שאלות לשירה בן חור

[0ne Man]

../images/Emo41.gif שאלות לשירה בן חור ../images/Emo41.gif

שלום לכולם, כדי שהאירוח עם גב' שירה בן חור יהיה מסודר, פתחתי שירשור נוסף. הנכם מתבקשים לשרשר כאן שאלות לגב' שירה בן חור בלבד. נא לא לשרשר כאן תגובות לשאלות אחרות. שירשור זה מיועד לשאלות הגולשים, ולתשובות של שירה בן חור בלבד. קיים שירשור נפרד לדיונים פנימיים הקשורים לארוח של שירה, וניתן להגיב שם לשאלות של גולשים, בצירוף הקישור לשאלה עליה מגיבים.

 

[0ne Man]

שאלה מס' 1 של YOYO10

מצורף קישור לשאלה - כאן

 

[שירה בן חור]

המממ....

שאלה מצויינת, יויו, ושמחתי לראות נכונות! אני חושבת שהכי חשוב זה קודם כל לגלות את הנכונות הזו ואחר כך, אם את נתקלת באדם לקוי שמיעה, לשאול כיצד אפשר לעזור, כיצד הכי נכון לדבר... אולי לפקוח את העיניים יותר ל"מפגעים" שיש בחברה, כגון היעדרן של כתוביות בטלווזייה וכך לתרום את שלך למאבק שלנו למען מודעות.

 

[0ne Man]

שאלה מספר 2 של JESS של מיקה

מצורף קישור לשאלה- כאן

 

[שירה בן חור]

וואו, ג'ס..

ראשית, תודה על המחמאה

אני אספר לך מה קרה לי. אני זוכרת זאת בבירור - יום אחד, בגיל 12-13, דיברתי עם חברה בטלפון והייתי צריכה להשתמש ביד ימין להרים משהו ורציתי להמשיך לדבר, עם העברתי את השפופרת לאוזן שמאל ופתאום קולה של חברתי נשמע הרבה יותר מרוחק... זה בהחלט היה מפחיד וכך הבנתי שמשהו לא בסדר עם השמיעה. "עזר" לי שלאבא שלי יש אותה המחלה ואותם הסימפטומים, אז מייד ידעתי למה לקשר זאת... אני באמת לא יודעת מה לענות לך, כי אני מתמודדת עם זה מגיל מבוגר יחסית... ואני ממש לא רוצה להטעות אותך.

 

[jessשל מיקה]

תודה על התגובה

ומתוך התשובה שלך איך את חושבת שהתמודדת עם המחלה והקבלה שלה? העובדה שהיא תורשתית גרמה לך להאשים את ההורים (או אבא או אמא או שניהם) את חושבת שאם היתה תוקפת אותך המחלה בגיל קטן יותר אולי לא היתה לך כל המוטיבציה שיש בך היום? או להפך , פגיעה מהמחלה בגיל מאוחר יותר היתה גורמת לך להיות מרירה יותר

 

[עששית]

אם אפשר להמשיך את השאלה

האם יותר קל לך היום בגלל שפעם שמעת? אם היית חרשת מלידה היה לך יותר קשה?

 

[שירה בן חור]

שאלת מיליון ה $$

אני לא יודעת.. באמת שקשה לי לדמיין מצבים אחרים. אני רק יודעת שאני מודה לאלוהים (אם היא מקשיבה) שקיבלתי 20 שנה של שמיעה. .שעכשיו אני יכולה לשיר ו"לשמוע" מוזיקה בראש...

 

[שירה בן חור]

עם המחלה ההתמודדות יותר קשה

בטח ובטח שאני לא מאשימה אף אחד, גם אם זה נורא מפתה (אבא שלי גילה שיש לו אתז ה רק בגיל 35... כשאני הייתי כבר בת 8). זה קשה, כי זו מחלה סבוכה ונדירה ואפילו הרואפים לא יודעים עליה הכל ומאבק בה זה כמו בטחנת רוח.. אבל אין מה לעשות, בשביל החיים נאבקים. מה שצריך להתאמת בשבילו, הוא מה ששווה להתאמץ בשבילו... לגבי שאלתך השנייה - אני באמת לא יודעת איך הייתי מרגישה...

 

[0ne Man]

../images/Emo41.gifתשובות של גולשים- שירה בן חור../images/Emo41.gif

שלום לכולם, כאן תוכלו לשרשר תגובות לשאלות של גולשים לגב' שירה בן חור, ולערוך כאן דיונים פנימיים. כדי שהדיון יהיה מסודר, נא להביא בתגובה שלכם קישור לשאלה או להודעה עליהם אתם מגיבים. תודה על שיתוף הפעולה!

 

[צלף]

תשובה לשאלה של Mrs Miss

1) איפוא אפשר לילמוד שפת סימנים

2) האם אפשר ללמוד בבית בלימוד עצמי

תשובות: 1) הסתכלי בשאלות נפוצות כאן במדור. 2) לא מאמין שזה אפשרי היות והשפה היא חזותית וללא אפשרות כתיבה (אולי וידאו), הרבה יותר קל לבוא למועדון חרשים ולמצוא מסמן שמוכן לדבר איתך או בקורסים שכתובות להפניה נמצאים בשאלות נפוצות.

 

[Mrs Mis]

הי תודה../images/Emo24.gif

אני כבר הולכת לבדוק בשאלות נפוצות.. המון תודה!!

 

[Mrs Mis]

20 שעות זה מספיק../images/Emo12.gif???

נשמע לי מעט, בכל זאת שפה חדשה. זה נשמע הגיוני??? שכתוב שם 20 שעות אקדמאיות??...

 

[0ne Man]

ב- 20 שעות

מלמדים את שפת הסימנים הבסיסית, מושגים ומשפטים בסיסיים, כדי שתוכלי לתקשר בשפת סימנים בסיסית עם דוברי שפת סימנים אחרים. מי שמעוניין, יכול להמשיך וללמוד בקורס שפת סימנים למתקדמים. וישנו קורס נוסף לבעלי ידע מתקדם בשפת סימנים, שמיועד להכשיר אותם להיות מתורגמנים לשפת סימנים. בכל מקרה, כדי ללמוד לדבר בשפת סימנים בצורה שוטפת, צריך לתרגל זאת בשיחה עם דוברי שפת סימנים. לא לומדים לדבר שפות זרות- גם לא שפת סימנים- רק מהשתתפות בקורסים. צריך גם לתרגל.

 

[0ne Man]

נראה לי שהארוח עם שירה בן חור

הולך להיות מרתק ביותר!

יש התעניינות רבה של גולשים בשירה בן חור, ועד כה השאירו לשירה הרבה שאלות מאד מעניינות! כולם מוזמנים לבוא ולהשתתף בדיון ביום שלישי עם שירה, לקרוא את תשובותיה של שירה ,לשאול אותה שאלות נוספות ולקבל תשובות on line!

 

[שירה בן חור]

המשך -

התקשורת הייתה לי קצתק שה, אבל את שפתיהם של האנשים הקרובים אליי למדתי לקרוא עוד קודם, שכן השמיעה שלי התדרדרה זמן רב לפני הניתוח. ואני חייבת לציין שכול םהיו כל כך תומכים וממש עטפו אותי באהבה, שתקופת ההסתגלות הייתה מדהימה - כתבו לי כל מה שלא הבנתי, כולם מסביבי למדו איות בשפת הסימנים.. כך שהנחיתה הייתה רכה להדהים.

 

[שירה בן חור]

קצת מסובך להיזכר ברגשות

בעיקר רגשות של לפני 6 שנים. בניתוח הראשון - בגיל 14 ידעתי, אמנם, שאני אאבד את השמיעה באוזן שמאל, אך בד בבד למדתי על תהליך הפיצוי שמתרחש אצל ילדים/בני נוער (כאשר אוזן אחת, למשל, מפסיקה "לפעול", האוזן השניהי שומעת 150%).. וגם הייתי ילדה, אז התרכזתי יותר באיזה כיף יהיה ביורו דיסני (הניתוח היה בפאריס). בגיל 20, יצאתי לניתוח כשהייתי ממש חולה, לא תיפקדתי ורק רציתי שיוציאו כבר את הגידול המ*** מהמוח, וכל השאר לא עניין אותי. זה באשר לרגשות. בנוגע להתאמות, כן התחלתי ללכת לקלינאית תקשורת קצת לפני הניתוח כדי ללמוד לקרוא שפתיים והתחלתי ללמוד שפת הסימנים (נשברתי מהר מאד.. .ממש קשה!!). אני אפילו זוכרת שכשחזרתי הזמנתי את כל החברים שלי וחילקתי להם את הדיסקים... הייתי כל כך מאושרת לא להיות "חולה" יותר ולתפקד נורמלי בלי להקיא כל יום... מכאן שמעולם לא התייחסתי לזה כאל אובדן, אלא כאל קבלה חזרה של החיים שלי.

 

[K u d z u]

בהמשך לשאלה של JESS:

דבר ראשון, תודה על נכונותך לספר לנו על עצמך, וכל הכבוד - האות מגיע לך מעל ומעבר! דבר שני, השאלה: אני מקווה שהיא לא אישית מדי - אני מבינה שאבדן השמיעה היה רק אחד ממכלול הבעיות שעלו עם התפתחות המחלה ועם המשך הניתוחים להסרת גידולים שונים. כמו כן, אני מבינה שלפחות במידה מסוימת, ידעת שזה הולך לקרות. האם התכוננת לזה באיזשהו אופן? למשל, למדת קריאת שפתיים או משהו לפני הניתוח כדי שלא יהיה נתק גמור לאחריו? ואם זה בסדר לשאול - כיצד הרגשת כאשר נוכחת לדעת שאת לא שומעת? מה עשית כדי להתמודד עם זה? איך תקשרת עם האנשים מסביב?

 

[Mrs Mis]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

לא סולחת

...סססתתתתאאאםםםםםםםםםםםםםם עניין אותי לדעת אם יש דרך נוספת קלטות וידאו או משהו בסיגנון מעבר לקורסים שהמליצו לי עליהם כאן.

 

[שירה בן חור]

אני בושה וניכלמת...../images/Emo9.gif

ניסיתי ללמוד שפת סימנים במשך שנה וחצי.. כשבאמצע היה הניתוח, אצל מורה פרטית (לא עסק זול, Mind you) ולא הלך... זו שפה כל כך קשה ומסובכת ולא היה לי עם מי להתאמן בבית ובסביבה הקרובה.. אז הרמתי ידיים. אני מבינה פה ושם, אבל לא כשמדברים איתי מהר ואני בטח שלא יודעת להגיד כלום, מלבד - "אני גרועה בשס"י"... סליחה