פרקים 11+12
- פותח הנושא butbut
- פורסם בתאריך
תודה תודה תודה../images/Emo24.gif
ולא נראה לי שיש לך את המסן שלי.. אז הנה הוא: [email protected] עכשיו יהיה לך
ולא נראה לי שיש לך את המסן שלי.. אז הנה הוא: [email protected] עכשיו יהיה לך
את יכולה להוסיף אותי את?אני לא יודעת
איך להשתמש בקקון הזה:] יש לי 2: [email protected] [email protected] :]
איך להשתמש בקקון הזה:] יש לי 2: [email protected] [email protected] :]
Shir Girl XD
New member
וואי איזה פרק מדהים
בכיתי איזה 20 דקות בגלל הסיפור של טל ושל דני אחרי ששמעתי את השיר שאמרת לשמוע הפעלתי את המוזיקה במחשב שלי והשיר הראשון שהיה זה THNL ושהיה כתוב DKW שמתי אותו והתחלתי שוב לבכות ואחרי כל הבכי הלכתי שניה למראה וכל השחור שהיה לי בעיניים ירד ללחיים שלי בכל האישה מSINGE והתחלתי לצחוק "וכבר דיברנו על זה שהיופי שלך הוא בגדר טעם.דני ג'ונס, מלבד זה שהוא אוהב לק שחור, מעדיף ללכת ערום מאשר לבוש על יד חבריו וחושב שכול בנות העולם יפלו לרגליו, הוא בסדר" סיכמה טל בציניות גמורה והביטה על פניו האדמדמות של דני. "אני ערום רק כשאני שיכור, או כשחם לי" העיר דני וצחק. "דני, אתה ערום אפילו לפני המצלמות" החזירה טל וחיוך התפשט על פניה. "אני יגיד לדני ג'ונס בעצמי שיש משהי שיושבת לידי שחושבת שהוא נראה רע" אמר דני. טל דחפה אותו קלות ואמרה "לא, לא, תגיד לו שיישאר כמו שהוא כי דני ג'ונס נראה טוב, אבל הדני שיושב כאן מולי נראה פחות טוב". "את מכשפה" אמר דני. "ואתה גמד-גינה" אמרה טל. "למדת את זה מ—" התחיל דני לומר, אך טל התפרצה אל אמצע דבריו והשיבה "מדאגי". "כצפוי" הכריז דני וחייך. אחרי זה בכיתי מDKW וצחקתי שוב עם הקטע של הבטן והפופיק
בכיתי איזה 20 דקות בגלל הסיפור של טל ושל דני אחרי ששמעתי את השיר שאמרת לשמוע הפעלתי את המוזיקה במחשב שלי והשיר הראשון שהיה זה THNL ושהיה כתוב DKW שמתי אותו והתחלתי שוב לבכות ואחרי כל הבכי הלכתי שניה למראה וכל השחור שהיה לי בעיניים ירד ללחיים שלי בכל האישה מSINGE והתחלתי לצחוק "וכבר דיברנו על זה שהיופי שלך הוא בגדר טעם.דני ג'ונס, מלבד זה שהוא אוהב לק שחור, מעדיף ללכת ערום מאשר לבוש על יד חבריו וחושב שכול בנות העולם יפלו לרגליו, הוא בסדר" סיכמה טל בציניות גמורה והביטה על פניו האדמדמות של דני. "אני ערום רק כשאני שיכור, או כשחם לי" העיר דני וצחק. "דני, אתה ערום אפילו לפני המצלמות" החזירה טל וחיוך התפשט על פניה. "אני יגיד לדני ג'ונס בעצמי שיש משהי שיושבת לידי שחושבת שהוא נראה רע" אמר דני. טל דחפה אותו קלות ואמרה "לא, לא, תגיד לו שיישאר כמו שהוא כי דני ג'ונס נראה טוב, אבל הדני שיושב כאן מולי נראה פחות טוב". "את מכשפה" אמר דני. "ואתה גמד-גינה" אמרה טל. "למדת את זה מ—" התחיל דני לומר, אך טל התפרצה אל אמצע דבריו והשיבה "מדאגי". "כצפוי" הכריז דני וחייך. אחרי זה בכיתי מDKW וצחקתי שוב עם הקטע של הבטן והפופיק
Shir Girl XD
New member
אני באמת הייתי זקוקה לזה
Shir Girl XD
New member
חחח אז לי זה בלי מקלחת וואי זה היה מדהים
את כותבת כל כך טוב
את כותבת כל כך טוב
סיוווני XD
New member
סוףסווווווווווווווווווף
אני כזה כול שניה עושה רענון ואומרת לעצמי ללכת לישון או לחכות מממממ XDDDD
אני כזה כול שניה עושה רענון ואומרת לעצמי ללכת לישון או לחכות מממממ XDDDD
../images/Emo126.gifפרק 12 חלק |-אני מודיעה מראש ../images/Emo126.gif
יש לי דיליי ענק במחשב..זה הקקה בו..אני מקווה שהכול יעלה במהירות:] פרק 12: "לא שאלנו אותך" השיב דני אל העובד והביט אליו בכעס. "למה אתם לחוצים כאלה? אלה רק שאלות. ושאלתי מה קורה כאן?" חזר דאגי על שאלתו. " כלום" אמרו טל ודני בחטף ומיהרו להסיט את מבטם אל מקומות שונים. "מה כלום? " הצטרף גם הארי מאחורי דאגי, ונראה מבודר מכול העניין. "כלום זה כלום!" הכריז דני בכעס. פתאום טל התחילה לפחד שהארי ודאגי רציניים. הם נראו כועסים במקצת, ומבולבלים עם זאת. דאגי הביט על פניהם של טל ודני, חייך והצביע על חפיסת השוקולדששכבה על מיטתו של דני, "איך כלום אם יש שם שוקולד?" הוא שאל. טל פלטה אנחת רווחה וחייכה בסיפוק, דני לעומתה צחק והסתכל על דאגי. אבן ניגלה מליבה, ואפשרה לה לנשום לרווחה ,שוב. "קח כמה שאתה רוצה" אמר דני וחייך אליו. "גם ככה אתה לא תשמין מזה" הוסיפה טל והביטה על דני. שניהם צחקו. טל התרוממה מן הרצפה בעזרת דני,הוא שלח אליה את ידיו החסונות והקפיץ אותה. היא אספה את הבגדים שלה מן הריצפה, ואת חפציה שנותרו שם. דני התקרב אליה ולחש באוזנה "טל אני מצטער", מבלי שהאחרים ישימו לב. היא הרגישה צמרמורת עוברת בגופה, למשמע המילים שלו. לשמוע את המבטא שלו מקרוב, להרגיש אותו. מה עובר עליה? "על מה?,על זה שנפלתי?או על זה שנתקענו ביחד?.כי על שניהם אני לא מצטערת" השיבה בשקט וישגרה לעברו את אחד מחיוכי הניצחון שלה. הוא החזיר לה חיוך מסתורי, הביט על הארי ומיהר לקפוץ עליו. "דני, תמיד אתה חייב למעוך אותי?" שאל הארי במבטא בריטי מוגזם. הוא התרומם והתנער ממנו. "הארי זאת לא שאלה בכלל" ענה דאגי, והרים את ראשו בכדי לראות במה מדובר. "דני, אתה מוחץ אותי. עכשיו כואב לי שם" אמר הארי וצחק. "לא נורא תתגבר" אמר דני ונתן לו מכה חברותית. טל,שלא הבינה את כול מה שהם אמרו ,רק הביטה עליהם והגיעה למסקנה שבנים זה עם מוזר. "טוב אז עכשיו כשאין דלת--" החלה טל לומר. אבל הארי קטע אותה והשיב "את יכולה להחליף אצלי בחדר". "אוקי, אז אני מחליפה עכשיו. לפני שיצוצו עוד הפתעות" אמרה טל, והחליפה חיוכים מהירים עם דני.שהרים את עיניו מגבו של הארי. "אוקי" החזיר הארי, והביט על דני, שעזב אותו ומחק את החיוך שלו מידית. טל צחקה, החזיקה את נעליה בידה והלכה יחפה להחליף את בגדיה. החדר של הארי לעומת חדרם של דני ודאגי היה הרבה יותר מסודר, ופחות מלוכלך. למרות שאלו חדרים מושכרים רק לזמן מוגבל, הם בהחלט התמקמו שם כאילו היה זה ביתם. טל שאפה אוויר, חייכה לעצמה ואמרה "טוב, אני כאן, והכול בסדר. מה יכול כבר להשתבש?". היא יצאה לאחר חמש דקות, מחזיקה את בגדיה בידה, ונזהרת שלא לפול מים המזוודות שהיו על ריצפת המיסדרון. בזמן שהייתה בפנים אנשי התחזוקה כבר הספיקו לתקן את הנזק, ולהיעלם. היא הניחה את הבגדים בתוך התיק שלה, שהיה בסוף החדר. והחלה לחשוד שמא כולם עזבו אותה לבד, השקט ששרר בחדר לא מצא חן בעיניה כלל וכלל. טל יצאה מן החדר בזהירות, והלה אל עבר הלובי.היא חיפשה עם עיניה אחר הבנים,ומצאה אותם יושבים על הספות וצופים במסך הטלויזיה הרחב. שוב תקף אותה הרגשה טובה, עד כמה המזל מאיר לה פנים."בלי עין הרע" היא אמרה לעצמה וצחקה בתוך תוכה. מאז השיחה שלה עם דני היא הרגישה מרוקנת, היא הרגישה שרווח לה. כאילו סלע ענק ירד מליבה, היא השליכה אותו מליבה והכניסה לתוכו עוד מספר סלעים לא קטנים של רגשות חדשים. "אני כאן" היא הודיע להם לאחר כמה שניות, כשהתקרבה בשקט אל הספות עליהם ישבו. הם הפנו אליה את פניהם, וחיוכים הגיחו מכול עבר. "סיימת ?" שאל הארי והרים את גבותיו הדקות. ליבה של ל קיבץ בקירה ,היא פתחה את פיה ושאלה כשסימני שאלה נגלים בעיניה "סיימתי את מה?". הארי חייך וחשף את טורי השיניים הצחורות שלו ואמר "להתלבש טל". טל חייכה חיוך מביך ואמרה בשקט "כן", ולאחר מכן סחבה על הרצפה את התיקה שלה. "זה נראה כמו חמור מת כשאת סוחבת אותו ככה" העיר לה דאגי, והסתכל על התיק שנסח על הריצפה מאחורי. "חמור?," שאלה טל וצחקה יחד עם הארי ודני "זה בסך הכול מדיע לגודל של חתול, אבל חמור?". דני צחק ואמר "אם זה היה חמור את היית יכולה להיכנס בתוכו". "וגם אני" אמר דאגי. "וגם אני" אמר הארי. "ולי לא נשאר מקום?" שאל דני וחייך. טל צחקה ואמרה "אם אני אצא יהיה לך מקום". "לא," אמר דאגי במהירות והוסיף "דני יעשה לנו מעשים, צריך שהוא ישאר בחוץ". דני פרע את שיערו של דאגי ואמר "לא נכון, אני לא יעשה לך מעשים". "אתה תמכור אותנו לסוחרים" אחר הארי לפתע. "כן, מצידך שיזרקו אותנו באמצע הים, שכול הכרישים יאכלו את בשרינו" אמר דאגי בדרמטיות. דני פרץ בצחוק והשיב "לא, למה נראה לך שאני יתן אותך לכרישים. אחרת אנחנו נצטרך לחפש בסיסט אחר. ואני לא מכיר עוד בסיסט—" "שיהיה מוכן להקריב את הנפש שלו, ולהצטרף אליכם" המשיכה אותו טל וצחקה. "בדיוק" אצר דאגי והצביע על טל. דני צחק ואמר "התכוונתי להגיד, שאני לא מכיר עוד בסיסט שיהיה מוכן לשחק איתי, ושאני יתעלל בו". "ידעתי שבתוך תוכך אתה 'מת' עלי" צעק דאגי וחיבק את דני. "עוד מעט אני באמת אהיה 'מת' כאן, וזה יקרה עלייך" השיב דני וברח מזרועותיו. טל צחקה והכניסה את הבגדים שלה אל תוך תיקה, היא קיפלה אותם באיטיות בכדי שיכנסו לפי הסדר של גודלם. "איך זה שיש לך בגדים להחלפה?" שאל דאגי והרים את ראשו בכדי להיטיב לראותה. "תיארתי לעצמי שאני אצטרך בגדים להחלפה, מאז מקלחות הבנות בקולג'. אני תמיד לוקחת איתי בגדים להחלפה.אבל--" היא החלה לומר. היא סידרה את החולצה שלה ואמרה בנימה עצבנית "החולצה הזאת לא נוחה לי. היא נדבקת אלי, יש לאחד מכם חולצות טריקו?. דאגי חייך חיוך קטן ושטני במיוחד,וכיווץ את עיניו לכדי חריצים. עד כדי כך, שהיא לא יכלה לראות את צבען הכחול ואמר "כן, לי יש מלא". "טוב, אתה יכול להראות לי בבקשה?" שאלה טל בנימוס, ושגרה אליו חיוך מתוק. כול אותו זמן, הביט עליה דני, וניסה להתעלם מן העובדה שהיא לא מסתכלת עליו כלל וכלל. גם הארי נראה נרעש מן העניין, אבל עצר בעד עצמו מלהיענות לדחפיו. דאגי הרים את זרועו השרירית, שלח אותה לכיוונה ואמר בטון מפונק "רק אם תעזרי לי לקום". טל חייכה,ונראתה כמישהי המוזמנת לדו-קרב. היא לפתה את ידו, אחזה בה בחוזקה וניסתה למשוך אותו מן הספה. אך לאחר כמה ניסיונות של כישלון היא פלטה "אני-איתך-סיימתי, אתה שמן מידי". הארי שראה מהצד את הניסיונות שלה להרים את דאגי השתנק מצחוק ואמר "אני יעזור לך". "לא, לא" אמר דאגי בפחד. "כן, כן" השיב דני מן הצד. הארי אחז בזרועו השנייה של דאגי, ובתוך כמה שניות אחדות הוא התעופף כבר לעבר הקיר.ועצר כשהגיע אליו. "תודה" הוא פלט, ואסף את עצמו. "בבקשה" אמרה טל וחייכה חיוך ניצחון. "אני חושב שהמה-שמו שלי, זהו נגמר. ילדים- לעולם, אני כבר לא יאכל להביא" אמר דאגי באומללות.
יש המשך~~
יש לי דיליי ענק במחשב..זה הקקה בו..אני מקווה שהכול יעלה במהירות:] פרק 12: "לא שאלנו אותך" השיב דני אל העובד והביט אליו בכעס. "למה אתם לחוצים כאלה? אלה רק שאלות. ושאלתי מה קורה כאן?" חזר דאגי על שאלתו. " כלום" אמרו טל ודני בחטף ומיהרו להסיט את מבטם אל מקומות שונים. "מה כלום? " הצטרף גם הארי מאחורי דאגי, ונראה מבודר מכול העניין. "כלום זה כלום!" הכריז דני בכעס. פתאום טל התחילה לפחד שהארי ודאגי רציניים. הם נראו כועסים במקצת, ומבולבלים עם זאת. דאגי הביט על פניהם של טל ודני, חייך והצביע על חפיסת השוקולדששכבה על מיטתו של דני, "איך כלום אם יש שם שוקולד?" הוא שאל. טל פלטה אנחת רווחה וחייכה בסיפוק, דני לעומתה צחק והסתכל על דאגי. אבן ניגלה מליבה, ואפשרה לה לנשום לרווחה ,שוב. "קח כמה שאתה רוצה" אמר דני וחייך אליו. "גם ככה אתה לא תשמין מזה" הוסיפה טל והביטה על דני. שניהם צחקו. טל התרוממה מן הרצפה בעזרת דני,הוא שלח אליה את ידיו החסונות והקפיץ אותה. היא אספה את הבגדים שלה מן הריצפה, ואת חפציה שנותרו שם. דני התקרב אליה ולחש באוזנה "טל אני מצטער", מבלי שהאחרים ישימו לב. היא הרגישה צמרמורת עוברת בגופה, למשמע המילים שלו. לשמוע את המבטא שלו מקרוב, להרגיש אותו. מה עובר עליה? "על מה?,על זה שנפלתי?או על זה שנתקענו ביחד?.כי על שניהם אני לא מצטערת" השיבה בשקט וישגרה לעברו את אחד מחיוכי הניצחון שלה. הוא החזיר לה חיוך מסתורי, הביט על הארי ומיהר לקפוץ עליו. "דני, תמיד אתה חייב למעוך אותי?" שאל הארי במבטא בריטי מוגזם. הוא התרומם והתנער ממנו. "הארי זאת לא שאלה בכלל" ענה דאגי, והרים את ראשו בכדי לראות במה מדובר. "דני, אתה מוחץ אותי. עכשיו כואב לי שם" אמר הארי וצחק. "לא נורא תתגבר" אמר דני ונתן לו מכה חברותית. טל,שלא הבינה את כול מה שהם אמרו ,רק הביטה עליהם והגיעה למסקנה שבנים זה עם מוזר. "טוב אז עכשיו כשאין דלת--" החלה טל לומר. אבל הארי קטע אותה והשיב "את יכולה להחליף אצלי בחדר". "אוקי, אז אני מחליפה עכשיו. לפני שיצוצו עוד הפתעות" אמרה טל, והחליפה חיוכים מהירים עם דני.שהרים את עיניו מגבו של הארי. "אוקי" החזיר הארי, והביט על דני, שעזב אותו ומחק את החיוך שלו מידית. טל צחקה, החזיקה את נעליה בידה והלכה יחפה להחליף את בגדיה. החדר של הארי לעומת חדרם של דני ודאגי היה הרבה יותר מסודר, ופחות מלוכלך. למרות שאלו חדרים מושכרים רק לזמן מוגבל, הם בהחלט התמקמו שם כאילו היה זה ביתם. טל שאפה אוויר, חייכה לעצמה ואמרה "טוב, אני כאן, והכול בסדר. מה יכול כבר להשתבש?". היא יצאה לאחר חמש דקות, מחזיקה את בגדיה בידה, ונזהרת שלא לפול מים המזוודות שהיו על ריצפת המיסדרון. בזמן שהייתה בפנים אנשי התחזוקה כבר הספיקו לתקן את הנזק, ולהיעלם. היא הניחה את הבגדים בתוך התיק שלה, שהיה בסוף החדר. והחלה לחשוד שמא כולם עזבו אותה לבד, השקט ששרר בחדר לא מצא חן בעיניה כלל וכלל. טל יצאה מן החדר בזהירות, והלה אל עבר הלובי.היא חיפשה עם עיניה אחר הבנים,ומצאה אותם יושבים על הספות וצופים במסך הטלויזיה הרחב. שוב תקף אותה הרגשה טובה, עד כמה המזל מאיר לה פנים."בלי עין הרע" היא אמרה לעצמה וצחקה בתוך תוכה. מאז השיחה שלה עם דני היא הרגישה מרוקנת, היא הרגישה שרווח לה. כאילו סלע ענק ירד מליבה, היא השליכה אותו מליבה והכניסה לתוכו עוד מספר סלעים לא קטנים של רגשות חדשים. "אני כאן" היא הודיע להם לאחר כמה שניות, כשהתקרבה בשקט אל הספות עליהם ישבו. הם הפנו אליה את פניהם, וחיוכים הגיחו מכול עבר. "סיימת ?" שאל הארי והרים את גבותיו הדקות. ליבה של ל קיבץ בקירה ,היא פתחה את פיה ושאלה כשסימני שאלה נגלים בעיניה "סיימתי את מה?". הארי חייך וחשף את טורי השיניים הצחורות שלו ואמר "להתלבש טל". טל חייכה חיוך מביך ואמרה בשקט "כן", ולאחר מכן סחבה על הרצפה את התיקה שלה. "זה נראה כמו חמור מת כשאת סוחבת אותו ככה" העיר לה דאגי, והסתכל על התיק שנסח על הריצפה מאחורי. "חמור?," שאלה טל וצחקה יחד עם הארי ודני "זה בסך הכול מדיע לגודל של חתול, אבל חמור?". דני צחק ואמר "אם זה היה חמור את היית יכולה להיכנס בתוכו". "וגם אני" אמר דאגי. "וגם אני" אמר הארי. "ולי לא נשאר מקום?" שאל דני וחייך. טל צחקה ואמרה "אם אני אצא יהיה לך מקום". "לא," אמר דאגי במהירות והוסיף "דני יעשה לנו מעשים, צריך שהוא ישאר בחוץ". דני פרע את שיערו של דאגי ואמר "לא נכון, אני לא יעשה לך מעשים". "אתה תמכור אותנו לסוחרים" אחר הארי לפתע. "כן, מצידך שיזרקו אותנו באמצע הים, שכול הכרישים יאכלו את בשרינו" אמר דאגי בדרמטיות. דני פרץ בצחוק והשיב "לא, למה נראה לך שאני יתן אותך לכרישים. אחרת אנחנו נצטרך לחפש בסיסט אחר. ואני לא מכיר עוד בסיסט—" "שיהיה מוכן להקריב את הנפש שלו, ולהצטרף אליכם" המשיכה אותו טל וצחקה. "בדיוק" אצר דאגי והצביע על טל. דני צחק ואמר "התכוונתי להגיד, שאני לא מכיר עוד בסיסט שיהיה מוכן לשחק איתי, ושאני יתעלל בו". "ידעתי שבתוך תוכך אתה 'מת' עלי" צעק דאגי וחיבק את דני. "עוד מעט אני באמת אהיה 'מת' כאן, וזה יקרה עלייך" השיב דני וברח מזרועותיו. טל צחקה והכניסה את הבגדים שלה אל תוך תיקה, היא קיפלה אותם באיטיות בכדי שיכנסו לפי הסדר של גודלם. "איך זה שיש לך בגדים להחלפה?" שאל דאגי והרים את ראשו בכדי להיטיב לראותה. "תיארתי לעצמי שאני אצטרך בגדים להחלפה, מאז מקלחות הבנות בקולג'. אני תמיד לוקחת איתי בגדים להחלפה.אבל--" היא החלה לומר. היא סידרה את החולצה שלה ואמרה בנימה עצבנית "החולצה הזאת לא נוחה לי. היא נדבקת אלי, יש לאחד מכם חולצות טריקו?. דאגי חייך חיוך קטן ושטני במיוחד,וכיווץ את עיניו לכדי חריצים. עד כדי כך, שהיא לא יכלה לראות את צבען הכחול ואמר "כן, לי יש מלא". "טוב, אתה יכול להראות לי בבקשה?" שאלה טל בנימוס, ושגרה אליו חיוך מתוק. כול אותו זמן, הביט עליה דני, וניסה להתעלם מן העובדה שהיא לא מסתכלת עליו כלל וכלל. גם הארי נראה נרעש מן העניין, אבל עצר בעד עצמו מלהיענות לדחפיו. דאגי הרים את זרועו השרירית, שלח אותה לכיוונה ואמר בטון מפונק "רק אם תעזרי לי לקום". טל חייכה,ונראתה כמישהי המוזמנת לדו-קרב. היא לפתה את ידו, אחזה בה בחוזקה וניסתה למשוך אותו מן הספה. אך לאחר כמה ניסיונות של כישלון היא פלטה "אני-איתך-סיימתי, אתה שמן מידי". הארי שראה מהצד את הניסיונות שלה להרים את דאגי השתנק מצחוק ואמר "אני יעזור לך". "לא, לא" אמר דאגי בפחד. "כן, כן" השיב דני מן הצד. הארי אחז בזרועו השנייה של דאגי, ובתוך כמה שניות אחדות הוא התעופף כבר לעבר הקיר.ועצר כשהגיע אליו. "תודה" הוא פלט, ואסף את עצמו. "בבקשה" אמרה טל וחייכה חיוך ניצחון. "אני חושב שהמה-שמו שלי, זהו נגמר. ילדים- לעולם, אני כבר לא יאכל להביא" אמר דאגי באומללות.
../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif
"אל תתבכיין, אם נספור את מספר הפעמים שקיבלת שם מכה. לא היית אמור להביא ילדים לעולם מגיל חמש-עשרה וחצי" אמר דני. טל גיחגחה בגרונה ואמרה "להזכיר לכם שאני כאן". "אנחנו תמיד שוכחים את זה" אמר הארי בציניות וצחק. טל צחקה אחריו והחזירה לו "ואני שוכחת שאתם זכרים", כראוי. "את טובה" אמר דני וחייך. דאגי עמד לפניה סימן לה לבוא אחריו אל עבר החדר שלהם. הוא הלך לאורך המסדרון, ועשה חיקוי של מישהו הנתקע בדלת לא קיימת. "תזהר שלא תשבור את האף" אמרה טל . "כן,הדלת ממש חזקה" השיב דאגי וחייך. כשהם נכנסו אל החדר,הוא פתח את אחד התיקים.והחל להוציא ערימה של חולצות טריקו,בהמוני צבעים. "אוקי, אז כול אלה הן הטריקו ה'קדושים' שלי, שאני ישן איתם. תבחרי לך איזו אחת שבא לך" הוא אמר והצביע אל החולצות. טל הביטה בהם ואז קראה "היי, כזאת בדיוק יש גם לי-של חברת בלינד". הוא פרס את החולצה האפורה שנחה על ידו ואמר "באמת? היא המועדפת עלי". "יש לך הרבה חולצות של בלינד אני רואה"העירה טל. "כן, אני אוהב את החברה" השיב דאגי. טל חייכה ואמרה "גם אני". "באמת? ממתי בנות אוהבות את החברה הזאת?" הוא שאל והרים את גבותיו הדקיקות. הוא היה נראה לרגע כמו כלבלב קטנטן, אך הוושת פניו השתנתה במהירות. והכלבלב נעלם יחד איתו. "ישנן בנות מיוחדות" סיכמה טל וחייכה. "כמוך" אמר דאגי והמשיך להראות לה את החולצות. טל רק בהתה בהן וחשבה לעצמה שהיא הילדה עם הכי הרבה מזל בעולם. היא התיישבה על ידו על המיטה, וחייכה. "ומה זאת?"שאלה טל בסדקרנות והצביעה על החולצה השחורה ששכבה על ידו. דאגי פרס אותה במהירות וטל התפלאה כשראתה מה מודפס על גבה. "זאת דוגמנית סקסית,בלבוש מקסימאלי" הכריז דאגי ותקע מבטים ממושכים בפניה של טל. "כן אני רואה, את זאת אני בטוח לא רוצה" אמרה טל וצחקה. "אולי את זאת?" שאל דאגי ופתח את החולצה שהחזיק בידו. "היי, זאת לא החולצה שלבשת כשפגשתי אותך בפעם הראשונה?" היא שאלה ונראתה שמחה להפליא. "כן,את צודקת" אמר דאגי והביט על החולצה מקרוב. היה ניכר עליו כי הוא אוהב את הבגדים שלו כמעט כמו את עצמו. לכול חולצה היה סיכן היכר, וסיפור העומד מאחוריה. "טוב אז אותה אני רוצה" הכריזה טל והצביע עליה. דאגי צחק ואמר "לא ידעתי שאת כול כך אוהבת חברת 'בלינד' ". "עכשיו אתה יודע," השיבה טל ומיהרה להוסיף "אבל יש לי רק שתי חולצות כאלו, כי אני לא נוהגת לקנות מותגים. אמא שלי מעדיפה לתת לי כסף לדברים אחרים" אמרה,והפילה את פניה. דאגי הביט בה במבט עמוק ואז אמר "אז מעכשיו יהיו לך שלושה". "מה?" "כן" "אתה משוגע" "אני יודע" היא חיבקה אותו חיבוק קצר ואמרה בתובענות "טוב, אני. שלא כמו הדוגמנית שבחולצה השחורה שלך. לא הולכת להתפשט לידך, אז אתה יכול לצאת מן החדר בבקשה?". "כן,ברור. אבל מה זה יעזור לך? גם ככה אין כאן דלת, אם שכחת " הוא אמרבנימה עוקצנית וחייך. טל חייכה חיוך ניצחון ואמרה "כולכם תהיו בסלון, ואז כבר לא צריך דלת". דאגי חייך, חיבק אותה שנית, ויצא מן החדר. ולאחר כמה שניות צעק בקול "טל מתלבשת בחדר אז א-ל תיכנסו!". "בדיוק ככה" אמרה לעברו טל וצחקה. "כן,אז עכשיו אפשר לחזור?" שאל דאגי בציניות,וצחק. "עוד לא!" צעקה טל וחיוך התפשט על פניה. היא חייכה בינה לבין עצמה, וחשבה "במשך החודש הזה ביליתי עם מקפליי הרבה, במיוחד אחרי המקרה עם המנג'ר. שאז הרבה יותר התקרבתי אליהם, והיכרתי אותם.ועצם זה שאני הולכת לישון כאן. אלוהים, אם זה חלום, עשה שהוא ימשך לעד!". היא החליפה את החולצה במהירות, והסתכלה על עצמה בראי. ריחו המשכר של הבושם של דאגי עלה באפה, היא יכלה להתמכר לכך. היא הביטה על החדר, וקלטה בעיניה משהו זז מאחורי תיקו של דאגי. במהירות היא פנתה אל צידו השמאלי של החדר והביטה על התיק הדומם. "אולי דמיינתי" היא הרגיעה את עצמה ויצאה מן החדר כשחיוך פרוס על פניה. ***** "תודה, דאגי. לחולצה יש ריח ממש טוב" אמרה טל כשיצאה אל הלובי בחולצה שהייתה רחבה מספיק, מבושמת מספיק, והכי חשוב נוחה מספיק בשביל להיות בתוכה. היא הסתכלה על עבר הספה, וראתה את הבנים יושבים ומבטיהם מהופנטים במסך הטלוויזיה. היא התקדמה לעברם והתיישבה במקום הפנוי, בין דני להארי ושאלה בלחש "מה רואים?". דני סובב את ראשו המתולתל במהירות והשיב "סרט אימה". "אוה, אוקי. ואיפה טום?" היא שאלה כשהרגישה שמישהו חסר בחדר. "הוא חזר לפני כמה שניות, לא ראית אותו?" שאל הארי במהירות וסובב את פניו אליה. "לא" ענתה טל, והוסיפה "מוזר". היא התרוממה מן הספה, והביטה אל עבר אחוריה בכדי לבדוק אם הבנים שמו לב שהיא התרוממה. מבטיו הכחולים של דני נטעו בה כעץ באדמה. היא חייכה אליו חיוך קלוש ומיהרה לעבר חדרו של טום. היא הרימה את ידה ודפקה בדלת חלושות. טום צעק בקול "מי זה?". טל אמרה לו ,"שקט טום, זאת טל" כשחיוך פרוש על פניה. הדלת נפתחה במהירות וטום נראה בפתחה "טל אביב, אני סוגד לך" הוא זעק בשקט. הוא היה ללא החולצה שלו, ורק עכשיו הבחינה טל בשרירי הבטן שלו שבלטו לאחרונה יותר מתמיד. ובשרירי החזה המפותחים שלו, קעקוע הכוכב שהיה מקועקע על חזהו גם בלט יחד עם זאת. היא השתדלה להרים את מבטה אל עיניו, אך דבר זה לא היהלה קל מנשוא. "איך הלך לך עם ג'יוהנה, היא עדיין כועסת?" שאלה טל בשקט ונשענה על הקיר, מסיטה את מבטה ממנו. "נראה לך? אני לא יודע מה אמרת לה. אבל היא פשוט לא מפסיקה להזכיר לי כמה שאת חמודה" אמר טום וחייך. "טוב, זה מה שרציתי שיקרה.כי לריב בגלל כאלו שטויות.לא חבל? היא ממש אוהבת אותך טום" אמרה טל והרימה גבות "אני מת עלייך, את לא יודעת כמה שעזרת לי" אמר טום וחייך אליה. "זה אומר שהכול הסתדר בניכם?" היא שאלה וצחקה. "כן!" קרא טום בהתרגשות והחל להסתיר את חזהו החשוף. "אתה בא לראות את הסרט?" שאלה טל בלחש, ושחקה עם אצבעותיה. "נראה לך? הם בטח יבחרו את הסרט הכי מפחיד וזוועתי, שקיים, הם חולים. ואני מתערב איתך שהיחיד שיישאר לראות את זה, זה יהיה הארי ואולי גם דני. דאגי פחדן!" אמר טום בשקט. "אין פלא, תראה איזה סרטים הם בוחרים" אמרה טל והסתכלה על פניו של טום.
יש המשך~~ שונאת את האיטיות של המחשב הזה..שונאת! XDD
"אל תתבכיין, אם נספור את מספר הפעמים שקיבלת שם מכה. לא היית אמור להביא ילדים לעולם מגיל חמש-עשרה וחצי" אמר דני. טל גיחגחה בגרונה ואמרה "להזכיר לכם שאני כאן". "אנחנו תמיד שוכחים את זה" אמר הארי בציניות וצחק. טל צחקה אחריו והחזירה לו "ואני שוכחת שאתם זכרים", כראוי. "את טובה" אמר דני וחייך. דאגי עמד לפניה סימן לה לבוא אחריו אל עבר החדר שלהם. הוא הלך לאורך המסדרון, ועשה חיקוי של מישהו הנתקע בדלת לא קיימת. "תזהר שלא תשבור את האף" אמרה טל . "כן,הדלת ממש חזקה" השיב דאגי וחייך. כשהם נכנסו אל החדר,הוא פתח את אחד התיקים.והחל להוציא ערימה של חולצות טריקו,בהמוני צבעים. "אוקי, אז כול אלה הן הטריקו ה'קדושים' שלי, שאני ישן איתם. תבחרי לך איזו אחת שבא לך" הוא אמר והצביע אל החולצות. טל הביטה בהם ואז קראה "היי, כזאת בדיוק יש גם לי-של חברת בלינד". הוא פרס את החולצה האפורה שנחה על ידו ואמר "באמת? היא המועדפת עלי". "יש לך הרבה חולצות של בלינד אני רואה"העירה טל. "כן, אני אוהב את החברה" השיב דאגי. טל חייכה ואמרה "גם אני". "באמת? ממתי בנות אוהבות את החברה הזאת?" הוא שאל והרים את גבותיו הדקיקות. הוא היה נראה לרגע כמו כלבלב קטנטן, אך הוושת פניו השתנתה במהירות. והכלבלב נעלם יחד איתו. "ישנן בנות מיוחדות" סיכמה טל וחייכה. "כמוך" אמר דאגי והמשיך להראות לה את החולצות. טל רק בהתה בהן וחשבה לעצמה שהיא הילדה עם הכי הרבה מזל בעולם. היא התיישבה על ידו על המיטה, וחייכה. "ומה זאת?"שאלה טל בסדקרנות והצביעה על החולצה השחורה ששכבה על ידו. דאגי פרס אותה במהירות וטל התפלאה כשראתה מה מודפס על גבה. "זאת דוגמנית סקסית,בלבוש מקסימאלי" הכריז דאגי ותקע מבטים ממושכים בפניה של טל. "כן אני רואה, את זאת אני בטוח לא רוצה" אמרה טל וצחקה. "אולי את זאת?" שאל דאגי ופתח את החולצה שהחזיק בידו. "היי, זאת לא החולצה שלבשת כשפגשתי אותך בפעם הראשונה?" היא שאלה ונראתה שמחה להפליא. "כן,את צודקת" אמר דאגי והביט על החולצה מקרוב. היה ניכר עליו כי הוא אוהב את הבגדים שלו כמעט כמו את עצמו. לכול חולצה היה סיכן היכר, וסיפור העומד מאחוריה. "טוב אז אותה אני רוצה" הכריזה טל והצביע עליה. דאגי צחק ואמר "לא ידעתי שאת כול כך אוהבת חברת 'בלינד' ". "עכשיו אתה יודע," השיבה טל ומיהרה להוסיף "אבל יש לי רק שתי חולצות כאלו, כי אני לא נוהגת לקנות מותגים. אמא שלי מעדיפה לתת לי כסף לדברים אחרים" אמרה,והפילה את פניה. דאגי הביט בה במבט עמוק ואז אמר "אז מעכשיו יהיו לך שלושה". "מה?" "כן" "אתה משוגע" "אני יודע" היא חיבקה אותו חיבוק קצר ואמרה בתובענות "טוב, אני. שלא כמו הדוגמנית שבחולצה השחורה שלך. לא הולכת להתפשט לידך, אז אתה יכול לצאת מן החדר בבקשה?". "כן,ברור. אבל מה זה יעזור לך? גם ככה אין כאן דלת, אם שכחת " הוא אמרבנימה עוקצנית וחייך. טל חייכה חיוך ניצחון ואמרה "כולכם תהיו בסלון, ואז כבר לא צריך דלת". דאגי חייך, חיבק אותה שנית, ויצא מן החדר. ולאחר כמה שניות צעק בקול "טל מתלבשת בחדר אז א-ל תיכנסו!". "בדיוק ככה" אמרה לעברו טל וצחקה. "כן,אז עכשיו אפשר לחזור?" שאל דאגי בציניות,וצחק. "עוד לא!" צעקה טל וחיוך התפשט על פניה. היא חייכה בינה לבין עצמה, וחשבה "במשך החודש הזה ביליתי עם מקפליי הרבה, במיוחד אחרי המקרה עם המנג'ר. שאז הרבה יותר התקרבתי אליהם, והיכרתי אותם.ועצם זה שאני הולכת לישון כאן. אלוהים, אם זה חלום, עשה שהוא ימשך לעד!". היא החליפה את החולצה במהירות, והסתכלה על עצמה בראי. ריחו המשכר של הבושם של דאגי עלה באפה, היא יכלה להתמכר לכך. היא הביטה על החדר, וקלטה בעיניה משהו זז מאחורי תיקו של דאגי. במהירות היא פנתה אל צידו השמאלי של החדר והביטה על התיק הדומם. "אולי דמיינתי" היא הרגיעה את עצמה ויצאה מן החדר כשחיוך פרוס על פניה. ***** "תודה, דאגי. לחולצה יש ריח ממש טוב" אמרה טל כשיצאה אל הלובי בחולצה שהייתה רחבה מספיק, מבושמת מספיק, והכי חשוב נוחה מספיק בשביל להיות בתוכה. היא הסתכלה על עבר הספה, וראתה את הבנים יושבים ומבטיהם מהופנטים במסך הטלוויזיה. היא התקדמה לעברם והתיישבה במקום הפנוי, בין דני להארי ושאלה בלחש "מה רואים?". דני סובב את ראשו המתולתל במהירות והשיב "סרט אימה". "אוה, אוקי. ואיפה טום?" היא שאלה כשהרגישה שמישהו חסר בחדר. "הוא חזר לפני כמה שניות, לא ראית אותו?" שאל הארי במהירות וסובב את פניו אליה. "לא" ענתה טל, והוסיפה "מוזר". היא התרוממה מן הספה, והביטה אל עבר אחוריה בכדי לבדוק אם הבנים שמו לב שהיא התרוממה. מבטיו הכחולים של דני נטעו בה כעץ באדמה. היא חייכה אליו חיוך קלוש ומיהרה לעבר חדרו של טום. היא הרימה את ידה ודפקה בדלת חלושות. טום צעק בקול "מי זה?". טל אמרה לו ,"שקט טום, זאת טל" כשחיוך פרוש על פניה. הדלת נפתחה במהירות וטום נראה בפתחה "טל אביב, אני סוגד לך" הוא זעק בשקט. הוא היה ללא החולצה שלו, ורק עכשיו הבחינה טל בשרירי הבטן שלו שבלטו לאחרונה יותר מתמיד. ובשרירי החזה המפותחים שלו, קעקוע הכוכב שהיה מקועקע על חזהו גם בלט יחד עם זאת. היא השתדלה להרים את מבטה אל עיניו, אך דבר זה לא היהלה קל מנשוא. "איך הלך לך עם ג'יוהנה, היא עדיין כועסת?" שאלה טל בשקט ונשענה על הקיר, מסיטה את מבטה ממנו. "נראה לך? אני לא יודע מה אמרת לה. אבל היא פשוט לא מפסיקה להזכיר לי כמה שאת חמודה" אמר טום וחייך. "טוב, זה מה שרציתי שיקרה.כי לריב בגלל כאלו שטויות.לא חבל? היא ממש אוהבת אותך טום" אמרה טל והרימה גבות "אני מת עלייך, את לא יודעת כמה שעזרת לי" אמר טום וחייך אליה. "זה אומר שהכול הסתדר בניכם?" היא שאלה וצחקה. "כן!" קרא טום בהתרגשות והחל להסתיר את חזהו החשוף. "אתה בא לראות את הסרט?" שאלה טל בלחש, ושחקה עם אצבעותיה. "נראה לך? הם בטח יבחרו את הסרט הכי מפחיד וזוועתי, שקיים, הם חולים. ואני מתערב איתך שהיחיד שיישאר לראות את זה, זה יהיה הארי ואולי גם דני. דאגי פחדן!" אמר טום בשקט. "אין פלא, תראה איזה סרטים הם בוחרים" אמרה טל והסתכלה על פניו של טום.
../images/Emo126.gif חלק 
-אני לא מאמינה ../images/Emo126.gif
תפוז הזבל הזה עצר את התגובות..ורשם שזה תקוע XDD...>< אוףף כולם נגדי היום?? חחחחחח=] "אמרתי לך שהם חולים" אמר טום וצחק. "ועוד משהו, רצית לשאול אותך כבר מזמן--" התחילה טל לומר,ולבסוף ויתרה. "מה?" שאל טום. "לא, בעצם את היודע מה? לא חשוב. אני ידבר איתך בבוקר" השיבה טל. "אוקי, אני מקווה שתיזכרי מה רצית להגיד"הוא אמר. "טוב, שיהיה לך לילה טוב בלונדי" אמרה טל וחייכה אליו. "אני חייב לך" אמר טום ,הרים את ידיו בתנועות משונות וחייך גם כן. גומת החן שלו בלטה יותר מאי-פעם, ונגלתה לעיניה של טל. היא קרצה לו ויצאה אל הלובי, התיישבה בין דני לדאגי, כי דני שם רגליים על הארי ותפס לה את המקום. ובשקט לחשה לדאגי "מה קורה בסרט?". דאגי הרים את מבטו אליה וצחק. "מה קרה?" היא שאלה בלחש. "כלום, זה רק שאת נראית פתאום שונה" השיב דאגי. טל הביטה בו במבט מוזר ושאלה "שתית משהו?". דאגי צחק ואמר "לא". "קדימה תסביר לי מה היה בסרט" האיצה בו טל בשקט. דאגי הסביר לה את מה שהיא פספסה מילה-במילה ואמר "לא חשוב מה, אני אומר לך שעוד שנייה הוא עומד למות!" , והצביע על דמותה של הילדה במסך הטלוויזיה. "אוקי" אמרה טל וחייכה. "אה, דאגי" היא לחשה לאחר כמה שניות, והמשיכה להביט במסך בריכוז. "כן?" שאל דאגי והביט בפניה. "תודה על החולצה שוב, לא חשבתי ש--" התחילה טל לומר, אבל דאגי עצר אותה ואמר "פשוט תיראי את הסרט, אני נהיה כמו נקבה בקטעים האלו. אז עדיף שלא נגלוש אליהם". "אוקי" אמרה טל וחייכה, והוא חייך אליה בחזרה. "טל, חשבתי על זה ו--"התחיל דאגי ללחוש לה באוזן תוך כדי צפייה. "ומה?" שאלה טל, היא עדיין מנעה מעצמה מלהביטה בו. "את יודעת שבאותו היום שג'ורג' אמר לך לא להסתובב איתנו.לא נרדמתי כול הלילה. לא רק מתוך זה שהוא עשה לנו בושות, אלא גם מרוב ההרגשה הרעה שאפפה אותי" פלט דאגי והביט בה. טל הישירה אליו מבטחד ואמרה בשקט "אני מצטערת שלא עניתי לאסמסים שלך". "חשבתי שכעסת עלי, ואני לא אמור להגיד לך את זה אבל--" הוא לחש אל תוך אוזנה והמשיך "באותו הזמן פחדתי לשלוח לך הודעה. כי פחדתי מן התגובה שלך". טל הביטה אל תוך עיניו הכחולות והשיבה "אני שמחה ששלחת לי את ההודעה הזאת, היא עשתה לי את היום. אפילו שזה לא ממש שיפר את מצב הרוח שלי בכללי". דאגי חייך ונראה מרוצה, טל התקרבה ונישקה אותו על הלחי. נשיקה קטנה וקצרה ואמרה "אני שמחה שהכרתי אותך". "כן, גם אני. בחיים עוד לא יצא לי להכיר מעריצה כול כך לעומק" הוא אמר. "אני כבר לא מעריצה, אחרי שמכירים אתכם מבינים שאין מה להעריץ" אמרה טל וצחקה. "לא נכון, אני סקסי מה צריך יותר מזה?" שאל דאגי בשקט. טל הרימה את גבתה למראה הופעת השווצתו של דאגי ואמרה בטון מתגרה "במקרה שלך, זה הדבר היחדי שיש בך". שניהם פרצו בצחוק וגרמו להארי ודני להביט בהם. "אתם מוכנים להיות בשקט כבר" אמר דני, וגרם לטל ולדאגי לפרוץ בגל צחוק חוזר. "מה מצחיק?" שאל דני, ונראה לא נינוח. הוא מיקד את עיניו הדאגניות בטל, ולאחר מכן בדאגי. "לא יודעת, אתה סתם מתעצבן בקלות" השיבה טל, והתמתחה. "דני, תחזור אל הסרט" אמר דאגי לאחר כמה זמן וחייך. דני שלח אליו מבט המכריז שהמלחמה שעדיין לא הסתיימה, ובמהירות פנה שוב אל מסך הטלוויזיה. "דני," לחשה טל לאחר כמה שניות,והתקרבה אליו מעט. היא הרישה את היריבות בניהם, ולא רצתה שיקרה משהו מפתיע. דני סובב את ראשו אליה, ואמר במבטא עמוק שגרם לחיוך שלה לנטר אל שפתיה הורדרדות "מה?". "אתה כועס עלי?" היא שאלה בבדיחות ,והביטה אליו. "לא" השיב דני, וחייך. "אוקי" השיבה טל וחזרה לצפות בסרט, אפילו שהיא הפסידה ממנו את רובו, והיא במילא לא הבינה ממנו הרבה כי לא היו כתוביות בעברית. "את מבינה את הסרט?" שאל לפתע דני בשקט שגרם לטל לתהות מדוע מקודם הוא כעס כול-כך בעת שדיברה עם דאגי על אותו הנושא. "לא כול כך, אבל אני משתדלת" השיבה טל בשקט. היא הרימה את ברכיה אל שפתיה וכרכה אז זרועותיה סביבם. "רק רציתי להגיד לך, בחדר—" התחיל דני לומר וחיכתה לתגובתה. "כן" אמרה טל בשקט והתקרבה אליו. "מאז שסיפרת לי, את יודעת את מה. אני לא מפסיק לחשוב על זה, שאולי אם זה לא היה קורה את לא היית טל שאני מכיר כרגע" אמר דני בלחש. טל חייכה ואמרה לו בטון עוד יותר נמוך "דני, מצד אחד זה מעציב אותי. ומצד שני אני שמחה. אני מאושרת שיצא לי להכיר אותכם- ועוד יותר להיות כמו שאני". דני נגע עם אפו באוזנה מעט ואמר "אני מעריץ אותך, את הבן-אדם השני שאני מעריץ בכול העולם כולו". טל הביטה אליו וראתה את עיניו הגדולות נעוצות בה. "תודה" היא לחשה ושמה את ראשה קרוב לכתפיהו. לפתע היא רצתה בחברתו, היא רצתה בחמימות שלו. היא רצתה כול דבר שהיה קשור בו. "טל, אם את מפחדת. תמיד תדעי שאני יוכל לעזור לך בכול" אמר דני ברגשנות וחייך. טל דחפה אותו מעט בחזהו ואמרה "בקשה אחת- אל תהפוך לי ל'נקבה'". דני צחק ואמר "כן המפקדת". "שקט שם" העיר הארי מקצה הספה והביט על טל ודני. "אנחנו שותקים" הכריזה טל וצחקה. "אגב, מצאת את טום?" הוא שאל. טל חייכה והשיבה "כן, הוא חזר. הוא השלים עם ג'יו". "כמו תמיד" אמרו דני ודאגי יחדיו. "מזל רע" פלט הארי. "אנחנו באמצע סרט" העירה טל וצחקה.
יש המשך~~. יש לי ממש בעיה כאן..אני עושה התחלה מחדש למחשב-עד שתגיעו לכאן אני כבר יםתח אותו שוב. אוף,די.
מה זה המזל הרע הזה שבא לי תמיד בחלקים האחרונים של הפרקים?\ -________________-
-אני לא מאמינה ../images/Emo126.gifתפוז הזבל הזה עצר את התגובות..ורשם שזה תקוע XDD...>< אוףף כולם נגדי היום?? חחחחחח=] "אמרתי לך שהם חולים" אמר טום וצחק. "ועוד משהו, רצית לשאול אותך כבר מזמן--" התחילה טל לומר,ולבסוף ויתרה. "מה?" שאל טום. "לא, בעצם את היודע מה? לא חשוב. אני ידבר איתך בבוקר" השיבה טל. "אוקי, אני מקווה שתיזכרי מה רצית להגיד"הוא אמר. "טוב, שיהיה לך לילה טוב בלונדי" אמרה טל וחייכה אליו. "אני חייב לך" אמר טום ,הרים את ידיו בתנועות משונות וחייך גם כן. גומת החן שלו בלטה יותר מאי-פעם, ונגלתה לעיניה של טל. היא קרצה לו ויצאה אל הלובי, התיישבה בין דני לדאגי, כי דני שם רגליים על הארי ותפס לה את המקום. ובשקט לחשה לדאגי "מה קורה בסרט?". דאגי הרים את מבטו אליה וצחק. "מה קרה?" היא שאלה בלחש. "כלום, זה רק שאת נראית פתאום שונה" השיב דאגי. טל הביטה בו במבט מוזר ושאלה "שתית משהו?". דאגי צחק ואמר "לא". "קדימה תסביר לי מה היה בסרט" האיצה בו טל בשקט. דאגי הסביר לה את מה שהיא פספסה מילה-במילה ואמר "לא חשוב מה, אני אומר לך שעוד שנייה הוא עומד למות!" , והצביע על דמותה של הילדה במסך הטלוויזיה. "אוקי" אמרה טל וחייכה. "אה, דאגי" היא לחשה לאחר כמה שניות, והמשיכה להביט במסך בריכוז. "כן?" שאל דאגי והביט בפניה. "תודה על החולצה שוב, לא חשבתי ש--" התחילה טל לומר, אבל דאגי עצר אותה ואמר "פשוט תיראי את הסרט, אני נהיה כמו נקבה בקטעים האלו. אז עדיף שלא נגלוש אליהם". "אוקי" אמרה טל וחייכה, והוא חייך אליה בחזרה. "טל, חשבתי על זה ו--"התחיל דאגי ללחוש לה באוזן תוך כדי צפייה. "ומה?" שאלה טל, היא עדיין מנעה מעצמה מלהביטה בו. "את יודעת שבאותו היום שג'ורג' אמר לך לא להסתובב איתנו.לא נרדמתי כול הלילה. לא רק מתוך זה שהוא עשה לנו בושות, אלא גם מרוב ההרגשה הרעה שאפפה אותי" פלט דאגי והביט בה. טל הישירה אליו מבטחד ואמרה בשקט "אני מצטערת שלא עניתי לאסמסים שלך". "חשבתי שכעסת עלי, ואני לא אמור להגיד לך את זה אבל--" הוא לחש אל תוך אוזנה והמשיך "באותו הזמן פחדתי לשלוח לך הודעה. כי פחדתי מן התגובה שלך". טל הביטה אל תוך עיניו הכחולות והשיבה "אני שמחה ששלחת לי את ההודעה הזאת, היא עשתה לי את היום. אפילו שזה לא ממש שיפר את מצב הרוח שלי בכללי". דאגי חייך ונראה מרוצה, טל התקרבה ונישקה אותו על הלחי. נשיקה קטנה וקצרה ואמרה "אני שמחה שהכרתי אותך". "כן, גם אני. בחיים עוד לא יצא לי להכיר מעריצה כול כך לעומק" הוא אמר. "אני כבר לא מעריצה, אחרי שמכירים אתכם מבינים שאין מה להעריץ" אמרה טל וצחקה. "לא נכון, אני סקסי מה צריך יותר מזה?" שאל דאגי בשקט. טל הרימה את גבתה למראה הופעת השווצתו של דאגי ואמרה בטון מתגרה "במקרה שלך, זה הדבר היחדי שיש בך". שניהם פרצו בצחוק וגרמו להארי ודני להביט בהם. "אתם מוכנים להיות בשקט כבר" אמר דני, וגרם לטל ולדאגי לפרוץ בגל צחוק חוזר. "מה מצחיק?" שאל דני, ונראה לא נינוח. הוא מיקד את עיניו הדאגניות בטל, ולאחר מכן בדאגי. "לא יודעת, אתה סתם מתעצבן בקלות" השיבה טל, והתמתחה. "דני, תחזור אל הסרט" אמר דאגי לאחר כמה זמן וחייך. דני שלח אליו מבט המכריז שהמלחמה שעדיין לא הסתיימה, ובמהירות פנה שוב אל מסך הטלוויזיה. "דני," לחשה טל לאחר כמה שניות,והתקרבה אליו מעט. היא הרישה את היריבות בניהם, ולא רצתה שיקרה משהו מפתיע. דני סובב את ראשו אליה, ואמר במבטא עמוק שגרם לחיוך שלה לנטר אל שפתיה הורדרדות "מה?". "אתה כועס עלי?" היא שאלה בבדיחות ,והביטה אליו. "לא" השיב דני, וחייך. "אוקי" השיבה טל וחזרה לצפות בסרט, אפילו שהיא הפסידה ממנו את רובו, והיא במילא לא הבינה ממנו הרבה כי לא היו כתוביות בעברית. "את מבינה את הסרט?" שאל לפתע דני בשקט שגרם לטל לתהות מדוע מקודם הוא כעס כול-כך בעת שדיברה עם דאגי על אותו הנושא. "לא כול כך, אבל אני משתדלת" השיבה טל בשקט. היא הרימה את ברכיה אל שפתיה וכרכה אז זרועותיה סביבם. "רק רציתי להגיד לך, בחדר—" התחיל דני לומר וחיכתה לתגובתה. "כן" אמרה טל בשקט והתקרבה אליו. "מאז שסיפרת לי, את יודעת את מה. אני לא מפסיק לחשוב על זה, שאולי אם זה לא היה קורה את לא היית טל שאני מכיר כרגע" אמר דני בלחש. טל חייכה ואמרה לו בטון עוד יותר נמוך "דני, מצד אחד זה מעציב אותי. ומצד שני אני שמחה. אני מאושרת שיצא לי להכיר אותכם- ועוד יותר להיות כמו שאני". דני נגע עם אפו באוזנה מעט ואמר "אני מעריץ אותך, את הבן-אדם השני שאני מעריץ בכול העולם כולו". טל הביטה אליו וראתה את עיניו הגדולות נעוצות בה. "תודה" היא לחשה ושמה את ראשה קרוב לכתפיהו. לפתע היא רצתה בחברתו, היא רצתה בחמימות שלו. היא רצתה כול דבר שהיה קשור בו. "טל, אם את מפחדת. תמיד תדעי שאני יוכל לעזור לך בכול" אמר דני ברגשנות וחייך. טל דחפה אותו מעט בחזהו ואמרה "בקשה אחת- אל תהפוך לי ל'נקבה'". דני צחק ואמר "כן המפקדת". "שקט שם" העיר הארי מקצה הספה והביט על טל ודני. "אנחנו שותקים" הכריזה טל וצחקה. "אגב, מצאת את טום?" הוא שאל. טל חייכה והשיבה "כן, הוא חזר. הוא השלים עם ג'יו". "כמו תמיד" אמרו דני ודאגי יחדיו. "מזל רע" פלט הארי. "אנחנו באמצע סרט" העירה טל וצחקה.
סיוווני XD
New member
הגעתי לפההה ^^
וכול כמה דקות - רענון בוט אני כבר אומר כמה שהפיק מדהים וממכר
וכול כמה דקות - רענון בוט אני כבר אומר כמה שהפיק מדהים וממכר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.