בעיטה עמוקה
זה התחיל כשהיינו ילדים קטנים נפשות חופשיות, אך כבר מיוסרות על ידי ידינו שלנו הם ניתנו לנו על ידי הורינו. התאחדנו. כתבנו על שולחנות, ישנו בחדרי כביסה ליד הרים מושלגים והחלקנו דרך כל בקע אותו מצאנו מוחותינו השתנו ולא גמגמנו בתיאורינו של הדמויות ההיסטריות והטרגיות בייקום מלא הערפיח. אהבנו את העיר המלוכלכת ואת המסעות הרחק ממנה ועדיין לא היינו או ראינו את חברינו, עצמנו רודפים אחרי זנבות מסביב, מתדרדרים לכדי ספירלה, מותירים מאחור שובל של מיץ חיים חיוני, שלא ניתן להשיבו. עדיין, דםאחיםחבריםשותפיםמשפחות היה בלתי חדיר. וחיינו בתוכו, צוחקים ללא בגדים. וכל דבר הוא בגדר ניסוי, עד שהמוות היה מעלינו, בתמותת פנינו, והרבה דברים נראו אז חסרי ערך, אך אהבה ומוזיקה יכולים להציל אותנו ואכן עשו כך, בעוד המפלצת האפורה הענקית גידלה עוד רעל וחומר נדיף סביבנו מלתעותיה מהדקות סביבנו, פולטות דברים מגעילים לכל עבר שום דבר אינו כפי שהיה אז אנו ממשיכים לזוז. אנו ממשיכים לזוז. --- הלכנו והשגנו תספורות חדשות נראים פרועים, התמסטלנו לגמרי זינקנו אל רכבת אל תוך הלילה טפסנו טרמפ עם טרנסווסטייט שני ילדים בסאן פרנסיסקו שני ילדים בסאן פרנסיסקו פוצצנו בתוך שירותי מעבר הרכבת השוטרים האלו העירו אותנו בני הזונות האלו העירו אותנו שני אחים צעירים על רחפת טלפתיה, אהבה וצחקוקי בטן (הא הא הא הא!) מסעירים את בימת "יוניברסל" מכונת דיבור רזה ומבריקה נהיית חתרנית אבא גאה, ולכן שלח אותנו לבבות פועמים, שלמים ונחושים שני ילדים בלונדון, אנגליה שני ילדים בלונדון, אנגליה מטפסים אל חוץ חלונות בית המחסה, לובשים בגדים גנובים כל כך מחוץ לאופנה, אך עדייו מגניבים, בוא, ילד, ועשה את הלא לא (!) שני אחים צעירים על רחפת טלפתיה, אהבה וצחקוקי בטן הו, כן הלכנו לתיכון פיירפקס קפצנו מבניינים אל תוך הבריכות שלהם היינו יושבים ומשמנים אצל קנטר, רוץ כמו הרוח, הם לא יתפסו אותנו שני ילדים באל איי פרופר שני ילדים באל איי פרופר גונבים כל דבר שרק יכלנו חייבים להתגנב אל תוך מלון הסטארווד, חייבים להציץ בתוך הטוב הזה --- אני זוכר, לפני 10 שנים בהוליווד עשינו מכל טוב, ועשינו גם דברים רעים אבל ה"באטהול סרפרס" אמרו, שמוטב להתחרט על משהו שעשית, מאשר על משהו שלא עשית. כן, היינו צעירים. וחיפשנו חיפשנו אחרי, חיפשנו אחרי הבעיטה העמוקה כן, ראינו אותם באים וראינו אותם הולכים... (ומתחשק לי להיות קרוב אליך)