תגובה

מורכב

New member
תגידי לי דינה יש לך מראה בבית

אז אם יש לך אז כדאי שתביטי בה אני קורא זמן רב את מה שאת כותבת המרירות שלך והכעס שלך בחיים זה זה מה שהבריח את בעלך מהבית אל תאשימי כל הזמן את האחרת תאשימי ותכעסי גם על עצמך בעניין הילדות הרי ברור שאת שמחה לאיד הרי זה משרת את האינטרסים שלך אבל גם כאן את בוחרת להטיל את האשמה על הילדות תקשיבי לי אבא שמגיע לבקר את בנותיו שלוש פעמים בשבוע זה לא אבא שזונח את בנותיו למען החיים החדשים שלו זה שהילדות לא רוצות ללכת איליו זה בגלל הארס היום יומי שהם מקבלות בבית אולי במנות קטנות אבל ארס איך את רוצה שהם ילכו לבית אביהם שכל יום רק מטפטפים להם על הגנבת שגנבה את אבא שלהם מהבית היא לא הגנבת, היא החתול ששמו לשמור על החלב דינה תסתכלי טוב במראה ותעשי חושבים לא למענך לא למען האקס ובטח לא למעם אישתו תעשי חושבים למען בנותייך שגם הם יום אחד ירצו להקים בית ומשפחה ביראל ועדיף מוקדם מאשר מאוחר
 
למורכבי וגם לדינה

כשקראתי את מה שכתבת, מורכב, הבנתי פתאום, יותר מתמיד, כמה יש לכל דבר שני צדדים. דינה משוכנעת שהיא בסדר והוא לא. אתה, ממקומך שלך, חושב שלה יש חלק לא מבוטל בנטישה. מה שיפה מאד בעיני זו גישתך שאין להאשים את האשה שאיתו, וגם זה מאד ברור מהיכרותי הקצרה (אך הנעימה!) אתך. אין דרך פשוטה להתייחס למערכת משפחתית שהתפרקה. לא משנה מי עזב, מי נשאר. אני כן בדעה שלמרות שהאשה השנייה לא "לקחה" אותו, יש מקום לבקורת על כך שהיא המשיכה בקשר רומנטי עם גבר נשוי. מצטערת, אולי אני נאיבית, ואני יודעת שאני שמרנית, אבל זו דעתי. לאקס שלי היה סיפור כזה במערכת נישואיו השנייה (הוא נשוי בשלישית...) והוא היום נשוי לאשה ההיא, שנוצר איתה הקשר בזמן שהיה נשוי. לא פלא שגרושתו השנייה חושבת רק רעות על אשתו השלישית, וגם עליו! נכון שדינה נשמעת מרירה. אבל אי אפשר לקבוע שהמרירות הזו "אשמה" בפירוק היחסים, כמו שאי אפשר לקבוע שהאשה ההיא אשמה בהם. מערכות יחסים הן דבר כל כך סבוך, כל כך אינדיבידואלי, כל כך לא עובד לפי כללים! קצת לא פייר להטיל את האשמה על דינה, בדיוק כמו שלא פייר להטיל אותה על האשה האחרת, או אפילו על הבעל שנטש. יכול להיות שבשבילו באמת הגיעו מים עד נפש, מאידך יכול להיות שהסתחרר מסיפור אהבה פתאומי שקרה, יכול להיות שהסיפור ההוא ייגמר פתאום והוא יעמוד מול שוקת שבורה ויבין שאיבד בטפשותו את אהבת חייו. אני לא אומרת שזה יקרה, רק שזה אפשרי בדיוק באותה מידה שאפשרי שדינה היא זו שהבריחה אותו. עם כל כמה שאני חושבת שאני מבינה למה אתה רואה את הדברים ככה, אני חושבת שאי אפשר להגיע למסקנות כל כך נחרצות בשלב הזה, והנה אנחנו מוצאים את עצמנו במצב השגרתי הזה, שאנחנו צריכים להסכים שאנחנו לא מסכימים. ולדינה אני מאחלת שתלמדילהתמודד עם הכאב וללכת הלאה, לא רק למען הבנות, כמו שכתב לך מורכב, אלא גם, ובעיקר, למען עצמך.
 
../images/Emo32.gif

קודם כל אתה לא קורא הרבה זמן כי אני בפורום רק מספר ימים ספורים אם היא החתול ששומר על השמנת אז תדע שהיא גם החתול שקנה את השמנת פשוטו כמשמעותו על מה בדיוק אני צריכה לשמוח ? בכל מקרה הכל עובד טוב ויש גם מקום לצד של מרירות כעס וכאב אני לא חושבת שזה טוב או כדאי להתעלם או להסתיר בכל אופן מה מרגיז אותך? שמאשימים מישהו במה שעשה ? הוא אבא טוב ששבר לידות את לבבן
אני מקווה שיצטרפו אליכם רק אנשים חייכניים ועליצים וחס וחלילה שלא יהיו מרירים היה לי מאוד קשה לכתוב את מה שכתבתי ואת מה שאני מרגישה חלק ממה שאני מרגישה וגם להתאפק בתגובה שלי שיהיה לכולכם כל טוב
 
למעלה