבר
זה התחזק אצלי (לפחות) עם גירושיי והתבהר לי יותר ויותר כשראיתי שבנותיי אבודות ומבולבלות....
 

blonda3

New member
בעקרון מסכימה עם רולן../images/Emo127.gif

אבל לא כל אחת מסוגלת לממש את כל העצות שניתנו כאן לא כל אחת מסוגלת להיות שחקנית ולצאת עם חיוך על הבוקר לא כל הילדים משתפים פעולה בנוגע לארוחות משפחתיות ובכלל במיוחד בגיל ההתבגרות.... לעשות דברים לבד זה לא תמיד קל השלב הראשון הוא באמת הכי קשה יכול להיות שצריך עזרה מקצועית לתת לבעל /הגרוש להכנס לבית דוחה את האפשרות של שיקום עצמי ובנית מצב חדש. לא הייתי מאפשרת מצב כזה הילדות כבר לא קטנות אפשר למצוא פתרונות אחרים. הייתי אפילו שוקלת מעבר דירה רק כדי להתחיל מחדש התחלה חדשה בלי זכרונות העבר. להוציא אותו מהחיים שלך לגמרי. שהקשר יהיה שלו עם הילדת בלבד בלעדייך ולא לידך. ואם את לא רוצה אז שהוא יבוא כשאת לא בבית...שלא תפגשו.... אני-לא הייתי עומדת בזה-מודה!
 
ואווווו רולנדה איזה יופי מה שרשמת

פשוט מילה במילה
אני חושבת שכדאי להנציח את זה במאמרים בחיי ממש ככה!! זה כל כך חשוב שנשים יבינו שיש חיים גם מעבר לגירושין. אהבתי
 
../images/Emo141.gif

שלום רק עכשו חזרתי אני מאוד שמחה לקרוא את התגובות ואני יודעת אותן וחלקן אני מחלקת לנשים אחרות במצב דומים , אני די חזקה רוב הזמן ובהחלט מנהלת בית -משפחתי כולל הכל פחות או יותר אם להיות ישרה עם עצמי
אני מרגישה שאין לאף אחת זכות על הילדות שלי הן בנות 12.5 15 18ולא חשוב כמה יתחנפו אליהן אם וכאשר הן תתנה את הזכות אז זה מה שיהיה וזה מה שיקבע מה שקובע כאן זו ההרגשה שלהן מה שאני יודעת שהאשה האחרת ידעה את הכל מראש אז ש"לא תתלונן" ולא תבלבל את המוח, היא יכלה לבחור בבחור ללא ילדות ומשפחה. א אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ולהתלונן בנוסף צריך לחשוב על הכל ואם לא חושבים אז החליים חושבים בשבילך, כמובן שכאן זה על המקרה שלי ולא על מקרים אחרים שוב תודה לכולם על ההקשבה והתגובה אני יודעת שאני נשמעת כועסת ואני כזו באמת
 

rolan

New member
לכעוס ../images/Emo46.gif

זה חשוב מאוד במצבך, דינה
תעשי את זה עכשיו, תוציאי את כל הכעסים והתסכולים שלך, ואנחנו כאן כדי לשמוע, להכיל ולעזור לך. הלוואי ולי היתה פינה כזו בזמנו, כשנפרדתי... דרך אגב, הוא עזב אותך בשביל האשה ההיא
...
 

*יערית

New member
זו הנקודה

הכעס שלא מרפה ולא עושב ולא מוצה עד תום יחלחל בכל פעם בתוכך..ישרוף את הבטן ואת תאי הראש..הגרון יחוש מחנק איתו.. אבל איך אמרת..."נשארנו ביחסים מצויינים" אצלי בכל אופן מערכת יחסים מצויינת נטולה מכעסים.. ממליצה בחום להוציא את הכל..להתנקות ואז לחשוב על מערכת יחסים מצויינת.
 

blonda3

New member
הילדות והאשה

את כותבת שהאשה כביכול מתלוננת על הבנות שלך או שאולי לא מקבלת אותן יכול להיות שזה כך אבל זאת הבעיה של אבא שלהן ולא שלך..... ואם הבנות חשובות לו שיראה אותן מחוץ לביתו.... אם הן לא רוצות לבוא אליו יש גם מקומות בילוי בחוץ...... לא חסר. לכל מצב יש פתרונות כשרוצים. עכשיו-בנוגע לכעס שלך הוא מובן. אבל זה שאת כועסת לא יפתור את המצב זה רק יעכיר את האווירה ואולי גם יפגע בקשר של האבא עם הבנות שלו. רצוי שתתגברי על הכעס שלך כי כעס לא מוביל למקומות טובים. רק אהבה מביאה אהבה..... כל עוד תהיי עסוקה בלכעוס איך תבוא לך האהבה שלך? מה איתך? מה עם החיים שלך? אם לך יהיה טוב אם את תהיי שמחה ורגועה תהיה לילדות שלך אמא שמחה ורוב הסיכויים שזה ישפיע לטובה גם על הבנות שלך...... אבלללל יכול להיות שזה עניין של זמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
 

blonda3

New member
דינהשלום לך../images/Emo24.gif

יש פה בפורום מכל מיני צדדים לא כולנו באותו הצד.... נדמה לי שמה שמשותף פה לרוב זה שאו שאנחנו גרושים או שהבן זוג שלנו גרוש...... ושאו שלנו או שלגרוש שלנו יש משפחה מורכבת. לכן טוב שאת כותבת כי באמת לא קל להיות במצב הזה לכל אחד כאן יש את הקשיים וההתלבטויות ולפעמים מצליחים להעזר ולעזור ולתמוך וכו'. תכתבי חופשי מה שאת מרגישה. מותר לך זה לגיטימי לגבי הבנות שלך הן תגדלנה ותלמדנה להתמודד עם המציאות אבא שלהן ילמד גם הוא לתקשר איתן כי אחרת הוא יאבד אותן.... מה יהיה אנחנו לא יודעים. הן עצובות? אולי רק נדמה לך. לכי פעם תציצי עליהן בהפסקה בבית הספר כשהן ליד החברות שלהן=תופתעי....
 
למעלה