שרשור פאנפיקים חדש

Ich liebe T H

New member
../images/Emo203.gif../images/Emo203.gifפרק 3../images/Emo203.gif../images/Emo203.gif

הוא קצר אבל!;;!!! מארועי הפםרק הקודם: "כן טומע מה העניין?" שאלה "את יכולה בבקשה ללכת אל החדר של ביל ולמסור לו שאני דואג לו ושאני אבוא לבקר אותו ברגע שאוכל? אה ושאני בסדר גמור!" "כמובן טומע" אמרה לו בצייתנות. "לנו עוד יהיה זמן לדבר" ויצאה מהחדר. XX ביל ניסה לקום מהמיטה ולהסתובב קצת בחדר. הוא הסיט את השמיכה, רגליו נגעו ברצפה הקרה של החדר. הוא נשען על איזשהו חפץ, ניסה לעמוד, הוא הרגיש איך רגליו כושלות. הוא השטח על הרצפה. "ביל? זה אתה שם?" שמע את הקול המוכר של מיקה. ביל לא ענה. לא רצה שתרחם עליו. רצה לעמוד בכוחות עצמו. "אל תתבייש ממני ביל. כשרק הביאו אותי לפה, וואי וואי אתה לא מבין. כל יום מישהו אחר היה בא לשמור עליי. אתה בטח מבין איך הרגשתי נכון? אני יכולה ללמד אותך דברים בסיסיים אם אתה רוצה." "אני מפחד מיקה" נשבר ביל. "ממה ביל? הרי הרופאים אופטיים לגבי המצב שלך. הם אמרו לך שזאת תוצאה של הלם לא? זה יעבור לך הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב, לא כמו אצלי." קולה נעשה מר. "מה יש לך?" שאל ביל בחשש. הוא פחד מהגרוע מכול. רגשות אשמה רבים רבצו על ליבו. "יש ניתוח שיכול להחזיר לי את הראיה" אמרה. "נו זה מעולה! למה את מחכה?" שאל ביל. "הניתוח הזה ממש יקר. אמא שלי אמרה שהיא מעדיפה שאני אשאר ככה מאשר לקרוע את התחת בעבודה ולקחת הרבה משמרות..." רעדה. "ואבא שלך?!" הזדעזע ביל "אבא שלי עזב את הבית כשהייתי תינוקת. אמא שלי מסרבת לומר לי מי הוא ככה שהוא לא ממש אופציה." אמרה בעצב. "אל תדאגי. יהיה בסדר" אמר ביל נחוש בדעתו. אל החדר נכנסה לין. "ביל מה אתה עושה על הרצפה?" שאלה והזדרזה לעזור לו לקום. "ביל.." לחשה לין לתוך אוזנו. "טום ביקש ממני למסור לך שהוא דואג לך מאוד, הוא הבטיח לבוא לבקר אותך ברגע שהוא יוכל. הוא בסדר". ביל ממש שמח. "תמסרי לו שאין לו מה לדאוג. אני בסדר גמור." "לין? ככה קוראים לך כן?" "כן.." "אני יכול לבקש ממך טובה? אבל שזה ישאר בינינו?.." "כמובן כמובן" אמרה לין. היה לה חשוב שהמטופלים שלה יסמכו עליה. ביל לחש לה משהו באוזן. לין חייכה חיוך ענקי. "אתה עושה דבר גדול" לחשה לו חזרה.
 

dorkiflitz

New member
אעהעההעה ../images/Emo99.gif

נראלי שאני יודעת
חח סתם.. סיפור מעולללללללללה!$@#
 

tsofa

New member
חח גמלי ניראה שאני יוודעעתת ../images/Emo85.gif

הממשךךך דחחוףף !
 

tsofa

New member
אבריבבאאדי ??! יחס שנייה ! כננסו:p ../images/Emo85.gif

כתבתי את ההודעה הזאת בשירשור הפאנפיקים הראשוןן אבל כבר אפחד לא מסתכל שם אז אני כותבת שוווב :O יש למישהו את התירגום של האלבום שמתורגם לאנגלייתת ?! בקששהה אני חייבת לדעת את התרגום של Forgotten Children ננשמעע עצצווב XD הפיזמוןן מעורר רחמיםםם :( בגלל שביל כתב את כל השירים אני חייבת חייבת לדעת את התירגווםם , =]
 

Ich liebe T H

New member
../images/Emo203.gif../images/Emo203.gifפרק 4../images/Emo203.gif../images/Emo203.gif

ואחרון להיום כנראההההההה מארועי הפרק הקודם: "אני יכול לבקש ממך טובה? אבל שזה ישאר בינינו?.." "כמובן כמובן" אמרה לין. היה לה חשוב שהמטופלים שלה יסמכו עליה. ביל לחש לה משהו באוזן. לין חייכה חיוך ענקי. "אתה עושה דבר גדול" לחשה לו חזרה. XX טום לבש את בגדיו והתיישב על המיטה. הוא חיכה למשהו אבל לא ידע בעצמו למה. לין נכנסה לחדרו והביאה לו מגש ארוחת בוקר. טום לא רצה לאכול, הוא רצה לדעת אם ביל קיבל את המסר ששלח לו. "כן אמרתי לו טום, ואני רוצה שתדע שיש לך אח מדהים!" "את רוצה בכוח שאני אקנא אה?" חייך טום בערמומיות. לין משכה בכתפיה. "לין?" שאל טום הרים את ראשו. "אני..יש לי משהו להגיד לך." לחש "אני מרגיש שאני....נו איך אני אגיד לך אתזה?!" התרעם "תעצום עיניים ותגיד את מה שיש לך על הלב.." אמרה ברכות. טום עצם את עיניו....הוא ראה מולו את לין עומדת באמצע שדה של פרחים. השמש האירה אותה והיא נראתה כל כך חיננית וקורנת. "אני אוהב אותך לין!" אמר טום בחצי לחישה חצי צעקה. הוא הרגיש ידיים נכרכות סביב צווארו. "אני אוהבת אותך גם" לחשה לו לין לתוך האוזן. הם עמדו כך זמן רב, מחובקים אחד עם השני. "טומי?" לחשה לין בעצב. "כן יפה שלי?" שאל טום, עדיין מכונס בתוך החלום שלו. "מה יקרה אחרי שתשתחרר? אנחנו עדיין ניהיה 'אנחנו' נכון?" שאלה לין במרמור וחולמנות. "אחרי שאני אשתחרר מבית החולים הזה.." התחיל טום "אני אקח אותך יחד איתי לגרמניה, אנחנו ניסע להרבה מקומות בעולם ונראה דברים. אני אופיע ואת תעודדי אותי! יהיו לנו 10 ילדים ו.." "עשרה ילדים?" התפקעה לין מצחוק "אתה תלד את כולם או אני?" שאלה בבדיחות דעת. "לין חכי לי פה, אני הולך לשירותים וכבר חוזר" צעק לה טום כבר בדרכו החוצה. לין התיישבה על מיתטו. לפתע הבחינה בפלאפון שלו שיהיה מונח על המגירה לצד המיטה. המסך הבהב. על המסך היה כתוב: "התקבלה הודעה חדשה מעת הנסיכה שלי:) " ליבה של לין פעם בחוזקה. היא שמטה את המכשיר על המיטה, יצאה מהחדר וטרקה את הדלת. יש המשך אבל כנראה לא יפורסם היום..:]
 

TaaaaaaaaaaL

New member
נייס נייס נייס ../images/Emo9.gif

מיכלל זה פשוט יפפה ! ומסקרןןןן .. מחכה להמשך בקוצר רווח !
 

Ich liebe T H

New member
../images/Emo203.gif../images/Emo203.gifפרק 5../images/Emo203.gif../images/Emo203.gif

מארועי הפרק הקודם: "עשרה ילדים?" התפקעה לין מצחוק "אתה תלד את כולם או אני?" שאלה בבדיחות דעת. "לין חכי לי פה, אני הולך לשירותים וכבר חוזר" צעק לה טום כבר בדרכו החוצה. לין התיישבה על מיתטו. לפתע הבחינה בפלאפון שלו שיהיה מונח על המגירה לצד המיטה. המסך הבהב. על המסך היה כתוב: "התקבלה הודעה חדשה מעת הנסיכה שלי:) " ליבה של לין פעם בחוזקה. היא שמטה את המכשיר על המיטה, יצאה מהחדר וטרקה את הדלת. XX "ביל ביל אתה לא מבין!" ביל התעורר מהצעקות של מיקה. היא ישבה על מיטתו. ביל התיישב. "מה קרה מיקה?" "הייתה לי עכשיו שיחה עם הרופא, הוא אמר שהבית חולים הסכים לממן לי את הניתוח. אתה מבין מה זה אומר? אני אחזור לראות! אני אוכל לראות שוב את השמש, את השמיים, את הציפורים, את הפרחים, את התמונות של ביל במחשב..." התלהבה. ביל הוחמא מאוד. סומק קל הציף את לחייו. "אני זוכר את המראה האחרון שראיתי לפני התאונה. הכול היה לבן. עצי אשוח רבים היו פזורים בצידי הכביש וזה שיווה לנוף מראה מתוק, טהור שכזה. אמרתי לאחי להסתכל מהחלון שיראה. את זוכרת מה את ראית בפעם האחרונה?" שאל. "הו בטח שכן" התחילה "אני הרי עמדתי מול הבמה, איפה שניגנה הלהקה. אני ראיתי את הסולן, ביל, עומד ושר שיר, הספקתי לראות אותן משקיף לעבר הקהל. אולי הוא ראה אותי ואולי לא. פתאום הברזלים של הגדר קרסו עליי והדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי בחדר. עיוורת" אמרה מיקה. "ואת תחזרי לראות! זה נהדר!" קרא ביל בשמחה. הוא היה שמח מאוד מהעניין אבל חשש לתגובתה של מיקה כשתראה שהשכן שלה לחדר הוא לא אחר מאשר הסולן שהיא כל כך אוהבת שבצורה עקיפה דיי בגללו היא נמצאת בבית החולים. "מיקה..אני יכול לשאול אותך שאלה קצת אישית? היסס ביל "בטח" ענתה מיקה. "יש לך חבר?"... ביל הרגיש איך גופה של מיקה מתקמר. "היה עד לפני חודשיים" ענתה בעצב."הוא עזב אותי כי נודע לו שאני עיוורת." אמרה. "אני מצטער.." ענה ביל "אין לך על מה..זה היה עדיף. העיוורון חישל אותי מכל כך הרבה. תאר לך מה היה קורה לו הייתי ממשיכה להיות חברה שלו. איזה מין בן אדם מגעיל הוא?!" "ולך יש חברה בילי?" שאלה מיקה. "הקשר האחרון שהיה לי, היה לפני שנתיים" ענה ביל "וגם אז הוא לא היה ממש רציני. את מבינה? אני לא יכול להתחיל קשר עם מישהי בלי לאהוב אותה. אני לא כזה" אמר כאילו מנסה להגן על עצמו. ביל לקח למיקה את הידיים. עורה היה נעים למגע, רך, אצבעותיה ארוכות ודקות וציפורניה מסודרות בקפידה בצורה מעוגלת. זה גרם לו לצמרמורת. מיקה הרגישה זאת והעבירה את ידה על לחיו באיטיות. ראשיהם התקרבו לאט לאט והם התנשקו ארוכות ארוכות. XX
 
למעלה