אשת השבוע

[משוש30]

תראי אני נורא אוהבת שפות ואני חושבת

שכל זפה היא יתרון לכן גם למדתי כל כך הרבה שפות.(והיד עוד נטויה) זה נורא נורא כיך להסתובב בעולם ולהיות מסוגלת לתקשר עם אנשים במקום שונים על פני כדור הארץ. אז כן חשוב לי מצד שני הכי טבעי לי לדבר עברית ואני לא מדברת איתו רוסית בבית. אבא שלו לא יודע רוסית וזה מוסיף. אבל מתן נמצא הרבה עם הסבים שמדברים איתו רוסית כל הזמן. אז אני חושבת שגם אם הוא לא יגיע לרמת דיבור מבחינת ההבנה הוא יבין רוסית וזה כבר משהו. האח שלי גדל ככה. אמא שלו ואבא שלי דיברו איתו רק רוסית עד גיל 4 וכשהוא התחיל ללכת לגן (מאוחר)והוא עבר את כל קשיי ההשתלבות של עולים חדשים. אז היום הוא דובר רוסית וגם קוראה אבל אני לא בטוחה שזה שווה את זה... ותודה על המחמאות

 

[משוש30]

ואי ואי 7 שפות אבגל עברית...

כמה טעויות...זפה=שפה, כיך=כיף, קוראה=קורא (זה מה שקורה כשישנים במשך 3 חודשים 4 שעות בלילה...)

 

[משוש30]

אבגל=אבל ../images/Emo6.gif../images/Emo5.gif מה יהיה????

 

[Joy107]

מאוד מענין לקרוא!!

זה תמיד מדהים אותי כשסיפור העליה הענקית הזו נפרט לאנשים וסיפורים קטנים ועצובים של קשיי קליטה. אבל יפה שלמרות הקשיים שהערימו עלייך הגעת רחוק ולהשגים מרשימים! לשאלה שלי - איזו דמות היית רוצה לפגוש? (הכוונה למישהו שהוא בחיים או שכבר לא, או דמות מהתנ"ך, דמות פיקטיבית מסרט, מישהו מההסטוריה) מישהו שהכי היית רוצה לפגוש..

 

[משוש30]

דמות...שאלה קשה בואי נראה

את יוספוס פלביוס הוא דמות מרתקת בעיני, את צ'ארלס וורן חוקר ירושלים מהמאה ה-19 (סטייל אינדיאנה ג'ונס שנכנס לכל חור וצף על דלתות בתעלות תת קרקעיות...), את תור הרדייל (אולי הייתי מצטרפת אליו לקון טיקי...), את אריך מריה רמארק (המחבר של במערב אין כל חדש, שלושה חברים, שער הניצחון וכד' שבגללו שתיתי קלוודוס במשך שנים עד שהגעתי למסקנה שאני ממש, אבל ממש לא אוהבת את המשקה הזה

), דמות מהתנ"ך- למה לכוון נמוך? הייתי רוצה לפגוש את אלוהים יש לי הרבה מה להגיד לו... יש המון דמויות ואנשים שהייתי רוצה לפגוש. ללא ספק.

 

[yaelia]

שבית את לבי../images/Emo23.gif

אריך רמריה רמארק, הוא הרומנטיקן האהוב עלי בכל הזמנים. ושלושה חברים הוא אחד הספרים שאני מדקלמת. בכל פעם שאני במצב רוח מלאנכולי וצריכה קצת דמעות מזככות אני קוראת אותו. וקלבאדוס - יאמי.

 

[משוש30]

לא ידעתי שחוץ ממני והאנשים שנתתי

להם את "3 חברים" מישהו מכיר אותו בארץ...

 

[yaelia]

בטח שכן

אלה שאמא שלהם היא הקראנית הכי מוצלחת בעולם שלימדה אותם כבר בגיל צעיר מה טוב ומה פחות.

 

[פשושולה]

איזו חמודה...ישר לאלוהים!

 

[אמא של אריאל ומוריה]

מאשה, את אישה מדהימה

ומרתקת. נהנתי לקרוא כל הודעה שלך. אין לי כרגע מה לשאול, אז בינתיים נהנת מהתשובות שכתבת לאחרות.

 

[טיפוטף]

נהניתי לקרוא, אין לי מה להוסיף../images/Emo9.gif

 

[משוש30]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[sipi1]

גם אני קוראת ומרותקת...

 

[דפנה מי]

איזו אישה מופלאה../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif

מה הדברים הכי מוזרים שאכלת בשוטטות שלך בשטח ובעולם? האם ניתקלת במצבי הישרדות בעצמך ומה קרה?

 

[מוליקיפודית]

איזה חיים מעניינים משוש !

קוראת ומרותקת! לידך אני מרגישה יותר חנונה מהרגיל

...

 

[משוש30]

שאלות נחמדות...

אוכל מוזר. בטיול האחרון בברזיל אכלתי דגי פיראניה (שדגתי שעצמי...) (מישהי שטיילתי איתה בג'ונגל אכלה תולעת (!!!) מתוך אגוז כי היא לא הבינה את הסבר המדריך בפורטוגזית שזו תולעת אמיתית שהאינדיאנים אוכלים וחשבה שזה פרי עגול ועסיסי דמוי תולעת...

אפילו המדריכים היו בשוק

)אני הייתי בשוק כשראיתי אותה אוכלת הטעות התבררה יום אחרי... ביפן אכלתי פוגו (אבו נפחה) דג יקר בטירוף (250$ למנה)לא טעים ורעיל (כל שנה כמה יפנים מקפחים את חייהם על מזבח הפוגו. ואני מקווה שברור שלא אני שילמתי סכום של חודש בהודו על ארוחה...) אכלתי כריש בפורטוגל אכלתי מעי פרה ועטינים בתורכיה (חבר תורכי חשב שהוא יזעזע אותנו עם אוכל אוטנטי) כמובן את כל סוגי פירות הים למיניהם כולל שבלולים וצפרדעים למרות שביפן היה לי קטע עם מרק כזה שמכינים לבד מפירות ים וירקות וכשהמלצרית הסבירה לנו אל ההכנה השרימפס כל הזמן קפץ מהצלחת לשולחן תוך כדי הסבר עד שהיא התעצבנה וזרקה אותו לתוך המים הרותחים...בן זוגי לארוחה אכל את השרימפס הזה אני וויתרתי.) בכלל חשבתי שאני אוכל תמיד הכל אבל כשבבורמה הציעו לי חרגולים מטוגנים (קראנצ'י כזה) סירבתי בנימוס.זה מה שזכור לי בינתיים

לא ממש נתקלתי במצבי הישרדות. כשהייתי צעירה וטיפשה בתאילנד הלכתי לי בפראנאנג עם נעלי פלטפורמה עצבניים ושמלה לחוף. בדרך ראיתי חבל משתלשל מלמעלה וליד שלט view point במקום שממש לא נראה לי שיש אפשרות לטפס אליו. לילה לפני ירד גשם והכל היה מלא בוץ חלקלק. אבל יש שלט וחבל סימן שיש מצב אז ככה כמו שאני עם פלטפורמות ושמלה טיפסתי לי למעלה. כבר באמצע הדרך הבנתי שאין מצב שאני ארד משם. הגעתי למעלה והתחלתי לחפש דרך אחרת ומהר מאד הסבתכתי בשבילים ואיבדתי את הדרך. עכשיו אני לבד (גם מטיילת לבד) אף אחד לא יחפש אותי ואף אחד לא יודע לאן הלכתי. בטח תוך שבועיים ההורים שלי היו מתחילים לדאוג...מצד שני הייתי על אי קטן כך שהיה ברור שאני אמצא בסוף את הדרך רק שהשעה מאוחרת ומתחיל להחשיך. לא נלחצתי יותר מדי והתחלתי להתכונן ללינה בחוץ כשפתאום ראיתי צעיר עולה ומטפס למעלה. שאלתי אותו באנגלית אם הוא מכיר את הדרך למטה והוא אמר שכן כשהוא הסתובב ראיתי את התיק של איסתא ועברנו לעברית. כמובן הדרך למטה הייתה הדרך בה עליתי אבל כבר לא עשיתי פרצופים. החלקתי למטה על הפלטפורמות אחרי הבחור כשמעל ראשו מתעופפת לו השמלה שלי...נו שויין טוב שנגמר טוב

(מי חשב שכמה שנים אחר כך אני אתחיל לטפס ואטפס על סנטה קתרינה בסיני מהצד "הלא נכון" עם החבר שלי....). מה שכן הייתי בשני מקרי שוד (אחד מזויין) בברזיל בהריון אבל זה מתחיל להיות נורא ארוך כשתושבה אז נוותר

 

[דפנה מי]

דוקא כשמתחיל להיות מעניין....../images/Emo8.gif

אז הנה השאלה: האם נמצאת במצבי סכנה וחששת לחייך ו/או במקרי אלימות/שוד(

)/התפרעויות...

 

[משוש30]

מצחיק...../images/Emo3.gif

טוב אז 3 ימים אחרי שהגענו לברזיל לריו אני בחודש חמישי ובעלי החלטנו לעשות קיצור מחוף איפנמה לחוף קופקבנה (מי שמגיע לריו אל תעשו את זה כולם תמיד נשדדים שם!)הלכנו על שביל נטוש פתאום 4 חברה שניים מכל צד קופצים על בעלי מפסקים לו את הרגלים ואומרים לתת להם את הכסף...לא עשינו כלום כי פחדנו על הילד. מזל שאני מדברת פורטוגזית אז בקשתי מהם להשאיר את הדרכונים (הם אמרו אין בעיה) ואכן רוקנו את התיקים ולקחו רק את הכסף אשראי והמצלמה. ביקשתי את הפילם הם הסכימו אבל המצלמה מוגנת מפני הוצאת פילים באמצע אז לא יצא...). בי הם לא נגעו רק שאלו אם יש לי משהו עלי אמרתי "רק את הילד" אז הם אמרו" מה את בהריון? מזל טוב"....צחוקים

בעלי לקח את זה ממש קשה (כל קציני הקבע האלה...אני פחות-כהרפתקה). אחרי שבעלי חזר לארץ נשארתי עוד 3 שבועות בברזיל לבד. הייתי בסלבדור (כבר חודש שישי) והלכתי ברחוב באור יום. עקף אותי בחור יפני וחשבתי להגיד לו שיחכה לי ונלך ביחד (לאור השוד הקודם הרגשתי מאד לא נוח כי למרות אור היום הרחוב היה נטוש והיינו התיירים היחידים בסביבה) טוב שלא ביקשתי. 2 דקות אחר כך הרגשתי מן רוח כזאת על פני ועקף אותי בחור עם אקדח ביד, הצמיד את האקדח לראש של הבחור היפני וביד השניה תפס את התיק שלו. לא חיכיתי לראות את הסוף וחיפשתי מקום מסתור כי היה ברור לי שאני הבאה בתור. הסתתרתי מאחורי מכונית חונה וחיכיתי בלב פועם. אחרי כמה דקות הצצתי החוצה באמצע הרחוב עמד בחור יפני המום לגמרי והחזיק ביד ארנק ריק...החברה התסלקו ברכב. עד עכשיו לא ברור לי אם הם חשבו שאני מקומית בגלל ההריון או בגלל חוסר זמן החליטו ללכת על בחור יפני...בכל מקרה לקחתי אותו במונית למשטרה הוא היה ממש בהלם. סכנת חיים...היה קטע בפריז בו נהגתי מהעבודה הביתה על האופנוע שלי (היה לי שם 600 סמ"ק) בגשם ורוח מטורפת לגמרי. ממש לא הייתי בטוחה שאני אגיע כשהגעתי הודיעו שהיית רוח של 100 קמ"ש (למרות שלדעתי זו הגזמה קשה לי להאמין שלא הייתי מחליקה עם 100 קמ"ש) אבל אז הייתי צעירה ופעורה וגם נסעתי על האופנוע בשלג...חוץ מזה אני אוהבת לשים את עצמי במצבים של סכנות חיים כמו צלילות, סקי, צניחה חופשית, טיפוס (פעם היום כבר לא)...אבל זה הכל סיכון מחושב לא באמת סכנת חיים אמיתית. אהה כמעט שכחתי...לפני כמה שנים היה לי חבר בערד ונסעתי אליו מירושלים דרך כביש המנהרות בערב ראש השנה. טעיתי בדרך והגעתי לדהריה (כפר פלשתינאי) ונוסף לכל הצרות נתקעתי מאחורי טרקטור...ולא היה לי מושג איפה אני. זה היה הרגע בו הייתי הכי קרובה לפאניקה בחיי. כבר ראיתי את ההמון שובר את החלונות מוציא אותי החוצה אונס אותי ורוצח אותי...ראיתי את הכתבות בעיתון...עשיתי סיבוב, הדלקתי אורות גבוהים (שלא יראו את המספר הצהוב) ודהרתי חזרה. זה היה ממש ממש מפחיד!

 

[דפנה מי]

WOW ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

כבר עמדתי לשאול אם יש משהו שבכלל מצליח להפחיד אותך... יש משהו שלא עשית: באנג'י? צניחה חופשית?

 

[משוש30]

צניחה חופשית כן באנג'י לא יצא...

בטח שיש דברים שמפחידים אותי...גם ברמה הזאת של ספורט אתגרי חלק מהרעיון זה שזה מפחיד אבל מפחיד טוב לא מפחיד רע... ברמות העמוקות יותר יש לי המון פחדים בעיקר לשלומו של מתני. לפעמים יש לי ממש חרדות שיקרה לו משהו ואני לא אוכל להגן עליו. יש לי פחדים לגבי מה יהיה איתי? האם אני אצליח להתקדם בקריירה? האם אני מספיק טובה? יש יש פחדים לא חסר...