במבי היחידה
New member
לא קראתי את התגובות של כולם...
אבל אני רוצה להיות חברה של קבע... חשבתי שאני כבר!!! חבר פורום, הוא כל מי שהפורום מופיע אצלו במועדפים... אבל ברצינות, גם אם הוא לא במועדפים, מספיק שיכנס פעם בשבועיים שלושה בשביל שיחשב בעיני חבר פורום. יש לנו מחוייבות לפורום, והיא אחת: לא לשתף בחוץ דברים שקראנו פה בפורום. סה"כ אנחנו חיים במדינה קטנה, ויש סיכוי להכיר מכרים משותפים. אני בהחלט מרגישה קירבה אל חברי הפורום (מה, במובן הרומנטי אסור?). הפורום מהווה לנו מקום להשען ולהתמך - עבורי, לפחות, כן. אבל יכול להיות מישהו שלא מרגיש כך ובכל זאת הוא חבר פורום. אני הרבה פעמים מזדהה עם מצוקות שעולות במסרים שכותבים חברים אחרים. אני חושבת שרצוי וכדאי להתייחס גם למצוקות של אחרים, אבל מותר לפעמים להתרכז בעצמי ופחות באחרים. מודה שלמשל השבוע, הייתי יותר שקועה בעצמי ופחות באחרים. היו כמה שרשורים שלא הגבתי בהם בכלל. אני הולכת לתקן את זה מיד, לא בגלל שחייבים אלא בגלל שהיום אני מרגישה יותר טוב ויותר פנויה רגשית להכיל אחרים... עניתי על הכל, רואים שאני "ייקית"...
אבל אני רוצה להיות חברה של קבע... חשבתי שאני כבר!!! חבר פורום, הוא כל מי שהפורום מופיע אצלו במועדפים... אבל ברצינות, גם אם הוא לא במועדפים, מספיק שיכנס פעם בשבועיים שלושה בשביל שיחשב בעיני חבר פורום. יש לנו מחוייבות לפורום, והיא אחת: לא לשתף בחוץ דברים שקראנו פה בפורום. סה"כ אנחנו חיים במדינה קטנה, ויש סיכוי להכיר מכרים משותפים. אני בהחלט מרגישה קירבה אל חברי הפורום (מה, במובן הרומנטי אסור?). הפורום מהווה לנו מקום להשען ולהתמך - עבורי, לפחות, כן. אבל יכול להיות מישהו שלא מרגיש כך ובכל זאת הוא חבר פורום. אני הרבה פעמים מזדהה עם מצוקות שעולות במסרים שכותבים חברים אחרים. אני חושבת שרצוי וכדאי להתייחס גם למצוקות של אחרים, אבל מותר לפעמים להתרכז בעצמי ופחות באחרים. מודה שלמשל השבוע, הייתי יותר שקועה בעצמי ופחות באחרים. היו כמה שרשורים שלא הגבתי בהם בכלל. אני הולכת לתקן את זה מיד, לא בגלל שחייבים אלא בגלל שהיום אני מרגישה יותר טוב ויותר פנויה רגשית להכיל אחרים... עניתי על הכל, רואים שאני "ייקית"...
