התחדשויות - ינואר 10

goldy

New member
כאן:

"קילומטרים מחבקים של בד שנצמדים לכל חלקי הגוף, גם אלה שלא בא לך שייצמדו אליהם." __למה שלא תרצי שהבד ידגיש את גיזרתך הנשית?
 
תגיד, שינית את השם לרש"י?

לא הבנת אותי כלל, מתוך זה קפצת למסקנות ואחרי עוד נתת לי עצות
1. הדגש היה על קילומטרים! המון המון בד! זה לא נוח. אתה רוצה שק"מ בד ייצמד לך לברכיים? גם אני לא, וכבר מדדתי בגד שבו זה קרה והוא לא היה שמלה. 2. בגדים שהם פשוט מטרים של בד נופלים במעין גזרת "אוהל" לא מחמיאים לאף אחת, גם כשהיא דקיקה וגם אם זה נצמד. זה פשוט גורם לנו להיראות כמו גוש בד מהלך. 3. לפעמים את לובשת כמה שכבות. נניח, שתי חולצות וזוג מכנסיים עם כיסים מאחורה. כשזו עליונית מבד מעפן ונצמד, רואים כל בליטה (כפתורים, קצת חולצה וכו') ומתקבלת סילואטה מטופשת. זאת, בשעה שבגד עם גזרה נורמלית כמו ז'קט היה עומד בפני עצמו ו"מחליק" את פני השטח. קאפיש?
 
לא אני ../images/Emo6.gif

ב"בוטיק המעצבים" בדיזנגוף סנטר, למשל, שהוא מקום שהרבה נשים קונות בו, יש כאלה בהמוניהם, ועם תגי מחיר שהשאירו אותי פעורת פה. לא הבנתי מי תשלם 300-400 ש"ח עבור 2 ק"מ של בד נטול כל גזרה מוכרת, אבל הקופות שם לא מפסיקות לצלצל.
 
סטפר זה מכשיר ממש לא נוח. יש אותו גם במכוני

כושר ופעם ניסיתי לעלות עליו וזה ממש עינויי. הכי טוב זה הליכון. אפשר ללכת איתו במקום ולהסתכל בטלויזה בלי להתאמץ כמעט ולרצות אותו עוד ועוד כמו סם...
. המשקל שלי כ 75 ק"ג ואם אני הולך במהירות של 7.2 ק"מ לשעה אני שורף בשעה 580 קלוריות . זה לפחות מה שמראה המכשיר. יצא לי כבר כמה פעמים ללכת רצוף שעתיים ולשרוף בבת אחת מעל ל 1200 קלוריות. בקלות ! כמובן שרואים גם את ערוץ האופנה וערוץ 24 במקביל
. מה רע?
 

goldy

New member
הליכון חשמלי מושך את רגלך אחורה

הדבר היחיד שאתה באמת עושה זה להרים אותה
. נסי מגנטי ו/או ידני.
 
הליכון יוצר יותר לחץ על הברכיים בזמן ריצה

יחסית למכשיר סקי (קרוס-טריינר). אני מעדיפה שעה עליו, שורפים יפה מאוד גם כן, והוא גם מפעיל את הידיים, אם רוצים, אם כי בד"כ זה לא מומלץ.
 

eboy10

New member
אין מה לעשות, לרשתות בישראל קשה לקחת סיכונים,

זה יפגע להן ברווחים. ככל שמייצרים פריט בכמויות יותר קטנות ככה הוא גם יעלה לך יותר, ואז באמת מעטים יקנו אותו. בכל מיני חנויות בגדים שהן לא רשתות ואמל כל מיני מעצבים - שם אולי תמצא את מה שאתה מחפש.
 

eden1073

New member
צודק!!! לגברים אותם צבעים משעממים. לנשים

עושים בגדים עם צבעים יפים ושונים. לגברים בגלל הומופוביה מפחדים לסטות קצת מצבעים הבסיסיים. גם מפחדים לסטות קצת מאותם גיזרות לגברים. עושים שהכל יהיה אותו דבר. כל המנסיים אותו דבר. כל החולצות אותו דבר!
 

eden1073

New member
אני היתי לובש כל דבר חוץ מטי שירט ומכנס שכבר

נמאס מזה. למה לנשים יותר אפשרויות.
 
מאותה סיבה שלנשים יש איפור

כי חברתית הן "מזוהות" עם צבעוניות. ראיתי, לפחות ב-Celio וכאלה, שיש לגברים חולצות שהן לא שחור-אפור-כחול-ירוק, אלא בגוונים פסטליים קצת יותר מגוונים. עדיין לא המגוון הכי עשיר בעולם, אבל יותר טוב מכלום. הגזרות זו בעיה. בארץ בכלל הרשתות מפחדות להציע. מרגע שהכריזו על טרנד, כו-לם מייצרים אותו דבר וכל האנשים נראים כמו העתקים, גם נשים.
 

eden1073

New member
דווקא צרכנים קובעים את הטרנדים גם. כי ברגע

שכולם קונים אותו דבר אז גם מציעים אותו דבר. אנשים לובשים אותו דבר. כי זה פחד מחברה להיות מנודה. שיושב בנו חזק עוד מימי אדם הקדמון כששם זה היה עניין של השרדות. חברה כרגע החליטה שלנשים יש איפור, טייצים , חצאיות ושמלות. למה ב20 שנה אחרונות מכנס קצר לגברים נהיה יותר ויותר ארוך. למה פתאום זה לא טרנדי שיראו רגליים של גברים.
 
לא, לא, ביליתי שנה במחקרי צרכנות

מהמחקר שלי עלה שרוב הצרכנים לא קובעים כלוווווווווווווווווווווום. הם עדר, והם כנועים ביותר. במיוחד בארץ, אגב.
 
זו שאלת ביצה ותרנגולת

הגרסה הרשמית היא שאם יש ביקוש, יהיה היצע. זה חד צדדי ולא מדויק, מכיוון שבהיעדר היצע בד"כ לא יהיה ביקוש, פשוט כי הציבור לא יידע מה לבקש. אל תשכח שחוץ מכמה אנשים שכן מתעניינים וכן טורחים, רוב האנשים לא קונים אופנה אלא בגדים. תהליך הקנייה הוא שבו הם מגיעים למסקנה שחסר להם פריט מסוג מסוים (חולצה, מכנסיים, עניבה), ניגשים לחנויות, משווים וקונים. הם לא מחפשים חולצה בצבע ירוק או חרדל או כל גוון טרנדי, אין להם בראש איזה מראה שהם שואפים אליו. הם פשוט ממלאים צורך. זה נכון לגבי אחוזים גדולים של הצרכנים (אגב כמעט בכל תחום, לא רק אופנה), ואיתם הרשתות יודעות שאסור לקחת סיכונים, כי הם לא מגיבים טוב לשינויים.
 

eden1073

New member
דווקא קרו שינויים. נשים התחילו ללבוש

מכנסיים. היום הן לובשות טייצים שאם לספר את זה למישהו במאה קודמת היה בטח מתפלא מאוד. האם זה קרה בגלל תנוע פמניסטית? ולגברים עוד מעט ילבישו אותם כמו נזירות. הכל ארוך. הכל משעמם. צבעים משעממים. לפני 10 שנים כשקניתי מכנס קצר הוא היה קצר. היום הוא מגיע לפחות עד ברכיים אם לא יורד יותר נמוך! מאיזה שלב ומי החליט שצריך להלביש ככה גברים כמו נזירות! ונעלולללה מה את עושה בפורום אופנת גברים? ועוד אדומה סחטן לך!
 
אני אוהבת את הפורום הזה ../images/Emo13.gif

וגם לי יש בחור להלביש, אתה יודע
ואתה אומר בדיוק את מה שאני אמרתי: שברגע שהתחילו לייצר טייצים והציעו אותם וראו שזה תפס - המשיכו לייצר אותם. העניין הרבה פעמים הוא שהציבור לא יודע שהוא צריך לבקש משהו. תראה בטלוויזיה: אם לא היו לוקחים לאנשים את ערוץ הולמק או בי.בי.סי פריים, אם מלכתחילה החבילות היו עולות בלי שני הערוצים האלה - הצופים לא היו יודעים לבקש אותם. זה נכון גם לגבי בגדים. ברגע שיש "פתרון" (גרוע או משעמם - כמו המכנסיים שאתה מדבר עליהם), אז אנשים קונים את מה שיש ולא יודעים ולא מעלים בדעתם שיש אפשרויות אחרות. מישהו אחד יתחיל לייצר משהו אחר, ופתאום תראה שיש ביקוש, שהוא לא מפסיד וגם אם על דגם מסוים הוא כן הפסיד, עדיין יהיה בו יותר עניין מאשר באלה שהולכים על בטוח.
 

eden1073

New member
יופי. אני רואה שאת תורמת המון גם לפורום ולא

רק לבחור שלך.
. לא יודע אני עדיין לא סגור על הנושא. אשתי למדה תקשורת באוניברסיטה והיו לה קורסים בשיווק. אפילו מסתבר יש לנו ספר "התנהגות צרכנים". כשיהיה לי זמן אני אקרא אותו. אשתי אומרת שיש גישות שונות. יש גם השפעה רבה של סלבריטאיים על העם. אבל אצלנו הם כל כך פוחדים בעצמם לצאת ממינסטרים ולהפוך ללא מקובלים ושהם עצמם לובשים אותו דבר ומשעמם. מה שמעניין שיש כבר טייצים לגברים- מכנסי רכיבה ארוכים על אופניים . שבזמן אחרון הרבה רוכבים בהם. אז התאורייה שלך נכונה. כי קודם , כנראה , התחילו לייצר אותם ואז הרוכבים גברים התחילו לקנות אותם.
 
כל התארים האלה (תקשורת, ניהול וכד')

אפילו פסיכולוגיה מלמדים את הסטודנטים מהאספקט של המניפולציה: מה עובד, מה גורם, איך יוצרים תנועה. הדיסציפלינה האקדמית היחידה שבודקת תהליכים חברתיים לא ברמת המיקרו אלא לחלוטין ברמת המאקרו זו סוציולוגיה, זו גם הסיבה שבחרתי בתחום ולא נשארתי במשפטים/פסיכולוגיה, שגם אותם למדתי. על כל פנים, אני עורכת מחקר ארוך ורחב, שכרגע אני בפרק הראשון שלו, שעוסק לא בהתנהגויות צרכנים אלא בהקשרים החברתיים שמניעים אותן. בינתיים המסקנות הן שהצרכן מעט נרפה, ובהעדר כוח שמושך אותו לכיוון מסוים - הוא לא זז, לא אקטיבי ולא מניע תהליכים. כל האקטיביזם הצרכני, למשל בתחום בעלי החיים, נובע מכך שיש גופים חזקים שרותמים את הצרכנים למטרות האלה, ורק אחר כך הצרכנים יודעים שצריך להירתם. ברגע שאתה מציע לצרכנים אופציה, כבר יימצא לה ביקוש. אבל ברגע שאין היצע, הצרכנים לא דורשים אותו. כל הקטע עכשיו של "מהפכת השמנות" בארץ, שדורשות לא "פתרונות לבוש" אלא אופנה אמיתית במידות גדולות - זה עסק שיובא מחו"ל, במיוחד אחרי שבת' דיטו השיקה את הקולקציה שלה עם אוונס (קולקציה כעורה ביותר, לטעמי, אבל זה לא חשוב). כלומר, ברגע שאוונס העלו על דעתם ששמנות רוצות להיות אופנתיות והציעו אופנה ולא בגדים, התברר שיש שוק לא רק במדינות דוברות אנגלית אלא בכל העולם. עם זאת, בארץ טרם התעוררו: מה שמביאים זה H&M, ברשקה וחצי גאפ, ואף אחד לא חושב להביא את ליין המידות הגדולות של אוונס או ניו לוק, או באמת להגדיל את טווח המידות (לא רק לתלות פתק עם מידה גדולה יותר, אלא להשקיע מאמץ להתאים את הבגד למידה 44-48) של הרשתות המסחריות בארץ (רנואר, קסטרו וכו').
 
למעלה