אשת השבוע

[אנידס]

../images/Emo140.gif תודה, מצויין מצפה בקוצר רוח

יכולה לספק לך טענה בעד לחקור נשים מעל שנה לאחר הלידה: הפרעת אכילה או מודעות מיוחדת לגוף אינה חולפת כל כך מהר וכן מי כמונו שיודעות שגם הסטאטוס של לאחר לידה אינו חולף כה מהר.

 

[גלשני]

../images/Emo51.gif אני אשתמש בזה../images/Emo70.gif

 

[אמא של אריאל ומוריה]

הפחד מנהיגה

איך את מתמודדת איתו או שאת לא מץמודדת איתו? גם אני מפחדת לנהוג (חשיפה) ואני רואה כמה זה מפריע לי בחיים שאני צריכה להיות תלויה באחרים כל הזמן.

 

[אמא של אריאל ומוריה]

עכשיו ראיתי את התשובה שלך

מה זו הדנא בשיטת אלבאום?

 

[אנידס]

../images/Emo24.gif מבינה לחלוטין את הקושי

בעיקר עכשיו כשיש תוספות למשפחה. שאלה חשובה שדווקא לא נשאלה. מדי פעם ניסיתי להתמודד עם הפחד באמצעות שיעורים פרטיים וניסיון לתפוס את ההגה ולנהוג. זה לא עבד עד כה. תמיד החרדה הכריעה אותי וחזרתי למצב הסטאטי הקודם. לאחרונה שמעתי על שיטת אלבאום שעובדת בעיקר על ביטחון מוטורי (פתאום עולה בי ההרהור האם זה קשור על דילוג על שלבים מוטוריים בינקות) ועל ביטחון פיזי במרחב. כמובן יש לכך קשר רב לנהיגה. שיטת אלבאום עוזרת גם לקשיים נוספים כמו בעיות ריכוז, למידה ועוד. אגב, אני עוד לא ניסיתי את השיטה אישית, אלא רק קראתי חומר עליה. אם תרצי בשמחה אתן עוד פרטים.

 

[אמא של אריאל ומוריה]

כן, אשמח לשמוע עוד פרטים

או שתפני אותי איפה אני יכולה לקבל עוד פרטים.

 

[אנידס]

בשמחה

אני מצרפת לך קישור של מרכז אלבאום, שם תוכלי לקרוא יותר על השיטה. מבירור שלי הקורס שמיועד לנהגים "חרדים" מתקיים רק בתל אביב. בפעם האחרונה שהתקשרתי לשם אמרו לי שיצרו איתי קשר כשיפתח קורס חדש. המחיר קצת גבוה בסביבות 2000 ש"ח והקורס אורך כחודש (אם אני זוכרת נכון). אם את מעוניינת, אז אני יכולה להודיע לך כשיתקשרו אליי. אולי אפילו נעשה את הקורס יחד

(ובדרך חזרה מהשיעור האחרון אני נוהגת

).

 

[אנידס]

יופי שכחתי לצרף את הקישור

שיטת אלבאום

 

[שרון של לוטן]

איזו אשת שבוע מקסימה!../images/Emo39.gif

יש לי מליון שאלות, אבל אני אשאיר כמה לבאות אחרי: 1. כתבת שגם לאימך היתה חוויית הנקה דומה. תוכלי לפרט? האם סירבת לינוק כמו אור? יש לך איזשהו הסבר לתופעה, הסבר כזה מהבטן, תחושתי-אימהי? את בודאי יודעת שהערצתי נתונה לך לעד, על שנה וחצי של שאיבות, נכון? 2. איפה היית בעולם ואיפה עוד את רוצה לבקר? ספרי חוויות מעניינות! 3. איפה יש סיכוי טוב למצוא אותך בבוקרו של יום חופשי ללא ילדים וללא מחוייבויות? זהו בינתיים! תהני מהשבוע!

 

[אנידס]

כמה כייף לראות אותך כאן ../images/Emo24.gif

כבר סיפרתי לך שאת היית אחת ההשראות הגדולות שלי בעיקר בנושא ההנקה?

אכן, גם אני סירבתי לינוק בדיוק כמו אור. באותה תקופה לא היה מקובל כלל לתת בקבוק ולמרות כל הנסיונות להניק לא הועיל דבר ועל כן אמי שאבה עבורי שלושה או ארבעה חודשים, כמו שאני שאבתי לאורצוק (מין משפחה שכזו). הנחמה שלי היא שאחי שבא אחריי ינק כמו גדול.

יש לי שני הסברים אפשריים לצירוף המקרים המוזר הזה (חוץ מקארמה

). הראשון הוא התחלה לא קלה בחיים. הכוונה שאור קיבלה זיהום מיד עם הלידה ואילו אני כמעט נפטרתי במהלך הלידה עקב ההסתבכות בחבל הטבור. ההסבר השני הוא שייתכן מאוד שפשוט ישנם תינוקות כאלה שלא מצליחים להתחבר ולא מוכנים לינוק בשל עודף קליטה חושית (אם בשל קושי עם מגע, קושי עם ריח). דהיינו, הם חווים מגע "רגיל" שתינוקות אחרים היו מקבלים בשמחה כגרייה עודפת. חיזוק, להסבר זה אפשר לראות בעובדה שמיד לאחר הלידה היה מאוד קשה לאור לסבול מגע (בעיקר באיזור העורף והגב, מה שקריטי מאוד לאחיזה נכונה להנקה) וכן היתה לה בעיה לשהות בתנוחות מסויימות יותר מכמה שניות. לאט לאט עבדנו על זה והיום היא יצור מתכרבל בעליל, אבל כשכבר היא הרגישה נינוחה אי אפשר היה לחזור להנקה רגילה. אני לא משייכת את הסיבה לתכונה מסויימת אצל האם, משום שאמי ואני שונות לחלוטין מבחינת אופיינו.

איזו שאלה כייפית. הייתי בארה"ב בגיל 14. היה נפלא, טסתי לבד, נהניתי מכל רגע ולא רציתי לחזור לארץ. כמו כן ביקרתי בצרפת (הביקור במערות האדם הקדמון ממש ריגש אותי), יוגוסלביה, הונגריה, אוסטריה, איטליה (אחד הטיולים המדהימים שחוויתי, בעיקר בגלל שנסעתי עם צמד חברים ופשוט פרקנו עול), אירלנד, הולנד, אנגליה (שלושת הארצות האולטימטיביות מבחינתי), שוייץ ועזה לא נחשבת נכון? הדברים הכי מעניינים שקורים לי בחו"ל (וגם בארץ) הם מפגשים ושיחות עם אנשים מיוחדים, שאחרים כפי הנראה היו קוראים להם מוזרים. שואפת להגיע לניו זילנד, לויאטנם, לדנמרק, לאיי הפסחא, לפרו ואם אפשר יהיה אז גם לקולומביה כדי לראות את העתיקות.

בבוקר יום חופשי וללא מחוייבויות, הייתי מוצאת את עצמי יחד עם בן הזוג נוסעים לטפס על הר או ללונה פארק (אח פנטזיות). תודה על השאלות הנהדרות, שיהיה המשך שבוע נפלא.

 

[שרון של לוטן]

תודה על התשובות הנהדרות!../images/Emo24.gif

אתם מטפסים על הרים? מקצועיים? אתם עוד מוצאים זמן לזה? אני מאוד מבינה את העניין של תינוקות שלא יכולים לסבול מגע. גם לוטן היתה כזו, ועודנה כזו. היא מוכנה לקבל מגע בתנאים שלה, אבל בשום פנים ואופן לא משהו חונק מדי, וזה כולל חיבוק הרבה פעמים. איך עבדתם על זה? לוטן מתכרבלת רק כשהיא עייפה או במצב רוח טוב במיוחד. הייתי שמחה אם זה היה יותר מזה...

 

[אנידס]

../images/Emo9.gif

עדיין לא פיתחתי את זה למשהו מקצועי. כרגע זו סתם סטיה שלי לטפס על הרים (אגלה לך בסוד שדווקא לרדת מהם יש לי בעיה

). התיאור שלך נשמע מאוד מוכר. בגלל הזיהום שאור קיבלה במהלך הלידה ובגלל הסכרת ההריונית שלי אור קיבלה עירוי אנטיביוטי ועברה בדיקות דם רבות. אז מההתחלה רציתי למנוע מצב שהיא תשייך מגע או הרמה עם כאב, אז פשוט החזקתי אותה עליי שעות |(גם בבית החולים וגם אח"כ). זה שיפר במקצת את המצב אך לא לגמרי. מה שדי עזר ואולי יעזור גם לכם, אם את לא חוששת מטיפול אלטרנטיבי, הוא טיפול בשם קרניוסקראלי. הזמנתי בחורה שמומחית לתינוקות וגם מטפלת בתינוקות בעלי קשיי הנקה בתל השומר. אם את מעוניינת אני יכולה לברר עבורך את הפרטים שלה ואם תרצי שאפרט יותר לגבי הסבריה אשמח ביותר.

 

[שרון של לוטן]

אני אשמח לשמוע תאור

אני פוחדת מהטיפולים בשיטה הזו. נשמע ממש מוזר, אם כי שמעתי שזה עובד בצורה מדהימה. אני מעוניינת לשמוע גם כמדריכת הנקה. שמעתי על זה הרבה מבתיה, שפשוט נדהמה מההצלחות שראתה במו עיניה, למרות הסקפטיות הגדולה שלה. בהתחלה לוטן דוקא היתה תינוקת של הרבה ידיים והתכרבלויות, כל עוד לא סוגרים אותה יותר מדי או שהיא מרגישה חנוקה. היתה שביתת הנקה בגיל שלושה חודשים, אחריה היא לא חזרה לינוק. גם עכשיו היא מתנחמת בידיים, אבל רוב הזמן מעדיפה להיות עצמאית בשטח. בעצם, זה נשמע די נורמלי, לא?

 

[אנידס]

קצת פירוט על התרפייה

לדבריה אותה מטפלת: העיקרון המנחה הוא לא לעשות שום דבר שהתינוק אינו מעוניין בו. כלומר אם הוא מתחיל להיות לא נינוח במהלך הטיפול אז מפסיקים אותו. התרפייה כוללת מגע מרפרף על הראש והעורף, על החזה, ועל הידיים והרגליים. המגע מאוד עדין, זה לא עיסוי. אני ניסיתי, במסגרת ההחלטה לנסות כל מה שרק יוכל לעזור (כמובן שיטות שאינן יכולות לפגוע). הטיפול נראה לי בהתחלה קצת כמו עבודה בעיניים, אבל מה אומר? כן ראיתי שינויים מבחינת היכולת לשאת מגע ומבחינת ההנקה (לזמן מוגבל). ייתכן שזו הסיבה ויתכן שלאו. התיאור נשמע מאוד נורמלי. לא נשמע כבעיה, אלא כבר עניין יותר של מזג. זה בדיוק הגיל של בדיקת הגבולות של העצמי מול האחרים (פיזית ופסיכולוגית). נו היא בכלל ילדונת מיוחדת וחכמה. עכשיו גם ראיתי שהקישור שצירפתי לא עלה משום מה, אז אני מצרפת אותו שוב

 

[שוגי13]

אנידס יקרה ../images/Emo140.gif

אני ממש נהנית לקרוא עליך, ומי אמר שאת פחות מעניינת מקודמותייך

רציתי לדעת איך את משלבת את הלימודים באו"פ עם עוללה אחת ברקע, אני מנסה ללמוד ממנוסים ממני (ואולי יום אחד גם אני אסיים את התואר המאוס הזה...).

 

[אנידס]

כמה כייף לי לשמוע ../images/Emo13.gif

המון זמן שלא ראיתי אותך, מה שלומכם? אכן, קצת לחוץ לי עכשיו עם הלימודים (לקחתי ארבעה קורסים), אבל אני פשוט מנסה לעגל פינות. עושה רק את מטלות החובה ומוותרת לעצמי בקשר לכל השאר. כמו כן, יש לי קצת עזרה במהלך השבוע (מטפלת שיוצאת עם העוללה החוצה ל-4 וחצי שעות 3 פעמים בשבוע) וכן סופי שבוע. אבל הכי חשוב זה להיעזר באנשים כדי להבהיר דברים אם הם אינם מובנים. אולי אני אוכל לעזור לך בסיכומים, אלו קורסים את לומדת הסמסטר? הסוף תמיד נמתח כמו מסטיק, כמה נותר לסיום? אבל יחד עם זאת, אני בטוחה שעוד לפני שתרגישי פתאום תקבלי הזמנה לטקס הסיום

 

[אדר שלי]

בוקר טוב לאשת השבוע!../images/Emo42.gif

השרשור מרתק! אם אינני טועה לא השבת עדיין על השאלה מה מקור הניק שלך? גם אותי זה מסקרן... וכן, מזדהה איתך בנושא השינוי המקצועי. האם מאז שהחלטת עליו את מתחרטת או לא? האם יש רגעי שבירה שבהם את אומרת: "למה הייתי צריכה את זה?" וחוץ מזה, האם יש לך טיפים בשבילנו לזוגיות טובה המשלבת גם אימהות לילדה קטנה? אשמח ללמוד משהו... שיהיה לך שבוע נפלא!

 

[אנידס]

היי צהריים טובים ../images/Emo24.gif מה שלומך?

אמנם עניתי קודם, אבל בשמחה אענה שנית. הכינוי הוא שיבוש של השם שלי - אנדי. וואו שאלה טובה, מתחרטת כן ברגעים הקטנים כשקשה ולחוץ. אבל בגדול כשאני מסתכלת על מהלך אני כל כך מרוצה ממנו וזה היה לי הכי נכון בעולם. אם ישנה אפשרות והמקצוע הנוכחי מעיק אני חושבת שלא כדאי להגיע לפנסיה ולהסתכל אחורה ולהבין בעצב שזה בעצם לא מה שרציתי לעשות. זה בעצם מה שדחף אותי לשינוי (למרות הגיל שלי). טיפים לזוגיות טובה שמשתלבת עם הורות? לבחור בן זוג נכון

. קטונתי מלתת עצות במשהו שאני נמצאת בו רק שנתיים. אבל אני כן יכולה לספר מה עובד עבורנו: לא להחזיק בבטן (כי זה נצבר עד הפיצוץ הגדול), לפרגן ולכבד כבן אדם, להתגמש, להשתמש בחוש הומור לפתח חברות טובה ולא לנסות לשנות את בן הזוג, לא מבחינת לבוש ולא מבחינת אופי. והכי חשוב להתפתח באופן אישי. שיהיה שבוע נהדר

 

[עינבלית]

שאלה נוספת...

יש לך איזה סיפור קוסמי לספר? משהו מיוחד, מישהו מיוחד שהכרת וכדומה? פשוט יש לי הרגשה שאת נושאת בחובך כמה סיפורים קומיים יוצאים מן הכלל. האם אני צודקת?

 

[אנידס]

ואיזו שאלה ../images/Emo45.gif

אנשים מיוחדים הכרתי לרוב, יש בי כנראה יצר הרפתקנות שמשך אותי להתנסויות מוזרות, לפי הגדרת אחרים, ולעתים גם קצת מסוכנות. במהלך אותם התנסויות יצרתי קשר עם אנשים שונים ומעניינים. מישהי מדהימה שנחקקה בזכרוני היא רופאה מקסימה שנמשכה לכיוון האלטרנטיבי וכיום היא מטפלת באופן אלטרנטיבי בבעיות רפואיות. במהלך המהפך שהיא עברה היא גם החלה להיפתח לנושאים כמו גלגול נשמות. בשיחה אחת מני רבות שניהלנו היא רמזה לי שכנראה הכרנו בגלגול קודם, כשאני הייתי מנטור שלה. אישית, אני לא יודעת אם קיימת תופעה כזו, אבל מה שודאי הוא שאותה אשה היא מאוד רציונלית וכן הרגשתי חיבור מסויים איתה. והאמת, את צודקת יש עוד כמה סיפורים יוצאי דופן שאיני יודעת לאן לשייך אותם. משום שיש לי קושי עם תופעות שאין להם אישוש בטבע. אם תרצי אוכל לפרט יותר. ועכשיו אני מחזירה את הכדור אלייך: מה גרם לך להרגשה, אם כמובן את יכולה לשים את האצבע על כך?