../images/Emo126.gifחלק
| ../images/Emo126.gif
Bring Me To Life - Evanescence :
http://www.youtube.com/watch?v=_TILCIRspO0
t.A.T.u - All The Things She Said :
http://www.youtube.com/watch?v=muJaDZA-_Bk
Kelly Clarkson-Because Of You :
http://www.youtube.com/watch?v=iLi0yBmPe0k&feature=related ********************************************************************************************************* "הם רשמו שקוראים לך 'תלתלים', ולא הזכירו את שם המשפחה שלך. שם מוזר 'תלתלים', אה?" שאל רון בבדיחות. "כן, בעיקר שזה סוג של שיער בעברית" אמרה טל וחייכה לעצמה. "אני רוצה להיות נוכח בבית דין ביום של התביעה, אני חייב לראות את זה" אמר רון. "אין בעיה, גם איימי תבוא לשם" אמרה טל. "אוקי, טל...אני שומע שאת עסוקה. תתקשרי אלי כשאת עומדת מחוץ לדלת, כי אני לבטח אשמע מוזיקה בווליום די גבוה. אני נסה לבדוק אם חתולים יכולים להיות חרשים" אמר רון ברצינות. טל פלטה צחוק ואמרה "או שאתה תהיה חירש לפניו. זה כמו הבדיקה ההיא שבדקת אם הגללים של החתול שלך משתנים לפי החיה שאתה מראה לו לפני האוכל". "זה לא באמת משתנה, הוא סתם אוהב לגוון" אמר רון. טל חיכה ואמרה "אם אתה אומר, אתה הוא זה שלומד זואולוגיה-תיאולוגיה מוגברת". "זה לא בדיוק זואולוגיה-תיאולוגיה טל, אבל טוב...עצם זה שגרמתי לך לומר את המילים הללו...אה-אה ניצחתי בהתערבות!" קרא רון בשמחה. "טוב, בסדר! אני אביא לך במבה היום. אל תחשוב שזה הסוף, ההתערבות מתחילה מעכשיו מדש" אמרה טל. "אין בעיה" אמר רון במבטא מודגש. "אז, נתראה" סיכמה טל. "נתראה בהחלט" אמר רון. "ביי" אמרה טל. "ביי" השיב רון וניתק. טל הכניסה את המכשיר את תיקה ואמרה בתוך ראשה "הגיע העת לעשות מעשים טובים". היא הביטה את עבר עגלת הילדים שחלפה במהירות על ידה והחלה לחשוב האם גם לה אי-פעם יהיו ילדים משלה? ומיד היא ניעה את ראשה מן המחשבות וציוותה על עצמה להתמקד בדברים יותר חשובים. כמו לימודים, והעזרה שלה לשרלוט. חוץ מזה, דבר לא היה אמור להסיח את דעתה יותר מן הפרופורציות הרגילות. טל הלכה אל עבר דלת חדרה של שרלוט, ונפעמה לגלות על גבה פתק. "המטופלת עברה בזה הרגע, תודה לכול הצוות שהיה נפלא. דברים הולכים דברים באים, אך בחיים איננו שולטים. בתודה, דוקטור לנטון". טל הביתה על הפתק וקראה אותו מספר פעמים. היא לא יכלה להאמין ששרלוט כבר אינה, שהיא עזבה את העולם מבלי להגשים את החלום שלה. מבלי שטל תספיק להיפרד ממנה ולומר לה שהיא למדה ממנה המון, ושהיא מצטערת שהיא צריכה ללכת כך. דמעותיה של טל החלו לבצבץ אחת אחרי השנייה, היא דפקה על הדלת בשקט ואמרה "זו בוודאי טעות, שמישהו יאמר לי ששרלוט עודנה חיה". "ילדונת, מה מעשייך פה?" שאלה אחות חביבה אחת. היא הביטה אל עבר טל ואמרה "את מתכוונת אל הילד האיום שהיה כאן עליו את צועקת? הוא נפתר הבוקר". טל פתח את עיניה ואמרה "זו הייתה ילדה!, ואיך היא מתה...במה היא הייתה חולה?". טל החליטה לשאול את האחות שאלות שיוכלו לומר לה כי אולי יש כאן טעות, אולי בכול זאת זוהי איננה שרלוט שנפתרה הבוקר. למרות שזהו אכן חדרה, חדרה שהיה רק שלה. היא לא חלקה אותו עם אף אחד, חוץ מעם עצמה. "סרטן, אני מאוד מצטערת" אמרה האחות בשקט. עיניה של טל הוצפו מחדש, הדמעות שלה החלו לרדת בזו אחר זו. היא אירחה את המועד היא פספסה את שרלוט. כעת היא איננה, היא לא תוכל לצחוק עוד, לדבר איתה, לומר לה עד כמה שהיא מסוגל להיות צינית ובו בזמן גם חמודה ומקסימה. טל הבטיחה לה שהיא תהיה לצידה, ובוא אליה, אבל היא לא הספיקה. היא פספסה את הרכבת לגן-עדן שנסעה כבר מזמן. "זה לא יכול להיות" אמרה טל בשקט ופרצה בבכי. היא הרימה את עיניה אל עבר האחות ושאלה בהתפרצות של זעם ותסכול "את בטוחה שהיא מתה? אני יכולה לראות את הגופה? אני חייבת לדבר איתה! אני חייבת!" . "מצטערת, אבל לא מרשים לאנשים שהם לא בני משפחה לדבר עם גופות" התחשבנה האחות על חשבונה. טל כיווצה את גבותיה ושאלה "איך את אומרת לי דבר שכזה? אם לא היה לה משפחה!". "אני מאוד מצטערת ילדה, עברנו מספר רב של מקרי מוות בחודש האחרון, אני לא יכולה לומר לך משהו יותר טוב ממה שאמרתי עד עכשיו" אמרה האחות. ליבה של טל החמיץ בקרבה, היא רצתה להרוג את עצמה ולעלות את גל עדן בכדי לקיים את ההבטחה לשרלוט. היא לא הייתה מסוגלת להאמין שהסרטן גבר על הילדה. שהוא מחק את בחיוך שלה מן העולם, מחק את הבכי שלה מן העולם, מחק אותה. הסרטן גבר במלחמה, במלחמה שהיא כול כך פחדה מפניה. "את מוכנה לפנות בבקשה את המקום? אני רוצה להכניס לכאן דיירים חדשים. אני מאוד מצטערת על מה שקרה, יהי נשמתו תיזכר לנצח" אמרה האחות בחוצפה מעתה וגרמה לטל לזוז הצידה. היא נתנה מבט אחרון בדלת שנפתחה וראתה את מיטתה הריקה של שרלוט. ריקה משרלוט, ריקה מחיים.
יש המשך~~>
