יא-בייבי!פרקים42-43

[m i c k e y 15]

מה מאיפ הגיע אליU?

זה בצחוק חחחחחח תוסיפי

 

[HiLa0mcfly]

לא..חח התכוונתי שלמה הוא ביקש ממך כאילו

הוא אמר לך מה בדיוק מה לרשום? זה לא היה לך מוזר לרשום מה שהוא אמר ?:| ותשאלי אותו על היהודי במרתף<< סורי שאני מטרידה אבל אני פשוט חייבת לסגור את הסיפור המוזר הזה :\

 

[butbut]

חחחחחחחחחח די זה כזה קורע../images/Emo70.gif מי היה חושב

על יהודי במרתף? XDDDDDD

 

[HiLa0mcfly]

הוא!! XD

זה באמת קורע

 

[kelly7i]

מה השטות עם היהודי במרתף??

מה הקטע שלו?

באלי מסן שלו. האמ האמXD

 

[butbut]

חח אני היחידה שאין לה ת'מסן שלוXDD

מיקי את כזאת מצחיקההXDDD LOL אממ... דיי זה כזה קטע גדול!!! XDDDDDDDDDDDD

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

Melissa Etheridge - Breathe[שכחתי מי המליצה לי עליו-סורי] : http://www.youtube.com/watch?v=FTDkcNW5jaI&feature=related

Faith Hill - Breathe [יותר חביב עלי]: http://www.youtube.com/watch?v=iIp9vmH6ZYM&feature=related ******************************************************************************************************************** "לא," השיבה טל במהירות "אני אוהבת אותה, היא נחמדה לגמרי. ואני חושבת שבאמת נקשרתי אליה, למרות שלא הייתי צריכה. ועצם זה שחתמתי על מסמך לשמור עליה לשנה, זה גם כי אני מקווה מאוד שהיא תבריא, ושזאת באמת תהיה שנה ולא פחות". "את לוקחת על עצמך נטל של כאב אחר כך" השיב ג'ייק. "אתה חושב שאני לא מודעת לזה?" שאלה טל בציניות. "לא יודע, אולי את סתם מנסה לעשות מעשים טובים שיפגעו בך לבסוף" אמר ג'ייק באדישות. "עם איזה ילד עבדת?" שאלה טל. "קראו לו...ג'יימס אני חושב. הוא היה ילד נחמד מאוד. הוא לא היה על "הגבול" , ראו עליו שהוא מבריא" השיב ג'ייק. "העיקר שהוא הבריא לבסוף" אמרה טל בשקט. "בהחלט" השיב ג'ייק. ******************************** "וואו, אתם ממש זוג יפה עכשיו. לאן נעלמו כול המריבות?" שאלה טל את איימי כאשר השתיים ישבו בחדרה של איימי. איימי צחקה ואמרה "את לא יודעת? רון אמר לי שהוא היה רב איתי רק כי זה הצחיק אותו לראות אותי צועקת. גם כשהוא היה טועה הוא ניצל את זה כדי לריב בצחוק". "זה היה ברור" אמרה טל. "זה ממש מצחיק. טל... אני מקווה שגם אצלך הכול יסתדר" אמרה איימי. טל הרימה את מבטה אל עבר הפוסטרים של מקפליי שהיו תלויים בחדרה של איימי, והצביעה אל עבר תמונתו של דני. "את רואה אותו?" היא שאלה. "רואה" אמרה איימי בשקט. טל חייכה ואמרה "החלטתי שאני כנראה לא צריכה לעמוד שם לידו, את מבינה?". "למה?" שאלה איימי בבלבול. "כבר אמרתי לך, המון פעמים, כואב לי להכאיב לו" השיבה טל בפשטות. "לא היית רוצה להיות איתו טל? ברור שהיית רוצה! אבל למה את עוצרת בעדך? את מסוגלת להיות איתו מבלי להכאיב לו. את אפילו לא בטוחה שתעזבי, אז למה להקדים את המאוחר?". "זה נקרא לקחת אחריות" אמרה טל. "זה נקרא להתחמק מהרגשות של עצמך" אמרה איימי ברצינות. טל הביטה אל עבר מראה פניו של דני בתמונה, או כמה פעמים הוא התלונן על התמונה הזאת. עד כמה שהוא שנא אותה, רק משום שהיא לא הציגה את הפרצוף האמיתי שלו. "את צודקת" אמרה טל בשקט. "באמת?" שאלה איימי. "בהחלט" אמרה טל. איימי חייכה ושאלה "מה הבנת?" . "אני צריכה להגיד לו שאני לא אוהבת אותו כמו שהוא אוהב אותי" השיבה טל. "אבל את כן!" אמרה איימי. היא ניערה את כתפיה של טל והוסיפה "את הילדה הכי מסובכת בעולם! תתחילי לחשוב על ההווה במקום על העבר! אם הייתי חשובת על העבר בכלל לא הייתי מסכימה להצעה של רון שנהיה ביחד. ואת יודעת מה היה קורה עכשיו? בטח היינו שני האנשים הכי שונאים שקיימים בעולם". "אבל הסכמת!" קראה טל.

יש המשך~~>

 

[kelly7i]

רון ואיימי כל כך זוג חמוד../images/Emo6.gif

 

[butbut]

../images/Emo45.gif

 

[kelly7i]

טל, מה כואב לך להכאיב לו,

תיהי איתו וזה לא יכאיב יותר לא לך ולא לו!><

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || [5]../images/Emo126.gif

"וזה מה שגם את צריכה לעשות! תפסיקי לברוח, ותראי שלא הכול נורא כמו שזה נראה!...את תהיי מאושרת" אמרה איימי. "אני לא יודעת" אמרה טל בשקט. איימי צחקה ושאלה "יש לך שיעור עוד מעט לא?". "לא, לך ולרון יש עכשיו קורס חדש שצירפתם במקרה, לא?" שאלה טל. "כן, את רואה! זה הגורל...היינו צריכים להיות ביחד מן ההתחלה" אמרה איימי בהתלהבות. טל צחקה ואמרה "אני חוזרת הביתה, יש לי עוד עבודה קשה היום. אני צריכה לעבוד על הגרסה החדשה של השיר שדני הביא לי". "מעולה, את בטח תנצחי בתחרות הארצית, אני אוהבת את הקול שלך" אמרה איימי בהתרסה. טל חייכה ואמרה "צריך לומר תודה לדני...בזכותו הקול שלי נקי עכשיו, וגם בזכותי כמובן". "ברור" אמרה איימי וחייכה אליה. *************************** כעבור שבוע, עמדה טל לפני בניין בית החולים הרגיל שאלי נהגה ללכת פעם בשבוע. היא ראתה כמה אוטובוסים עוצרים ברחבת החניית של בית החולים, ואת קבוצות הילדים שהועלו לשם. היא התקדמה אל אבר הקבוצות וחיפשה את פניה המוכרות של שרלוט. הייתה זו הפעם הראשונה שהיא חוותה לראות כול כך הרבה ילדים מועברים מן חדריהם החשוכים אל מחוץ לבניין, אל האור. "סליחה, אפשר לשאול אותך משהו?" שאלה טל את אחת האחיות שעמדה מול כול הקבוצות עם ערימת דפים בידה. "כן, מה?" שאלה האחות. טל הסירה את תיקה מכתפה ושאלה "שרלוט לייף כאן?". "היא באוטובוס מספר 2" ענתה לה האחות. "את טל אביב?" שאלה לפתע האחות. טל הביטה לעברה ואמרה "כן, זו אני. איך את יודעת?". "אמרו לי שצריכה להגיע נערת קולג', את מבקרת את שרלוט הרבה זמן. לא?" שאלה האחות בשקט. "כן, זו אני" אמרה טל בבטחה. האחות הביטה לעברה ואמרה "בסדר, תפני אל האוטובוס האחרון" . "בסדר" אמרה טל ולקחה את תיקה על כתפה. היא עברה בין כול הילדים, ועל פני כול שאר הרופאים והאחיות שגויסו לעזרה. אוטובוס מספר שתיים לא היה רחוק ממנה. היא עלתה בדלתו ואמרה לאחות שחיכתה בפנים "אני טל אביב". האחות גדולת המימדים חייכה לעברה ואמרה "טוב שהגעת". "היכן שרלוט?" שאלה טל. "אני חושבת שהיא בסוף האוטובוס, זהו לא אוטובוס רגיל כמו שאת רואה, הוא בנוי לנכים" אמרה האחות. "היא כבר בכיסה גלגלים?" שאלה טל בבהלה. "בהחלט, הבוקר היא גילתה חולשה ברגליה" אמרה האחות. "אוי לא" לחשה טל בשקט. האחות התעלמה ממנה ודיברה עם רופא אחר שעבר מילד לילד ושאל למצבו. טל מיהרה אל עבר סוף האוטובוס, והביטה אל עבר כול הכיסאות של הילדים שחיכו לשוכנים בהם. לפתע היא ראתה את פרצופה המוכר של שרלוט וקראה "שרלוט!". שרלוט הרימה אליה את פניה, פתחה את ידידה בשמחה וקראה "טל". טל מיהרה לזרוק את תיקה על הרצפה, היא התכופפה, וחיבקה את שרלוט בחום. "התגעגעתי אלייך ילדונת" היא אמרה ונזכרה בכינוי שהיה דני תמיד נותן לה. הוא היה קורא לה 'ילדונת' כאשר הייתה היא מכנה אותו 'שמן' ". "טל, חשבתי שלא תגיעי" אמרה שרלוט בשקט. "אבל באתי, אני כאן" אמרה טל והתנתקה ממנה. "תיראי בתוך מה תקעו אותי, אני יושבת בכיסה גלגלים. את ראית דבר יותר מבייש מזה?" שאלה שרלוט בשקט וכיווצה את מה שנשאר מגבותיה. ליבה של טל נצוות, היא חייכה אל עבר שרלוט ואמרה "את נראית טוב גם כשאת יושבת בכיסא גלגלים. אני לא חושבת שזה מבייש, אני חושבת שזה עוזר לך. עדיך שתוכלי לזוז, מאשר לשבת במיטה כול היום, לא ככה?". "אבל...טל, זה כול כך מביך אותי. אני לא רוצה לראות את וויל היום בכלל, וגם לא את מקפליי. אני כול כך מתביישת להראות ככה בפני כולם" אמרה שרלוט בעצב. טל התיישבה על ידה ושאלה "מה וויל אמר כשהוא שמע ששמים אותך בכיסא גלגלים?". שרלוט עיקמה את אפה הסולד ואמרה בשקט "הוא אמר שזה לא חשוב לו, לפי דעתו אני נראית נהדר גם בתוך הכיסא הזה". "את ילדה יפיפייה, אין שום סיבה שלא תהיי יפה גם בתוך הכיסא הזה שרלוט. וחוץ מזה, אני חושבת שת לא צריכה להימנע מלהיפגש על וויל. הוא אמר לך כבר שלא אכפת לו שאת עם קרחת, או בכיסא גלגלים, אז למה את מנסה לדחות אותו?" שאלה טל במהירות. ההרגשה שלה הייתה דומה משום מה. כול מה שהיא אמרה לשרלוט, היא לקחה גם למען עצמה. כאילו קול אחר מדבר מתוכה אל עבר שרלוט, אך הדבר מופנה בעצם אליה עצמה. "אני לא יודעת" אמרה שרלוט בשקט.

יש המשך~~>

 

[black rock star]

אאארררג היא כ"כ עיוורת!?../images/Emo103.gif

היא ושרלוט בדיוק אותו דבר!! מסרבות לראות מה שבדיוק מול העיניים שלהן!

 

[butbut]

חחח כעע!!!XD

זה כול הקטע. שזה הגורל בכלל שהן הכירו. אחת עוזרת לשנייה.

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

What Hurts The Most : http://www.youtube.com/watch?v=dga-dsuAxOQ&feature=related

Kelly Clarkson-Because Of You : http://www.youtube.com/watch?v=iLi0yBmPe0k ******************************************************************************************************* "את רוצה שאני אבקש שוויל יהיה באוטובוס הזה?" שאלה טל בשקט. "את יכולה?" שאלה שרלוט בשקט. "אני יכולה לנסות" אמרה טל. שרלוט נשכה את שפתה ושאלה בשקט "טל, אני יפה?". ליבה של טל התכווץ יותר מאי פעם כעת. שרלוט הייתה ילדה עוצרת נשימה. עיניה הכחולות היו מבהיקות, ושפתיה האדומות בצורת הורד היו מדהימות. לחיה האדומות השוו לה מראה בובתי, ואפה הסולד רק הוסיף לשלמות יופייה. היא הביטה אל עבר שרלוט ואמרה "את יפה שרלוט! את יותר יפה מכול ילדה אחרת שאני מכירה. אני יודעת שכואב לך כי השיער הוא חלק חשוב מן היופי של האישה. אבל אצלך...את פשוט יפה, אפילו בלי שיער". שרלוט הביטה אל עבר טל במבט שמח וחייכה לעברה חיוך מעודד. "תודה" היא לחשה והמשיכה להביט בה. טל חייכה ואמרה "אני הולכת לבקש להעביר לכאן את וויל. את יכולה לשמור לי על התיק?". "בסדר" אמרה שרלוט. "אני כבר באה" השיבה טל בשקט. "בסדר" אמרה שרלוט. טל התרוממה ממקומה והחלה ללכת אל עבר תחילת האוטובוס. "סליחה, אחות. אני רוצה לשאול עוד שאלה אם אפשר" אמרה טל בנימוס. "כן?" שאלה האחות. "אוה, וויל. אתה באוטובוס הזה?" שאלה טל כאשר ראתה את וויל עולה במדרגות לבדו. וויל הרים א פניו ואמר בהפתעה "טל אביב, את באה איתנו?". "כן" אמרה טל בשמחה. "אתה נבדקת כבר אצל הרופא?" שאלה האחות את וויל. וויל העביר אליה את מבטו העמום ואמר בשקט "כן, הוא אישר לי לעלות לכאן". "מצוין" השיבה האחות וסימנה "מאושר" במקום של שמו של וויל. "שרלוט כאן?" שאל וויל בשקט. "כן," אמרה טל בשקט "היא לא רוצה ללכת, כי הושיבו אותה בכיסא גלגלים". "שוב פעם?" שאל וויל בשקט. "כנראה שכן" ענתה לו טל והצביעה אל עבר סוף האוטובוס. "אבל כבר אמרתי לה שאין לה שום סיבה להתבייש, היא הילדה הכי יפה שראיתי בחיים שלי, וראיתי די הרבה" אמר וויל ברצינות. "תאמר לה את זה שוב" אמרה טל. "בסדר" אמר וויל והתקדם לפניה. "איך זה שאתה משוטט ללא כיסא גלגלים או עזרה כזאת?" שאלה טל. "אני לא מאלו שיש להם חולשה, אצלי הנגיף הוא במקום אחר" אמר וויל. "אז מדוע אתה כאן?" שאלה טל. "כי זה מתפשט מהר" השיב וויל. "אוה" פלטה טל. היא נפעמה מן המהירות בה דיבר, והקלילות בה שפך את הדברים שמנעו ממנו להיקרא "ילד רגיל" כמו כולם. "שרלוט?" שאל וויל כאשר הגיע הוא אל קצה האוטובוס. טל מיהרה לשבת על יד שרלוט אחריו, והביטה בפניה המרוצות. "וויל" היא לחשה בקול שקט. "מה העניין?" שאל וויל וגרם לה לחייך. היא צחקה מעט ואמרה בביישנות "אני שונאת את הכיסא הזה". "את יודעת מה אני חושב עליו, נכון?" שאל וויל. "כן" השיבה שרלוט בשקט "אבל אני מרגישה כול כך מטופשת בתוכו". "אני לא רואה אותך בתור מטופשת, להיפך" אמר וויל בשקט. "ולא הרשו לי להביא את הכובע שרציתי לשים, אני שונאת להראות ליד אנשים עם הראש הקירח הזה" אמרה שרלוט בשקט. "לי זה לא מפריע" אמרה לפתע טל ואחזה בידה של שרלוט. שרלוט חייכה לעברה ואמרה "זאת ההרגשה שלי, אני מרגישה שאני מכוערת, בלי השיער שלי, בלי הרגליים שלי. גם לא ללכת, וגם לא להיות יפה...איך העולם יכול להתאכזר אלי עוד יותר?". "די שרלוט, תפסיקי לומר את הדברים הללו. תסתכלי עלי ותאמרי לי שאת לא מזכירה יותר את הכיסא" אמר וויל והביט על שרלוט במבט הערצה. שרלוט הסיטה את מבטה ואמרה בשקט "בסדר, אני מבטיחה". "אלי שרלוט" התעקש וויל. שרלוט הרימה אליו את מבטה ואמרה "מבטיחה". וויל חייך ואמר "עכשיו בואי נראה איך סוגרים את השרשרת הזאת סביב הצוואר שלך". הוא הוציא מתוך כיסו שרשרת בצורת כוכב, עם אבן אדומה באמצע והראה אותו לשרלוט. עיניה של טל החלו להתמלא בדמעות, היא מיהרה להסוות אותם ופרסה חיוך על פניה. שרלוט החזיקה את ידה של טל בחוזקה עוד יותר מרוב התרגשות. "אני יעזור לך" הא פלטה בשקט והזיזה את צווארון חולצתה של שרלוט. וויל הלך אל מאחורי הכיסא של שרלוט וסגר את השרשרת לצווארה של שרלוט. שרלוט חייכה אליו באהבה ואמרה בשקט "תודה". היא נשכה את שפתה התחתונה והביטה באי-אמון אל עבר התליון הקטן של השרשרת. וויל חייך אליה ושאל "איך היא?". שרלוט הרימה אליו את פניה ואמרה "מקסים! תודה רבה". טל חייכה ואמרה "היא ממש יפה וויל, בחירה מצוינת". "תודה" אמרה וויל בגאווה והביט על שרלוט בשקט. "אוטובוס מספר 2 מלא, אנחנו יוצאים לדרך" קראה האחות במיקרופון. "יוצאים לדרך" אמרה טל בשקט וחייכה אל עבר השניים. ***************************

יש המשך~~>

 

[kelly7i]

וויל../images/Emo24.gif כמה שאתה חמוד../images/Emo7.gif

 

[black rock star]

וויל../images/Emo13.gif../images/Emo103.gif

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

Bleeding Love by Leona Lewis : http://www.youtube.com/watch?v=sF84pIhP5UM|לינק| ********************************************************************************************************************* "שרלוט? אני יכולה לעזוב אותך ואת וויל לכמה רגעים לבד? אני צריכה ללכת לעשות משהו" אמרה טל בשקט אל עבר שרלוט. שרלוט הנהנה אליה בשקט ואמרה "אהבתי את ההופעה, היא הייתה כול כך יפה. הרגשתי שהם כול כך קרובים, ו'מקפליי' בכלל נראים טוב עכשיו. הרבה יותר טוב ממה דמיינתי לעצמי". "אני שמחה שאהבת" אמרה טל בשקט. "אני אשמור עליה" התנדב וויל למשימה. "אין בעיה" אמרה טל וחייכה לעברו. היא התנתקה מידה של שרלוט ואמרה "אני אחזור לכאן בעוד חמש דקות בדיוק, אל תתגעגעו". שרלוט צחקה ואמרה "נחכה". טל התרוממה ממקום מושבה, ומיהרה ללכת אל עבר קצה האולם. היא הביטה אל עבר אנשי השמירה ששמרו על חדרי-ההלבשה שהיו מאחורי הקלעים, משום כול אותם להקות וזמרים מפורסמים שהגיעו להופיע באירוע ההתרמה. היא הרימה את הפלאפון שלה והתקשרה אל המספר הראשון שעלה במוחה. כאשר עברו שלושים שניות, היא הייתה בטוחה שהפעם היא תצטרך לוותר. אך כאשר קולו המוכר של דני ענה לה ב"הלו" חטוף היא חייכה לעצמה וקיוותה שהוא יסכים לרעיון שלה. "דני" היא אמרה בשקט. "טל?" שאלה דני. "כן" אמרה טל. היא הרגישה את הפרפרים בבטנה מתעופפים להם לכול קצוות תכולתה. "ראית אותנו עכשיו? הייתה לנו הופעה מצוינת" התלהב דני בשקט. טל צחקה ואמרה "הייתם מעולים! אהבתי את הסולו האחרון שלך ושל דאגי". "נכון? גם אני אהבתי אותו מאוד" אמר דני. "אתה יכול לראות אותי עכשיו? זה קצת דחוף" אמרה טל בשקט. "עכשיו? יש לך דרך להגיע אל החנייה?" שאל דני בשקט. "כן, אני יוצאת עכשיו" אמרה טל. "בסדר, גם אני אצא" אמר דני. "ביי" אמרה טל וניתקה איתו את השיחה עוד לפני שהוא הספיק להחזיר לה מילה אחרונה. היא יצאה מן המקום, והביטה אל עבר גבו של וויל. היא ראתה שהוא עומד על יד שרלוט, וצוחק ביחד איתה. היא חייכה לעצמה ויצאה במהירות מן המקום. בחוץ הכפור היה גדול מנשוא. היא חיבקה את עצמה והחלה לחשוב שהייתה צריכה היא להביא עוד כמה שכבות מעליה. לפתע היא ראתה דמות יוצאת מן הדלת האחורית, ויורדת מן המדרגות השחורות. "דני" היא לחשה לעצמה והתקדמה לעברו. דני היה נראה סחוט מן ההופעה. פניו היו אדומות, ומעט זיעה כיסתה את מצחו. "טל אביב" הוא פלט ופתח את ידיו. טל רצה אליו, וחיבקה אותו בחיבוק המוכר שלהם. היא נתלתה עליו ואמרה "דני ג'ונס". דני צחק ואמר "דאגנו לך". "אני בסדר" היא ענתה. "אני רואה "אמר דני וחייך אליה. טל צחקה ואמרה "הבהלתי אתכם שם, אה?". "בהחלט!" השיב דני. "מה קורה איתך?" שאלה טל בהתעניינות. דני חייך ואמר "אבא שלי גם הבריא, הוא יוצא עכשיו מבית החולים". "איפה הוא יגור?" שאלה טל בשקט. "אצלי, עד שהוא יחזור אל בולטון" אמר די בעצב. טל הביטה אליו ואמרה "אתה תסתדר איתו?". "אני מקווה" אמר דני בשקט. "טוב, אני בטוחה שתסתדרו, למה שא תסתדרו?" שאלה טל במהירות. "את צודקת" אמר דני. טל התנתקה ממנו ואמרה "אתה יכול בבקשה לעשות לי טובה, את הטובה הכי גדולה של החיים שלך?". "למה זה קשור?" שאל דני. טל הכניסה את ידיה אל כיסי מכנסייה ואמרה בשקט "שרלוט". "אוה," השיב דני "אני מקשיב". "המצב שלה רק הולך ומחמיר, וכבר כשאני חושבת שהיא הולכת להבריא, פתאום הבוקר גיליתי שיש לה חולשה ברגליים, והיא יושבת בכיסה גלגלים" אמרה טל ברצף של מילים. "אוי ואבוי" אמר דני בצער. "כן," הישבה טל "זה המצב, ואני צריכה שתעשה לי טובה ותסכים לפגוש אותה". "זהו?" שאל דני בשקט. "זהו?" שאלה טל אחריו "אתה יודע כמה שזה ישמח אותה! אתה בכלל מבין את עצם האחריות שיש עלייך ברגע שנהפכת ל"דני ג'ונס"?" שלה טל ברצינות. "כן, לפעמים" אמר דני באדישות. טל הביטה אל עבר אצבעותיה ואמרה באדישות "אז אתה יכול לעשות את זה למעני?". "כן" השיב דני. טל הרימה אליו את פניה ואמרה "תודה!". היא כרכה את ידיה סביב צווארו ואמרה "תודה, תודה תודה". דני חייך ואמר "את מודה לי בשמה?". "לא," אמרה טל ונשקה לו על לחיו "בשם עצמי". דני כרך את זרועותיו סביבה ואמר "ילדה, את קופאת". "אני יודעת," אמרה טל "קר כאן, לגמרי". "אז בואי ניכנס" הציע דני. "הייתי רוצה לבוא איתך, אבל אני צריכה לחזור אל שרלוט" אמרה טל והתנתקה ממנו. דני חייך ואמר "תשלחי לי הודעה לזמן שאת רוצה שאני אבוא לראות את שרלוט". "אני אשלח" אמרה טל בשקט. היא חיבקה אותו חיבוק אחרון, ונשקה לו על לחיו פעם נוספת. דני חייך ואמר "עכשיו השלמת את המכסה של החיבה לשנה הקרובה". טל צחקה ואמרה "תפסיק להיות כזה ציני". *******************************

יש המשך~~>

 

[black rock star]

הו דני../images/Emo99.gif../images/Emo103.gif

אפשר לכסות את זה ליותר משנה

 

[butbut]

תלוי בשרלוט

 

[butbut]

../images/Emo126.gif חלק || ../images/Emo126.gif

Jo O Meara - What Hurts The Most : http://www.youtube.com/watch?v=M0E_PhH3hqM

Shayne Ward-No Promises : http://www.youtube.com/watch?v=d8T3RFb58hg

Kissing You. (Romeo & Juliet)[תודה לשליילה]. : http://www.youtube.com/watch?v=4Apr4hx8Jwk&feature=related ************************************************************************************************************* "שרלוט לייף, תחכי שאחד השומרים יבוא לעזור לך לעלות" אמרה האחות ועצרה את שרלוט מלעלות לאוטובוס. "אני מחכה איתה" אמרה טל אל עבר האחות "גם אני" אמר וויל בשקט. טל הרימה את הפלאפון שלה, היא כתבה הודעה לדני בשיא המהירות כאשר סימנה לוויל שיפנה את תשומת ליבה של שרלוט אליו. "דני, אם אתה יכול תגיע אל רחבת החניה השנייה. איפה שהמקום מורשה לאוטובוסים, האוטובוס שלנו חנה ארבעה מטרים מן הדלת כניסה". היא שלחה את ההודעה, וחיכתה לתשובתו של דני. דנ שלח הל הודעה כמה שניות לאחר מכן וכתב בה "אני בא". טל חייכה ואמרה אל עבר שרלוט "שרלוט, את רוצה לשתות משהו? את מרגישה בסדר?". "אני רוצה לשתות מים" אמרה שרלוט במהירות. טל הביטה אל עבר וויל ושאלה "אתה יכול ללכת לקנות לה מן המכונה?". "בטח" הסכים וויל. "אני רוצה גם לקנות מן המכונה, אני לא נכה אם שכחתם" התרעמה שרלוט. "בסדר" אמרה טל. וויל לקח את הפיקוד על סחיבת הכיסא של שרלוט, ביחד עם שרלוט בתוכו. טל החזיקה את ידה הרפויה וחיכתה לבואו של דני. "הנה, קחי מטבע" אמרה טל והגישה לה מטבע בכדי לקנות את המים מן המכונה. שרלוט התאמצה להגיע אל המכונה אך לא הצליחה. היא הביטה אל עבר וויל וטל ואמרה "אני אצליח, אני רק צריכה יד ממישהו מספיק חזק". "בסדר" אמר קול אחר, ונגע בידה של שרלוט. שרלוט לא שמה לב לשינוי הקולות, ואחזה בידו. היא הכניסה את המטבע, לחצה על לחצני המספרים של מספר הבקבוק, והוציאה אותו בעזרת וויל מן המכונה. "וויל?" היא שאלה בבלבול והביטה אל עבר ידיו שהיו בכיסים. "כן?" שאל וויל בשקט. "אם אתה לא עוזר לי...אז מי.." אמרה שרלוט וסבבה את פיה אל עבר מי שהחזיק את ידה. היא פתחה את עיניה לפתע ואמרה "אוי-אלוהים-אדירים". היא שמה את ידה על פניה והביטה על דני בהלם. טל חייכה אליה ונגעה בקצה ברכיה. "שרלוט," היא לחשה "אמרתי לך שאני לא אתן לך לעזוב בלי להכיר את מי שאת מעריצה". "טל," לחשה שרלוט בטון נמוך והביטה אל עבר טל בשקט. עיניה של שרלוט החלו לדמוע, ועיניה של טל התמלאו דמעות גם כן. "אני אוהבת אותך" לחשה שרלוט בשקט ומשכה את טל בזהירות אליה. טל חיבקה אותה ואמרה "גם אני שרלוט". "אני כול כך אוהבת אותך, תודה לך!" קראה שרלוט ונגעה בשיערה של טל. טל חייכה ואמרה כשדמעותיה נושרות אל לחיה "לא, תודה לך!". "אני וויל" אמר וויל ולחץ את ידו של דני. "דני ג'ונס" אמר דני וחייך אליו. טל התנתקה ממנה לאחר כמה זמן, ומשכה את דני כלפי מטה אל הרצפה. דני חייך ואמר "היי שרלוט, מה שלומך?". שרלוט מחקה את דמעותיה ואמרה בביישנות "בסדר גמור דני, מה איתך?". דני צחק ואמר "איתי הכול בסדר, אני קצת מתבייש לומר לך, אבל דאגי רצה לבוא איתי גם. הבעיה היא שהוא נתקע בשירותים, הוא אכל משהו מקולקל". שרלוט פרצה בצחוק ואמרה "תן לי לנחש, הכנסת לו משהו לאוכל?". "יפה מאוד" אמר דני וצחק ביחד איתה. טל התרגשה לראות את דני מדבר עם שרלוט בחופשיות שכזאת, מבלי להביך אותה או לגרום לה להצטער על הרגע שהיא הגשימה את חלומה. היא הביטה אל עבר וויל, גם הוא היה נראה מוקסם מן השיחה של דני ושרלוט. "את בדיוק כמו שטל סיפרה לי שתהיי" אמר דני והביט אל עבר טל. "מה היא סיפרה לך?" שאלה שרלוט בשקט. טל חייכה והביטה את פניה אל עבר קצה החניה בכדי לוודא שהאוטובוסים עם שם. "היא סיפרה שאת ילדה מאוד יפה, ואני מסיכם איתה" אמר דני וגרם ללחייה של שרלוט להיהפך להרבה יותר אדומות ממה שהם. "וגם שאת אוהבת לשמוע את המוזיקה שלנו," הוסיף דני. "מאוד" אישרה שרלוט.

יש המשך~~>