לאלזה וארבל כהן
אני ממש מרחמת עליך, באמת אין לך חיים. ומה שהכי עצוב - זה שאת לא מבינה את זה. אנחנו חיים במאה 21 ואת כאילו חיה את חיים של סבתא שלך. אני גם מרחמת על הבנות שלך, כי זה מה שהן לומדות בבית: כל החיים רק לשרת את הבעל וילדים. האם את רוצה חיים כאלה לבנות שלך? תחשבי על זה. יש חיים גם מחוץ למטבח וניקיון, לא מזיק מדי פעם לסדר את עצמי ולצאת לבית קפה גם. סליחה על הגסות, אבל את לא נראת מסודרת ומטופלת, אולי בגלל זה גם הבנות שלך שמנות - כי אצלכם זה כבר אורך חיים. אני בת 40 וגם אמא. אני גם חושבת שבית צריך להיות נקי וחם, עם ריח של בישול, אבל לנקות ולבשל כל יום? לא מספיק שאת תבשלי פעמיים-שלוש בשבוע וילדים שלך יחממו את זה? הילדים שלך גדולים כבר, למה שהם לא יסדרו את הבית, יטפלו בחיות? אני באמת לא מבינה את זה! תאמיני לי, ילדים לא רוצים את אמא שמקריבה את החיים שלה. הם רוצים לראות אותך מטופלת, מתעניינת, מלאת חיים ולהתגאות בך.