דעתי על הפרק
זה העניין שמחפשים, לראות מה אנשים אומרים בתוך החדר של האח הגדול זה גם האמיתי לא משנה מה תגידו, ערוך לא ערוך, שם הם מדברים ואף אחד לא שומע אותם חוץ מהאח. שם הם לא ליד כולם. מה שאנחנו רואים ביום יום איך הם ביחד עם כל החבר'ה זו הצגה, זה הזיוף וזו העריכה. בחדר עצמו הכל יוצא ואני באופן אישי מגלה הרבה יותר סימפטיה לרנין ובתור בנאדם היא באמת נראית לי בנאדם טוב ובאמת לא היה לה טוב שם אבל רק בגלל שהיא באה בגישה לא נכונה, לאט לאט כולם יבינו וכל אחד יתאים את עצמו קצת, כולם יסתדרו. ההצבעה של אשר לשיפרה הייתה ברורה, כי גם אני חושב שהיא כל הזמן מתנשאת מעליו. כי היא הייתה בת של רב וחרדית והוא סתם חוזר בתשובה וכאילו לא מבין כלום. וגם רנין שבכלל מרשה לעצמה למתוח ביקורת על בנאדם שהחליט להאמין. עדיף להאמין קצת מלא להאמין בכלל ויש לכל בנאדם את החופש לבחור באיזו דרך הוא מאמין ובאיזו צורה. אין כזה דבר כמו שהיא ושיפרה טוענות <כל אחת לחוד> "או שאתה מאמין עד הסוף או שאל תאמין בכלל" ואם אני מרגיש צורך עז להתפלל אבל אח"כ רוצה לשחות עם מישהי בבריכה? לחבק מישהי? לאכול משהו ש"אסור"? אז אני צבוע? אלה הצרכים שלי מבחינתי זה הכי אמיתי! שיכבדו את זה. לא יודע את מי להעיף, כל אחד יהיה חסרון לבית אבל מבחינת העניין עם כל הצער שבדבר ואני סוף סוף משלים עם זה, בוריס יצטרך ללכת.. חבל שמיקי לא מועמדת. את המועמדות להדחה של עינב הכי לא צפיתי, אפילו יותר הפתיע אותי מאשר שיפרה איך כל ה"חבר'ה" המקובלים הצביעו בתיאום מדוייק לשניהם.. זה משהו מטורף. יאללה, התחיל המשחק. עכשיו תבינו את ההבדל בין פרק לבין לייב. ואהבתי מאוד איך שעשו את זה, יותר קטעים, פחות קישקושים של המנחים, קצת שידור ישיר בסוף, זה הכל.