ענבר כל הזמן אומרת שאיילת לוקחת את כל התשומת לב ממנה ,ענבר מאכזבת למרות שאני לא הכי אוהבת את איילת איילת ילדותית לדעתי ענבר הייתה הפייבוריתית שלי בהתחלה וכבר לא משהו בא מתחיל לעצבן
זה לא מתחבר לי עם השיחה שהייתה לענבר ואיילת אתמול. אתמול בסביבות 23:30 הייתה להן שיחה מלב אל לב מה שנקרא והיא הסתיימה יפה. ואח"כ ראיתי ב2 בלילה סטטוס בוואלה "ענבר פותחת על איילת". אז אמנם צריך לקחת את הסטטוסים בע"מ, אבל תהיתי אם מישהו יודע באם קרה משהו בלילה..
כל כך שמעו מה הן אמרו. לא קרה כלום בין איילת וענבר מאז השיחה בינהן פשוט ענבר דיברה על ההרגשה שלה על השיחה ועל השיחה עצמה ובכלל עם ענת. הן דיברו על הרבה דברים היה קשה לשמוע בהתחלה גם איילת היתה איתן אבל אחרי זה היא הלכה לישון והן המשיכו לדבר. לא שמעתי את ענבר אומרת את הדברים שרשום בסטטוס...הם דיברו על הרבה דברים...אבל בנושא הזה נשמע רק שמעתי את ענת אומרת שאם לא היה להם אכפת כל כך מאיילת אז הם היו אומרות XXXX וזהו אבל הן אוהבות אותה...בגלל זה מפריע להן ... ענבר אמרה אני אוהבת את איילת מאוד מאוד אבל.... זה נשמע אותם דברים כמו מה שהן דיברו בבוקר אתמול.
בתכנית את עצמה, ולא ללכת אחרי הדאונים של איילת. מה הקטע? אני גם אוהבת את איילת, אבל איילת כמו ילדה קטנה ותובענית רוצה את כל הצומי אליה! מותר גם לענבר, והיא אחלה של בן אדם!
אני באמת אוהבת את איילת וגם את ענבר, אבל קשה קשה להיות בסביבת מישהו שהוא בדאון כל הזמן, בפרט שבמשחק זה כל אחת צריכה להביא את עצמה לידי ביטוי ואפילו להבליט את עצמה, אחרת הא נמוגה. ולגבי הסטטוסים בוואלה בהרבה מקרים הוכיחו עצמם כל אמינים.
אני חושבת שכל המשחק הזה הוא תלוי נסיבות. אין שם הרבה אמת אולטימטיבית. במקרה, זה ראה משהו הלך ריכל, ההוא שמע דברים בטלפון שבור, העביר את השמועה הכל התהפך על פיו.... ההיא יותר יוזמת, ההוא שם לב יותר, בקיצור, כל דבר יכול לקרות , שום דבר לא קורה כי כך צריך להיות, הכל נסיבתי. מה דעתכם, אם אתם מסכימים לכך, האם שווה לנו להתרגש מכל דבר?
כל דקה קורה משהו שיכול להשפיע על הכל. בעיקר כשמדובר ברגש, בתחרות, בקינאה, וכו'. כמו חבית נפץ.... וכן, הדברים נסיבתיים, אך ככה זה גם בחיים.... לכל דבר לכאורה יש סיבה, בגלל הרגישות כל דבר מקבל משמעות כפולה. בכל מקרה, לדעתי זה לא משנה את עצם העובדה שכל דבר שהם חווים, הם חווים באמת. לטוב ולרע.
ריאליטי. אבל אנחנו מגיבים מהבטן לאנשים ולהתנהגויות להם, ועל זה בעצם בנוי כל העסק. מה שמרגיז אותנו או לחילופין גורם לנו להזדהות, לא משאיר אותנו אדישים ואנחנו מגיבים בהתאם. זה שיד המקרה שולטת בחיינו ומה שנתון לשליטתנו הוא הרבה פחות ממה שאנו אוהבים לחשוב, זה הבאסה של החיים.ב,c'est la vie....
מהתחלה אבל כאן בפורום-זה ממש קשה. כי יש גיבושים וחבורות שלא יכולים כביכול "לבגוד" בחבורה שלהם, והם נשארים נעולים למה שהרוב. בכל מקרה, יפה יהיה אם תשקלי כל דבר לגופו בעצמך