הסיפור המדהים באמת הוא סיפורו של
סבא שלי, איש מדהים, שהיה קצין בצבא ההונגרי בתחילת מלחמת העולם השניה. כאשר פלשו הגרמנים להונגריה הוא איבד את דרגותיו והואשם ב"בגידה" עקב היותו יהודי. חבר קצין שרצה לעזור לו, פנה לשופט הצבאי וטען כי מוות מהיר הוא קל מדי עבור היהודי הבוגד ויש לתלות אותו מרגליו 24 עד שתיפח נשמתו. סבי החזיק מעמד בדרך לא דרך ובעזרת אותו קצין שהגניב לו מעט מים. לאחר 24 שעות שחררו אותו מאזוקיו ומהצבא. לאחר בריחה ארוכה מהנאצים הוא הצטרף לפרטיזנים ונלחם נגד הנאצים. במהלך הלחימה הוא גם נפצע בברכו (רסיס כדור שנשא במהלך כל חייו). לאחר שנאצים הובסו והאיזור נכבש על ידי ברית המועצות הוא פגש את סבתי והקים משפחה. סבי היה ציוני גדול וכל הזמן, מעת הפיכת האיזור לסובייקטי ועד לסוף חייו הוא ניסה לקבל אישור עליה ארצה. רק לאחר שנולדתי הוא הצליח לקבל אישור עבור כל המשפחה. אך, לגודל האירוניה והצער הוא נפטר כחודשיים לפני העליה עקב התקפת לב והוא לא זכה כלל לעלות. לי ולסבי היה קשר מיוחד מאוד ואני חשה שהוא שומר עלינו מלמעלה.