סקר שביעות רצון מבתי חולים

[iris & ben]

לא מסכימה שהכי טב לתינוק-זה לינוק!!

אמיר בחיים לא עברת לידה ולא תעבור. מה לעשות... יש נשים שמצבן הנפשי לא מאפשר להניק או מצב בריאותי שלא מאפשר להן להניק וגם אישה שלא רוצה להניק מסיבות קיבעון סביבתי או של יופי-וזו זכותן כשהאם לא רוצה להניק,לא נהנת להניק, לא מסוגלת,חסרת סבלנות,לא מצליח או כל שסיבה שהיא אני בעד שהילד יוכל תחליף עדיף שתהיה אמא סבלנית ורגועה ולא מניקה מאשר אמא לא סבלנית ועצבנית מצטערת אם כתבתי בתוקפנות... והכי גרוע לדעתי שאם קיימת אצל אמא טריה אחת הסיבות שהזכרתי זה להכריח ולהטיף-כי זה רק מחריף ויוצר אנטי

 

[חנה בית הלחמי]

מסכימה.

הכי טוב לתינוק/ת זה מה שהכי טוב לאמא שלו / שלה. אגב, מזהו שכן הוכח, למיטב זכרוני - מצבי מתח משפיעים על הכימיה של הגוף ועל הרכב המזון שמקבל לכן התינוק מאמו, ולא לטובה.

 

[אמיר.]

לא תוקפני - אבל...

גם לא כל כך מתיחס למה שכתבתי. ראשית אני מודה שלא ילדתי. אין מה לעשות. אבל נתתי את התמיכה הכי טובה שיכולתי לרעיתי בכל ארבעת הילדים (כ"י) כלומר, קמתי בלילה להביא את היונק הצרחן, הנקתי חלב אם שאוב, עזרתי בכל מובן אפשרי. זה עדין לא זה - נכון. אני שוב חוזר ואומר. אם יש מצב שבו בעיה בריאותית של האם או הילד איננה מאפשרת הנקה - אין חולק. מצב נפשי קצת יותר קשה להגדרה, אבל בודאי קיים (רק להזהר לא לתלות בזה יותר ממה שיש). אבל לגבי שאר המקרים, האם תסכימי שעדיף אמא סבלנית ומניקה על פני כל השאר ? יועצ/ת הנקה וצוות בית החולים חייב להיות רגיש למצבים הלא שגרתיים ולתת להם את הפתרון המתאים. אשאל ברשותך. נגיד שיש אמא שמרוב עצבים לא מצליחה להניק. האם ראוי לנסות (בעדינות) לפעול לרגיעה (למשל ע"י גיוס הבעל והמשפחה להקלת העומס במקום להטפות ומבטים מאשימים) וכך לעודד הנקה, או שמא ישר להתחיל בפורמולה ???

 

[לאה_מ]

עדיף להיות בריא ועשיר

מאשר עני וחולה...

עדיף אמא סבלנית, רגועה, מסופקת (מכל הבחינות - פיזית, רגשית, אינטלקטואלית), סובלנית, שלא כועסת ולא מתרגזת, שלא כואב לה, שאין לה התפרצויות הורמונליות, שמחה בחלקה... מובן שזה עדיף. לא תמיד זה מה שיש. מה שיש זו אשה, עם רצון חופשי, עם דעות, עם יכולת בחירה. וצריך לתת לה את האפשרות לממש את יכולת הבחירה הזו, לתת לה את העצמאות שלה, ולכבד את הבחירה שלה.

 

[אמא של ע,ק,ת]

נראה לי שהדיון פה קצת גלש

ואני לא רוצה להכנס למי צודק מתי והיכן. כולם צודקים, כל אחד בדרכו. רק הערה אחת חשובה - ההחלטה על דרך הזנת התינוק חייבת (לדעתי, כמובן) להתקבל אצל שני ההורים והאחריות לקיימה גם היא קיימת אצל שני ההרים. גם אם מדובר בהנקה שרק האמא עושה זאת.

 

[אמיר.]

כל זה נפלא ונכון..

האם מותר או אולי רצוי להציג בפני האישה קצת עובדות ? האם מותר או אולי רצוי לבדוק (במקרה של אי רצון להניק) מה מקור העמדה ? זה הכל.

 

[iris & ben]

לאמיר...

ההודעה הקודמת יצאה קצת מבולבלת... לא ה בהודעתה "עדיך להיות בריא ועשיר" מיצתה הכי הכי טוב שאפשר!!!!!!! לגבי דברייך: "מצב נפשי קצת יותר קשה להגדרה...רק להזהר לא להתלות בזה..." - אז דעתי האישית בלבד נחרצת בנושא - אישה שבוחרת לא להניק זכותה! "גורם" ניסה לשכנע/לידע.להסביר... עדיין האישה בוחרת שלא להניק-לכבדה ולהניח לה!!! ועדיין זה לא גורע כהוא זה ממעמדה כם טובה ומצויינת! נכון שמצב נפשי קשה להגדרה-ולא רק בגלל הקושי הזה יש להניח ולגבי הסיפור שלי האישי בלבד (אתה מוזמן לקרא את סיפור הלידה שלי...) בעת ההריון וגם אפילו לפני לא רציתי להניק (לא מסיבות יופי אלא מסיבות אחרות שלא משנות כרגע) לא ידעתי איך התפתח ההריון שלי...קרה מה שקרה... והחלטתי לאחר הלידה שאני לא מניקה. בימים הראשונים לא המצב שלי איפשר להניק פיזית (ההיתי אחרי ניתוח קשה...) טכנית (שתי ידיים מחוברות לאינפוזיה...) נפשית...(לא הייתי בדיכאון לידה אבל בהחלט בשוק ממה שעברתי ממה שגילו לי ומהצפייה לדעת אם הממצא שמצאו לי הוא סרטני או לא) ותחבר את חוסר הרצון שלי ממקודם...ומגיעה לה יועצת ההנקה ומתעלמת מכל המוזכר ומתחילה להטיף לי ולהלחיץ אותי... וזה היה מיותר!!!! רק נעשתי יותר עצבנית ועוד יותר לא רגועה. והיא גם התעלמה מהנתונים של בני שמ-2 ק"ג ירד ל- 1.7 עם בעיות ברפלקס היניקה... והנושא הזה של הלחץ של יועצי ההנקה למינהם-להניק ויהי מה חורה לי ומקומם אותי ושוב הדברים של לאה ממצים מבחינתי הכל מצטערת על האורך

 

[אמיר.]

איריס - שלחתי מסר.

 

[חגית של אורן]

חנה - נראה לי שאת צודקת

יכול להיות שהסקר נכתב ע"י אם מניקה שנפגעה מחוסר העידוד לגבי הנקה. למרות - שמי שבוחרת לא להניק, כבודה במקומה מונח. אני מכירה הרבה ילדים שלא ינקו ואני מכבדת את האמהות שבחרו לא להניק. בדיוק באותה מידה שכל אם בוחרת להניק מספר שונה של חודשים/שנים.

 

[חנה בית הלחמי]

אם היה אייקון של השתחוות

הייתי מציבה אותו כאן. בדרך כלל סוקלים אותי על זה שאני מנסה לומר שמותר לא להניק וזה ממש לא מזיק לתינוק ואפילו לעיתים מועיל לאם, ושיש דיקטטורה תרבותית קשה, מגמתית ומטעה בהטפה הזו להנקה כערך החיובי האבסולוטי ונסיון "סתימת הפיות" לחברות פורמולות ולמי שחושבות אחרת.

 

[תמי של ניב]

צריכה להיות בחירה אישית

אני הנקתי את ניב המון זמן כי רציתי ויכולתי ונתנו לי עזרה אבל צריכהלהיות עזרה גם לצד השני שלא רוצה להניק וזה לגיטימי ואני חושבת שאת צודקת שלא צריכה להיות סתימת פיות ובטח שלא חקיקה לחברות הפורמולה יש יותר מזכות להתקיים ולפרסם את הפורמולות

 

[iris & ben]

חנה אני איתך!!! ורוצה לומר ש......

אני עדיין בטראומה של כל הלחץ עלי להניק וכל התיסכול שזה יצר אצלי מזל שהיתה לי רופאה נהדרת שתמכה ברצונות שלי אני הולכת לומר משהו שיהיו כאלה שירצו לאכול אותי בלי מלח אבל התיסכול שלי הוא שהנקתי את הבן שלי בכח-לא הוא נהנה/שבע עקב בעיות שלו ושלי ץ אני מרגישה החמצה שהנקתי! ואני מדברת על הלידה הספציפית הזו-לא יודעת מה יהיה בלידה הבאה אבל ברור לי שאף אחד לא ילחץ אותי ודעתי ורק דעתי תהיה הקובעת!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[לאה_מ]

מה שאני קוראת פה דוקא צריך היה

ליצור חזית אחידה. האמהות שבחרו להניק מתלוננות שלא קיבלו די תמיכה בהנקה, שאחיות התינוקות בבתי היולדות לא נותנות הדרכה מספקת להנקה וממהרות להזין את התינוקות בפורמולה, שהחברה אולי מוכנה לקבל תינוק יונק בגיל חודשיים, אך לא בגיל שנה... האמהות שבחרו שלא להניק מתלוננות שלא קיבלו די תמיכה בהחלטתן שלא להניק, שבתי היולדות מעודדים הנקה, שמתנהל קמפיין לעידוד ההנקה בדרך של שלילת צורות הזנה אחרות, שהחברה מעוניינת להשאיר את הנשים בבית ולכן מעודדת אותן להניק... ובכן, לדעתי, התלונות של שני הצדדים צריכות היו דוקא ליצור חזית אחידה. לטעמי עולה מהן, שרב המשותף על השונה - העדר הדרכה מספקת להזנה בבתי היולדות (בין אם האם בוחרת להניק ובין אם היא בוחרת שלא להניק) ואפילו "דחיפה" לכיוון שאינו זה הרצוי לאם (למשל, מתן בקבוק עם פורמולה לתינוק שאמו מעוניינת להניקו או הפעלת לחץ להניק על אשה שאינה מעוניינת בכך או שאינה יכולה), בעיה קשה בקבלה של החברה את האם בכלל - בין אם היא מניקה ובין אם לאו (נכון, הנימוקים שונים, אבל כמספר האנשים כך מספר הדעות, ואני כבר שמעתי טיעונים הפוכים בדיוק מאלה שהעלה כאן אמיר, שאשה המניקה את תינוקה אחרי גיל חודשים בודדים, מתוייגת כ"פרימיטיבית"). אני אם לשלושה, הקטן בהם בן 13.5 חודשים ויונק. אני עו"ד, עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית, יש לי קריירה מאד מספקת. אני בחרתי להניק, משום שזה מה שהתאים לי. התגובות שנתקלתי בהן - ואני עדיין נתקלת - הן לעתים לא פשוטות ולא קלות. יש לי חברה, שבחרה לא להניק את בתה. גם לה יש קריירה מאד מספקת והיא עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית. גם היא נתקלה (בעבר, היום התינוקת שלה כבר גדולה) בתגובות לא נעימות לגבי בחירתה שלא להניק. המסקנה שלי היא, שלחברה יש עוד הרבה הרבה מה ללמוד ולהיכן להתפתח בתחום של מעמד האשה, בתחום של מודעות לאשה, קבלת רצונה ומתן אמון בבחירותיה, בלי קשר להנקה או לאי הנקה, ואת זה אנחנו, הנשים, צריכות להתאמץ לשנות. כמו התגובה של אמיר - מי ייצג את הילד - האם התשובה הברורה מאליה היא לא "אמא שלו"? מדוע לא ניתן לתת אמון בהחלטתה של האם, שהיא שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, כולל טובתו של הילד?! זה, בעיני, מייצג חוסר אמון באשה.

 

[חנה בית הלחמי]

ושוב בולט בהעדרו אייקון ההשתחוות ../images/Emo45.gif

 

[רותי ע]

../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif צריך להדגיש את ההודעה שלך

כי נגעת בדיוק בשורש הבעיה

החברה סביבנו לא יודעת לתמוך בנו ובהחלטותינו שבכל מקרה (הנקה או לא הנקה) באות לטובת ילדינו בסופו של דבר ולטובת הקשר שלנו איתם.

 

[galig]

חופש הבחירה

לדעתי מהות הפמיניזם בתקופתנו צריכה להיות חופש הבחירה ואנחנו הנשים צריכות לעודד אחת את השניה להיות חופשיות לבחור את דרכנו - אם להניק ואם לא (ולדאוג שכל המידע יהיה לפנינו) אם לעבוד ואם לא (אם רק אפשר....) ולא לתת לאף אחד - חברה, גבר, או אשה אחרת לקבוע עבורינו מה טוב לנו כי את זה כל אחת יודעת לעצמה. אני אישית בעד הנקה, אבל זה נכון לגבי בלבד. כל אחת תקבע לעצמה. קטונתי מלדעת מה טוב לאחרת ולכן לא אטיף לאף אחת מה לעשות.

 

[שירלי של תומר]

כל הכבוד לכן על קיום הסקר ובנייתו../images/Emo106.gif

מצ"ב התשובה שלי + הערות לשאולות השונות ולסקר בכלל. שירלי.

 

[or3]

להלן תשובותיי - והערה:

אני עברתי ניתוח קיסרי ולא היו מספיק שאלות שיכולתי לענות עליהן הקשורות בלידה,,,,

 

[רותי ע]

מדהים איך שתיים יכולות לעבור

ניתוח קיסרי באותו בית חולים. האחת תצא מרוצה מאוד ואילו השנייה תצא מזועזעת.. וזו היתה הלידה הראשונה שלך?

 

[or3]

וואו אני בהלם,,,למה מזועזעת? מי זאת

לידה ראשונה שלי אכן כן,,, ומאוד שמחתי להיות שם ואפילו לא רציתי לחזור הביתה,,, כל הזמן הייתי עם הילדה שלי בלי הפסקה אפילו בלילה שרצו שאחזיר אותה לתינוקות בשום פנים ואופן לא רציתי כל פעם שהייתי מחזירה אותה היו לי דמעות בעניים,,,,