אשת השבוע

[אפרת12]

../images/Emo41.gifאשת השבוע שלנו - cookie1../images/Emo41.gif

השבוע יש לנו עוגיה נהדרת - cookie1, שליוותה (לפחות את חלקנו) בהריון ולידה, והשבוע היא חושפת את צפונותיה אז שיהיה שבוע מעניין, מרתק ונפלא - לפחות כמו אלו שקדמו לו

 

[cookie1]

הנני כאן ../images/Emo9.gif

למי שעדיין לא מכירה: שמי איילת בת 32, נשואה 3 שנים , אמא ליובל ה-מ-ה-מ-ם ומצפה לשני בספטמבר הקרוב

. נולדתי בקיבוץ באיזור ירושלים ובגיל 6 עברתי לקיבוץ באיזור נהריה. גדלתי כל חיי בלינה המשותפת. עזבתי את הקיבוץ לאחר הצבא וזו מבחינתי אחת ההחלטות החשובות שעשיתי בחיי ! אני בת בכורה למשפחה בת שישה ילדים (שלוש בנות ושלושה בנים בסדר הזה...). והלוואי שיהיו לי הכוחות להקים משפחה גדולה משל עצמי, בינתיים אני בהחלט עובדת בכיוון. קצת על קריירה : למדתי מדעי ההתנהגות ומנהל עסקים ועבדתי בתחום כ"א בחברת היי טק גדולה. רגע לפני שהחלטתי שזהו הספיק לי, פוטרתי (אך איזה אושר

) והיתה לי הזדמנות לבחון מה באמת אני רוצה לעשות בחיי. עשיתי הסבה מקצועית לקונדיטוריה

וזה בהחלט מקצוע שאני מתכוונת לעסוק בו בעתיד כשיהיה לי קצת יותר זמן. כיום אני עובדת ברשת המוכרת מזון מוכן (מוכרת מזונות = זונה

), בעיקר כי "תפרו" לי את המשרה והשעות נוחות לי ומסתדרות היטב עם האמהות. אוהבת : טבע חברים אמיתיים לצחוק שנינות מצרפת קישור לאתר הפרטי שלנו כדי שתוכלו גם לראות מתנצלת מראש על כך שבמהלך השבוע אוכל לענות על השאלות רק בערב, זה החסרון של עבודה ללא אינטרנט

 

[1איתן ולהב שלנו]

איזה כייף../images/Emo39.gif

יש בינינו כמה קווי דמיון.... ושאלותי:מה עשית בצבא? ואם את חושבת שלניהול פורום הריון ולידה הייתה השפעה על תכנון הילודה שלך? (או במילים של בני אדם,אם תכנון הרווח קוצר בגלל זה או שמראש רצית ילדים בהפרשים קטנים?)

 

[cookie1]

בצבא הייתי מאבחנת פסיכוטכנית

אין ספק שהחשיפה לכל נושא ההריון והלידה דרך הפורום גרמה לי להלהבות רבה יותר מהתחום (אני כוללת בכך גם הנקה, תכנון הריון ועוד). הניהול הפך אותי למודעת הרבה יותר גם לצדדים הפחות נעימים של ההריון והלידה, הרי יום יום שומעים סיפורים על הפלות, לידות מוקדמות ועוד. זה הפך אותי למפוקחת הרבה יותר מהרגע שהחלטתי שאני רוצה ילדים, היה לי ברור שאני רוצה לפחות ארבעה וזה אומר שההפרשים לא יהיו גדולים מדי מפאת קוצר זמן... ההחלטה נפלה לפני שהכרתי את הפורום, כך שבתחום זה לא היתה לו השפעה משמעותית. החשיפה לידע הובילה אותי לרצות לפעול עוד בתחומים הנ"ל, ונכון להיום אני מתכננת ללמוד ייעוץ הנקה, או בשנה הקרובה או בזו שלאחריה.

 

[daldan]

טוב אז עכשיו זה ממש ברור ../images/Emo12.gif../images/Emo9.gif

אז כבר מההודעה שלך חשדתי, אבל עכשיו אני יודעת בוודאות!!! היינו יחד בצבא!!! אני לא מאמינה שנה שלמה (ואף יותר, אני רואה אותך בפורום ולא העלתי על דעתי פעם אחת אפילו שזו את) - טוב רמז קטן. אנחנו היינו הצפוניות האמיתיות בקורס זוכרת? (וגם במספר האחים במשפחה יש לנו מהמשותף) טוב המסר אוטוטו יוצא אליך. יווווווווו - איזה עולם קטן

 

[cookie1]

דליה ???

 

[daldan]

../images/Emo9.gif ../images/Emo24.gif

 

[cookie1]

יו איזה קטעים ../images/Emo24.gif

 

[daldan]

שלחתי לך מסר...........

 

[She Dolphin]

קוקי ../images/Emo13.gif אני הולכת ללמוד יעוץ הנקה

בספט' הקרוב ב"ליס" - אפשר להזמין אותך להצטרף אלי?

 

[cookie1]

הלוואי ואוכל להצטרף אליך

אבל מכיוון שאני אמורה ללדת בספטמבר הקרוב כנראה שאדחה את זה. פשוט לא בא לי להתחיל את הקורס ולא להצליח לעמוד במטלות. בכל מקרה נרשמתי באופן "עקרוני" זה מאד מבאס אותי אבל מה לא עושים בשביל הילדים

 

[She Dolphin]

לא נורא ../images/Emo24.gif בשנה הבאה ../images/Emo13.gif

ברור שזה מטורף להתחייב ללימודים עם תינוק/ת פצפון/ת

 

[רות י]

גם אני הייתי מאבחנת פסיכו' בלגתה"ש

 

[מ ת י ל ד ה]

אהלן! ../images/Emo140.gif

האוכל קרוב לליבי

, ואני חייבת לשאול: האם בעקבות הקטע המקצועי השתנתה גישתך לאוכל? כלומר: מבחינת טעם, חשיבות לטיב החומרים, או שאולי את פתאום לא יכולה לאכול עוגת שמרים (לדוג')? תמיד זה ענין אותי: האם כשעוסקים באופן מקצועי בנושא כלשהו, זה מוציא את הפאן ממה שהיה קודם תחביב... לא קשה לך בעבודה? נראה לי קריעה לעמוד כל היום על הרגליים במטבח חם ומהביל, להרים מגשים וכו'. אני שואלת, מפני שגם אני שקלתי להצטרף לקורס הזה, אבל ידעתי שאין לי את הכוחות הפיסיים (ובסוף החלטתי *להרחיב* את האופקים לעומק בתחום המקצועי שלי

).

 

[cookie1]

היום אני עדיין לא עוסקת בקונדיטוריה

ז"א שאני לא עומדת כל הזמן במטבח, אלא מוכרת אוכל בחנות ממוזגת... האמת היא שמדגדג לי באצבעות לאפות כל היום. אני אוהבת לגעת בחומרים, ללוש לערבב וכו'. עבודת מטבח היא אכן עבודה לא קלה, עומדים כל היום, מזיעים, סוחבים ק"ג רבים וכהנה וכהנה. אבל - אם אוהבים את זה אין סיפוק גדול יותר. אל תשכחי שעברי כקיבוצניקית הכשיר אותי לסחוב ולעבוד קשה

כך שהתחום לא היה זר לי, ודווקא לאחר שנים של עבודה במשרד הבנתי שרק סוג כזה של עבודה יכול לגרום לי סיפוק וכיף. התוצאות הן מיידיות וכך גם תגובות האנשים שטועמים

דרך אגב היו איתי בקורס לא מעט אנשים שנראו "חננות", אבל כאן מגיע כח הרצון + יכולת הגוף להסתגל ולהכנס לכושר, ואם זו ההתלבטות שלך אז בעיני אין מה להתלבט. אין לי ספק שהיום אני אנינת טעם יותר מבעבר, חלק מזה בהחלט קשור לעיסוק היומיומי שלי במזון. אני למשל לא מסוגלת לאכול קינוחים פרווה בחתונות, ממש לא טעים לי, ואני בהחלט ביקורתית לגבי טעמים ואיכויות. אני עדיין אוכלת הכל , אבל זה חייב להיות טעים

 

[מ ת י ל ד ה]

איזה יופי!

אני שמחה שהדברים הסתדרו לך יפה בעקבות ההסבה המקצועית

. האם נהנית בקורס? אני שואלת, מפני שעבורי זו היתה אחת התקופות היפות. גם מפני שאני מאד אוהבת ללמוד (שריטה שכזו

), וגם כי הכרתי שם מלא אנשים נפלאים וחברים טובים, שאנחנו בקשר נהדר עד היום (3 שנים). ועכשיו שוב אני לומדת

...

 

[cookie1]

בוודאי שנהנתי !

מה רע בללמוד מקצוע כל כך כיפי ועוד שישלמו לי דמי אבטלה לאורך כל התקופה ?

בהחלט תקופה של "ניקוי ראש" , כיף וחברים חדשים

 

[סוס של נייר]

הי איילת,

נעים לקרוא ולהכיר. סחתיין על השיתוף ועל גילוי הלב. אני בינתיים נהנית מהשאלות החכמות והתשובות המעניינות.

 

[אפרת12]

אז הפעם אני ראשונה

אני אשאל דוקא על הקריירה - איך הגעת למסקנה שמה שאת רוצה לעשות זה קונדיטוריה

היית קרובה לזה קודם, או שעשית איזו עבודת מחקר עם עצמך וזה מה שיצא

ועוד שאלה (אולי נשמעת קצת קנטרנית - אבל לא זו הכוונה) - אני מצטטת מהזכרון את מה שכתבת: כשיהיה לך זמן תעשי עם זה משהו. אני מניחה שתפתחי איזו קונדיטוריה, או עסק לאפיית עוגות. למה לא עכשיו

מה התנאים שצריכים להתקיים

(ובטח שאת לא חייבת לענות)

 

[cookie1]

לא עשיתי מחקר מקיף בנושא

אבל מאז ומתמיד אהבתי את המטבח. אמנם אהבתי יותר לבשל מאשר לאפות אך כשחשבתי על "קריירה" נדמה היה לי שמתוקים יצליחו יותר, ומכיוון שזה תחום שהיה לי בו רק ידע מינימלי שמחתי להרחיב את אופקיי. האמת היא שגם היה לי מזל גדול. לאחר שפוטרתי החלטתי שלא מנה מה יקרה אני נוסעת ל 3 שבועות לקנדה לבקר את חברתי ורק אח"כ אתחיל באמת לחשוב מה לעשות עם עצמי. כשחזרתי לארץ כבר היה לי די ברור שהכי מתאים לי זה כל מה שקשור למטבח, ושאברר בלשכת התעסוקה על קורסים של הסבה מקצועית. למזלי הרב בדיוק נפתח קורס קונדיטאות בתדמור (הקורס שאחריו התחיל רק חצי שנה מאוחר יותר), נרשמתי התקבלתי ומכאן הכל היסטוריה... בנוגע לשאלה השניה (שאינה קנטרנית בעיני

): זמן הוא פונקציה של סדרי עדיפויות, וכרגע הבחירה שלי היא לשים את מירב זמני ומאמצי בתחום המשפחה. אני לא מאמינה בלהיות "סופר וומן" ולעשות הכל כאן ועכשיו. לכל דבר זמן משלו והחיים מובילים אותנו למקומות הנכונים בזמן המתאים. זו גם הסיבה שבחרתי כעת בעבודה שאינה דורשת מאמץ מיוחד והשקעה מטורפת מעבר לשעות העבודה. צדקת - החלום שלי הוא קונדיטוריה משלי אך לשם כך נדרשים המון זמן ומשאבים וברור לי שזה יגיע כשבאמת אהיה מוכנה לכך.