ההבדל בין שפרה וליאון ולבין רנין וצבר
אתמול בערב, שפרה וליאון מנהלים שיחה על איתי: שפרה: או שהוא שחקן מעולה, או שהוא באמת הדבר המבולבל הזה שאנחנו רואים מולנו, משני הצדדים קשה לי לייחס לו כוונות זדון. כאילו, לא נראה לי שיש לו איזה תוכנית פעולה. ליאון נכנס לדבריה: תקשיבי, אני לא חושב על שום כוונות זדון, שום כוונות פעולה. פשוט הוא לא בא לי טוב. ------------------------- זה בניגוד לצבר שחושב שאיתי "מבלף אותם מהרגע הראשון", ורנין שצוחקת מעומק הלב בהסכמה: "אין דברים כאלה". נשגב מבינת אנוש איך אפשר לחשוב שאיתי האילם, האיש שאין לו שפה, "מבלף אותם". זו רמת הבנה שמעידה על תפיסה אנושית של ילד בן 10 בגוף של גבר בן 26 או בן כמה שצבר לא יהיה. ורנין הזיקית האנושית עונה אמן ואומרת שבחוץ היתה "מתפקעת לאנשים כאלה מצחוק בפרצוף". שפרה אינה בדרגה של רנין וצבר כי הסלידה שלה מאיתי אינה נובעת מתכונות רשע שהיא מייחסת לו אלא מתוך אנטיפתיה אנושית סתם. איתי באמת לא נחמד ואני מניחה שגם אני לא הייתי רוצה להסתופף במחיצתו יותר מדי. כמוה גם ליאון, השיקולים שלו מונעים על ידי "בא לי טוב" ו"לא בא לי טוב". זו גם הסיבה שהוא הצביע לשי - שי פגע בו אישית ושיחק בו יותר מדי. שפרה בניגוד לרנין גם לא מסתירה את רגשותיה ולא משחקת. ביטויי הסלידה שלה מאשר היו גלויים לעין כל בני הבית ולעיני אשר, כך גם הסלידה שלה מיוסי היום וכך גם הסלידה שלה מאיתי. זה בעוכריה משום שהיא מועלית שוב ושוב לגריל בעוד רנין לא עלתה אפילו פעם אחת, אבל מבחינת הצופים בבית זה יעמוד לזכותה. בתחרות בין רנין לבינה רנין תפסיד ברוב ענק.