אשת השבוע

אפרת12

New member
מאוד מרגש הסיפור הזה

והקשר שאת מתארת ביניכן. עד כדי כך שאני דומעת עכשיו...
 

maya28

New member
עוד על עצמי

אני מהנדסת תוכנה ותעשייה וניהול. כרגע אני לא עובדת , אני בבית עם יואב. יואב בסך הכל בן חודשיים ואני עדיין לא רוצה להשאיר אותו במשפחתון או אצל מטפלת (אני עדיין מפחדת). עוד כמה חודשים (ולא הרבה) אני מקווה למצוא עבודה בתחום.
 

משוש30

New member
טוב אז מהנקודות שהעלית אני בוחרת

ב... "אין עתיד לילדה הזאת" ואת סיפורי ההריון והלידה של התינוק הפולני המתוק ואלו שלפניו נשמע שיש לך סיפור חיים מרתק ואני מחכה בקוצר רוח
 

maya28

New member
סיפור ההריון

נכנסתי להריון כאשר אני ובעלי היינו נשואים שנה וחודש. זה היה הריון לא מתוכננן , ובזמן הלא נכון , אבל התקבל בברכה. ישר בתחילת ההריון התחילו לי בחילות והקאות שנמשכו עד חודש שישי. זה לא היה סתם הקאות של פעם בשבוע. זה היה כל יום , 10 פעמים היום. הייתי 3 חודשים במיטה , לא יכולתי לזוז ממנה. לא הייתי אוכלת במשך ימים (אפילו אם הייתי שותה מים הייתי מקיאה) וירדתי 7 ק"ג
. כל הזמן הזה הייתי בטוחה שהריון לא יחזיק מעמד. הייתי במצב כל כך גרוע שלא היה אכפת לי שההריון הסתיים (הייתי כל כך מטומטמת)ולא היה אכפת לי שלא יהיה דפוק , אבל כל פעם שהייתי הולכת לרופא הייתי לחוצה , פחדתי שלא יהיה דופק. רק אחרי שהרופא אמר "זה הדופק" הייתי נרגעת. אני לא גאה בעצמי על המחשבות האלה ולא יודעת איך בכלל הייתי יכולה לחשוב כך. אחרי 3 חודשים הייתי על סף התייבשות וקיבלתי 2 מנות של נוזלים. אחרי זה הייתי מקיאה פעמיים ביום לפעמים גם פעם עד חודש שישי, אבל זה כבר לא היה נורא. חודש שישי עבר בסדר יחסית ובשבוע 32 התחילו לי צירים מוקדמים ואושפזתי למשך 8 ימים. במהלך ההריון גילו שיש ירידה בדופק רצינית של העובר מידי פעם (בערך פעם ביום). כל פעם פחדתי שיעשו לי ניתוח חירום . ההריון הפך למשהו מאוד חשוב ומשמעותי בחיי וכל כך אהבתי את התינוק. הוא היה כל כך מוחשי בעייני. שוחררתי עם המלצה למנוחה של שבועיים. הייתי צריכה לעשות פעמיים בשבוע מוניטור , אבל זה לא היה נורא. בשבוע 36 , יואב כבר כנראה לא התאפק והחליט שהוא יוצא.
 

maya28

New member
סיפור הלידה

אחרי הריון , קשה הלידה היתה יחסית בסדר. ללידה לוו חששות רבים . לא היה ברור איך אני אחזיק מעמד בלידה. בעלי חשב שאני אמות בלידה וכל הזמן היה אומר לי "לא למות בלידה". הרופא הכין אותנו לזה שכנראה שזה יגמר בקיסרי(כי אני קטנה). ואני חשבתי שאני אצטרך להיות 12 שעות בחדר לידה עם צירים ובסוף זה הסתיים בקיסרי. בשבוע 36 בזמן בזמן שאני מנקה את הבית , יש לי ירידת מים. הגעתי למיון עם פתיחה של 1.5 ס"מ . חשבתי שיעלו אותי למחלקה עד פתיחה של 3 לפחות
, אבל המיילדת אמרה לי שמעלים אותי ישר לחדר לידה , כי יש לי סטרפטוקוקוס ואני צריכה לקבל אנטיביוטיקה. מאוד שמחתי. הגעתי לחדר לידה קיבלתי עירוי , אניטיביוטיקה והוחלט על זירוז
. הזירוז ממש הציל אותי , אחרי שעתיים כבר הייתי עם פתיחה של 4 ס"מ וקיבלתי אפידורל. כך יצא שבסך הכל הרגשתי צירים במשך 15 דקות. אחרי 7 שעות מירידת המים , יואב כבר היה בחוץ . הוא נולד קטן 2.530 . אני שמחה שהיתה לי לידה קלה , הייתי בטוחה שהיא תיהיה הרבה יותר קשה. קיבלתי את הדבר המקסים ביותר בעולם, שבשבילי היה משהו מובן מאליו(נכנסתי להריון בקלות ואפילו לא היה מתוכנן) . יש אנשים ששנים מחכים לילד , אני מקווה בשבילם שלא יצטרכו לחכות עוד הרבה זמן .
 

אדר שלי

New member
הי מיכל!../images/Emo24.gif

אכן נשמע שיש לך סיפור חיים מרתק. אבל אני בוחרת לשאול על דברים אחרים (ברשותך):
אילו תחביבים יש לך והאם את עוסקת בהם מאז שנולד האפרוח הפולני (המתוק מאוד!!!!)
אילו תכונות שלך את אוהבת ועל אילו היית מוותרת? בינתיים, שיהי לך שבוע נפלא ומעניין!
 

אדר שלי

New member
רגע, רגע, עוד שאלה../images/Emo3.gif

מה פירוש הניק שלך? הרי מיה זה לא שמך, נכון?
 

maya28

New member
פירוש הלינק

פעם הראשונה שהתחלתי עם ה"מחלה" הזאת שנקראת פורומים , היה כאשר הייתי בשבוע 10 בערך. מצאתי את פורום היריון ולידה - תמיכה. בשלב זה של ההריון לא ידעתי אם יש לי בן או בת. גם אני וגם בעלי רצינו בת (לא שעכשיו זה משנה, הרי יש לי את הדבר הנפלא בעולם ומינו לא משנה) , וחשבנו על שם. את יכולה לנחש שמאיה זה השם שחשבנו עליו.
 
היי מיכל - אני ישר נתפסתי ל"הודית"

את הודית? אם כן אשמח לשמוע על זה לאור חיבתי הרבה להודים (גם בארץ) ואם כן, האם את גם מבשלת אוכל הודי? הסיפור על סבתא שלך מאוד מרגש. בת כמה היא הייתה כשהיא נפטרה? ושבוע מצוין שיהיה לנו
 

maya28

New member
הודית

כן אני הודית. יש לי משפחה הודית גדולה . הרבה דודים ובני דודים. תאמת שאני לא מרגישה הודית , אני מרגישה ישראלית אבל מאוד אוהבת להיות שייכת לעדה ההודית. בישראל אין הרבה הודים וחבל. אני מאוד אוהבת לאכול אוכל הודי , לבשל אני לא יודעת. אמא שלי מבשלת מצויין (וכל שבוע אנחנו אוכלים אצלה מאכלים הודים) , גם דודות שלי מבשלות אוכל הודי. לפי מה שכתבת שאת אוהבת הודים , אני מבינה שהיית בהודו. אני אשמח לשמוע פרטים ? איך היה ? איך האוירה? האם קל להתרגל לשם? אני לא הייתי בהודו , אבל מאוד רוצה לנסוע. לא נראה לי שאני אתרגל לשם וכנראה אברח אחרי יומיים , אבל בכל זאת הייתי רוצה לנסות. כשסבתי נפטרה הייתי בת 25 וחצי וזה היה חמישה חודשים לפני שהתחתנתי.
 
על הודו וההודים -

אבל זה השבוע שלך. לא אכתוב הרבה - הייתי פעם ראשונה בהודו לפני 17 שנה (כן, אמא'לה) ולפני שמונה שנים שוב. סה"כ חצי שנה והיה מקסים. ייתכן שתברחי אחרי יומיים אבל כמו שמישהי מאוד חכמה אמרה לי כשהגעתי להודו בפעם הראשונה שאחרי חודש מתחילים לחייך וזה נכון וחשוב לדעת. יש לי גם חיבה גדולה להודים בארץ (ואין הרבה כמו שאת אומרת והם שקטים כמו שאת יודעת) - יש לנו חברה שהתחתנה עם קוצ'יני (גם אתם מהקוצ'ינים?) והייתה עוד חברה שהתגרשה בינתיים. ויש לנו חברים טובים שהוא הודי לא יהודי וחיים פה כך שגם אנחנו זוכים מדי פעם לאוכל הודי ואני מתה על אוכל הודי. הרבה אני נוסעת לרמלה למסעדה ההודית שם - מכירה? אשמח לספר עוד אבל כאמור, זה השבוע שלך. תהני.
 

maya28

New member
לא אני לא קוצינית

כן , בטח שאני מכירה את המסעדה הזאת. ההורים שלי אוהבים ללכת לשם.
 

maya28

New member
אבא שלי מבומבי ואמא שלי באה מכפר

שנקרא אווס(קמץ ב - א' וב- ו') , הכפר קרוב לבומבי. הם עלו לארץ בשנת 67 , כאשר היו ילדים . אני נולדתי בארץ.
 

maya28

New member
זה היה בתכנון לפני שנכנסתי להריון

רצינו אני ובעלי לנסוע לשבועיים שלושה , לא יותר. בסוף נכנסתי להריון וזה כנראה ידחה לעוד הרבה שנים.
 
גם לי יש חיבה מיוחדת להודים

החבר הראשון שלי היה הודי שגר באשדוד ובפעם הראשונה שהגעתי לאשדוד, הייתי בטוחה שאני בהודו. האוכל ההודי טעים בטרוף, אבל חריףףףףף. היה יוצא לי עשן מהאזניים מרוב חריפות.
 
למעלה