אז ככה
לא סבלתי להקות בנים אז איכס אן סינק
פייב עוד היו סבירים אבל רק בגלל שאהבתי את ריצ'י וגם זה רק בגלל שהוא היה חבר של בילי אז
אבל גם לא אהבתי פופ אמריקאי אז איכס כריסטינה חוץ מזה שאז בתקופת בריטני היו 4 זמרות שכאילו היה חייב לבחור מתוכן. היו בריטני, כריסטינה, ג'סיקה סימפסון ומנדי מור. לייק, היה אסור לאהוב שתים מתוכן יחד. היו צולבים אותך
ואני הכי אהבתי מבניהן את מנדי מור. היא הייתה אז בת 15 מה שגורם לי להרגיש לפתע ממש זקנה>< בכל אופן לגביי ליאן ושאניה. שתיהן פרצו לתודעה בארץ בעקבות ההסבה לפופ. האלבום Twisted Angel של ליאן היה אלבום פופ לכל דבר ובכלל לא נמכר כאלבום קאנטרי או נכנס למצעדי קאנטרי. ליאן ניסתה להתנתק לגמריי מהז'אנר כדי לפרוץ לשוק באירופה בעקבות ההצלחה של האלבום I Need You (שהיו בו השירים מחופשיות על הבר) תהית מה היה קורה אם היא הייתה זמרת פופ לכל דבר. ובכן, היא בהחלט הייתה רוצה אבל מסתבר שלעולם יש רצונות משלו. אחרי שהיא הבינה שאת מעריצי הקאנטרי אי אפשר להחליף ופופ זה דבר חולף היא חזרה בזחילה לקאנטרי. ובפעם הבאה שהיא רצתה להוציא אלבום פופ לאירופה (Whatever We Wanna) היא דאגה לשחרר באותו הזמן בדיוק אלבום קאנטרי בשביל המעריצים בארה"ב (This Woman) לגביי שאניה. Come On Over האלבום שהפך את השם שלה למוכר בארץ שיחרר את כל הסינגלים שאי אפשר לשמוע שום דבר קאנטרי בהם כסינגלים. הארבע ורבע שירים שכן נחשבים שם איכשהו לקאנטרי לא זכו להשמעות באם טי וי אירופה או בתחנות הרדיו בישראל לכן היא לא נחשבה בעינינו לקאנטרי. והאלבום ששיחררה לאחר מכן (Up!) שוחרר במקור בשתי גרסאות אדומה וירוקה. האדומה, גרסת פופ והירוקה, גרסת קאנטרי. הייתה גרסה נוספת, גרסת כחולה (גרסה דאנס לטיני שקר כלשהו. השירים עצמם היו באנגלית אבל העיבוד שונה למשהו מזעזע) אותה כל מעריץ שרכש את האלבום המקורי יכל להוריד מהאתר שלה בחינם. בארץ ובאירופה בכלל שחררו שני דיסקים גם אבל את הכחול והאדום (ואת הירוק, הקאנטרי, היה ניתן להוריד מהאתר שלה. אבל כיוון שאף אחד בארץ לא באמת אהב קאנטרי, לא טרחו להוריד אותו. ואני בספק אם אנשים בכלל היו מודעים לזה שאפשר להוריד גרסה אחרת שלו לא שזה כזה עקרוני כי האלבום עצמו הוקלט כאלבום פופ וגרסאות הקאנטרי והדאנס נשמעו כפויות וכאילו רק שינו את העיבוד לשיר המקורי) קלי קלרקסון לא נחשבת קאנטרי. היה אלבום קאנטרי שהיא תכננה לשחרר אבל בסוף ויתרה על הרעיון. היא הגיעה לקאנטרי בעצם דרך ריבה (משמש) מקנטייר כשהייתה איתה בקרוסרודס (כמו זה של ליאן וג'וס סטון) בנוסף היא גם שיחררה דואט עם ג'ייסון אלדין (זמר קאנטרי) אבל מלבד השירים האלו אין לה חומרים משלה שהם קאנטריים. לגביי הקורס (שאגב הייתה מכורה אליהם ברמות!!1 בגיל 14) הם ממש לא קאנטרי. הם להקה אירית שמשלבים מוזיקת פופ עם מוזיקה אירית.
) כשכולם אהבו את הבקסטריט בויז והספייס גירלז אני אהבתי את סטפס ואקווה (
) בשנות התיכון המוקדמות אהבתי פופ בריטי בעיקר כשכולם אהבו פופ אמריקאי ובכלל לא הכירו את הזמרים שאני אהבתי חוץ מאולי איזה שיר ורבע מוכר שלהם. בערך באותן שנים הכרתי את ליאן. בהתחלה אהבתי רק אותה ולא ממש התייחסתי אליה כאל קאנטרי. כשהייתי בכיתה ח' כבר יצא הפסקול של חופשיות על הבר אז אף אחד לא התייחס אליה כאל קאנטרי בכלל, היא הייתה מבחינתנו זמרת פופ (היה אז בארץ רק את האלבומים איי ניד יו וטוויסטד אנג'ל) מאוחר יותר נכנסתי לקטע של שאניה, פיית היל והדיקסי צ'יקס שגם הן פחות או יותר נחשבו פופ (טוב חוץ מהדיקסי) רק בסביבות י"ב (אולי קצת לפניי) התחלתי לאהוב אנשים אחרים מעבר לארבע האלה שנחשבו יותר קאנטרי.
