אשת השבוע

אפרת12

New member
../images/Emo41.gifאשת השבוע - maya28../images/Emo41.gif

והנה אשת שבוע ראויה לשבוע חגיגי זה. כן, השבוע maya28 באור הזרקורים
. אז יאללה - לשנס מותניים ולהתחיל להפציץ
שבוע טוב וחג שמח
 

maya28

New member
שלום בנות ../images/Emo140.gif

אני מיכל בת כמעט 28 , גרה בתל אביב , נשואה ואמא ליואב בן חודשיים וקצת. אני בדרך כלל סמויה כאן , לא בגלל שאני "סנובית" , אלא מחוסר ניסיון. למרות זאת אני קוראת בעיון רב את השאלות והתשובות שלכן , מפנימה ולומדת הרבה. רובכן לא מכירות אותי ואני לא יודעת מה אתן רוצות לדעת , אז אני אתן כמה נושאים ומי שתרצה תוכל לשאול עליהם או על כל דבר אחר : על ילדותי אצל סבתא אין עתיד לילדה הזאת (כך אמר משרד החינוך) הניתוח שעברתי בגיל 19 ההריון שהגיע בזמן לא נכון ההריון הקשה והרצון שההריון הסתיים (ללא תינוק
) על הלידה על הקריירה שנדחקה לפינה ואולי גם תישאר שם וכמובן שיש עוד הרבה דברים שאני לא זוכרת כעת. שבוע נעים לכולן
 

maya28

New member
זה מה שיוצא לאמא הודית ואבא פולני..

ילד פולני
 

אביטלתל

New member
אני רוצה לדעת על...

כל מה שכתבת בעצם
כי הכל נשמע לי מעניין, וחלק מתחבר אלי אישית כמו הקריירה שנדחקת לפינה ילדות אצל סבתא אז ברוכה הבאה ודברי
 

maya28

New member
הקריירה שנדחקה לפינה

אני מהנדסת תוכנה וניהול. לפני קצת יותר משנה סיימתי ללמוד ומצב של ההייטק היה על הפנים. בכל זאת הצלחתי למצוא עבודה בחברה ידוע ומצליחה. זו היתה משרה מהחלומות , כל מה שיכולתי לבקש גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. אחרי כמה חודשים בוצע גל פיטורים בחברה ואני הייתי ביניהם. מה שלא ידעתי זה שהייתי בהריון. היה לי היריון קשה , מכל הבחינות ולא הייתי מסוגלת לעבוד. אז יצא שהייתי בבית 8 חודשים ואז ילדתי ועד עכשיו אני בבית. אני מרגישה שהקריירה שלי קצת נדחקה לפינה , ולא באשמת אף אחד. פשוט זה המצב. אני יודעת שיש לי הרבה לתת ואני יכולה לפתוח קריירה נהדרת , אבל עכשיו זה כנראה לא הזמן הנכון. אני לא מסוגלת להשאיר את יואב עם מטפלת או לשלוח אותו למשפחתון , הוא עוד קטן. אני כנראה אחכה עד שהוא יהיה בן חצי שנה. אני יודעת שיהיה לי קשה למצוא עבודה , גם בגלל שאין לי הרבה שנות ניסיון(היום רוצים 5 שנות ניסיון ואת צריכה להיות גם בת 20) וגם בגלל שהמצב קשה. זה היעד שהצבתי לי השנה
למצוא עבודה !!!
 

ו שתי

New member
בוקר טוף!

ואו! איזה סיפור! אותי מענינת (אולי מהצד המקצועי) האמירה של משרד החינוך. באילו נסיבות? מה קרה אח"כ? מה את עושה היום?
 

maya28

New member
אין עתיד לילדה הזאת

כן זו היתה אימרה של מורה במשרד החינוך, שהחליטה לדון אותי החומרה . כשהייתי בכיתה א' , התקשתי לקרוא ולכתוב. המורה שלי החליטה שאני לא מתאימה ללמוד בכיתה רגילה ושאני צריכה כיתה טיפולית (לא יודעת אם כיום יש את זה עדיין). המורה אמרה לאמא שלי שלילדה אין עתיד בכיתה הזאת ואם היא תמשיך להיות כאן לא יצא ממה הרבה. למזלי היתה לי אמא עקשנית ולא הסכימה לכך. המורה המשיכה בשלה ולא השקיע בי בכלל , וכך יצא שעד כיתה ג' התקשתי לקרוא ולכתוב. מהילדה שאין לה עתיד יצאה מהנדסת שגמרה את התואר שלה בהצטיינות עם ממוצע 93 (ובכוונה הדגשתי את זה). זה לימד אותי להבין שמערכת החינוך שלנו על הפנים , מערכת שלא מוכנה להשקיע בחלשים ומי יודע עוד כמה ילדים כמוני יש. אני מאמינה שאין ילד שלא יכול(אלא עם יש לו בעיה רצינית) , יש ילד שלא משקיעים בו ומערכת שלא רוצה לבזבז עליו משאבים. וחבל שכך.
 

T noki

New member
שלום מיכל - סיפור החיים שלך נשמע

מאד מעניין, והאמת אני מקווה שתספרי על הכל, כי הכל נשמע ממש מרתק. כמובן שאני מתוקף מקצועי מתענינת בניתוח... אבל גם במשרד החינוך.... אשמח להכירך יותר לעומק. ואגב, יואב מתוק כל כך, הפצפון
שבוע טוב
 

maya28

New member
הניתוח

זה היה חודשיים של סיוט מבחינתי. זה היה כאשר הייתי בצבא , יום אחד קמתי והשד שלי היה נפוח , אדום ומאוד כואב. נשלחתי ישירות למיון. כשהגעתי לשם גילו שיש לי גוש ודלקת בשד. אני זוכרת את המבט של האחיות המבוהלות שהסתכלו עלי , את הרופאים שהתלחשו ביניהם , שלא יכול להיות שלילדה בת 19 יש סרטן בשד. הייתי מאושפזת כמה ימים , קיבלתי אנטיביוטיקה . עם הגוש עדיין לא ידעו מה לעשות והיה צורך לבדוק אם הוא סרטני או לא. לאחר כמה ימים השתחררתי הביתה , עם החלטה שאני צריכה לעבור ניתוח כדי להוציא את הגוש ולבדוק אם הוא סרטני. אחרי כשבוע הגעתי לבית חולים לצורך ניתוח. שאלו אותי עם אני רוצה הרדמה מלאה או מקומית. ביקשתי הרדמה מקומית כי פחדתי שממלאה אני לא אתעורר. מתברר שזו היתה החלטה שגויה , כי שמעתי את כל מהלך הניתוח
. אחרי שעה הניתוח הסתיים. היו לו תפרים שמאוד כאבו , וההחלמה היתה לא קלה. ההמתנה לתוצאות היתה עוד יותר לא קלה. לאחר כשבוע הגיעו התוצאות ולמזלי זה לא היה סרטני, זה גם לא היה שומני. זה היה סתם גוש שהחליט שהוא מתמקם בשד שלי , כנראה היה לו טוב שם
. זה לימד אותי כמה בקלות אפשר לאבד חיים. זה לימד אותי כמה אנשים שחולים בסרטן או כל מחלה קשה אחרת סובלים ובסך הכל יצאתי מחוזקת מזה .
 

boringvered

New member
פששש... הותרת אותי המומה

כל כך הרבה רקע מרתק... לא שזה תמיד דבר טוב ואומרים שעדיף חיים משעממים... אבל זה כבר בעבר.... אני בוחרת לשאול על הניתוח- מה עברת? למה? איך היה אחרי הניתוח במיידי? איך החיים השתנו בעקבותיו? האם היום את בריאה (אם מדובר בניתוח בריאותי בכלל). ותודה! (והתנצלות כלפי אשת השבוע הקודמת... היה *לי* שבוע טירוף ולא הספקתי לשאול כלום).
 

maya28

New member
בסך הכל יש לי חיים די משעממים ,רק

שמדי פעם יש גם דברים לא משעממים (כמו הניתוח וההריון). על הניתוח סיפרתי כבר ואז אני לא אספר עוד הפעם(שורה אחת למעלה) . אני רק אגיד שהיום אני בריאה
. אחרי הניתוח לא היה קל גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. מבחינה פיזית
היו לי תפרים השד ולא יכולתי להרים את היד. מבחינה נפשית
היה יותר קשה , כי הייתי צריכה לחכות שבוע לתוצאות של הניתוח וזה היה מאוד מותח. יש לי הורים מצויינים שעמדו לצידי לכל אורך הדרך. החיים אחרי הניתוח לא השתנו בהרבה , אבל למדתי להעריך יותר את החיים (שהם לא מובן מאליו) , יצאתי מהתקופה הזאת מחוזקת נפשית , נחושה יותר , פחות רגשנית , פחות פחדנית .
 
טוב אתחיל ב.......

תנחומי על הריון ללא תינוק ושתדעי רק ימים יפים יש לי מספר שאלות: איך התמודדתם עם האובדן ? אם קשה לך אבין זאת. מה הדבר הכי יפה שקרה לך בחיים? ונקווה להכירך יותר טוב
 

maya28

New member
כנראה לא הסברתי את עצמי טוב ../images/Emo26.gif

מההריון יצא תינוק מקסים (יואב). רק שההריון היה מאוד קשה , ובהתחלה הייתי במצב לא טוב והיו כמה פעמים שאמרתי לעצמי שאם נלך לרופא ולא יהיה דופק אז זה לא היה כל כך נורא. אני יודעת שזה נשמע נורא , גם אני בהלם שבכלל חשבתי על דבר כזה. אני ממש מתביישת בזה. אני יודעת שתינוק זה לא דבר מובן מאליו ויש הרבה זוגות שמחכים שנים לילד. אני כל כך שמחה שיש לי את יואב והוא הדבר הכי טוב שקרה לי . עוד דבר טוב שקרה לי זה שהכרתי את בעלי , הדבר הכי חמוד בעולם ולא הייתי מחליפה אותו בשום דבר אחר.
 

דפנה מי

New member
למרות שזה עוד קצת רחוק

אם יהיה מצב שלא תמצאי עבודה בתחום ההיי טק - יש לך כיוון אחר? תהיי מאוכזבת שהשקעת וטרחת לעשות תואר שאין לך איך לממש?
 

maya28

New member
מציאת עבודה

קודם כל זה לא כל כך רחוק. אני מניחה שיואב יהיה בן חצי שנה אני אתחיל לעבוד. אין ספק שבמצב של היום קשה למצוא עבודה בהייטק(בדר"כ בגלל כמות אנשים הגדולה והצורך בניסיון רב) . בתקופה האחרונה יש התאוששות קלה. אני מאוד מקווה למצוא עבודה בהייטק ואם לא אז למדתי גם תעשייה וניהול , שאני אוהבת את זה לא פחות ואולי אפילו יותר. אז אני יכולה גם לעבוד בתעשייה. כיוון אחר
בהחלט יש גם כיוון אחר. עבודתי כמעט שנה כרכזת כ"א . זה תחום שמאוד אהבתי ואשמח למצוא עבודה גם בתחום זה. אני לא מצטערת שעשיתי את התואר וגם אם לא אמצא עבודה , אני לא רואה בזה דבר נורא. בסך הכל מאוד אהבתי ללמוד ואת הלימודים , ואני לא רואה בזה בזבוז.
 
למעלה