[lb22]

שמע גיום של יותר מ4 גדודים זה לא

קצת...זה הרבה...

 

[Zoharrr]

אני מבינה את זה

אבל כמה שחשבתי שצריך להפגין כוח ולהיכנס בהם, אני לא יודעת אם אני מוכנה שזה יקרה על חשבון ההורים שלי,המשפחה שלי, החיים של אח שלי. אני כל כך היסטרית לגביי זה. אסור שיקרה לו משהו,לא היתה לו אפילו אהבה ראשונה... צריך להבין שנסראללה עם כל זה שהוא מנותק מהמציאות הוא רציני לגמריי, החיילים האלו לא יחזרו בלי מו"מ. ואם לא נחזיר שבויים עכשיו, נחזיר אותם בשביל הגופות של החיילים האלו.

 

[lb22]

אם את שונאת את המערכת הצבאית

למה הסכמת להיות קצינה במערכת כזו? זה מוערר כמה תהיות... אבל ברגע שאת חותמת קבע כלומר מעבר לשירות החובה (והבחירה בידייך) אז את בחרת להיות במערכת דפוקה שכזו (יש בה כמה נקודות אור) אני אתן את הדוגמה שלי שאני הייתי אמור להשאר בקבע ורצו אותי מאוד בקבע כי מה לעשות בתפקיד שלי הייתי בין הכי טובים שהיו (וסורי על האי צניעות זה פשוט ככה) ובסופו של דבר אמרו שלא יכלו להבטיח לי מקום (כי התפקיד התפנה רק 3 חודשים אחרי שהשתחררתי ואני התחלתי ללמוד לפני שנה) אז ויתרתי והיום בראיה לאחור אני מרוצה מאוד מזה שאני לא נשארתי במערכת הדפוקה הזו. בכל מקרה לעניינו , לא משנה מה המצב בארץ אפילו של מלחמה לצבא אסור בתכלית האיסור להרוס לאדם את החיים שלו : 1. אדם יכול לחזור לתפקד אם נולד לו ילד והוא לא נמצא שם עקב צו 8. 2. אדם יכול לחזור לתפקד גם אם בנו עבר ניתוח. 3. וכו' וכו'. 4. אדם לא יכול לחזור לתפקד אם הפרנסה שלו נהרסה עקב המילואים ובגלל צריך להיות קשובים לחיילים שבאמת קשה להם כי הרי כל השכירים ואני בינהם מקבלים שכר של יום עבודה שלם!!! על כל יום מילואים שאנחנו עושים. בקיצור לא משנה מה המצב במדינה קודם כל צריך ללכת עם הראש.

 

[pain is MY love]

אני רק ניסיתי להבהיר את העובדה

שאני לא באה לייצג פה את צה"ל בתור אהבת חיי כי אני מאוד לא אוהבת את המערכת הזאת אבל מה לעשות שבמקרה כזה אני מבינה אותה אנחנו במלחמה ועושים את המקסימום!

 

[ידע הוא כח]

../images/Emo45.gif

 

[ידע הוא כח]

אל תתחילי לפזר איומים ריקים מתוכן

יש דרכים להתמודד גם בלי להגיע לעריקות (ואני מדבר על דרכים משפטיות חוץ-צבאיות) . חוץ מזה שאני בטוח שגם מי שיבצע עריקות במצב שכזה, ויגיע למצב שבו יאלץ לעמוד בפני מערכה משפטית (שגם איתה יש דרכים להתמודד ואפשר בקלות להוציא אותה מידיו של אותו קצין שיפוט ולהעבירה לביד"צ וגם לערכאות אזרחיות) , יהיה לו סחכוי טוב יותר להסביר את עמדתו ומצבו האישי לאנשים קצת יותר בכירים וקצת יותר הגיוניים מקצינות קישור בנות 18+ שטובות רק בלצטט סיסמאות נבובות.

 

[ידע הוא כח]

ואני מוכן אישית לעזור ולסייע

לכל מסכן שכזה שנפגע מעריצות, אטימות ושרירות לב של קצינות הקישור .

 

[pain is MY love]

נכון

קצינות קישור הן אויב המדינה נורא חכם. תשים לב שאני בעצמי נתתי כמה או0פציות לשחרור מהמילואים האלה וגם את אח שלי אני שחררתי מהמילואים אז תעשה טובה בלי הכללות מכוערות אוקיי?

 

[ידע הוא כח]

אני שמח לראות

שמוסד הויטמין P לא עבר מן העולם בצבאנו. ובמה בדיוק מצבו של אחיך חמור יותר ממצב משפחתה של זוהר? או שהוא קיבל את הפטור כי גורלו שפר עליו להיות אחיה של קצינת הקישור?

 

[Zoharrr]

../images/Emo4.gif

 

[Dark Muse]

אתה לא בצבא אה?

ויטמין P חזק בראש! בלי שום קשר למקרה המדובר והדיון המושקע פה

 

[ידע הוא כח]

לשמחתי הספקתי כבר

לשכוח את ימי השירות הצבאי... תודה לאל!

 

[Dark Muse]

בקרוב אצלי ../images/Emo7.gif

 

[pain is MY love]

ממש לא

אח שלי לא צריך ויטמין P הוא לא חייל מילואים שלי ואני לא רצינת הקישור שלו הוא הצליח לצאת גם בלי העזרה שלי אני רק דאגתי למצוא לו את הפקודה המתאימה שמאפשרת את שיחרורו וואללה שנינו היינו מספיק חכמים בשביל זה ואם שני בלונדינים כמונו מסוגלים כל מי שמגיע לו גם מסוגל...

 

[The meister of rock]

לא, ק. קישור הן לא האויב, אבל...

אתן, שהרי את אחת בעצמך, הן חלק מהבעיה. ולהלן ההסבר: לא סתם בחרו מקימי המדינה ואלו שהתוו את חוק יסוד צה"ל לגייס בני-נוער בגיל 18. בני טיפש-עשרה שבטוחים ש-"רמבו" זה המציאות ושקרביים באמת הולכים עם מקלע ביד ומרססים לכל כיוון. לרוע המזל גם ק. קישור הן ילדות בנות 18, 20 גג. מה את מבינה בכלל כאשר איש בן 35 שקיבל צו מתקשר אלייך ומסביר לך שאישתו נמצאת בשמירת הריון ומיועדת ללדת בטווח התאריכים שרשום בצו? מה את יודעת מהחיים שלך כאשר בחורצ'יק כמוני מתקשר ומסביר לך שהצו נופל לו על מועדי ב' וכמו שמיטלל אמרה, מועד מיוחד משמעו בפועל דחיה של שנה שלמה בלימודים. כידוע לא צה"ל ישלם על השנה הזו או על העובדה שאני לא אסיים את התואר בזמן. צה"ל משלם בקושי על 8 שעות (ולא על יום שלם כמו שראיתי בתגובה פה) מתוך ה-24 בהן אני נמצא בבסיס. וכמובן שאין דבר כזה תוספת סיכון, לא בצה"ל. אז את מפנה את המתקשר התורן אל המ"פ שלו, שישלח ולת"מ וכן הלאה. זה מה שלימדו אותך בקורס וזה בדיוק מה שציפו ממך, בחורה בת 18 שאין לה מושג ירוק מה זה נקרא "החיים האמיתיים" לעשות. לא סתם את בת 18, 19, 20 גג. זה, הגישה הזו שלך, שאולי תגרום למפקד שלך גאווה אם הוא יראה אותה, הרתיחה פה את המגיבים, ואותי. ואז עוד מגיעים להודעה הזו שלך, שגם את אחיך שחררת, ואני מניח שב-"שחררת" את לא מתכוונת לטופס הצהוב שמקבלים בסוף מל"מ אלא ל-"סע לשלום, מחקנו את השם שלך מהמחשב! No more miluim for you!". הבחורה מספרת על אחיה, בחור קרבי בעל נכות קלה שאותה הוא ספג מצה"ל שמחזיק על הגב שלו את העסק המשפחתי והופס... קיבל זימון בצו 8. היא גם מספרת שגם על האח השני הצבא כבר בונה, למזלו הוא לא בארץ. היא מספרת כמה קשה להם כבר וכמה יותר קשה יהיה וכמובן שבהיותו של אחיה קרבי היא מפחדת מפני מה שיקרה חס וחלילה ואני לא ארחיב בנקודה הזו, טפו-טפו. היא עצובה, קשה לה ומה התגובה שלך? "תשמעי חמודה, קשה יש רק בלחם ואחיך חייב להתייצב אז, יאללה לשלוח אותו אלינו בדואר ישיר". יש אמרה ידועה: אם אין לך מה להגיד לטובה, עדיף כבר שתשתוק. זה נכון אחת כמה וכמה אם מה שיש לך להגיד זה "אוי-אוי-אוי". לא מאחל לך אפילו בטעות להיות במקום של זוהר כדי להבין איך את נשמעת.

 

[lb22]

תגובה בקשר ללימודים רק :

יש כמה אופציות לגבי המבחנים : 1. אני יודע שיש איזו חובה על כל מוסד אקדמאי לאפשר מועד מיוחד לאנשים בעלי צו 8 וגם הדבר לא אמור לפגוע בהם בלימודים. 2. יש לי חבר מהכיתה שלי במכללה שגויס לפני שבועיים בצו 8 והוא הגיע היום למבחן שהיה לנו .. כל שאר הדברים אני איתך.

 

[ידע הוא כח]

../images/Emo45.gif

מילים כדוררבנות!

 

[Zoharrr]

אני אוהבת אותך D:

 

[מיטללל]

דבר אחד-

בשירות הצבאי הייתי "ילדה בת 18" כזו, שעבדה מול אנשי מילואים... הצלחתי להקדיש לכל אחד מהם 120 אחוז מעצמי, עזרתי לכל אחד בכל בעיה באשר היא, רבתי לא פעם ולא פעמים עם המפקדים שלי, ואף עשיתי לעיתים קרובות שמיניות באוויר ע"מ למצוא פתרונות יצירתיים עבורם. אל תכליל ואל תזלזל כ"כ מהר בכל הק.קישור באשר הן. כמו בכל דבר, זה תלוי באופי של הבן אדם ומה שהוא עושה מהתפקיד שלו...

 

[The meister of rock]

צודקת.

אולי אני מכליל ואני מצטער. מצד שני בתור מילואמניק בשבע שנים האחרונות שכבר הספיק לעבור, נדמה לי, 3 קצינות שונות (למי יש כוח לספור?!)... בואי נגיד ככה: אולי כשאת היית ק.ק., הקורס שעברת לימד אתכן להיות יותר אמפטיות מאלו של היום. הק.ק. שלי, כל שלושתן (בהנחה שהספירה נעצרה שם) ואלו שעוד יבואו לרעה (ויבואו, הן מתחלפות הרי כל שנה וחצי, רק אני נשאר מילואמניק עד יומי האחרון או גיל 42 מה שיבוא קודם)... "בעיה? כן, בעיה שלך!!!" לא בכדי אמרתי שהמפקדים שלה בוודאי ישמחו. כמו שאותי למדו והדריכו לכוון ולירות עד שהדבר נהיה טבע שני עבורי, ייתכן שבצבא של ימינו שכבר מזמן עבר לשיטת הכסת"ח הידועה לשמצה, מלמדים ק.ק.-יות להיות קרות ומחושבות. אני לא יודע, אני לא קצינה. גם לא קצין. אני רק יודע שעם העובדות אני לא יכול להתווכח: הק.ק.-יות שלי לא נחמדות, שלא לדבר בכלל על הגישה שלהן כל יום ראיונות או יום התייצבות והתגובה הראשונה של מרינה, שאמנם התמתנה במהלך השרשור, גם לא הייתה התגובה הכי חביבה ואמפטית. זוהר כתבה פה מתוך כאב ופחד, היא בטח לא רצתה לשמוע "תתמודדי", לפחות לא מהחברים שלה לפורום. טרולים זה כבר סיפור אחר.