שאלות לשירה בן חור

[עששית]

ואת יודעת את השפה של הילדים

שעושים אותיות בידיים? (וסליחה מראש אם השאלה דבילית).

 

[שירה בן חור]

כמובן!

ככה היינו מדברים ביסודי, כשלא רצינו שהמורה תבין

 

[Mrs Mis]

../images/Emo24.gifשירה../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

WOW, פעם ראשונה שיוצא לי לקרוא אודותיך בצורה כזו, למרות שעל רוב "מעלליך" שמעתי בטיפטופים ריגש אותי מאוד לקרוא אותם. מדהים אותי כל פעם מחדש כמה נתינה יש בבן אדם אחד!!! ואם כבר אני כאן אז ..אני גם אוסיף שאלה מאוד מושך אותי ללמוד את שפת הסימנים (זה משהו שתמיד רציתי ללמוד) יש קלטות או ספרי הדרכה שבאמצעותם אני אוכל ללמוד את השפה באופן עצמאי נ.ב. תודה על התיקון המהיר

 

[שירה בן חור]

הנה עוד מקום בו נוהגים בי בכפפת משי

ומקלים עליי את ההסתגלות לחלוטין... אני, כידוע, עובדת באתר של גלובס. אנחנו צוות של 5 פלוס עורך האתר. כולנו יושבים בחלל אחד. עד שהגעתי, כל התקשורת ביניהם נעשתה בצעקות (הבוס שלי סיפר שזה היה ממש מחריש אזניים לכל שאר עובדי העיתון). כשהגעתי, התקינו לכולם מסנג'ר, וכך אנו מתקשרים אחד עם השני בענייני עבודה. יתרה מזאת, יש במסנג'ר גם אפשרות לנהל שיחות ועידה (מרובות משתתפים), אז בחלון אחד כולם מיידעים את כולם על מה הם עובדים, מתייעצים וכו... כך שברמת המאקרו, ניתן להגיד שעצם בואי שיפר את סביבת העבודה בעיתון כולו ועכשיו שקט ונעים לכולם

 

[0ne Man]

המקרה שלך רק מוכיח ../images/Emo66.gif

שאם מעסיקים יתחילו לקבל לעבודה אצלם לקויי שמיעה, העבודה תתחיל להתייעל... המקרה שלך דוגמא מצויינת להתייעלות בעקבות קליטת עובד לק"ש

 

[Luly4]

ONE MAN גנבת לי את החתימה../images/Emo6.gif

ובגלל זה שיניתי אני הייתי קודם... (בצחוק)

 

[0ne Man]

אם כולנו נחייך לעולם ../images/Emo6.gif

אז העולם יחייך לכולנו, והעולם יהיה מקום יותר טוב ויותר נעים לכולנו! אז תחזירי מהר את החתימה...

 

[jessשל מיקה]

אוטופי מה שאת אומרת

הלוואי שבכל מקום היום מוצאים לסובלנות אחד כלפי השני ולא בגלל שלאחד מהאנשים יש מגבלה מסויימת

 

[noreenie]

../images/Emo6.gif כל הכבוד להם!

שתדעי, שלא כולם מוכנים להסתגל. גם אני מתקשרת עם חבריי לעבודה בעיקר דרך המחשב (אצלנו, לצערי, יש רק מייל ולא מסנג'ר), אבל יש מישהו אחד שלא מוכן לענות לי במייל. אני כותבת לו מייל, והוא מופיע לי מול הפרצוף כדי לענות. כבר צעקתי עליו אבל זה לא עוזר...

 

[0ne Man]

ברוב מקומות העבודה הגדולים

התקשורת העיקרית היא דרך המיילים. למדנו כבר שזה יותר יעיל ויותר נוח מטלפון. אצלנו בעבודה התקשורת העיקרית היא במיילים, ולא בגללי. פשוט החליטו שבמקום לבזבז זמן וכסף על שיחות טלפון,(לפעמים לא תמיד ניתן לתפוס את האדם בטלפון כי הוא עסוק, בישיבות, בארוחת צהריים ומה לא) יותר מהר ויותר יעיל לשלוח מייל פנימי. המייל קופץ בחלון נפרד על מסך המחשב של העובד שמקבל את המייל, ואם הוא פנוי ויכול לענות מיידית- אז הוא עונה מיד למייל. כך האדם שמקבל את המייל יכול לענות מיד כשהוא מתפנה, בניחותא ולאחר מחשבה ובדיקת הנושא המדובר. מומלץ לכל מקומות העבודה- לא רק לאלה שמעסיקים לק"ש.

 

[שירה בן חור]

חבל. .אולי תלכי לבוס?

אלינו גם בא מנכ"ל בקול כדי לתת הרצאה על לקויות שמיעה. ויש לי אנקדוטה - לא מזמן כתבתי ידיעה באתר על משהו (לא חשוב כרגע מה), התקשר למערכת יו"ר לשכת רואי החשבון בישראל, או משו כזה... ענה עמית שלי, חבר צוות. ביקשו את שירה בן חור כדי להוסיף ציטוט לכתבה.. אמר החבר "היא עסוקה עכשיו, אני המזכיר שלה, אז תשאיר הודעה" "מה?? לכתבי גלובס יש מזכירים??" "רק לבכירים ביותר".... חשוב לקחת את כל הקטע בצורה טובה... החיים מצחיקים, לא?

 

[noreenie]

בקשר לגלובס

שירה, כתבת ש"גלובס" התאימו את סביבת העבודה אלייך, אשמח אם תספרי או תתני דוגמאות לכך (מבחינת החברה ו/או מצד היחידים העובדים בה). מחזיקה אצבעות לאירוח פורה

הגמדה הסודית של שירה (סתם בדיחה חביבה...)

 

[המקורית tamarula]

תעצומות נפש

לשירה שלום, אחד הדברים המדהימים אצלך הוא האופטימיות המדהימה שלך ואיך שאת לוקחת הכל ברוח טובה להדהים. איך עושים את זה????? כולנו נתקלים במצבים קשים, אצלי למשל היתה ירידה חזקה בשמיעה והרגשתי שהיה לי ממש משבר, נפלתי וקמתי בסוף, אבל איפה אני ואיפה הכוח המדהים שיש לך, והרוח הטובה תמיד. אז איך עושים את זה? מה את אומרת לעצמך בזמנים הקשים באמת? איך את מצליחה לשמור על הרוח האיתנה הזו? תמרולה

 

[שירה בן חור]

היי תמרולה ../images/Emo140.gif

תודה תודה תודה על כל המחמאות, למרות שאני לא בטוחה שהן מגיעות לי.... ראשית, הניתוח הציל את חיי. המנתח אמר לי למחרת שכשהוא פתח את הראש וראה את גודלו של הגידול, הוא היה בטוח שהוא לא יצליח להוציא אותי בחיים. אז מה זה שמיעה לעומת החיים, שקיבלתי בדרך נס בחזרה? כך אני מסתכלת על זה... וזה לא שבחרתי במודע להסתכל על הצד הטוב, על חצי הכוס המלאה, אבל אני ממליצה לכולם לאמץ את הגישה הזו, ואני כן מכריחה את עצמי, בסיטואציות שונות בחיים, להסתכל על חצי הכוס המלאה. זה משפר בבת אחת את ראיית העולם. בסך הכל - קיבלתי את החיים שלי ויכלתי לאבד אותם בשנייה, אז אני לא ממוכנה להעביר אותם בדכאון ובעצב. החיים הם שלי והם קצרים ומי יודע מתי ואיך הם יסתיימו ואני לא יכולה להרשות לעצמי לחיות חיים אחרים, פסימיים ודכאוניים. כמו כן, אני מאמינה מאד מאד בקשר בין גוף לנפש... נפש בריאה בגוף בריא וכל זה. כך שאני משתדלת לא להכנס לדכאונות, פחדים ועצבות, כי מעבר לכל - אני באמת מאמינה שזה ישפיע לרעה על מצבי הבריאותי. עוד דבר - אנשים! אני מאמינה גדולה בבני אדם ובטוב שלהם.. כבר 6 שנים שאני תלויה, במידה זו או אחרת, בטוב ליבם של אנשים, ואלו לעולם לא מאכזבים אותי (טוב, נו, כמעט לעולם) וזה מאד עוזר, הידיעה שאני לא לבד, שאני כן יכולה לאפשר לעצמי ליפול, כי יש מי שיתפסו אותי. מקווה שזה ענה קצת.. למרות שאני מרגישה שהסתבכתי

 

[עששית]

זה באמת דבר ממש מדהים אצלך!!!

 

[Nיה]

פרטים על ,בקול"

שלום שירה, בתור חברה בועד המנהל של בקול, רציתי לשמוע עוד על הארגון, פעילותו, ויוזמות שהוא יזם (מלבד ערב השירה בציבור). (את מוכרת לי מאיפשהו ? )

 

[פ א ב]

לשירה

1. קבלת את הפרס/אות על השתלבותך והפעילות ההתנדבותית שבה את עושה רבות. האם לדעתך זה שלא נולדת חרשת אלא שמעת בעבר הקלה או תרמה להשתלבותך בעבודה ועוד בתחום התקשורת? 2. עד היום הספקת הרבה גם בתחום ההתנדבותי וגם בעבודתך. מה התוכניות שלך לעתיד והאם יש לך יעדים שאת שואפת להגשים בתחום המקצועי ואם יש מטרות מה הכיוון? (חוץ מלהחליף את מנכ"ל גלובס בבוא היום)

גם אני כמו כולם גאה בך וירטואלית ומחוץ למחשב, שמחה על ההישגים שלך ומקווה שתהווי השראה לרבים רבים אחרים. לכולנו יש מה ללמוד ממך.

 

[פ א ב]

ועוד שאלונת

איך הגעת לעבודה בגלובס?

 

[שירה בן חור]

פרוטקציות, אלא איך ../images/Emo6.gif

מנכ"ל "בקול" המליץ עליי למנכ"ל גלובס, שמאד תמכו בנו וסייעו לנו, כארגון.. אחרי ראיון קצר לקחו אותי לחודש ניסיון וראו כי טוב. אני לא מתביישת שהגעתי כך, כי בכל זאת הם השאירו אותי שם בזכות עצמי...

 

[שירה בן חור]

לפאב ../images/Emo24.gif

1. אני חושבת שהתשובה לכך היא חיובית... אני באתי לגמרי מעולם השומעים ואני יודעת מה זה "לשמוע", כמה זה לא ביג דיל וכמה זה אבסורדי שחירשים יודרו (מלשון הדרה) מהעולם הזה ולא יגיעו להישגים בדיוק כמו כל אחד אחר. זה עזר לי, כי אני מכירה את "שפת השומעים"... וברמה היותר "תכלסית", אני כן מרגישה שעוזרת לי העובדה שאני יכולה להשתתף בשיחות על מוזיקה, טלוויזיה ודברים אחרים מתקופתי השומעת.. 2. שאיפות...אמממ... בעיקר להשפיע, כרגע אני לא בטוחה איך. בינתיים, קיבלתי רק אתמול את האפשרות לכתוב בגלובס על נושאים חברתיים, שזה כבר צעד בכיוון הנכון. אויל בעתיד ארצה לעסוק בפעילות הנוגעת במישרין לנושאים הללו - כמו האו"ם (יש לי חברה שעובדת באו"ם ואני מקנאה בה בטירוף

כל יום היא מצילה את העולם מחדש). תודה על כל הברכות