יא-בייבי!פרקים42-43
- פותח הנושא butbut
- פורסם בתאריך
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 43 חלק | ../images/Emo126.gif
פרק 43: "איך הגעת אל הספה?" שאלה איימי בבלבול. טל חייכה ואמרה בשקט "אחרי שהרגשתי מסוממת, הרגשתי שמישהו מרים אותי. הסתכלתי אל עבר הפנים שלו, וזה לא היה דני. זה היה הארי. מאחוריו עמדה אייזי, ודני נעלם לאיזשהו מקום". "ומה בעצם קרה לך? את החלק הזה לא הבנתי" אמרה איימי. טל הטתה את ראשה אל עבר המורה ולחשה לאיימי "אני לא יודעת גם. אני חושבת שהייתה לי סחרחורת, אמרתי שטויות...אמרתי לו שהוא ערום". איימי פתחה את עיניה פלטה צחוק מתגלגל. המורה עצרה את השיעור, הביטה על איימי וטל ואמרה "יש משהו שהייתי אמורה לדעת עליו?". "לא" ענו טל ואיימי יחדיו. "מצוין, אני רוצה שאיימי תיגש לכאן ותרצה במקומי על מה שדיברנו עכשיו" אמרה המורה בעיקשות. "אני...לא יודעת על מה דיברת המורה" אמרה איימי בשקט. "יהירות איימי...היא דיברה על יהירות" לחשה לה טל בשקט. "בעצם, אני כן יודעת" אמרה איימי שנית והביטה אל עבר טל. "תודה" היא לחשה והתרוממה ממקומה. "בבקשה" אמרה טל בשקט. היא הביטה על גבה של איימי שהתרחק ממנה, ושמה את פניה על ידיה שעמדו על מרפקם. המחשבות שלה החלו לנדוד אל עבר דני ישירות. "את בסדר עכשיו, אבל הלב שלך פצוע...ואני אל נשמע דרמטי, אני רציני ביותר" הוא אמר לה כאשר שכבה שם על הספה. היא הרימה אליו את פניה ואמרה בשקט "דני, לא התכוונתי לכול מה שאמרתי. אני פשוט לא יודעת עוד מה אני רוצה מעצמי. כול הזמן כשזה תלוי בהחלטה שלי, אני מעדיפה לוותר. נפגעתי מספיק, פעם ועכשיו". "והגיע הזמן שנפסיק לשחק משחקים ונהיה רציניים, לא? את ראית אי-פעם זוג אנשים יותר מוזרים מאיתנו?...מה שקורה בנינו זה כבר לא ערבוב של אהבה והבנה. זה ערבוב של הכול, אין לנו בסיס מוכן בכלל. שנינו באנו מעבר מוזר, שנינו הולכים אל עתיד מסוכן. אבל אפשר לבחור אם לעשות את זה ביחד, או לבד" הסביר דני בשקט ונגע בלחייה עם כרית אצבעו. טל חייכה ושאלה "אתה משחרר לי חבל?". "בהחלט, לכמה זמן שאת רוצה" השיב דני בחיוב. לפתע חזרה איימי לשבת על ידה ושאלה בטון רציני "איך הייתי?". "מעולה" השיבה טל בשקט, על אף שלא הראתה ולו פיסה של הקשבה לדבריה של איימי. "טל, תמשיכי לספר לי מה קרה בניכם, אני ממש רוצה לדעת אם התנשקתם כבר" האיצה בה איימי. טל סובבה אליה את פניה ואמרה "לא, לא התנשקנו. ואולי גם לא נתנשק. אני לא יודעת...זה כאילו שאנחנו לא רואים בזה דבר כול-כך חשוב. פשוט כייף לנו להיות ביחד, וזהו". "למה לא?" שאלה איימי. טל הסבה את ראשה אל עבר הספר ולחשה לה "כי אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו איימי, אולי אני סתם מפנטזת לעצמי. מה שבטוח זה שהוא אוהב אותי, הוא אמר לי כבר כמה וכמה פעמים, אני חושבת. בכול אופן זה מה שאני הבנתי". בחייך! רואים שאת מאוהבת בו עד למעל הראש!" אמרה איימי במהירות. "את חושבת?" שאלה טל והעלתה את הספר כלפי מעלה, כדי שהמורה שלהם לא תוכל לראות את התעניינותן בשיחה שלהן. "בטח!" קרא איימי בשקט "ויותר מכך, אתם מזכירים לי די הרבה זוגות נפוצים". "כמו מי?" שאלה טל בבלבול. איימי כחכחה בגרונה ואמרה "מה דעתך על רומאו ויוליה?". "עצוב מידי" השיבה טל. "שלגייה?" ניסה איימי שנית. טל כיווצה את גבותיה ופלטה "אני לא מתה". "מה דעתך על הזוג מן הסרט 'טיטניק'?" שאלה איימי. "אני לא יודעת, מעולם לא חשבתי על זה" השיבה טל בשקט. "היית רוצה לנשק אותו בכלל? להיות איתו?...כאילו, את יודעת שחברים זה קצת יותר חזק מידידים. ואני לא יודעת מה איתך, אבל את כבר כמו...חברה שלו. אם חושבים על זה, אתם ממש נקשרתם חזק. מי היה מאמין, אה?" שאלה איימי. טל חייכה ואמרה "כן, זה ממש מוזר. וזה גם יכול להיות רע מאוד, אם יקרה משהו...ואיכשהו לא נוכל להיות ביחד. זה יהיה יותר מידי כואב". "קשרים כאלו נגמרים בדרך כלל במוות, אז אני לא יודעת מה איתך...אבל לפי דעתי אתם הפכים גמורים!, אין לי שמץ של מושג איך התחברתם, או איך יסתיים הקשר הזה, אם הוא יסתיים. מה שבטוח זה שאתם הזוג הכי מוזר עלי אדמות" אמרה איימי. טל שפשפה את עיניה ואמרה "ועוד באותו הערב הוא ישב לידי, כשהארי ואייזי הלכו להכין קפה, והוא אמר לי כול מיני דברים על מה שהוא מרגיש בקשר לקשר שלנו. זה היה די מעניין, אבל גם מפחיד". "למה מפחיד?" שאלה איימי בשקט. "כי הוא ממש חושב בצורה הפוכה ממני, הוא חושב עלי דברים כול כך נפלאים...ומה שאני מחזירה לו זה סכין בלב" אמרה טל בשקט. "אז תפסיקי, את יודעת שאת יכולה" השיבה איימי. טל חייכה ואמרה "את צודקת".
יש המשך~~>
פרק 43: "איך הגעת אל הספה?" שאלה איימי בבלבול. טל חייכה ואמרה בשקט "אחרי שהרגשתי מסוממת, הרגשתי שמישהו מרים אותי. הסתכלתי אל עבר הפנים שלו, וזה לא היה דני. זה היה הארי. מאחוריו עמדה אייזי, ודני נעלם לאיזשהו מקום". "ומה בעצם קרה לך? את החלק הזה לא הבנתי" אמרה איימי. טל הטתה את ראשה אל עבר המורה ולחשה לאיימי "אני לא יודעת גם. אני חושבת שהייתה לי סחרחורת, אמרתי שטויות...אמרתי לו שהוא ערום". איימי פתחה את עיניה פלטה צחוק מתגלגל. המורה עצרה את השיעור, הביטה על איימי וטל ואמרה "יש משהו שהייתי אמורה לדעת עליו?". "לא" ענו טל ואיימי יחדיו. "מצוין, אני רוצה שאיימי תיגש לכאן ותרצה במקומי על מה שדיברנו עכשיו" אמרה המורה בעיקשות. "אני...לא יודעת על מה דיברת המורה" אמרה איימי בשקט. "יהירות איימי...היא דיברה על יהירות" לחשה לה טל בשקט. "בעצם, אני כן יודעת" אמרה איימי שנית והביטה אל עבר טל. "תודה" היא לחשה והתרוממה ממקומה. "בבקשה" אמרה טל בשקט. היא הביטה על גבה של איימי שהתרחק ממנה, ושמה את פניה על ידיה שעמדו על מרפקם. המחשבות שלה החלו לנדוד אל עבר דני ישירות. "את בסדר עכשיו, אבל הלב שלך פצוע...ואני אל נשמע דרמטי, אני רציני ביותר" הוא אמר לה כאשר שכבה שם על הספה. היא הרימה אליו את פניה ואמרה בשקט "דני, לא התכוונתי לכול מה שאמרתי. אני פשוט לא יודעת עוד מה אני רוצה מעצמי. כול הזמן כשזה תלוי בהחלטה שלי, אני מעדיפה לוותר. נפגעתי מספיק, פעם ועכשיו". "והגיע הזמן שנפסיק לשחק משחקים ונהיה רציניים, לא? את ראית אי-פעם זוג אנשים יותר מוזרים מאיתנו?...מה שקורה בנינו זה כבר לא ערבוב של אהבה והבנה. זה ערבוב של הכול, אין לנו בסיס מוכן בכלל. שנינו באנו מעבר מוזר, שנינו הולכים אל עתיד מסוכן. אבל אפשר לבחור אם לעשות את זה ביחד, או לבד" הסביר דני בשקט ונגע בלחייה עם כרית אצבעו. טל חייכה ושאלה "אתה משחרר לי חבל?". "בהחלט, לכמה זמן שאת רוצה" השיב דני בחיוב. לפתע חזרה איימי לשבת על ידה ושאלה בטון רציני "איך הייתי?". "מעולה" השיבה טל בשקט, על אף שלא הראתה ולו פיסה של הקשבה לדבריה של איימי. "טל, תמשיכי לספר לי מה קרה בניכם, אני ממש רוצה לדעת אם התנשקתם כבר" האיצה בה איימי. טל סובבה אליה את פניה ואמרה "לא, לא התנשקנו. ואולי גם לא נתנשק. אני לא יודעת...זה כאילו שאנחנו לא רואים בזה דבר כול-כך חשוב. פשוט כייף לנו להיות ביחד, וזהו". "למה לא?" שאלה איימי. טל הסבה את ראשה אל עבר הספר ולחשה לה "כי אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו איימי, אולי אני סתם מפנטזת לעצמי. מה שבטוח זה שהוא אוהב אותי, הוא אמר לי כבר כמה וכמה פעמים, אני חושבת. בכול אופן זה מה שאני הבנתי". בחייך! רואים שאת מאוהבת בו עד למעל הראש!" אמרה איימי במהירות. "את חושבת?" שאלה טל והעלתה את הספר כלפי מעלה, כדי שהמורה שלהם לא תוכל לראות את התעניינותן בשיחה שלהן. "בטח!" קרא איימי בשקט "ויותר מכך, אתם מזכירים לי די הרבה זוגות נפוצים". "כמו מי?" שאלה טל בבלבול. איימי כחכחה בגרונה ואמרה "מה דעתך על רומאו ויוליה?". "עצוב מידי" השיבה טל. "שלגייה?" ניסה איימי שנית. טל כיווצה את גבותיה ופלטה "אני לא מתה". "מה דעתך על הזוג מן הסרט 'טיטניק'?" שאלה איימי. "אני לא יודעת, מעולם לא חשבתי על זה" השיבה טל בשקט. "היית רוצה לנשק אותו בכלל? להיות איתו?...כאילו, את יודעת שחברים זה קצת יותר חזק מידידים. ואני לא יודעת מה איתך, אבל את כבר כמו...חברה שלו. אם חושבים על זה, אתם ממש נקשרתם חזק. מי היה מאמין, אה?" שאלה איימי. טל חייכה ואמרה "כן, זה ממש מוזר. וזה גם יכול להיות רע מאוד, אם יקרה משהו...ואיכשהו לא נוכל להיות ביחד. זה יהיה יותר מידי כואב". "קשרים כאלו נגמרים בדרך כלל במוות, אז אני לא יודעת מה איתך...אבל לפי דעתי אתם הפכים גמורים!, אין לי שמץ של מושג איך התחברתם, או איך יסתיים הקשר הזה, אם הוא יסתיים. מה שבטוח זה שאתם הזוג הכי מוזר עלי אדמות" אמרה איימי. טל שפשפה את עיניה ואמרה "ועוד באותו הערב הוא ישב לידי, כשהארי ואייזי הלכו להכין קפה, והוא אמר לי כול מיני דברים על מה שהוא מרגיש בקשר לקשר שלנו. זה היה די מעניין, אבל גם מפחיד". "למה מפחיד?" שאלה איימי בשקט. "כי הוא ממש חושב בצורה הפוכה ממני, הוא חושב עלי דברים כול כך נפלאים...ומה שאני מחזירה לו זה סכין בלב" אמרה טל בשקט. "אז תפסיקי, את יודעת שאת יכולה" השיבה איימי. טל חייכה ואמרה "את צודקת".
../images/Emo126.gifחלק|| ../images/Emo126.gif
elliot minor the white one is evil : http://www.youtube.com/watch?v=PqTlT7wBBw0&feature=related ******************************************************************************************************** "טוב, קדימה...את באה?" שאלה איימי את טל. טל העיפה מבט אל עבר איימי ואמרה בשקט "כן, תראי לי את המקום". השתיים הלכו אל עבר שירותי הבנים, ועצרו שם. טל הביטה אל עבר איימי בבלבול ושאלה "כן?...הגענו? איימי את יודעת שאנחנו לא יכולות להיכנס אל שירותי הבנים". "דווקא כן" אמרה איימי בשקט. "למה את מתכוונת?" שאלה טל בשקט. לפתע עבר על ידם שרת הקמפוס החייכן. הוא הביט אל עבר טל ואיימי וזרק "יש איזושהי בעיה, בנות?". "לא" ענתה איימי מיד ושלחה לעברו חיוך. "אז מה אתן עושות כאן בשעות בית הספר?" שאל השרת. "סתם, אני מראה לטל את החלק הזה של המבנה. היא עולה חדשה והיא צריכה לזכור שמות של...ציירים...שמות של ציירים" תירצה איימי. "ציירים? את מתכוונת לאנשים שציירו את הציורים שתלויים על הקירות?" שאל השרת. "בדיוק" ענתה איימי בספק והרימה את גבתה כלפי טל. "בסדר" אמר השרת והצביע אל עבר היציאה. "אני הולך" הוא אמר בשקט והביט אל עבר טל. "להתראות" פלטה טל בשקט. "ביי" הוסיפה איימי. השרת עבר אותם, והביט לאחור בכול כמה צעדים שעשה. הוא היה סקרן מאוד, ואיימי ראתה זאת. היא הצביעה אל עבר אחד הציורים שהיו תלויים מעל ראשה של טל ואמר "את רואה את זה?...את זה צייר פיקאסו, את יודעת איך לומר "פיקאסו"?". "פיקאסו" אמרה טל בשקט וחייכה אליה מבעד לגבה. איימי חייכה ואמרה "מעולה..והנה הטרח הזקן הולך, ואנחנו נכנסות...אל...ה...שירותים!". איימי דחפה את טל אל תוך שירותי הבנים. טל התפרצה לתוכם והביטה סביבה. היו שם רון, ליאו, התאום של ליאו, ועוד כמה בחורים שטל לא זיהתה. "טל" קרא ליאו במהירות והביט לעברה. טל חייכה ואמרה "היי ליאו, רון...וחברים שלכם". "טל אביב?" שאל אחד הבנים שעמד מאחורי ליאו. "מודה באשמה" אמרה טל בשקט. ליאו חייך ואמר "בחייך, זאת אשמה טובה דווקא". "מי זה לידך? אחיך התאום?" שאלה טל במהירות והביטה אל עבר בחור גבוה שעמד לצידו של ליאו. היה לו שיער שחור, ופוני שהחליק על עינו האחת בקלילות. הוא הרים את מבטו הכחול העמוק והביט בפניה של טל. "איך קוראים לך?" שאלה טל בחביבות. "ג'רמי" ענה הבחור בשקט. טל הביטה אל עבר ליאו ואמרה "אבל אמרתי לי שקוראים לו—" "טעיתי" השיב ליאו. "אוה," אמרה טל "אתה יודע אנגלית ג'רמי?". "כן, בערך" השיב ג'רמי בקצרה. "בסדר, אני טל אביב, אני מישראל. ואני מניחה שאתה כבר שמעת עלי? ואם לא, אני חברה די טובה של אחיך" אמרה טל במהירות. איימי צחקה ואמרה "טל, תכירי. זהו ג'ייק". היא הצביע אל עבר בחור עם שיער קצר ופנים חמודות. הוא הביט אל עבר טל במבט אדיש ואמר "היי". "שלום" אמרה טל בשקט. "וזה שם," המשיכה איימי והצביעה אל עבר בחור עם שיער בלונדיני ארוך מעט, גם הפוני שלו גלש אל עינו וכיסה אותה. טל בחנה את פניו ויכלה לגלות תווי פנים מוכרות. "קוראים לו איוון" אמרה איימי. "איוון...אתה...כלומר, אולי אתה במקרה חצי-צרפתי. או משהו כזה?" שאלה טל בחשש. "כן" ענה לה הנער ופלט חיוך שחשף את שיניו הצחורות. טל צחקה ואמרה "אתה נראה אחד כזה". "הוא חבר של ג'רמי" הסביר ליאו. "אז, רגע...אני רוצה להבין משהו," אמרה טל במהירות והתקדמה אל עבר הבנים "דבר ראשון, למה אתם כאן? ודבר שני, איך זה שאתה ליאו, ואתה ג'רמי מסתדרים כול כך טוב?". "המנהל ביקש מג'רמי להוריד כמה מהפירסינג שלו" הסביר ליאו. "למה?" שאלה טל בבלבול. "אלו המוסכמות" ענה ליאו. "הוא אומר שזה לא מתאים...שזה לא מכובד" השיב ג'רמי. "אז מה כולכם עושים כאן?" שאלה טל. "מנסים לעזור לו" השיב איוון. טל הביטה אל עבר ג'רמי ואמרה "מה קרה?". הוא הצביע אל עבר העגיל שהיה תלוי מעל גבתו. "אוי ואבוי" אמרה טל בשקט. היא לא אהבה לגמרי את כול הפירסינג המוגזמים. חירורים לא רגילים בגופה היו נראים לה יפים, אך על אנשים אחרים. היא לא תהיה טיפשה בכדי להזיק לגופה בצורה שכזאת. "נכון, עכשיו צריך להוריד את "אוי ואבוי" הזה" העיר ליאו. "אז מה הבעיה? תורידו את זה" אמרה טל במהירות. איימי נעמדה על יד רון, החזיקה בידו ואמרה "הם אומרים שהם כבר חצי שעה כאן, מנסים להוריד לו את העגיל הזה". "אוה," אמרה טל בשקט "אני יכולה לעזור?" היא שאלה. "את יכולה לנסות" השיב ליאו. "בסדר" אמרה טל. היא הביטה אל עבר גבתו של ג'רמי ואמרה לו "תתקדם אלי". ליאו אמר לו את אותם הדברים בצרפתית, וג'רמי התקדם אליה. הוא הוריד את ראשו ואמר "לא להכאיב". "אני אנסה" אמרה טל. היא הרימה את אצבעותיה הדקיקות, והביטה מקרוב אל עבר הסוגר של העגיל. מה שהיה צריך לעשות זה להוציא את הבורג בעדינות, והעגיל היה בחוץ. הוא שמה את ידיה על העגיל, והחלה להבריג את הסוגר בזהירות יתרה. אך נראה היה שהוא היה תקוע. היא חייכה ושאלה "למה בחרת בעגיל הזה דווקא?". "הוא יפה" השיב ג'רמי במבטא צרפתי מובהק.
יש המשך~~>
../images/Emo126.gifחלק 
../images/Emo126.gif
טל צחקה ואמרה "אז ננסה להוריד לך אותו עם שמן, מה אתה אומר?". "שמן?" חזר ג'רמי על דבריה. "שמן" אמר לו ליאו בצרפתית. גאיימי צחקה ואמרה "יש לי ווזלין בתיק, אם זה יעזור". "זה יעזור" השיבה טל. איימי התנתקה מרון ולקחה את קופסת הווזלין מתיקה שעמד בסוף חדר-השירותים רחב הידיים. "תודה" אמרה טל ומרחה מעט מן החומר מסביב לעגיל. לאחר מכן היא החלה להבריג, תחילה מן הצד הראשון, ואז מן הצד השני. ולאחר שכבר היה העגיל בחוץ אמרה בשקט "בבקשה". היא הגישה לג'רמי את העגיל, והוא שלח לעברה חיוך מאתגר ואמר במבטא צרפתי כבד "תודה". טל חייכה והביטה אל עבר איימי ורון "אתם שניכם," היא פלטה "ביחד?". "בהחלט, הרעיון שלך היה מצויין" השיב רון ונשק למצחה של איימי. "הביצוע שלך כנראה היה טוב" השיבה טל. "טוב, הוא היה די..." התחיל רון לומר. אך איימי קטעה אותו ואמרה "מפחיד. בואי נאמר שאין מצב שאני אתן לו לשיר לי בשעה אחת לפנות בוקר על יד החלון שוב". טל חייכה ואמרה "ידעתי שתהיו ביחד בסופו של דבר". איימי הסמיקה ואמרה "היית מאמינה?...עדיין קשה לי לקלוט את זה. זה מטורף". "אכן" השיבה טל בשקט וחייכה אליהם. "מה איתך ועם דני ג'ונ---" "הכול מצוין, חברים טובים" השיבה טל במהירות והביטה על רון במבט של אזהרה. היא ידעה שהוא יודע שהיא אל רוצה שכולם ידעו שהיא מכירה את מקפליי. היא לא יכלה לסבול את העניין הזה שאנשים מסתכלים עליה, בוחנים אותה, וכותבים עליה מבלי שהיא יודעת מאחורי גבה. "אוה" השיב רון בשקט. "טוב, חברים. אני חושב שסיימנו כאן" אמר לפתע ליאו. טל הביטה אל עבר ג'רמי וחבורתו שעמדו מאחורי ליאו ובידיהם היו כול אותם העגילים שהיו רגעים לפני כן על פניהם. "רגע, ג'רמי נשאר לגור כאן? הכול הסתדר? הוא לא חוזר אל ההורים שלו?...איך כול זה קרה?" שאלה טל המוני שאלות בנימה מבולבלת. "טל, הכול בסדר. ג'רמי החליט להישאר כאן, הוא עלה מצרפת בגלל שהוא לא אהב את המקום. והחבר הכי טוב שלו בא ביחד איתו. הוא נכנס לתוכנית חילופי תלמידים מצרפת, ועכשיו הוא נשאר כאן. הוא יגור במעונות" הסביר לה רון מן הצד. "איך כול זה קרה במהירות שכזאת?" שאלה טל בשקט. "קרה" השיב ליאו. "אז עכשיו ג'רמי נחשב לתלמיד רגיל?" שאלה טל. "בהחלט" אמר ליאו. "בסדר" אמרה טל. היא הביטה אל עבר שני הדברים שהתעלמה מהם לגמרי בזמן האחרון. הקבוצה הראשונה הייתה של רון ואיימי, איך שהזמן עבר לו במהירות והם נהיו זוג. הם כול כך אוהבים עד שנראה שלהפריד בניהם יהיה מוות סופי מבחינתם. ולפני שהם גילו את סוד אהבתם אחד לשני, הם היו נוהגים לריב ולהתווכח על כול דבר קטן. אבל ביחד...ביחד הם כוח אחד, כוח חזק. ואז היא העבירה את ראשה אל עבר ליאו. הבחור הממורמר מן החיים שנגלה לפניה לפני כמה שבועות, התחלף בבחור שמח, קופצני, מלא בשמחת חיים. אחיו התאום עמד על ידו, והחליף איתו חוויות בצרפתית. חברו הכי טוב ,איוון, של אחיו בא ביחד איתו בתוכנית חילופי תלמידים, עד ללונדון. חברות אמת. ולאחר מכן היא שמה לב לג'ק. בריטי מובהק. שיער בלונדיני מורם בצורה עצלה כלפי מעלה. עיניים כחולות כמי הים הצלולים, לחיים אדומות מסומק טבעי, ומכנסי ג'ינס ארוכים נפולים. ידיו היו תקועות בכיסי מכנסיו, וחולצת כפתורים לבנה מתחת לסווצ'ר שחור. היא זיהתה את הבחור, הוא היה עובד הרבה עם ליאו. הם היו הולכים אל אותו קורס המחשבים. "ג'ייק" היא פלטה לפתע וראתה את פניו מופנים אליה. "כן?" הוא שאל במבטא מודגש במיוחד. "אתה...לא. לא חשוב" אמרה טל בשקט. "את טל אביב, נכון?" הוא שאל לפתע. טל הרימה אליו את מבטו ואמרה "כן, זאת אני". "את זאת שמטפלת בשרלוט לייף, נכון?" הוא שאל בפתאומיות. טל פתחה את עיניה ושאלה כשפליאה נסוכה על פניה "איך אתה יודע?". "כשהיה את הפרויקט הזה, ליום אחד. הקבוצה שלי הייתה בדיוק יום אחרי שהקבוצה שלך הלכה לשם. דיברתי עם ילד אחד, שהיה במחלקה של שרלוט, היום הוא כבר בבית. הוא סיפר לי שהיא בחורה לא נחמדה במיוחד, אבל העוזרת שלה נחמדה מאוד. ושאת חתמת על זה שאת ממשיכה איתה לתקופה של שנה, נכון?" "כן, בהחלט. איך אתה יודע אבל את השם של שרלוט?" ענתה טל ברצינות. "שאלתי את האחות, את יודעת שזה די מוזר שאת נקשרת לילדים כאלו. שרלוט נמצאת במחלה של ילדים שהם כבר על סף מחלת הלוקמייה. את לא חושבת שזאת טעות להתחבר איתם?" שאל ג'ייק.
יש המשך~~>
../images/Emo126.gifטל צחקה ואמרה "אז ננסה להוריד לך אותו עם שמן, מה אתה אומר?". "שמן?" חזר ג'רמי על דבריה. "שמן" אמר לו ליאו בצרפתית. גאיימי צחקה ואמרה "יש לי ווזלין בתיק, אם זה יעזור". "זה יעזור" השיבה טל. איימי התנתקה מרון ולקחה את קופסת הווזלין מתיקה שעמד בסוף חדר-השירותים רחב הידיים. "תודה" אמרה טל ומרחה מעט מן החומר מסביב לעגיל. לאחר מכן היא החלה להבריג, תחילה מן הצד הראשון, ואז מן הצד השני. ולאחר שכבר היה העגיל בחוץ אמרה בשקט "בבקשה". היא הגישה לג'רמי את העגיל, והוא שלח לעברה חיוך מאתגר ואמר במבטא צרפתי כבד "תודה". טל חייכה והביטה אל עבר איימי ורון "אתם שניכם," היא פלטה "ביחד?". "בהחלט, הרעיון שלך היה מצויין" השיב רון ונשק למצחה של איימי. "הביצוע שלך כנראה היה טוב" השיבה טל. "טוב, הוא היה די..." התחיל רון לומר. אך איימי קטעה אותו ואמרה "מפחיד. בואי נאמר שאין מצב שאני אתן לו לשיר לי בשעה אחת לפנות בוקר על יד החלון שוב". טל חייכה ואמרה "ידעתי שתהיו ביחד בסופו של דבר". איימי הסמיקה ואמרה "היית מאמינה?...עדיין קשה לי לקלוט את זה. זה מטורף". "אכן" השיבה טל בשקט וחייכה אליהם. "מה איתך ועם דני ג'ונ---" "הכול מצוין, חברים טובים" השיבה טל במהירות והביטה על רון במבט של אזהרה. היא ידעה שהוא יודע שהיא אל רוצה שכולם ידעו שהיא מכירה את מקפליי. היא לא יכלה לסבול את העניין הזה שאנשים מסתכלים עליה, בוחנים אותה, וכותבים עליה מבלי שהיא יודעת מאחורי גבה. "אוה" השיב רון בשקט. "טוב, חברים. אני חושב שסיימנו כאן" אמר לפתע ליאו. טל הביטה אל עבר ג'רמי וחבורתו שעמדו מאחורי ליאו ובידיהם היו כול אותם העגילים שהיו רגעים לפני כן על פניהם. "רגע, ג'רמי נשאר לגור כאן? הכול הסתדר? הוא לא חוזר אל ההורים שלו?...איך כול זה קרה?" שאלה טל המוני שאלות בנימה מבולבלת. "טל, הכול בסדר. ג'רמי החליט להישאר כאן, הוא עלה מצרפת בגלל שהוא לא אהב את המקום. והחבר הכי טוב שלו בא ביחד איתו. הוא נכנס לתוכנית חילופי תלמידים מצרפת, ועכשיו הוא נשאר כאן. הוא יגור במעונות" הסביר לה רון מן הצד. "איך כול זה קרה במהירות שכזאת?" שאלה טל בשקט. "קרה" השיב ליאו. "אז עכשיו ג'רמי נחשב לתלמיד רגיל?" שאלה טל. "בהחלט" אמר ליאו. "בסדר" אמרה טל. היא הביטה אל עבר שני הדברים שהתעלמה מהם לגמרי בזמן האחרון. הקבוצה הראשונה הייתה של רון ואיימי, איך שהזמן עבר לו במהירות והם נהיו זוג. הם כול כך אוהבים עד שנראה שלהפריד בניהם יהיה מוות סופי מבחינתם. ולפני שהם גילו את סוד אהבתם אחד לשני, הם היו נוהגים לריב ולהתווכח על כול דבר קטן. אבל ביחד...ביחד הם כוח אחד, כוח חזק. ואז היא העבירה את ראשה אל עבר ליאו. הבחור הממורמר מן החיים שנגלה לפניה לפני כמה שבועות, התחלף בבחור שמח, קופצני, מלא בשמחת חיים. אחיו התאום עמד על ידו, והחליף איתו חוויות בצרפתית. חברו הכי טוב ,איוון, של אחיו בא ביחד איתו בתוכנית חילופי תלמידים, עד ללונדון. חברות אמת. ולאחר מכן היא שמה לב לג'ק. בריטי מובהק. שיער בלונדיני מורם בצורה עצלה כלפי מעלה. עיניים כחולות כמי הים הצלולים, לחיים אדומות מסומק טבעי, ומכנסי ג'ינס ארוכים נפולים. ידיו היו תקועות בכיסי מכנסיו, וחולצת כפתורים לבנה מתחת לסווצ'ר שחור. היא זיהתה את הבחור, הוא היה עובד הרבה עם ליאו. הם היו הולכים אל אותו קורס המחשבים. "ג'ייק" היא פלטה לפתע וראתה את פניו מופנים אליה. "כן?" הוא שאל במבטא מודגש במיוחד. "אתה...לא. לא חשוב" אמרה טל בשקט. "את טל אביב, נכון?" הוא שאל לפתע. טל הרימה אליו את מבטו ואמרה "כן, זאת אני". "את זאת שמטפלת בשרלוט לייף, נכון?" הוא שאל בפתאומיות. טל פתחה את עיניה ושאלה כשפליאה נסוכה על פניה "איך אתה יודע?". "כשהיה את הפרויקט הזה, ליום אחד. הקבוצה שלי הייתה בדיוק יום אחרי שהקבוצה שלך הלכה לשם. דיברתי עם ילד אחד, שהיה במחלקה של שרלוט, היום הוא כבר בבית. הוא סיפר לי שהיא בחורה לא נחמדה במיוחד, אבל העוזרת שלה נחמדה מאוד. ושאת חתמת על זה שאת ממשיכה איתה לתקופה של שנה, נכון?" "כן, בהחלט. איך אתה יודע אבל את השם של שרלוט?" ענתה טל ברצינות. "שאלתי את האחות, את יודעת שזה די מוזר שאת נקשרת לילדים כאלו. שרלוט נמצאת במחלה של ילדים שהם כבר על סף מחלת הלוקמייה. את לא חושבת שזאת טעות להתחבר איתם?" שאל ג'ייק.
m i c k e y 15
New member
ג'ייק../images/Emo99.gif [ואני מדברת על ג'ייק אחר XD]
השם הזכיר לי אותו חחח איזה פרקים חמודים
השם הזכיר לי אותו חחח איזה פרקים חמודים
m i c k e y 15
New member
ג'ייק החמדמד מאנגליה../images/Emo99.gif
עם השיער החום בהיר. והחיוך המתוק
שדיברתי איתו מאה פעם במסן במצלמה
XDD
עם השיער החום בהיר. והחיוך המתוק
m i c k e y 15
New member
הוא לא../images/Emo11.gif
כבר סגרתי את העניין הזה חחחחחח
כבר סגרתי את העניין הזה חחחחחח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.