../images/Emo126.gifחלק 11 ../images/Emo126.gif
Robbie Williams - Angels :
http://www.youtube.com/watch?v=LF8unwxhNho ************************************************************************************************************** טל יצאה מן השירותים, לאחר שניגבה את עניה ודאג שהן יבשות. היא חייכה לעצמה בראי ופתחה את הדלת. היא המשיכה במסדרון והגיע אל הסלון, בו ישבו דני ואימו. דני עמד בפינת החדר, ואימו שמה את ידה על ראשה. "אלוהים, איזו טעות" היא מלמלה בשקט. "די אמא, אמרת מספיק!" אמר דני בשקט. "מה קרה?" שאלה טל בשקט. "אני צריך לצאת, זה מה שקרה" אמר דני בכעס. "כדאי שתירגע! ותרענן את המוח שלך...וגם את ילדה, כדאי לכם לחשוב על זה שוב, אל תהיו טיפשים" אמרה אימו של דני לטל. טל הביטה לעברה ושאלה בשקט "למה את לא רוצה שנתחתן?". "כי זאת טעות!...איך הילדים שלכם יחיו? איך?..חצי יהודים וחצי קתולים? איפה במוסר שלך בתור דתייה? את גם כופרת כמוהו" אמרה האם לטל. טל הביטה בעיניה הכחולות ואמרה בכאב "אנחנו מאוהבים, איך נשלוט בזה?". "אני לא יודעת!" קראה אימו. טל הביטה אל עבר דני, והלכה לצידו. היא החזיקה את ידו והרגישה אותו מושך אותה כלפי חוץ. "אנחנו יוצאים, תסלחי לנו" אמר דני בשקט ומשך את טל. "דני, זהירות" קראה טל. "אני נזהר, אני נזהר" אמר דני בשקט. הוא פתח את הדלת ויצא החוצה, הרוח הכתה בפניהם של השניים. טל עזבה את ידו של דני ואמרה בשקט "אלוהים". היא התיישבה על הספסל הראשון שראתה והביטה אל עבר דני שהעדיף לעמוד ולנשום אוויר צח. טל הביטה לעברו, ואז הביטה על עבר ביתו ופלטה בשקט "דני, איזה בלגן". "עזבי את זה" אמר דני בשקט. "איך אפשר?!" קראה טל בכאב. היא הרגישה את דמעותיה עולות שנית, בטנה החלה לכאוב שוב, אך לא התייחסה. היא הביטה אל עבר דני והרגישה את עיניה מתמלאות בדמעות. דני הביט אליה והתרכך מידית. היא התיישב על ידה ומשך אותה אליו. "לא טל, אל תבכי!" הוא אמר בשקט. "דני...אני רוצה להתחתן איתך" אמרה טל חלושות. "גם אני!" אמר דני "ואנחנו נתחתן, גם אם אנשים ירצו בכך וגם אם לא". טל הרימה את ראשה אליו ונענעה את ראשה לשלילה "זה בלתי אפשרי" היא לחשה "בלתי אפשרי כבר, אין לי כוחות לזה". "אין-דבר-כזה-בלתי-אפשרי טל! אין!" קרא דני בכעס. טל הרימה אליו את עיניה הדומעות, לאחר מכן היא השפיה את מבטה ולחשה "לא אכפת לי מן ההתנגדות של ההורים שלנו, אני אוהבת אותך". דני תפס את פניה של טל ואמר לה בשקט "גם אני, תקשיבי לי טוב-טוב. אנחנו הולכים לסיבוב הופעות באירופה-והאזור, בקרוב, אני יודעת שזה לא קשור...אבל את רוצה להצטרף?". "לשם מה?" שאלה טל בשקט. "נעצור בישראל, ונתחתן שם ללא משפחות, נתחתן עם חברים טובים" אמר דני בכאב. "זה כול-כך מפחיד אותי" סיננה טל בשקט. "גם אותי, אבל אף אחד לא מוכן לראות את האהבה שלנו" אמר דני בכעס. טל גיששה אחר ידו של דני, היא תפסה אותה בזהירות ואחזה בה בחוזקה. היא התרוממה מן המקום בו ישבה והתיישבה עוד יותר קרוב אליו. דני כרך את זרועותיו סביב גופה, טל שמה את ראשה על חזהו ופלטה "אני מרגישה כול כך מטומטמת, מההתחלה הרגשנו שזה מה שיקרה...לעזאזל! לא אכפת לי מה כולם חושבים, אני אוהבת אותך...אני רוצה למות, אבל אני מאוהבת!, למה זה קורה רק לי?!". "טל!" אמר דני ואחז בכתפיה, הוא סובב אותה אליו והביט בה בעיניו הכחולות ואמר "זוהי לא רק את, גם אני שקוע בבוץ הזה. אבל אני לא לבד, אנחנו ביחד בדבר הזה. רק ממך אני מצליח לשאוף את הכוח להמשיך ולהיות סבלני, ועכשיו את מרימה ידיים?". "לא, אתה צודק...אני ביחד איתך בזה" פלטה טל בשקט. "זאת בדיוק הסיבה למה אני מאוהב בך אנושות. איפה אני עוד אוכל למצוא עצמי בחורה כמוך?" שאל דני בחנפנות. טל נשקה ללחיו והשיבה "באף מקום". שפתיו של דני נמתחו לחיוך מסופק, "כשאת בוכה את גורמת לי כאב, כאן" הוא אמר והצביע על ליבו. טל נגעה בחזהו במקום של ליבו, היא התרוממה ועזרה גם ו לקום. לאחר מכן היא נעמדה על קצות אצבעותיה ונתנה לזרועותיו להיכרך סביבה. היא נשקה לצווארו וסיננה בשקט "אתה צריך להתגלח, כבר התחלת להזניח את עצמך בזמן האחרון".
יש המשך~~>