שונא לוגיקה.
אם הייתי נותן דוגמא אחת, זו לא הייתה הסתייגות כי אם התייחסות נקודתית, שאין אפשרות להסיק דרכה אל הכלל. ההיסתייגות שלי ("רובם" בתחילת הפיסקה) אכן מסייגת אותה כלפי הקבוצה הנידונה. הפיספוס של הקוראים כאן הוא בכך שהם לא מתייחסים לאלו שלו עלו אל כותרות הצהובונים. אני לא יודע אם היעדר סלבס אמיתיים זה דבר טוב או רע, כי התרבות עצמה קיימת, או לפחות חיקוי עלוב שלה. מה, שמין הסתם, לא יכול להוסיף דבר, לכבודהשת פסאדו-תרבות שכזו. אני מבטיח לך שלא מעטים מהם לא בחרו להיות "מרכז העניינים" באופן שאנו צופים בהם כיום - החל מאובדן מוחלט של הפרטיות, ועד היותם בובות (כן, בובות) על חוט בידיהם של יוצרי תדמית ופירסומאים. לרוב הם נדחפים אל מקומות ו"תכנים" שלא היו רוצים למצוא עצמם, אבל הכסף נמצא איפה שהתרבות לא. ראה ערך טלנובלות ישראליות וכד'. אז נכון, אתה יכול לומר, שלא יבחרו בעולם הזה מלכתחילה, שלא ישתתפו בפרסומות (למרות שזה חלק מחוזה ראשוני שלעולם לא תצליח לקרוא את הסעיף שנימצא אי שם בתוך חוזה גדל מימדים), שלא ילכו לטלנובלות (מאותן סיבות בדיוק) ובכלל שיוותרו על עולם הזוהר, כי מי שנמצא שם לא מגיע לו פרטיות ויחס כאל אדם כי חייו הופכים לרכושם של אנשי הפרסום והפפראצי. ברור לך האבסורד שבעניין. מסכים איתך שזו הבחירה שלהם, אבל מה תאמר לאדם שבחר בחירה שגויה ונמצא בסיחרור שלא בשליטתו? אם בגלל חוזים שמחוייב אליהם ואם בגלל אגו טריפ? בסופה של קריירה (המאוד קצרה בעולם הזוהר הישראלי) מה ישאר לו בידיים? כסף? כבוד? או הרבה שאלות ותהיות, כמו "מה עכשיו?". אני יותר מרחם על אנשים אלה, כי הם קורבן של "תרבות" האינסטנט. הם אייקונים ריקים מתוכן. כמו קישור שלא עובד. הם פרצופים יפים, שהסוכן שלהם מגדיר להם מי הם, מה לעשות, ואל מי להיות נחמד. גם אם הוא מטריד מינית סידרתי, אבל בלעדיו המעמד שלהם כסלב עשוי להתערער. (סתם דוגמא קיצונית, ושנינו יודעים כמה אפור יש בדרך לשם). ערב נעים.